תרבות הדברים הנמסים

היכרות

גּוּפִי עָשׂוּי

אֶלֶף יְקִיצוֹת סְבִיב אַבְקְנֵי הַתּוֹדָעָה.

כְּמוֹ הַזְּמַן,

מַשִּׁיל מֵעָלָיו עֲלֵי כּוֹתֶרֶת

עַד לַנְּשִׁיפָה שֶׁבָּהּ מִתְבַּהֶרֶת

וַדָּאוּת הָאַהֲבָה.

הַבֹּקֶר

גּוּפִי הִשִּׁיל אֶת גּוּפִי הַיָּשֵׁן

וְחַיַּי נִרְאוּ מֵרָחוֹק

כְּמוֹ בַּיִת

שֶׁל מִישֶׁהוּ שֶׁלֹּא פָּגַשְׁתִּי.

לְאַט

בָּקְעוּ זִכְרוֹנוֹת

כְּמוֹ בְּגָדִים שֶׁאִמִּי קִפְּלָה בָּאָרוֹן

בְּשָׁעָה שֶׁיָּשַׁנְתִּי.

אֲנִי אוֹהֵב

כְּשֶׁהַמָּוֶת הוֹלֵם בְּמַקְלוֹ הַחֲרִישִׁי

בְּפַעֲמוֹן עוֹלָמִי

וּמֵפִיחַ בּוֹ חַיִּים חֲדָשִׁים.

שלושה צעדים ברוח

הפוגה

בֵּין הַחֲלוֹם לַמְּצִיאוּת

יֶשְׁנוֹ חָלָל –

הֲפוּגָה מְתוּחָה

עַד שֶׁאוֹר מֻרְגָּשׁ כְּחֹם.

עַד הָאָבִיב

חַפֵּשׂ בַּחֹסֶר,

בַּסְּדָקִים שֶׁבֵּין שְׁקָרֶיךָ,

בָּאֵרוֹטִיקָה שֶׁבָּהּ חַיֶּיךָ חוֹלְפִים בַּסֵּתֶר.

עַד שֶׁמַּשֶּׁהוּ נָכוֹן נוֹגֵעַ

אוּלַי חוֹלֵף זְמַן רַב מִדַּי.

אֲנִי מְמוֹלֵל אֶת הַדְּאָגָה בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת

כְּמוֹ עָלֶה נִדָּף.

מְקַוֶּה שֶׁתִּרְאֶה אֵיךְ זַרְעֵי הַסַּבְיוֹנִים

מִתְמַסְּרִים בְּרִחוּף

חַסְרֵי מִשְׁקָל לְסַחַף הָעוֹנוֹת.

תחייה

אֱלוֹהִים חוֹפֵן אֶת כָּל הַדָּתוֹת בַּמִּלָּה אַהֲבָה.

תִּינוֹקוֹת זוֹכְרִים

אֶת הַחֹם הַמִּתְפַּשֵּׁט עַד לָאֵין־סוֹף

מִתּוֹךְ הַחֵיק

עַד שֶׁיִּתְרַגְּלוּ לָאֲדָמָה הַזּוֹ,

עַד שֶׁהַלֵּב יֵדַע לָלֶכֶת מֵעַצְמוֹ.

זִכְרִי,

כְּשֶׁהִתְיַחַדְנוּ הַיַּסְמִין הִתְעַלֵּס בְּפֶה עִוֵּר עִם חַרְקֵי הַלַּיְלָה,

שְׁכָבוֹת הִתְפַּקְּעוּ וְנִמְהֲלוּ זוֹ בָּזוֹ.

הַסִּרְפָּדִים תַּחַת הַבְּרוֹשׁ,

הָרוּחַ עַל הַבֶּטֶן,

סְתִירוֹת יְפֵהפִיּוֹת

שִׁלְּבוּ יָדַיִם.

זֶה קָרָה בְּשֶׁקֶט,

בְּרִכּוּז.

קָצֶה שֶׁל הַר הוּנַח עַל הֲפָכָיו.

הָנִיחִי לָךְ לִפֹּל.

לִקְדֹּחַ מִלִּים טְרוּפוֹת.

לָעוֹלָם לְהִשָּׁפֵךְ לְתוֹךְ אָזְנַיִךְ בִּשְׁלֵמוּתוֹ, צָפוּף וְעַז,

לְיַעַר הָאֲנִי, הָרוֹחֵשׁ־לֹא־מִלִּים הַזֶּה,

לִלְחֹשׁ לָךְ:

הִתְעוֹרְרִי.

הרוך הזהוב

עַל מִפְתָּנוֹ שֶׁל חֲלוֹמֵךְ

הוּנְחָה הַמְּצִיאוּת

וְאַתְּ שׁוֹאֶפֶת לְהִשְׁתַּקְּפוּת הוֹלֶמֶת

מֵאָדָם חוֹלֵף,

מֵחֲפָצִים תּוֹעִים.

לְכוּדָה בַּחֲלָקַיִךְ הַסְּתוּרִים,

רְעֵבָה לְפֻרְקַן הַגֻּמְחוֹת

הַזַּהֲרוּרִיּוֹת שֶׁבְּלִבֵּךְ.

הַפֶּחָם הַשָּׁחֹר הַזֶּה

מֵנִיחַ אוֹתִי קָרוֹב

לָרֹךְ הַטָּבוּל בָּךְ.

אֲנִי סוֹפֵג –

הִשָּׁאֲרִי עֵרָה.

הִשָּׁאֲרִי עֵרָה.

הַלַּיְלָה הַצָּמָא יָקָר.