עשר פעמים
מְקַנֵּא בָּאַחְיָנִיּוֹת שֶׁלִּי
וְהֵן בִּכְלָל לֹא יוֹדְעוֹת.
לְפָחוֹת עֶשֶׂר פְּעָמִים בְּיוֹם
הֵן אוֹמְרוֹת
אִמָּא.
דמיון
הֵן צוֹעֲדוֹת עַל הַמִּדְרָכָה וְגַבָּן אֵלַי.
עוֹמְדוֹת בַּתּוֹר בַּסּוּפֶּר וְגַבָּן אֵלַי.
שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁן דּוֹמוֹת
וְקוֹמָתָן מַזְכִּירָה.
וְאַף לֹא אַחַת מֵהֶן מִסְתּוֹבֶבֶת וְאוֹמֶרֶת:
"חָזַרְתִּי, מַתְּקִי שֶׁלִּי,
חָזַרְתִּי".
בטרם
אִמִּי נִלְקְחָה בְּטֶרֶם עֵת.
כְּאִלּוּ אֵי־פַּעַם
מַתְאִימָה הָעֵת.
לַמִּשְׁפָּחָה,
לַחֲבֵרִים,
לַמֵּת.
אין
אֲנִי לֹא אוֹמֵר "מֵאָז שֶׁנֶּהֶרְגָה"
אוֹ "מֵאָז שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ".
גַּם לֹא "מֵאָז שֶׁמֵּתָה"
אֶלָּא "מֵאָז שֶׁאֵינָהּ".
מְנַטְרֵל מֵרֹאשׁ אֶת הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁיַּגִּיעוּ,
מִסְתַּפֵּק בְּתֵאוּר מַצָּב עַכְשָׁוִי שֶׁל אֵין.
וּמֵאָז שֶׁאֵינָהּ, גַּם אֲנִי שֶׁהִכִּירָה אֵינוֹ.