הקדמה
מתי בפעם האחרונה באמת היית נוכח? לא רק פיזית אלא באמת שם? מתי בפעם האחרונה, עשית משהו שאת אוהבת, ולא חשבת על שום דבר אחר תוך כדי? אם אתם לא זוכרים מתי, אתם לא לבד... כך נראים חייהם של רוב האנשים. נוכחים פיזית, אך נעדרים מבחינה מנטאלית. ספר זה עוסק, בין היתר, בדרכים לשינוי מצבנו המנטאלי, כך שנלמד להיות יותר נוכחים ויותר מודעים. לפני כ- 10 שנים התעוררתי בוקר אחד, והבנתי שאני רחוק מלהיות מאושר ומדחיק זאת. עשיתי את מה "שצריך לעשות" בגיל הזה, עבדתי, למדתי, הייתי בן זוג והורה, אבל הרגשתי לא טוב. הרגשתי שאני חי על מצב של "אוטומט", שהחיים מובילים אותי, ושאין לי יותר מדי שליטה על מה שקורה איתי. מתוך הרגשות הקשים הללו שנמשכו הרבה יותר מבוקר אחד, החל גם התהליך, שבסופו של דבר, הוביל לכתיבת ספר זה. בעשור האחרון שחלף מאז, קראתי עשרות רבות של ספרים מתחומי הפסיכולוגיה הבודהיסטית, פילוסופיה, מדעי המוח, מדעי החיים, מיינדפולנס (מודעות קשובה) ומדיטציה, וסיכמתי את הרעיונות המרכזיים שבהם עסקו. בחלוף הזמן, כשקראתי את הסיכומים של אותם ספרים, הבחנתי ברעיון מרכזי שעולה מכולם. רעיון שחשוב למי שרוצה להתפתח רוחנית, אבל לא היה מובן לי מספיק גם לאחר קריאתם. כפי שוודאי ניחשתם מתוך שמו של הספר, הרעיון שאליו אני מתכוון, הינו "מודעות", והצורך בפיתוחה על מנת לעבור לאורח חיים אוטנטי יותר, נכון יותר. מודעות למה? מודעות למי? אלה הדברים שניסיתי להבין בעצמי תוך כדי כתיבת הספר. חלק גדול מהספרים העוסקים בתחום המדיטציה והמיינדפולנס מתייחסים אליהם כאל מרכיבים בתהליך ארוך ומייגע, הדורש משמעת עצמית קפדנית, ושעות רבות מאוד של תרגול, לעיתים בבידוד במערה, במנזר, או ביער בסוף העולם. בסוף אותו תהליך ארוך וקשה, כך לפי לא מעט ספרים, מחכה לכם לכאורה "הפרס הגדול", ההארה שהאדם שזכה בה הופך למאושר באופן קבוע, שלו וחכם עד בלי קץ, ורק מעט מאוד אנשים מגיעים אליה.
האדם המערבי הבוגר הממוצע, שבדרך כלל אין לו פנאי, או רצון להקדיש את מרבית חייו לניסיונות להשיג את אותה הארה, מאבד מהר מאוד עניין בתכנים רוחניים כאלה, כיוון שהוא אינו רואה כל אפשרות מעשית להגיע להארה, או לשלווה אינסופית בתוך מרוץ החיים הקדחתני שהוא מצוי בו. הוא צריך לפרנס את עצמו, את משפחתו, ללמוד, לעבוד, להתקדם בעבודה, לעסוק בפעילויות פנאי, לשמור על הבריאות, על גוף שרירי, על שיער שופע ועוד ועוד. מסיבות אלה ואחרות, מי שמתפנה לעסוק ברצינות בתחומים אלה, הם מתרגלים, אשר הופכים את העיסוק בתחום הרוחני למרכז חייהם, תוך שילוב בין תרגול אישי לבין הנחיה והעברת התורה לאחרים, או אנשים שזמנם בידם כגון פנסיונרים, מן הסתם, בשלב מאוחר (מדי) בחייהם. מסגרות החינוך, ודאי בעולם המערבי, כמעט ואינן עוסקות בתכנים רוחניים, כך שילדים ובני נוער אינם נחשפים אליהם, ואינם מקבלים הזדמנות להעמיק בהם, ולכוון את חייהם בהתאם לעקרונות שהם מתווים. בנוסף לכך, התכנים שבהם עוסקת הפסיכולוגיה הבודהיסטית נראים פעמים רבות מורכבים מכפי שהם באמת, והעיסוק בהם ותרגול עקרונותיהם, נראה קשה ולא נושא פירות מיידים, או בעתיד הנראה לעין, מה שלא בהכרח נכון. על כן, לפני שנמשיך, חשוב להבהיר שאתם לא צריכים להגיע להארה על מנת לחיות טוב יותר.
מטרתו של ספר זה היא לפשט את הדברים, ולמקד את הקורא ברעיון שנתפס בעיני כמרכיב החשוב ביותר בפסיכולוגיה הבודהיסטית, אשר יכול להוביל לשינוי אמיתי בחייו של האדם. הבנת טיבה האמיתי של המודעות ופיתוח הדרגתי שלה, תסייע לנו להפוך את חיינו, ואת חייהם של הסובבים אותנו למעט טובים יותר, מלווים בפחות כעס, ויותר חמלה כלפי הזולת. כולנו מכירים את ההרגשה שקראנו פסקאות שלמות, ואפילו עמודים שלמים, מבלי לקלוט אף מילה, או שנסענו במשך שעה מנקודה א' לנקודה ב', והגענו מבלי שאנו זוכרים מה התרחש באותה שעה (ולא, לא נרדמנו). מעטים מאיתנו מבינים, כי מרבית חיינו עוברים עלינו במצב הזה. אנו תופסים את ההווה – המראות, הצלילים, הטעמים והתחושות, אך תפיסתנו מעורפלת, מצועפת על ידי החשיבה. כל חיינו אנו מספרים לעצמנו את סיפור העבר והעתיד, וכמעט מתעלמים מהמציאות שבהווה. איננו מודעים לחירות ולפשטות של התודעה, הקודמת לצמיחת החשיבה. היות ואיננו מודעים לכך, רובנו גם לא עושים ניסיונות ממשיים לפתח תודעה שונה (הרי אם אנחנו בטוחים שיש רק דרך אחת מנקודה א' לנקודה ב', אז מדוע שנחפש דרכים אחרות?), וממשיכים באותו מסלול חיים רגיל וידוע, מחנכים את ילדינו לאותן דרכי חשיבה ופעולה, וממשיכים באותה הדרך עד הסוף.
בתקווה לשנות מעט ולטובה את מסלול החיים עבור חלקיכם, הספר יספק לכם שני דברים מרכזיים:
1. הבנה תיאורטית – מדוע אתם פועלים כפי שאתם פועלים?
2. כלים מעשיים – כיצד להתחיל לפעול בצורה מודעת יותר?
אם תבחרו להתחיל במסע הזה, השינוי יהיה הדרגתי - אבל חיובי וחיוני.
במהלך הספר, אסקור מהיבטים שונים - ביולוגיים, פסיכולוגיים ורוחניים - את המושג אותו אני מגדיר כמודעות, ואציג את הסבריהם של הוגים שונים מתקופות שונות, לרבות ניתוח, ותוספות צנועות שלי להסברים אלה. הכל כדי להשיב על השאלות הבאות:
על השאלות הללו ואחרות אנסה בענווה להשיב בפרקים הבאים.
בתחילתו של כל פרק מופיע משפט, מנטרה אם תרצו, הקשור לתכנים שהופיעו בו. בפרק "המדריך המעשי", יאספו משפטים אלו למסגרת של הצעה והדרכה למדיטציה יומית של כעשר דקות, אשר תוכל לסייע לכם להתחיל ולפתח מודעות. עבור מי שירצו להרחיב את הידע וההתנסות שלהם בנושא זה, מומלץ לקרוא גם את נספח 1 - "משאבים להמשך הדרך", הכולל רשימת ספרים חשובים, אתרי אינטרנט, מרכזי תרגול, ואפליקציות בתחומי העניין בהם הספר עוסק. עבור קוראים, המעוניינים להשתתף באופן פעיל יותר בקריאת הספר, מוצע לרשום שאלות לגבי סוגיות, שלא היו ברורות מספיק בכל פרק, בשלוש שורות ריקות, המחכות לכם בסוף כל פרק. בהמשך הדרך, תוכלו גם לברר את התשובות אליהן, באמצעות העמקת הקריאה בספרים נוספים, תרגול אישי, השתתפות בקורסים וכיוצא באלה.
לפני שנתחיל, אני רוצה לתת לכם טעימה קצרה ממה שמחכה לכם בספר, ולהציע לכם סוג של מדיטציה קצרה, שתוכלו לבצע במשך כ- 5 דקות פעם אחת ביום, בבוקר, בצהריים, או בערב. אולי אפילו עכשיו...
במקום בו את או אתה נמצאים כרגע, שבו, בתנוחה בה אתם מרגישים בנוח, זקפו את הצוואר, הרימו את הסנטר, כך שיפנה קדימה (לא למטה ולא למעלה) ועצמו את העיניים. נשמו 3 שאיפות ונשיפות עמוקות, ולאחר מכן שאלו את עצמכם, על מה אני חושב? והשיבו על כך בליבכם. אל תנסו למנוע מעצמכם לחשוב, או להתרכז בנשימה, או בפרט אחר, ההיפך, עודדו מחשבה חופשית, ורק ציינו לעצמכם בשקט על מה אתם חושבים כרגע. לאחר מכן שאלו את עצמכם מה אני מרגיש? בהמשך אילו תחושות אני חש בגופי? למשל חום, קור, גירוד, כאב, חוסר נוחות וכולי. ולסיום חלק זה, שאלו את עצמכם, "מה אני רוצה?" לאחר שהבנתם גם מה אתם רוצים, התמקדו בשאיפות ובנשיפות שלכם וספרו 10 נשימות.
המרכיב האחרון של המדיטציה הנוכחית, שעוד רגע אציג לכם אותו, נועד להמריץ אתכם לביצוע הפעולות הנכונות עבורכם בחייכם, ולהזכיר לכם שאין לכם "את כל הזמן שבעולם". אחרי שסיימתם לספור עד 10, כשעיניכם עצומות, שאלו את עצמכם את השאלה העגומה הבאה: האם אני אזדקן ואמות? והרשו לי לסייע לכם עם התשובה למי שמתלבט: כן. עכשיו שאלו את עצמכם שאלה עגומה אפילו יותר, מתי אזדקן ואמות? כאן כבר התשובות תלויות בגיל הקורא, אבל באופן כללי התשובה צריכה להיות משהו בסגנון ובטווח הזה: אני מזדקן עם כל יום שעובר, ואני אמות בעוד 10,20,30,40,50,60,100 שנים.... כעת הגענו לשתי השאלות החשובות יותר: מה, לנוכח העובדה שאזדקן ואמות, נראה חשוב עבורי? דוגמאות לתשובות אפשריות: להיות בריא, להיות רזה יותר, להיות שמן יותר, לעשות דברים שאני אוהב, להיות שבע רצון רוב הזמן, לטפח מערכות יחסים בריאות, למצוא זוגיות מתאימה, למצוא עיסוק שמתאים עבורי, וכיוצא באלה. אפשר גם להיות ספציפיים יותר. אם למשל המשימה שאתם רוצים להשלים בחודשים הקרובים היא לרכוש בית, או רכב, ללמוד לתואר ראשון או שני, להחליף עבודה, ללכת לפסיכולוג, לרופא שיניים, לקנות כלב... אז בהחלט ניתן להתייחס גם לנושאים אלה במסגרת המדיטציה. רק חשוב שמרבית התשובות יעסקו בעקרונות ובדברים גדולים בחיים שחשובים לכם. השאלה הבאה והאחרונה היא: מה, לנוכח העובדה שאזדקן ואמות, נראה לא חשוב או מזיק עבורי? דוגמאות לתשובות אפשריות: לכעוס, לדאוג, לשנוא, להתפרץ, לקנא, לרכל, לשקר, לנטור טינה, להיות שקוע במחשבות על העבר, או העתיד וכיוצא באלה. גם כאן חשוב שתוסיפו פרטים הרלוונטיים אליכם באופן אישי, הקשורים למאפייני האופי או החיים שלכם. למשל, נראה לא חשוב לריב עם אישתי או בעלי, נראה לא חשוב לצעוק על הילדים, נראה לא חשוב להתעצבן על החדשות, נראה לא חשוב להוציא אלפי ₪ בחודש על בגדים, נראה לא חשוב ... הבנתם את הרעיון. אם תעשו מאמץ אמיתי לבצע את המדיטציה הזו מדי יום, קיים סיכוי סביר, שהיא תגרום לכם לנוע בצורה ישירה יותר לעבר המטרות, שברצונכם להשיג, מבלי לפגוע בעצמכם, או באחרים.
רגע לפני שממשיכים – כמה מילים על למי הספר מתאים!
מומלץ למי שמתכוון לקרוא את הספר ברצינות, ולנסות ליישם חלק מן ההמלצות המופיעות בו, לקחת לתשומת ליבו, או ליבה את הנקודות הבאות: ראשית, למי שמפאת גילו הצעיר, לא חווה מספיק בחייו, חוויות נעימות וכואבות כאחד, יהיה קשה להבין, הן את הצורך בפיתוח מודעות, והן את הרציונל העומד מאחורי הפילוסופיה הבודהיסטית בכללותה. הנקודה השנייה, נוגעת לכך שכניסה מעמיקה, וממושכת לתכנים המועלים בספר זה עלולה להוביל, לפחות בהתחלה, לסוג של התרחקות מהעולם החומרי שסביבכם, מהמרדף אחר הישגים, מתענוגות החיים ומבילויים, מחברים לא משמעותיים ועוד. אם התרחקות כזו מתרחשת בגיל צעיר מדי, כאשר טרם הצלחנו, או אף ניסינו להגשים, לפחות חלק מן המטרות הלגיטימיות והנחוצות לנו בחברה המערבית כדי להרגיש טוב עם עצמנו, היא עלולה לגרום לנו להפסיק לנסות להשיג אותם, מה שיכול לפגוע בנו בטווח הארוך.
עם זאת, אין גיל "נכון" לקרוא את הספר. כל אחד יכול להפיק תועלת מפיתוח מודעות, וספר זה מיועד לכל מי שרוצה לחיות את חייו ביתר עומק, גם אם חייו הם טובים, וגם אם הוא עדיין צריך להכין שיעורי בית. ללא קשר לגילכם, אם כן, הספר הזה יוכל למקד אתכם, להרגיע אתכם, ובתקווה, גם לסייע לכם להשיג, הן את היעדים המשותפים לחברה המערבית, והן יעדים עמוקים יותר של התפתחות אישית רוחנית, ויכולת לראות את העולם בצורה חדשה ובריאה יותר.
החיים שלכם עוברים עכשיו, לא החל ממחר, ולא בעוד שנה. אז קדימה, אתם מוזמנים להמשיך, הפרק הראשון מחכה לכם.
פרק ראשון: חיים בעולם של חוסר מודעות
"הדבר הראשון שצריך לשקוע עמוק בתוך לבך הוא שאתה ישן. אתה חולם יומם ולילה, מבוקר עד ערב ומערב עד בוקר... זרתוסטרא, לאו טסו, ישו, בודהא, בהאודין, כביר, נאנאק – כולם לימדו דבר אחד, להיות ער! שקט הוא המרחב שבו אתה מתעורר, והמיינד הרועש הוא המרחב שבו אתה ישן..." (אושו).
מרבית האנשים שיקראו את הקטע שלעיל לא ממש יבינו לעומק את משמעותו. קורא מן השורה וודאי יחשוב לעצמו, אהה, זה נכון לגבי אנשים אחרים, הם באמת ישנים הרבה, אפילו שנת צהרים... אבל אני? אני פעיל כל הזמן, עובד משמונה עד שש בעבודה סופר חשובה ומעניינת, אחר כך הולך לחדר כושר, מרים משקולות, רץ על הליכון תוך כדי שמיעת הלהקה האהובה עליי באוזניות המשוכללות שרכשתי לא מזמן בעלי בבה. אחרי שעה בחדר כושר, אני חוזר הביתה לאשתי האהובה, מקריא לה שיר אהבה שחיברתי תוך כדי הריצה, משחק עם הילדים בסוני פלייסטיישן, אחר כך, רואה קצת חדשות, ואז "נופל" למיטה למקסימום 7 שעות שינה וקם כמו פנתר ליום הבא... אז אני ישן? חבל שקניתי את הספר הזה, מענין אם אפשר עדיין להחזיר אותו? אולי להחליף אותו בספר בישול מרתק, או ספר שילמד אותי איך להיות יותר עשיר, יפה, , גבוה... נו טוב, התחלתי כבר..., אני אמשיך לקרוא ונקווה לטוב.
המונולוג הדמיוני הזה מתואר כמובן בצורה קיצונית והומוריסטית, אבל הוא אינו מופרך כלל וכלל. מרביתנו מצויים איפשהוא על הרצף שבין פעילות אובססיבית, הממלאת את רוב שעות היום שלנו, לבין שגרת יום רגועה יותר, הכוללת גם פרקי זמן של מנוחה ורגיעה שאינם מוקדשים לשינה. אין כמובן קשר בין חיים של בטלה, אפילו גמורה, לבין מודעות, ואדם שלא עובד, לא לומד ולא אכפת לו, הוא ודאי לא אדם מודע. אולי יש לו פנאי רב יותר לעיסוקים מהנים, ואולי הוא עושה בפנאי זה שימוש ראוי ואולי לא, אך עדיין לא לכך כוונתי. אדם שמבלה כל היום, נוסע לטיולים בארץ ובחוץ לארץ, רואה סדרות מהנות, ויוצא כל ערב למקום אחר הוא כנראה בר מזל, אך עדיין איננו יכול להיחשב לאדם מודע.
מטרתו של פרק זה היא לנסות ולהשיל מעט מן המסתוריות המתלווה למונח "מודעות", או "ערות" כפי שמופיע בספרים רבים מאוד, עתיקים וחדשים כאחד, ולנסות לפרק את המונח הזה למרכיבים, שקל יותר להבינם. כבר כעת אני רוצה לעדכן אתכם בשורה התחתונה. למודעות יש שלושה מרכיבים פשוטים, שאם תתחילו לשים לב אליהם, החיים שלכם ישתנו:
*המשך הפרק זמין בספר המלא*
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
