יום הולדתו ה־17 של ליאו, ישבנו בלשכת רשות האוכלוסין ולא הצלחתי להסיר ממנו את מבטי. הוא נראה יפה מתמיד תחת אור הניאון שהחמיא לתווי פניו החלביים. דגלי ישראל שניצבו במשרד השתקפו בעיניו הצלולות. כיסא המתכת הנוקשה הכאיב לגבי, אבל ליאו נראה נינוח, גבו נמתח ביציבה זקופה שהלמה את המעמד החגיגי.
תהיתי אם הוא אכל ארוחת בוקר. נזכרתי שארזתי כריך וניסיתי לדמיין איך ליאו יגיב אם אוציא אותו מהתיק ואציע לו. ידעתי שזה ירגיז אותו ותהיתי איך אני אמורה לנהוג.
קולו של הפקיד קטע את מחשבותיי. "עכשיו אני אשאל אתכם שאלות רשמיות לפי הנוהל שנקבע בחוק ואתם תשיבו לי. אחר כך תחתמו על הטפסים ואז נסיר את הרישום שלכם כהורים וצאצא ממרשם האוכלוסין וההליך יהיה רשמי," הוא הסביר ועבר לשאלה הראשונה:
"האם הצדדים מסכימים לביצוע ההליך שלאחריו אתם, ירין ונגה, לא תהיו עוד אפוטרופסיו של ליאו?" הוא הקריא מנייר שהיה מונח על השולחן שלפניו.
"בסדר," אמר ירין בקול שטוח. הרגשתי בבטני זעם בוער עליו. רציתי שיהפוך את השולחן, שיגיד שליאו הוא הבן שלנו ולא חשוב אילו רעיונות משונים יש לו בראש החכם הזה שלו, אבל לא אמרתי כלום. זה מה שליאו רצה.
נזכרתי איך ישבנו, ירין ואני, צעירים בכ־18 שנים במרפאתו של המומחה בגנטיקה־מיילדותית, ותכננו את ליאו. "אני מרגישה שזה הזמן," אמרתי אז לרופא ולירין שישב לצידי. "לא יודעת אם אני משתוקקת לילד בכל רמ"ח איבריי, אבל יותר מוכנה מזה כבר לא אהיה."
"זה מאוד טבעי," אמר המומחה, שגבותיו הארוכות, בעלות השערות הלבנות והמסולסלות עדיין זכורות לי, למרות ששמו פרח מזיכרוני, "לא כל אחת מרגישה את התשוקה לילד באופן גופני. יש אנשים שעבורם מדובר בהחלטה שכלתנית וזה בסדר גמור. ואיך אתה מרגיש, ירין?" שאל.
"אני עם נגה, מה שהיא רוצה," ירין שלח לעברי את כף ידו ושילב את אצבעותיו באצבעותיי.
"אם ככה, כדאי להתחיל בתכנון. אתם יכולים כמובן להרות באופן טבעי ולא לעשות כל מניפולציה, אבל יש לי עבורכם הצעה מעניינת," גבותיו של המומחה זזו מצד לצד עם תנועות ראשו כשדיבר, "אתם יכולים להשתמש בטכניקה חדשה שהכנסנו לשימוש פה במרפאה, ולהרכיב את הילד המיטבי שתוכלו להביא לעולם על בסיס המטען הגנטי שלכם, בעזרת תכנון גנטי־מיילדותי. נוכל, כמובן, לבחור את מינו ולוודא שיהיה בריא לחלוטין, ללא מחלות תורשתיות. מעבר לכך, נוכל לבחור את מאפייני הופעתו החיצונית, את הכישורים הבולטים שלו או שלה, לכוון לכך שייהנה מהאינטליגנציה המרבית ומהכישורים הגופניים המיטביים שהמטען הגנטי שלכם מאפשר לו לרשת."
"זה באמת עובד?" תהה ירין.
*המשך העלילה בסיפור המלא*