מאה ואחת - מתוך עירם של האנשים הקטנים

מאה ואחת

סיפור

נכתב בשנת 1903

א.

הבּוּג, הנהר היפה והזקן, הזורם על פני הדרום, בין הדניֶיפֶּר לדנייסטֶר, ונשפך כמותם אל הים השחור, חוצה במרוצתו שני מחוזות, חֶרסוֹן ופּוֹדוֹלְיָה, שבהם פזורות בלי סדר שתי עיירות יהודיות: הוֹלטֶה ובּוֹהוֹפּוֹלְיֶה. שתי העיירות הללו הן בעצם עיר אחת, אלא שהנהר כמו הפריד ביניהן, כמו חצה אותן; ובני-האדם שבו וחיברו את שני החלקים בגשר, כך ששתי הערים שבו והיו לעיר אחת: הנה נדמה לכם שאתם בבוהופוליה, ולא עוברות חמש דקות - וכבר אתם בהולטה; וכך הדבר בחזרה: רק הרגע הייתם בהולטה - והנה אתם שוב בבוהופוליה!

לפני שנים רבות החשיבה עצמה הולטה ככפר, ובוהופוליה - כעיירה. לכן הוטלה על הולטה גזירת השלושה במאי 1882, שקבעה כי יהודים נוספים לא יוכלו להתיישב שם מעתה ואילך.

מאז עלתה קרנה של הולטה בעיני יהודי בוהופוליה, שבבת אחת התעורר בהם החשק להתיישב דווקא בהולטה, ודווקא אחרי שלושה במאי.

מאז אותו שלושה במאי החלו יהודי בוהופוליה לעבור אל הולטה בחשאי על כל מיטלטליהם. אך עצתם לא קמה: על הגשר ביקשו מהם סליחה ומחילה, ושלחו אותם בחזרה אל בוהופוליה: "אדון איציקו, הואל-נא בטובך לחזור לתחום הרב של בוהופוליה!" או שסובבו את עגלתם לאחור בלי מילים ואמרו בצחוק: "סע, סע לברדיצ'ב."

"מה זאת אומרת?" - טען לפניהם אחד המסכנים. "אני הולטאִי כבר כמה וכמה שנים! יש לי שם מושב שלם בבית-הכנסת! יש לי מקום בבית-המדרש! ויש לי שם קרובים בבית-הקברות!"

אך כל הטענות האלה עזרו לו ממש כשלג דאשתקד.

"תעודות! מסמכים!" ענו לו, וכך החלה מהומת התעודות. יהודים הרוויחו אז כסף ממכירת תעודות... שתדלנים עשו הון לעצמם, למלשינים היתה תקווה... היו שהרוויחו והיו שהפסידו. הרבה קילקלו היהודים לעצמם בגלל הלשנותיהם; בגלל מלשינים נאלצו משפחות יהודיות רבות ומסכנות לאסוף את סמרטוטיהן ולהגר מעבר לגשר, מהולטה אל בוהופוליה, וכך התרבו הקבצנים החדשים, אוכלי חסדים חדשים, שאוכלים איש את רעהו... היהודים לא נטו להיכנע מהר כל-כך, ולכן השיבו מלחמה (על הנייר, כמובן). ופרצה מלחמה בין היהודים למשטרה ובין היהודים לבין עצמם; מסמכים התעופפו מהמשטרה לעירייה, ומהעירייה למחוז, ומהמחוז לסנאט, ומהסנאט למחוז ומשם בחזרה למשטרה - והמלחמה נמשכה כך עשרים שנה תמימות. אני חושש שמא ההיסטוריון, שיבוא יום אחד לכתוב את תולדות שתי העיירות הללו, ייאלץ לתת לפרק הזמן הזה את השם: "תולדות מלחמת עשרים השנה". היהודים ההולטאים והבוהופולאים כבר יידעו למה הכוונה...

בין אנשי המלחמה האלה היו שני אנשים: ירחמיאל-משה בוהופולסְקִי מהולטה, ואויבו בדם - נחמן-לייב הוֹלטיאנסקי מבוהופוליה.