למה משורר

למה משורר

אִמָּא מְסַפֶּרֶת שֶׁצִּיַּרְתִּי לָהּ עַל קִיר הַבֶּטֶן נְחָשִׁים וְרֻדִּים

וּבִגְלַל זֶה צִיַּרְתִּי לְיָמִים בַּחוּג בַּמּוּזֵאוֹן.

וְשֶׁעָשִׂיתִי גִּלְגּוּלִים בְּתוֹךְ הָרֶחֶם

כִּי נִחַשְׁתִּי שֶׁבְּבוֹא הַיּוֹם אָכֵן אֶהְיֶה לְמִתְעַמֵּל בְּוִינְגֵיט.

וְשֶׁשְּׁלוֹשָׁה רוֹפְאִים הִתְיָעֲצוּ בְּכֹבֶד

רֹאשׁ אֵיךְ לְהוֹצִיא אוֹתִי

כִּי לֹא לֵדַת עַכּוּז וְלֹא נִתּוּחַ קֵיסָרִי, וְזוֹ אוּלַי עִלָּה

לְכָךְ שֶׁאֲשַׂחֵק בִּבְּרִידְג'.

אֵינִי שׁוֹעֶה לִנְבוּאוֹת תְּפֵלוֹת (הִרְפֵּיתִי מֵהָאָמָּנוּת, עָזַבְתִּי

אֶת הַמַּכְשִׁירִים וְהַקַּרְקַע, גַּם לֹא נִרְאֶה שֶׁאֶתְעַנְיֵן

פִּתְאוֹם בְּמִשְׂחֲקֵי קְלָפִים), אֲבָל כְּשֶׁהִזְכִּירָה אִמָּא

שֶׁכִּמְעַט הָלַכְתִּי פַיְפֶן, שֶׁחָנַקְתִּי אֶת עַצְמִי עִם חֶבֶל הַטַּבּוּר,

פִּתְאוֹם אוּלַי הֵבַנְתִּי לָמָּה מְשׁוֹרֵר.

*
בְּלִי הוֹרָאוֹת הֲכָנָה.

בְּלִי נִסָּיוֹן מִטְבָּחִי.

לְבַד

מִהְיוֹתֵנוּ אָנוּ.

עַל חֳמָרֵינוּ שֶׁמֵּהֶם אֲנַחְנוּ עֲשׂוּיִים.

עַל פִּיּוֹתֵינוּ הַצּוֹרְחִים לִטְעֹם.

אינטואיציה

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ.

אֲנִי לֹא חַרְטוֹם פּוֹרֵץ קָדִימָה וּמַכְרִיעַ.

לֹא מַצְפֵּן הֶחְלֵטִי.

אֲנִי לְחֶסֶד הָרוּחוֹת וְהַגַּלִּים.

מַקְשִׁיב אוּלַי יוֹתֵר מִדַּי.

עַל טַלְטֵלָה הֲכִי קְטַנָּה

אֲנִי מֵגִיב מֵהַבֶּטֶן.

המכשפה הראשונה

לֹא מַשְׁגִּיחָה בִּי

עוֹמֵד בֵּין עוֹבְרִים – הַמְּכַשֵּׁפָה!

פּוֹתַחַת אֶת חַלּוֹן הָעֵץ מֵעַל

רַכֶּבֶת שֵׁדִים. סוֹגֶרֶת פּוֹתַחַת.

הַמְּכַשֵּׁפָה הַזּוֹמֶמֶת סוֹגֶרֶת

פּוֹתַחַת סוֹגֶרֶת פּוֹתַחַת מֵעַל לְרַכֶּבֶת

שֵׁדִים שֶׁאָסוּר לִי עֲדַיִן.

מכשפה נוספת

אֲנִי וְדָנִיֵּאל נִכְנָסִים לַמַּיִם עִם הַסִּירָה הַמִּתְנַפַּחַת

וַאֲחוֹתוֹ

נִכְנֶסֶת גַּם. זְמַן לִקְפֹּץ עָלֶיהָ עַל

הַסִּירָה, לַהֲפֹךְ אוֹתָהּ כְּדֵי לִטְבֹּעַ

בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת בְּכִּנֶּרֶת צְלוּלָה

לַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן

שֶׁל בֶּגֶד הַיָּם שֶׁל אֲחוֹתוֹ שֶׁל דָּנִיֵּאל

לִרְאוֹת אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ

עִם כָּל הַסּוֹד שֶׁלָּהּ.