שָׁלוֹם יְלָדִים, וּבְרוּכִים הַבָּאִים לְחַוַּת הַמּוֹצְצִים.
אֲנִי צְבִי, וְחַוַּת הַמּוֹצְצִים הִיא הַבַּיִת שֶׁלִּי.
כָּאן אֲנַחְנוּ מְגַדְּלִים אֶת הַמּוֹצְצִים, קוֹטְפִים אוֹתָם, אוֹרְזִים אוֹתָם וּמְבִיאִים אוֹתָם אֲלֵיכֶם.
בּוֹאוּ אַחֲרַי וְאֶעֱרֹךְ לָכֶם סִיּוּר.
זוֹ הַתַּחֲנָה הָרִאשׁוֹנָה בַּסִּיּוּר שֶׁלָּנוּ – פַּרְדֵּס הַמּוֹצְצִים.
כָּל עֵץ צָמַח מִמּוֹצֵץ שֶׁנִּשְׁתַּל בָּאֲדָמָה בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה.
כָּל הַמּוֹצְצִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יָדִיּוֹת מַגִּיעִים מִכָּאן.
הַיָּדִיּוֹת עוֹזְרוֹת לָעֵץ לְהַחְזִיק בַּמּוֹצֵץ עַד שֶׁהוּא בָּשֵׁל וּמוּכָן לְהִקָּטֵף.
אֵלֶּה מוֹצְצִים מְיֻחָדִים מְאוֹד,