מותר לבקש צל
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מותר לבקש צל

מותר לבקש צל

5 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

  • הוצאה: קתרזיס
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2023
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 92 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 32 דק'

תקציר

המשורר מתן פורת, יליד 1978 המוכר בעיקר מן הרשתות החברתיות, מוציא לאור את ספר השירה הראשון שלו, "מותר לבקש צל". בספר זה פורת מתעמק בנבכי החיים, חוגג את הגוונים שבהם ומתעמת גם עם נושא האובדן לאחר שאיבד את אימו בתאונה. הספר לוכד את הרדיפה שלו אחר השלווה, המיוצגת באופן מטפורי באמצעות החיפוש אחר צל – סמל של שקט והגשמה. בעמודי הספר, פורת מהרהר במערכות יחסים, בחינוך וברגעים חולפים, ויוצר מקבץ עשיר של חוויות. באמצעות קווים מאופקים, הוא מזמין את הקוראים להצטרף למסע של גילוי והרהור.

פרק ראשון

עשר פעמים

מְקַנֵּא בָּאַחְיָנִיּוֹת שֶׁלִּי

וְהֵן בִּכְלָל לֹא יוֹדְעוֹת.

לְפָחוֹת עֶשֶׂר פְּעָמִים בְּיוֹם

הֵן אוֹמְרוֹת

אִמָּא.

דמיון

הֵן צוֹעֲדוֹת עַל הַמִּדְרָכָה וְגַבָּן אֵלַי.

עוֹמְדוֹת בַּתּוֹר בַּסּוּפֶּר וְגַבָּן אֵלַי.

שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁן דּוֹמוֹת

וְקוֹמָתָן מַזְכִּירָה.

וְאַף לֹא אַחַת מֵהֶן מִסְתּוֹבֶבֶת וְאוֹמֶרֶת:

"חָזַרְתִּי, מַתְּקִי שֶׁלִּי,

חָזַרְתִּי".

בטרם

אִמִּי נִלְקְחָה בְּטֶרֶם עֵת.

כְּאִלּוּ אֵי־פַּעַם

מַתְאִימָה הָעֵת.

לַמִּשְׁפָּחָה,

לַחֲבֵרִים,

לַמֵּת.

אין

אֲנִי לֹא אוֹמֵר "מֵאָז שֶׁנֶּהֶרְגָה"

אוֹ "מֵאָז שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ".

גַּם לֹא "מֵאָז שֶׁמֵּתָה"

אֶלָּא "מֵאָז שֶׁאֵינָהּ".

מְנַטְרֵל מֵרֹאשׁ אֶת הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁיַּגִּיעוּ,

מִסְתַּפֵּק בְּתֵאוּר מַצָּב עַכְשָׁוִי שֶׁל אֵין.

וּמֵאָז שֶׁאֵינָהּ, גַּם אֲנִי שֶׁהִכִּירָה אֵינוֹ.

עוד על הספר

  • הוצאה: קתרזיס
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2023
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 92 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 32 דק'
מותר לבקש צל מתן פורת

עשר פעמים

מְקַנֵּא בָּאַחְיָנִיּוֹת שֶׁלִּי

וְהֵן בִּכְלָל לֹא יוֹדְעוֹת.

לְפָחוֹת עֶשֶׂר פְּעָמִים בְּיוֹם

הֵן אוֹמְרוֹת

אִמָּא.

דמיון

הֵן צוֹעֲדוֹת עַל הַמִּדְרָכָה וְגַבָּן אֵלַי.

עוֹמְדוֹת בַּתּוֹר בַּסּוּפֶּר וְגַבָּן אֵלַי.

שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁן דּוֹמוֹת

וְקוֹמָתָן מַזְכִּירָה.

וְאַף לֹא אַחַת מֵהֶן מִסְתּוֹבֶבֶת וְאוֹמֶרֶת:

"חָזַרְתִּי, מַתְּקִי שֶׁלִּי,

חָזַרְתִּי".

בטרם

אִמִּי נִלְקְחָה בְּטֶרֶם עֵת.

כְּאִלּוּ אֵי־פַּעַם

מַתְאִימָה הָעֵת.

לַמִּשְׁפָּחָה,

לַחֲבֵרִים,

לַמֵּת.

אין

אֲנִי לֹא אוֹמֵר "מֵאָז שֶׁנֶּהֶרְגָה"

אוֹ "מֵאָז שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ".

גַּם לֹא "מֵאָז שֶׁמֵּתָה"

אֶלָּא "מֵאָז שֶׁאֵינָהּ".

מְנַטְרֵל מֵרֹאשׁ אֶת הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁיַּגִּיעוּ,

מִסְתַּפֵּק בְּתֵאוּר מַצָּב עַכְשָׁוִי שֶׁל אֵין.

וּמֵאָז שֶׁאֵינָהּ, גַּם אֲנִי שֶׁהִכִּירָה אֵינוֹ.