יום אחד, בלי להודיע כמובן, הגיע למעוננו הדל זיסמן מהעבודה של אבא שלי, בדרך כלל הוא רק מתקשר ורק ביום שישי, אבל לבוא? זה כבר נראה חשוד, וכשחושבים על זה, זה אפילו קצת מפחיד, בפעם האחרונה כשזיסמן הגיע זה היה בשביל להודיע ששרה מטלון מהמכולת בזרח ברנט נפטרה ושאת אישתו פיטרו מהעבודה.
אבל היום זה היה שונה, הוא וכל תלתליו הג'ינג'ים היו מאושרים עד השמיים ועוד יותר שקיבל מאמא שלי את כוס המים הקרים שלו. הוא הרים את הכוס ולגם הכל בשלוק ענקי אחד תוך כדי שחיוך נמתח על פניו השמנמנות.
כשסיים לשתות את המים, נשען לאחור עם אגלי הזיעה שהביא איתו מהרחוב החם והתרווח על הספה החדשה שאבא קנה רק אתמול, אמא פתחה עיניים כמו שרק פולניות יודעות והתפללה שהביקור שלו קצר ושבעוד רגע הוא ימשיך בדרכו והיא תוכל להעביר מטלית לחה על הספה המיוזעת, גם אבא נחרד אל מול המראה הרטוב של זיסמן שהיה ללא ספק אחת הסיבות העיקריות לכך שאבא רוצה שנעבור מפה לתל אביב.
המשך העלילה בסיפור המלא
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
