אני אוהב אופנה, לא רק בבגדים, אהבתי שהיה באופנה להגיד "קול", אהבתי שהיה לי ליוויס חמש מאות ואחד, זה היה מאוד באופנה, אהבתי לאהוב את החמישייה הקאמרית ואהבתי לפני זה לשמוע את "לד זפלין".
כל אלו היו באופנה ואני הרי אוהב אופנה, אחרי שהייתי ביחידה קרבית אופנתית נסעתי לדרום אמריקה כמו שהיה מקובל, גידלתי שיער שהיה אז מאוד אופנתי, הכרתי גרמניה ונקמתי בה כל לילה את השואה, עישנתי סמים וכשחזרתי סיפרתי שעשיתי הרבה יותר ממה שבאמת עשיתי.
הופתעתי שבארץ באותה תקופה היה אופנתי להיפגש עם קווצ'ר, אבל בגלל שרציתי לא לפספס את האופנה הזאת הלכתי גם אני לכמה מפגשים של שעה וחצי.
חבר שלח אותי למישהו שנחשב הכי תותח, הוא הכיר אותי וידע שלא אלך לאחד שהוא פחות מזה, הוא היה ה"ליוויס חמש מאות ואחד" של הקווצ'רים, קראו לו מנור, אני עוד לא יודע אם זה שם פרטי או משפחה, אני מעדיף לחשוב שזה שם משפחה, כי כשסיפרתי למישהו שאני נפגש עם מישהו שקוראים לו מנור הוא חשד שאני גיי.
המשך העלילה בסיפור המלא
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
