גאון של אמא - מתוך תשע דרכים להיפרד
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
גאון של אמא - מתוך תשע דרכים להיפרד

גאון של אמא - מתוך תשע דרכים להיפרד

4 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

  • הוצאה: ePublish
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2022
  • קטגוריה: קצרים
  • זמן קריאה משוער: 24 דק'

סנונית ליס

נולדה ב-1980 בקיבוץ עין שמר, שם גדלה. כיום חיה ומתגוררת בתל אביב, עם בן זוגה ועם שני ילדיהם. 
כותבת מלידה (כמעט), על כל דבר ועניין ומתפרנסת מזה כמנכ"ל "סנונית תוכן" - המספקת תוכן וניהול פעילות ברשתות חברתיות למגוון חברות מהמובילות במשק. כותבת הרומן "כל הג'אז הזה" בעריכת מיכל חרותי, שיצא מטעם "סנונית תוכן" בפברואר 2017, בליווי עולם דיגיטלי ייחודי. 
בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה. שימשה בעבר כמבקרת מוזיקה, ככתבת תרבות וטכנולוגיה ב"נענע 10" וב"עכבר אונליין" וכתבה למגוון מגזינים וכלי תקשורת. בזמנה הלא פנוי מלטפת חתולים, שומעת שירים בריפיט, צורכת כמויות מופרזות של קפה וחולמת בהקיץ.
 
ראיון "ראש בראש"

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

נגה וירין יושבים עם בנם ליאו ברשות האוכלוסין, ועומדים לעבור טקס שישנה את חייהם. נגה נזכרת כיצד השניים הביאו לעולם את בנם באמצעות הליך חדשני של תכנון גנטי־מיילדותי. כתוצאה מכך, הוא הפך לפעוט, ילד ונער גאון, חסון ויפה בהרבה מהרגיל, שמתקשה להסתגל לעולם ולהורים שאינם משתווים אליו. כדי לנסות לתקן את המצב, הרופאים מנסים להשתיל בנגה ובירין את התכונות המוצלחות של ליאו, אולם ההשתלה נדחית. לבסוף, מציע ליאו בן ה-17 פתרון רדיקלי למצבם. הסיפור מתבונן בתוצאות האפשריות של התכנון הגנטי העתידי, ובמחיר הרצון לייצר צאצאים מוצלחים במיוחד. כיצד ירגישו ההורים של ילדים אלו? כיצד ישתלבו הילדים החריגים כל כך בסביבה הנורמלית?

פרק ראשון

יום הולדתו ה־17 של ליאו, ישבנו בלשכת רשות האוכלוסין ולא הצלחתי להסיר ממנו את מבטי. הוא נראה יפה מתמיד תחת אור הניאון שהחמיא לתווי פניו החלביים. דגלי ישראל שניצבו במשרד השתקפו בעיניו הצלולות. כיסא המתכת הנוקשה הכאיב לגבי, אבל ליאו נראה נינוח, גבו נמתח ביציבה זקופה שהלמה את המעמד החגיגי.

תהיתי אם הוא אכל ארוחת בוקר. נזכרתי שארזתי כריך וניסיתי לדמיין איך ליאו יגיב אם אוציא אותו מהתיק ואציע לו. ידעתי שזה ירגיז אותו ותהיתי איך אני אמורה לנהוג.

קולו של הפקיד קטע את מחשבותיי. "עכשיו אני אשאל אתכם שאלות רשמיות לפי הנוהל שנקבע בחוק ואתם תשיבו לי. אחר כך תחתמו על הטפסים ואז נסיר את הרישום שלכם כהורים וצאצא ממרשם האוכלוסין וההליך יהיה רשמי," הוא הסביר ועבר לשאלה הראשונה:

"האם הצדדים מסכימים לביצוע ההליך שלאחריו אתם, ירין ונגה, לא תהיו עוד אפוטרופסיו של ליאו?" הוא הקריא מנייר שהיה מונח על השולחן שלפניו.

"בסדר," אמר ירין בקול שטוח. הרגשתי בבטני זעם בוער עליו. רציתי שיהפוך את השולחן, שיגיד שליאו הוא הבן שלנו ולא חשוב אילו רעיונות משונים יש לו בראש החכם הזה שלו, אבל לא אמרתי כלום. זה מה שליאו רצה.

נזכרתי איך ישבנו, ירין ואני, צעירים בכ־18 שנים במרפאתו של המומחה בגנטיקה־מיילדותית, ותכננו את ליאו. "אני מרגישה שזה הזמן," אמרתי אז לרופא ולירין שישב לצידי. "לא יודעת אם אני משתוקקת לילד בכל רמ"ח איבריי, אבל יותר מוכנה מזה כבר לא אהיה."

"זה מאוד טבעי," אמר המומחה, שגבותיו הארוכות, בעלות השערות הלבנות והמסולסלות עדיין זכורות לי, למרות ששמו פרח מזיכרוני, "לא כל אחת מרגישה את התשוקה לילד באופן גופני. יש אנשים שעבורם מדובר בהחלטה שכלתנית וזה בסדר גמור. ואיך אתה מרגיש, ירין?" שאל.

"אני עם נגה, מה שהיא רוצה," ירין שלח לעברי את כף ידו ושילב את אצבעותיו באצבעותיי.

"אם ככה, כדאי להתחיל בתכנון. אתם יכולים כמובן להרות באופן טבעי ולא לעשות כל מניפולציה, אבל יש לי עבורכם הצעה מעניינת," גבותיו של המומחה זזו מצד לצד עם תנועות ראשו כשדיבר, "אתם יכולים להשתמש בטכניקה חדשה שהכנסנו לשימוש פה במרפאה, ולהרכיב את הילד המיטבי שתוכלו להביא לעולם על בסיס המטען הגנטי שלכם, בעזרת תכנון גנטי־מיילדותי. נוכל, כמובן, לבחור את מינו ולוודא שיהיה בריא לחלוטין, ללא מחלות תורשתיות. מעבר לכך, נוכל לבחור את מאפייני הופעתו החיצונית, את הכישורים הבולטים שלו או שלה, לכוון לכך שייהנה מהאינטליגנציה המרבית ומהכישורים הגופניים המיטביים שהמטען הגנטי שלכם מאפשר לו לרשת."

"זה באמת עובד?" תהה ירין.

*המשך העלילה בסיפור המלא*

סנונית ליס

נולדה ב-1980 בקיבוץ עין שמר, שם גדלה. כיום חיה ומתגוררת בתל אביב, עם בן זוגה ועם שני ילדיהם. 
כותבת מלידה (כמעט), על כל דבר ועניין ומתפרנסת מזה כמנכ"ל "סנונית תוכן" - המספקת תוכן וניהול פעילות ברשתות חברתיות למגוון חברות מהמובילות במשק. כותבת הרומן "כל הג'אז הזה" בעריכת מיכל חרותי, שיצא מטעם "סנונית תוכן" בפברואר 2017, בליווי עולם דיגיטלי ייחודי. 
בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה. שימשה בעבר כמבקרת מוזיקה, ככתבת תרבות וטכנולוגיה ב"נענע 10" וב"עכבר אונליין" וכתבה למגוון מגזינים וכלי תקשורת. בזמנה הלא פנוי מלטפת חתולים, שומעת שירים בריפיט, צורכת כמויות מופרזות של קפה וחולמת בהקיץ.
 
ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

  • הוצאה: ePublish
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2022
  • קטגוריה: קצרים
  • זמן קריאה משוער: 24 דק'

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

גאון של אמא - מתוך תשע דרכים להיפרד סנונית ליס

יום הולדתו ה־17 של ליאו, ישבנו בלשכת רשות האוכלוסין ולא הצלחתי להסיר ממנו את מבטי. הוא נראה יפה מתמיד תחת אור הניאון שהחמיא לתווי פניו החלביים. דגלי ישראל שניצבו במשרד השתקפו בעיניו הצלולות. כיסא המתכת הנוקשה הכאיב לגבי, אבל ליאו נראה נינוח, גבו נמתח ביציבה זקופה שהלמה את המעמד החגיגי.

תהיתי אם הוא אכל ארוחת בוקר. נזכרתי שארזתי כריך וניסיתי לדמיין איך ליאו יגיב אם אוציא אותו מהתיק ואציע לו. ידעתי שזה ירגיז אותו ותהיתי איך אני אמורה לנהוג.

קולו של הפקיד קטע את מחשבותיי. "עכשיו אני אשאל אתכם שאלות רשמיות לפי הנוהל שנקבע בחוק ואתם תשיבו לי. אחר כך תחתמו על הטפסים ואז נסיר את הרישום שלכם כהורים וצאצא ממרשם האוכלוסין וההליך יהיה רשמי," הוא הסביר ועבר לשאלה הראשונה:

"האם הצדדים מסכימים לביצוע ההליך שלאחריו אתם, ירין ונגה, לא תהיו עוד אפוטרופסיו של ליאו?" הוא הקריא מנייר שהיה מונח על השולחן שלפניו.

"בסדר," אמר ירין בקול שטוח. הרגשתי בבטני זעם בוער עליו. רציתי שיהפוך את השולחן, שיגיד שליאו הוא הבן שלנו ולא חשוב אילו רעיונות משונים יש לו בראש החכם הזה שלו, אבל לא אמרתי כלום. זה מה שליאו רצה.

נזכרתי איך ישבנו, ירין ואני, צעירים בכ־18 שנים במרפאתו של המומחה בגנטיקה־מיילדותית, ותכננו את ליאו. "אני מרגישה שזה הזמן," אמרתי אז לרופא ולירין שישב לצידי. "לא יודעת אם אני משתוקקת לילד בכל רמ"ח איבריי, אבל יותר מוכנה מזה כבר לא אהיה."

"זה מאוד טבעי," אמר המומחה, שגבותיו הארוכות, בעלות השערות הלבנות והמסולסלות עדיין זכורות לי, למרות ששמו פרח מזיכרוני, "לא כל אחת מרגישה את התשוקה לילד באופן גופני. יש אנשים שעבורם מדובר בהחלטה שכלתנית וזה בסדר גמור. ואיך אתה מרגיש, ירין?" שאל.

"אני עם נגה, מה שהיא רוצה," ירין שלח לעברי את כף ידו ושילב את אצבעותיו באצבעותיי.

"אם ככה, כדאי להתחיל בתכנון. אתם יכולים כמובן להרות באופן טבעי ולא לעשות כל מניפולציה, אבל יש לי עבורכם הצעה מעניינת," גבותיו של המומחה זזו מצד לצד עם תנועות ראשו כשדיבר, "אתם יכולים להשתמש בטכניקה חדשה שהכנסנו לשימוש פה במרפאה, ולהרכיב את הילד המיטבי שתוכלו להביא לעולם על בסיס המטען הגנטי שלכם, בעזרת תכנון גנטי־מיילדותי. נוכל, כמובן, לבחור את מינו ולוודא שיהיה בריא לחלוטין, ללא מחלות תורשתיות. מעבר לכך, נוכל לבחור את מאפייני הופעתו החיצונית, את הכישורים הבולטים שלו או שלה, לכוון לכך שייהנה מהאינטליגנציה המרבית ומהכישורים הגופניים המיטביים שהמטען הגנטי שלכם מאפשר לו לרשת."

"זה באמת עובד?" תהה ירין.

*המשך העלילה בסיפור המלא*