כדורים

פעם היה אדם שאהב כדורים.
לא יודע להגיד אם הוא אהב כדורים, או שהוא פשוט היה רגיל אליהם.
אולי זה בגלל שכאשר אמא שלו הייתה בהריון היא קפצה על כדור פיזיו.
מאז זה הרגיש שאותו אדם לא יכול להתנתק מכדורים. כשהיה תינוק שיחקו אתו בכדור רעשן, כאשר הפך לזאטוט הקפיץ כדור פינג פונג בכל רחבי הבית (ופעם אחת אפילו נפל על הרצפה ופתח את הסנטר) וכשגדל הוריו התמסרו אתו בכדור מדי יום בחצר (אפילו מדי שבת, אך לא מוקדם מדי. גם הוא הבין שמותר לאבא ואמא לישון עד מאוחר).
בלונה פארק המתקן האהוב עליו היה בריכת הכדורים. המאכל האהוב עליו היה כדורי שוקולד. כאשר כאב לו הראש לקח כדור לכאבים, בים הבילוי האהוב עליו היה לשחק מסירות עם כדור-ים ובשיעורי ספורט הוא היה אלוף בכל משחקי הכדור. בחדר דלק אצלו כדור דיסקו ללא הפסקה והוא הביט שעות בגלובוס כדי למצוא מקומות חדשים. פעם אחת אפילו טס בכדור פורח ובפעם אחרת, כשהיה ילד, אבא שלו השוטר נתן לו לירות כדור אחד באקדח שלו (רק במטווח ורק בצורה מבוקרת). 

המשך העלילה בסיפור המלא