הרצון
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הרצון

הרצון

4.5 כוכבים (2 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

תקציר

רָצוֹן וָשׁוֹב
כְּלוֹמַר, לַחְשֹׁב עַל הָעָרְמָה שֶׁבָּהּ אֲנִי נִלְחֶמֶת בַּיָּמִים
שֶׁלֹּא יִהְיוּ כָּל כָּךְ דַּלִּים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ כָּלִים
כְּמוֹ מַבָּט נִצָּת. שֶׁלֹּא יִהְיוּ לִי קְצָת.

זהו ספר הרצון. למרות הרעד, בגלל הרעד, מתוך הרעד.

נועה שורק היא משוררת זוכת פרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם. בעלת תואר ראשון בפילוסופיה, יהדות ולימודים הומניסטיים וסטודנטית לתואר שני בספרות עברית. עובדת בבית אבי חי. נולדה ב־ 1996 בעפרה, נשואה לנדב ומתגוררת בירושלים. זהו ספר ביכוריה.

פרק ראשון

שער ראשון

חוץ, רוח

חיבוק

וּמָה קוֹרֶה כְּשֶׁצִּפּוֹר אוֹהֶבֶת אֶת כְּלוּב

מָה קוֹרֶה לִכְנָפַיִם שֶׁנִּפְרָשׂוֹת תָּמִיד רַק כִּמְעַט,

שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מָקוֹם מֻגְבָּל:

טְפִיחָה אַחַת.

מָה קוֹרֶה כְּשֶׁכְּלוּב אוֹהֵב אֶת צִפּוֹר מִתְמַכֵּר

לְדִגְדּוּג הַכְּנָפַיִם בַּבַּרְזֶל הַמֻּזְהָב

מְחַבֵּק בַּעֲדִינוּת לֵב מָהִיר וְשָׁבוּי בְּכַבְלֵי אַהֲבָה

מָה קוֹרֶה כְּשֶׁבִּבְסִיס הַכָּנָף

מַתְחִילִים כְּאֵבִים

כְּשֶׁהָאֹכֶל כְּבָר לֹא מְסַפֵּק מָה קוֹרֶה

כְּשֶׁצִּפּוֹר מְשֻׁחְרֶרֶת עוֹד רֶגַע אֲבָל

כְּלוּב לֹא מַרְפֶּה צִפּוֹר אֲבוּדָה

מָה קוֹרֶה כְּשֶׁצִּפּוֹר

בּוֹגֶדֶת בִּכְלוּב עִם

עָנָף בַּחַלּוֹן

אוֹ שְׁמֵי תְּכֵלֶת זַכִּים מָה קוֹרֶה

כְּשֶׁצִּפּוֹר נִרְטֶבֶת בַּגֶּשֶׁם וְאֵין לָהּ לְאָן

רַק עָנָף

מָה קוֹרֶה כְּשֶׁחִבּוּק מְחֻיָּב לְהַרְפּוֹת מָה קוֹרֶה

שער

לֹא אָשִׁיר אֶת שִׁירַת הַנָּשִׁים בַּנְּהָרוֹת כְּשֶׁהֵן רוֹחֲצוֹת מְכַבְּסוֹת בַּנְּהָרוֹת הַגְּדוֹלִים צְעִיפִים בּוֹהֲקִים לֹא אָשִׁיר אֶת קִינַת שְׂעָרָן הַשָּׁחֹר הַנּוֹצֵץ וְנִמְשָׁךְ עַל הַזֶּרֶם

(שְׂעָרָן שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל הַזֶּרֶם אֶל גְּבוּל אַרְבָּעָה נְהָרוֹת לֹא אָשִׁיר אֶת הָאֵפֶר קִינַת הַשְּׂרוּפִים בַּנְּהָרוֹת כְּשֶׁהֵן בְּגַבָּן לַנָּהָר נֶחְשָׂפוֹת מוּל חַדְרִי עַל הַגַּנְגֶּס)

לֹא אָשִׁיר אֶת שְׁתִיקַת הַנָּשִׁים בַּלֵּילוֹת בַּמִּיתוֹת הַסְּתוּרוֹת בַּמִּטּוֹת הַסְּטוּרוֹת לֹא אָשִׁיר אֶת כִּתְמֵי הַנָּשִׁים בְּשָׁנִי עַל הַקִּיר בַּמִּטְבָּח טַבָּחוֹת לוֹהֲטוֹת כְּיָרֵחַ

לֹא אָשִׁיר אֶת זְרִימַת הַנָּשִׁים בַּנְּהָרוֹת כְּשֶׁהֵן הַנְּהָרוֹת כְּשֶׁהֵן בַּשְּׂמִיכוֹת נְהָרוֹת רְטֻבּוֹת לִילִיּוֹת לֹא אָשִׁיר אֶת גְּנִיחַת מְכַשֵּׁפוֹת בַּנְּהָרוֹת סוֹבְבִים אֶת הַחֶדֶר

(נְהָרוֹת סוֹבְבִים אֶת הַחֶדֶר הָרַךְ בִּשְׂמִיכוֹת מַחְנִיקוֹת יְלָלוֹת חֲתוּלוֹת לֹא אָשִׁיר אֶת שְׁרִיקַת הַגְּנִיחוֹת הַגְּנוּזוֹת בַּדְּלָתוֹת בַּכָּרִית אֶת צִנְעַת הַנָּשִׁים בַּמַּנְעוּל)

לֹא אָשִׁיר אֶת עֵירֹם הַנָּשִׁים הַלְּבוּשׁוֹת לֹא אָשִׁיר אֶת עֵירֹם הַנָּשִׁים הַכְּחוּשׁוֹת לֹא אָשִׁיר אֶת עֵירֹם הַנָּשִׁים הַבְּשֵׁלוֹת תְּאֵנִים רִמּוֹנִים שֶׁצָּנְחוּ מֵעָנָף לְתוֹלַעַת

לֹא אָשִׁיר אֶת שִׁירַת הַגּוּפִים הַיָּפִים לֹא אָשִׁיר אֶת קִינַת הַתּוֹלַעַת אוֹכְלָה מִבִּפְנִים אֶל הַחוּץ לֹא אָשִׁיר אֶת קִינַת הַנָּשִׁים הַזּוֹרְמוֹת בַּנְּהָרִים מִן הַגּוּף אֶל הַפַּחַת

(מִן הַגּוּף אֶל הַפַּחַת הוֹלְכוֹת הַנָּשִׁים הַבְּטָנִים לְפָנִים הַבְּגָדִים מְגָרְדִים מִן הַפְּנִים אֶל הַחוּץ הַגּוּפִים הַיָּפִים מִשְׁתַּקְּפִים וְדוֹהִים וְנוֹהִים נְהָרוֹת אֶל הַחֶדֶר)

שיר על משהו נפלא

"הַיֶּלֶד אָמַר: 'אַתָּה עָשִׂיתָ פֹּה חֹר, תַּקֵּן אֶת הַפֶּלַח, נוֹשֵׁב עָלַי קֹר'"

(נורית זרחי)

א.

אֲבָל לֹא לָמַדְנוּ לָגַעַת

וּפָחוֹת מִכָּךְ לִרְצוֹת עוֹד

וּפָחוֹת מִכָּךְ יָדַעְנוּ לִצְעֹד

עַד הַגְּבוּל הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדַּעַת

עַד הֵיכָן שֶׁאֵינֶנּוּ קְרוּאוֹת

לְפַרְדֵּס וּלְשַׁיִשׁ טָהוֹר

עַד הֵיכָן שֶׁמַּגִּיעַ הָאוֹר עַד הֵיכָן

שֶׁנִּפְרֶשֶׂת סְלִיחָה

עַד הַגְּבוּל הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָעוֹר

וּמָה שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ,

מָה שֶׁבְּתוֹךְ הַשְּׂמִיכָה.

ב.

כִּי שָׁלַחְנוּ יָדַיִם לָגַעַת

וְכֵן לְפָרֵשׁ שִׂיחָה

וְכֵן לֹא אִבַּדְנוּ לָדַעַת

וְנִכְנַסְנוּ אֶל תּוֹךְ הַפַּרְדֵּס

הַשָּׁכֵן

וְקִלַּפְנוּ תַּפּוּז, וְלָכֵן

אֲנַחְנוּ נוֹטְפוֹת עָסִיס.

עוד על הספר

הרצון נועה שורק

שער ראשון

חוץ, רוח

חיבוק

וּמָה קוֹרֶה כְּשֶׁצִּפּוֹר אוֹהֶבֶת אֶת כְּלוּב

מָה קוֹרֶה לִכְנָפַיִם שֶׁנִּפְרָשׂוֹת תָּמִיד רַק כִּמְעַט,

שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מָקוֹם מֻגְבָּל:

טְפִיחָה אַחַת.

מָה קוֹרֶה כְּשֶׁכְּלוּב אוֹהֵב אֶת צִפּוֹר מִתְמַכֵּר

לְדִגְדּוּג הַכְּנָפַיִם בַּבַּרְזֶל הַמֻּזְהָב

מְחַבֵּק בַּעֲדִינוּת לֵב מָהִיר וְשָׁבוּי בְּכַבְלֵי אַהֲבָה

מָה קוֹרֶה כְּשֶׁבִּבְסִיס הַכָּנָף

מַתְחִילִים כְּאֵבִים

כְּשֶׁהָאֹכֶל כְּבָר לֹא מְסַפֵּק מָה קוֹרֶה

כְּשֶׁצִּפּוֹר מְשֻׁחְרֶרֶת עוֹד רֶגַע אֲבָל

כְּלוּב לֹא מַרְפֶּה צִפּוֹר אֲבוּדָה

מָה קוֹרֶה כְּשֶׁצִּפּוֹר

בּוֹגֶדֶת בִּכְלוּב עִם

עָנָף בַּחַלּוֹן

אוֹ שְׁמֵי תְּכֵלֶת זַכִּים מָה קוֹרֶה

כְּשֶׁצִּפּוֹר נִרְטֶבֶת בַּגֶּשֶׁם וְאֵין לָהּ לְאָן

רַק עָנָף

מָה קוֹרֶה כְּשֶׁחִבּוּק מְחֻיָּב לְהַרְפּוֹת מָה קוֹרֶה

שער

לֹא אָשִׁיר אֶת שִׁירַת הַנָּשִׁים בַּנְּהָרוֹת כְּשֶׁהֵן רוֹחֲצוֹת מְכַבְּסוֹת בַּנְּהָרוֹת הַגְּדוֹלִים צְעִיפִים בּוֹהֲקִים לֹא אָשִׁיר אֶת קִינַת שְׂעָרָן הַשָּׁחֹר הַנּוֹצֵץ וְנִמְשָׁךְ עַל הַזֶּרֶם

(שְׂעָרָן שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל הַזֶּרֶם אֶל גְּבוּל אַרְבָּעָה נְהָרוֹת לֹא אָשִׁיר אֶת הָאֵפֶר קִינַת הַשְּׂרוּפִים בַּנְּהָרוֹת כְּשֶׁהֵן בְּגַבָּן לַנָּהָר נֶחְשָׂפוֹת מוּל חַדְרִי עַל הַגַּנְגֶּס)

לֹא אָשִׁיר אֶת שְׁתִיקַת הַנָּשִׁים בַּלֵּילוֹת בַּמִּיתוֹת הַסְּתוּרוֹת בַּמִּטּוֹת הַסְּטוּרוֹת לֹא אָשִׁיר אֶת כִּתְמֵי הַנָּשִׁים בְּשָׁנִי עַל הַקִּיר בַּמִּטְבָּח טַבָּחוֹת לוֹהֲטוֹת כְּיָרֵחַ

לֹא אָשִׁיר אֶת זְרִימַת הַנָּשִׁים בַּנְּהָרוֹת כְּשֶׁהֵן הַנְּהָרוֹת כְּשֶׁהֵן בַּשְּׂמִיכוֹת נְהָרוֹת רְטֻבּוֹת לִילִיּוֹת לֹא אָשִׁיר אֶת גְּנִיחַת מְכַשֵּׁפוֹת בַּנְּהָרוֹת סוֹבְבִים אֶת הַחֶדֶר

(נְהָרוֹת סוֹבְבִים אֶת הַחֶדֶר הָרַךְ בִּשְׂמִיכוֹת מַחְנִיקוֹת יְלָלוֹת חֲתוּלוֹת לֹא אָשִׁיר אֶת שְׁרִיקַת הַגְּנִיחוֹת הַגְּנוּזוֹת בַּדְּלָתוֹת בַּכָּרִית אֶת צִנְעַת הַנָּשִׁים בַּמַּנְעוּל)

לֹא אָשִׁיר אֶת עֵירֹם הַנָּשִׁים הַלְּבוּשׁוֹת לֹא אָשִׁיר אֶת עֵירֹם הַנָּשִׁים הַכְּחוּשׁוֹת לֹא אָשִׁיר אֶת עֵירֹם הַנָּשִׁים הַבְּשֵׁלוֹת תְּאֵנִים רִמּוֹנִים שֶׁצָּנְחוּ מֵעָנָף לְתוֹלַעַת

לֹא אָשִׁיר אֶת שִׁירַת הַגּוּפִים הַיָּפִים לֹא אָשִׁיר אֶת קִינַת הַתּוֹלַעַת אוֹכְלָה מִבִּפְנִים אֶל הַחוּץ לֹא אָשִׁיר אֶת קִינַת הַנָּשִׁים הַזּוֹרְמוֹת בַּנְּהָרִים מִן הַגּוּף אֶל הַפַּחַת

(מִן הַגּוּף אֶל הַפַּחַת הוֹלְכוֹת הַנָּשִׁים הַבְּטָנִים לְפָנִים הַבְּגָדִים מְגָרְדִים מִן הַפְּנִים אֶל הַחוּץ הַגּוּפִים הַיָּפִים מִשְׁתַּקְּפִים וְדוֹהִים וְנוֹהִים נְהָרוֹת אֶל הַחֶדֶר)

שיר על משהו נפלא

"הַיֶּלֶד אָמַר: 'אַתָּה עָשִׂיתָ פֹּה חֹר, תַּקֵּן אֶת הַפֶּלַח, נוֹשֵׁב עָלַי קֹר'"

(נורית זרחי)

א.

אֲבָל לֹא לָמַדְנוּ לָגַעַת

וּפָחוֹת מִכָּךְ לִרְצוֹת עוֹד

וּפָחוֹת מִכָּךְ יָדַעְנוּ לִצְעֹד

עַד הַגְּבוּל הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדַּעַת

עַד הֵיכָן שֶׁאֵינֶנּוּ קְרוּאוֹת

לְפַרְדֵּס וּלְשַׁיִשׁ טָהוֹר

עַד הֵיכָן שֶׁמַּגִּיעַ הָאוֹר עַד הֵיכָן

שֶׁנִּפְרֶשֶׂת סְלִיחָה

עַד הַגְּבוּל הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָעוֹר

וּמָה שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ,

מָה שֶׁבְּתוֹךְ הַשְּׂמִיכָה.

ב.

כִּי שָׁלַחְנוּ יָדַיִם לָגַעַת

וְכֵן לְפָרֵשׁ שִׂיחָה

וְכֵן לֹא אִבַּדְנוּ לָדַעַת

וְנִכְנַסְנוּ אֶל תּוֹךְ הַפַּרְדֵּס

הַשָּׁכֵן

וְקִלַּפְנוּ תַּפּוּז, וְלָכֵן

אֲנַחְנוּ נוֹטְפוֹת עָסִיס.