ויהי בוקר
דִּמְדּוּמֵי לַיְלָה חוֹשְׂפִים
קַוֵּי אוֹר שֶׁנִּמְשָׁכִים,
וּבַחֹשֶׁךְ הָאֲפַרְפַּר
כּוֹכָבִים נִכְבִּים לְאִטָּם.
עֵינַי נִפְקָחוֹת.
בּוֹרְאוֹת מַעֲשֵׂי תֹּהוּ.
קול
בֹּקֶר נִפְקַח
בֵּין עֵצִים בְּקוֹל דְּרוֹרִים מַשְׁכִּימֵי קוּם,
בְּרִשְׁרוּשׁ שְׂמִיכָה נִפְשֶׁטֶת
וּבַחֲרִיקַת דֶּלֶת מְצַמְרֶרֶת.
זִמְזוּם, נְהָמוֹת,
צִפְצוּפִים, יְלָלוֹת,
גֹּדֶשׁ קוֹלוֹת הַיּוֹם רַב מִסְּפֹר
וְתַמְרוּרִים חֲמוּרֵי מַבָּט מְרַמְּזִים עַל הַבָּאוֹת,
מְצַוִּים לְךָ דֶּרֶךְ.
נוֹטְרֵי הַלַּיְלָה לוֹחֲשִׁים בִּדְמָמָה:
אַתָּה מִתְגַּעְגֵּעַ לְקוֹל בִּתְּךָ