19 בנובמבר 1977
[חילופי תפקידים] במשך חודשים הייתי אמהּ.
הרי זה כאילו איבדתי את בתי
(כלום יש כאב גדול מזה? לא חשבתי על כך).
רולאן בארת
[לא יושנת 1]
כָּל לַיְלָה בַּמִּטָּה מִתְפַּלֶּלֶת
לָאֱלֹהִים שֶׁלָּהּ:
״אַלְלָה רַחוּם וְחַנּוּן,
תֶּרְחַם עַלֵינַא, יָא רַבּ.
רַק שֶׁנְּקַבֵּל הַשֵּׁנָה הַטּוֹבָה.״
שער 1:
עכשיו הזמן של החיים
[אל־עפריט]
סָבְתָא, אַתְּ זוֹכֶרֶת מָה זֶה קוֹרוֹנָה?
״קוֹרוֹנָה? מָה זֶה קוֹרוֹנָה?״
הַמַּחֲלָה.
״יַא סַאתֵר, יָא רַבּ. רָחוֹק מֵאִתָּנוּ.״
וְאַתְּ זוֹכֶרֶת אֵיךְ אָמַרְנוּ שֶׁתִּשָּׁאֵר רָחוֹק מֵאִתָּנוּ?
״זֶה מָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה זֶה טוֹב, אֲנִי יוֹדַעַת...״
מָה זֶה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה?
״סוֹגֵר אֶת הַפֶּה עִם הַבַּד הַזֶּה שֶׁלֹּא אַף אֶחָד יִתְקָרֵב לְךָ. וְמִתְרַחֵק מִמֶּנִּי.
בְּסֵדֶר, זֶה טוֹב מְאוֹד.
אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מָה אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה אוֹמֶרֶת?
אַל־חַ'אף מִן אְלְ־עִפְרִיט — יֶהְרַבּוֹ. יַעֲנִי: יִתְפֹּס אוֹתוֹ. אַתָּה
פּוֹחֵד מִסָּבְתָא שֶׁלְּךָ שֶׁהִיא הַשָּׂטָן? טוֹב, טוֹב מְאוֹד.
אֲבָל זֶה לֹא טוֹב כָּכָה.״