כשסבא אליהו היה קטן 4 - האמת, כל האמת ורק האמת
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
כשסבא אליהו היה קטן 4 - האמת, כל האמת ורק האמת
מכר
מאות
עותקים
כשסבא אליהו היה קטן 4 - האמת, כל האמת ורק האמת
מכר
מאות
עותקים

כשסבא אליהו היה קטן 4 - האמת, כל האמת ורק האמת

4.9 כוכבים (22 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

ינץ לוי

ינץ לוי (נולד ב-14 ביוני 1975) הוא סופר, תסריטאי, מנחה טלוויזיה, מרצה ועורך ישראלי, זוכה פרס הספריות הציבוריות לשנת 2010‏. בין השנים 2011 -2013 שימש לוי כסופר הבית של העיר הוד השרון. סופר הבית הוא פרויקט לעידוד קריאה בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים בעיר. במסגרת הפרויקט מבקרים תלמידים בתערוכה על ספרי הרפתקאות דוד אריה שכתב לוי, נפגשים עם לוי במסגרת מפגשי סופר ומשתתפים במגוון פעילויות סביב ספריו. כמו כן, עורך לוי מפגשי סופר בבתי הספר, ובהם מספר לתלמידים על כתיבת ספריו ועל יצירתו.
מספריו: סיפורים מי תהום (2001), הימאליה בשר ודם (2005), סדרת הרפתקאות דוד אריה, סיפורי איש היער (2010), המורה דרורה לא מפלצת (2014).

ראיון "ראש בראש"

תקציר

בֹּקֶר אֶחָד דּוֹפְקִים שׁוֹטְרִים עַל דֶּלֶת הַצְּרִיף שֶׁל סַבָּא אֵלִיָּהוּ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ. אֵלִיָּהוּ הָמוּם לְגַלּוֹת שֶהוֹרָיו מָאֳשָׁמִים בַּחֲטִיפָה וּבִגְנֵבָה. הֵם נִלְקָחִים לַכֶּלֶא וְעוֹמְדִים לְמִשְׁפָּט. אֵלִיָּהוּ מְפֻחָד וּמֻדְאָג כִּי הוּא נוֹתָר לְבַדּוֹ, אֲבָל יַעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי לַעֲזֹר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ. 
כֵּיצַד יַצְלִיחַ לְחַלֵּץ אֶת הוֹרָיו מֵהַכֶּלֶא וְלַחְשֹׂף אֶת הָאֱמֶת שֶׁתַּצִּיל אוֹתָם? וְאֵיךְ כָּל זֶה קָשׁוּר לְחֶדְוָה, שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵחַיָּיו? 
הִצְטָרְפוּ לְסַבָּא אֵלִיָּהוּ בְּהַרְפַּתְקָה חֲדָשָׁה, מוֹתַחַת וּמַפְתִּיעָה, שֶׁבָּהּ הוּא שׁוּב מוֹכִיחַ שֶׁבְּעֶזְרַת תּוּשִׁיָּה וִיצִירָתִיּוּת אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל קֹשִׁי. הָאֱמֶת, כָּל הָאֱמֶת וְרַק הָאֱמֶת הוּא הָאַחֲרוֹן בַּסִּדְרָה הָאֲהוּבָה כְּשֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ הָיָה קָטָן, וּבוֹ נִקְשָׁרִים יַחְדָּו כָּל סְפָרֶיהָ. 

יָנֵץ לֵוִי הוּא סוֹפֵר עֲטוּר שְׁבָחִים, תַּסְרִיטַאי וְאָמַּן בָּמָה. מִסְּפָרָיו לִילָדִים וּלְנֹעַר: הַרְפַּתְקְאוֹת דּוֹד אַרְיֵה, סִפּוּרֵי אִישׁ הַיַּעַר, הַנְּסִיכָה אֲבִיגַיִל וּבֵית הַחֲרשֶׁת לִרְגָשׁוֹת וְהַמּוֹרָה דְּרוֹרָה לֹא מִפְלֶצֶת.
אָבִי בְּלָיֶיר הוּא מְאַיֵּר, אָנִימָטוֹר, יוֹצֵר קוֹמִיקְס וּבִימַאי אָנִימַצְיָה מָעֳרָךְ. הוּא אִיֵּר גַּם אֶת הַסֵּפֶר הַנְּסִיכָה אֲבִיגַיִל וּבֵית הַחֲרשֶׁת לִרְגָשׁוֹת. 

"סְפָרִים שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל הַמַּדָּפִים גַּם לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים."
-רוֹנָה גֵּרְשׁוֹן תַּלְמִי, גַּם כֵּן תַּרְבּוּת, כָּאן תַּרְבּוּת
"סִדְרַת סַבָּא אֵלִיָּהוּ שֶׁל יָנֵץ לֵוִי הִיא הַסִּדְרָה הֲכִי טוֹבָה לִילָדִים שֶׁנִּכְתְּבָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּעֶשְׂרִים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת."
-הַסּוֹפֶרֶת מֵאִירָה בַּרְנֵעַ־גוֹלְדְבֵּרְג

פרק ראשון

רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַסִּפּוּר מַתְחִיל

רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַסִּפּוּר מַתְחִיל אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁאֹל אֶתְכֶם שְׁאֵלָה: אֵיךְ עָבַר עֲלֵיכֶם הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן? הַאִם שְׁקַעְתֶּם בְּשֵׁנָה מְתוּקָה וְנֶהֱנֵיתֶם מֵחֲלוֹמוֹת נְעִימִים? הַאִם הִתְעוֹרַרְתֶּם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה מִסִּיּוּט? אוֹ שֶׁאוּלַי אַתֶּם בִּכְלָל לֹא זוֹכְרִים מָה חֲלַמְתֶּם?

וְלִפְנֵי כֵן, כְּשֶׁנִּשְׁכַּבְתֶּם לִישֹׁן, הַאִם נִרְדַּמְתֶּם תּוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת אוֹ שֶׁמַּחְשָׁבוֹת וּפְחָדִים הִטְרִידוּ אֶתְכֶם וְלֹא נָתְנוּ לַשֵּׁנָה לְהַגִּיעַ? וְאוּלַי דַּוְקָא אֵיזוֹ הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה וּמְשַׂמַּחַת לִקְרַאת מָחָר לֹא נָתְנָה לָכֶם לְהֵרָדֵם? הַאִם יְשַׁנְתֶּם בְּשֶׁקֶט כָּל הַלַּיְלָה אוֹ שֶׁדִּבַּרְתֶּם מִתּוֹךְ שֵׁנָה? וְאוּלַי אֲפִלּוּ הֲלַכְתֶּם מִתּוֹךְ שֵׁנָה? וְהַאִם יִתָּכֵן שֶׁבִּכְלָל לֹא יְשַׁנְתֶּם, אֶלָּא שֶׁהֲיִיתֶם עֵרִים כָּל הַלַּיְלָה כִּי יְצָאתֶם לְטִיּוּל בָּרְחוֹבוֹת אוֹ בֶּהָרִים אוֹ בַּיַּעַר?

לֹא אֶתְפַּלֵּא אִם לְכָל אֶחָד מִכֶּם יֵשׁ תְּשׁוּבוֹת שׁוֹנוֹת לַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ, אֲבָל מְעַנְיֵן מָה הָיוּ עוֹנִים עֲלֵיהֶן ג'וּק, פִּיל, כֶּלֶב אוֹ פָּרָה. הַאִם גַּם לָהֶם קָשֶׁה לִפְעָמִים לְהֵרָדֵם אוֹ לִישֹׁן?

נִרְאֶה לִי שֶׁחַיּוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר בְּשֵׁנָה מִבְּנֵי אָדָם. בְּנֵי אָדָם הֵם כַּנִּרְאֶה הַיְּצוּרִים שֶׁהֲכִי קָשֶׁה לָהֶם לְהֵרָדֵם. קָשֶׁה לָהֶם כָּל כָּךְ, שֶׁהֵם הִמְצִיאוּ מִטּוֹת, כָּרִיּוֹת, שְׂמִיכוֹת, תְּרִיסִים, וִילוֹנוֹת, מְנוֹרוֹת קְטַנּוֹת שֶׁמְּפִיצוֹת אוֹר חַלָּשׁ, שִׁירֵי עֶרֶשׂ וְסִפּוּרִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה. אֲבָל לֹא מְשַׁנֶּה בְּאֵילוּ הַמְצָאוֹת אוֹ שִׁיטוֹת נִבְחַר — כְּשֶׁדְּאָגוֹת אוֹ פְּחָדִים מַטְרִידִים אוֹתָנוּ, קָשֶׁה לָנוּ לְהֵרָדֵם. נִרְאֶה לִי שֶׁדְּאָגוֹת לֹא מַטְרִידוֹת ג'וּקִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, וּפְחָדִים לֹא מַפְרִיעִים לְפִילִים, לִכְלָבִים אוֹ לְפָרוֹת. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ הוּא בֶּן אָדָם, דְּאָגוֹת וּפְחָדִים הֵם בְּדִיּוּק מָה שֶׁהִפְרִיעַ לוֹ לְהֵרָדֵם בִּזְמַן שֶׁשָּׁכַב לְבַדּוֹ בַּצְּרִיף שֶׁגָּר בּוֹ עִם הוֹרָיו וְנִסָּה לִישֹׁן. נָכוֹן, כְּשֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ הָיָה קָטָן, לֹא הָיְתָה לוֹ מִטָּה וְהוּא נָהַג לִישֹׁן עַל עֲרֵמַת עִתּוֹנִים יְשָׁנִים. אֲבָל לֹא זוֹ הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁהִתְקַשָּׁה לְהֵרָדֵם. שְׁנָתוֹ נָדְדָה כִּי הוּא חָשַׁב עַל חֶדְוָה בֶּן יָקָר.

עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת רַבִּים מֵאָז הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ רָאָה אוֹ פָּגַשׁ אוֹתָהּ. הוּא לֹא יָדַע מָה קָרָה לָהּ. הוּא לֹא יָדַע אֵיפֹה הִיא. הִיא לֹא הִגִּיעָה לְבֵית הַסֵּפֶר. הוּא הָלַךְ לִפְעָמִים אֶל הַבַּיִת שֶׁל מִשְׁפַּחַת בֶּן יָקָר וְהֵצִיץ בִּזְהִירוּת אֶל הֶחָצֵר בְּתִקְוָה לִמְצֹא שָׁם בְּמִקְרֶה אֶת חֶדְוָה. הוּא אֲפִלּוּ הִקִּיף פַּעֲמַיִם אֶת הַבַּיִת כְּדֵי לְהָצִיץ לֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית. אֲבָל חֶדְוָה אַף פַּעַם לֹא הָיְתָה שָׁם.

אֵלִיָּהוּ יָדַע שֶׁאַבְרָהָם בֶּן יָקָר כַּנִּרְאֶה יוּכַל לְגַלּוֹת לוֹ מָה שְׁלוֹמָהּ שֶׁל חֶדְוָה, מָה קָרָה לָהּ וְהֵיכָן הִיא נִמְצֵאת. בְּמֶשֶׁךְ יָמִים רַבִּים הוּא לֹא הֵעֵז לָגֶשֶׁת אֶל אַבְרָהָם בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד הוּא הֶחְלִיט שֶׁהוּא חַיָּב לָדַעַת מָה קָרָה לְחֶדְוָה, וְלָכֵן נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר, "אַבְרָהָם, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה שׂוֹנֵא אוֹתִי, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה שׂוֹנֵא אֶת חֶדְוָה, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה לֹא רוֹצֶה שֶׁהִיא וַאֲנִי נִהְיֶה חֲבֵרִים, אֲבָל אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, אִם תּוּכַל, לְהַגִּיד לִי מָה שְׁלוֹמָהּ וְאֵיפֹה הִיא."

אַבְרָהָם שָׁתַק וְהִסְמִיק. כֻּלּוֹ הֶאֱדִים.

"כָּל מָה שֶׁקָּרָה לָהּ, קָרָה בִּגְלָלְךָ!" הוּא אָמַר לְאֵלִיָּהוּ בְּכַעַס.

הַמִּלִּים הָאֵלֶּה הִכּוּ בְּאֵלִיָּהוּ כְּמוֹ סְטִירָה, וְהַלֵּב שֶׁלּוֹ הִתְחִיל לִפְעֹם בְּחָזְקָה. "מָה קָרָה לָהּ?" הוּא שָׁאַל. "מָה עָשִׂיתִי?" הוּא חָשַׁב.

"אַתָּה בַּחַיִּים לֹא תֵּדַע מָה עִם חֶדְוָה," אָמַר אַבְרָהָם. "בַּחַיִּים לֹא תִּרְאֶה אוֹתָהּ."

כָּךְ אָמַר וְהָלַךְ מִשָּׁם, וְאֵלִיָּהוּ נוֹתַר לְבַדּוֹ. הוּא רָצָה לִקְרֹא, "רֶגַע! חַכֵּה! מָה קָרָה לְחֶדְוָה?! מָה עָשִׂיתִי?!" אֲבָל הוּא שָׁתַק וְהִבִּיט בְּאַבְרָהָם מִתְרַחֵק. "אוּלַי חֶדְוָה כּוֹעֶסֶת עָלַי?" הוּא חָשַׁב. "אוּלַי הִיא מַאֲשִׁימָה אוֹתִי בְּמָה שֶׁקָּרָה לָהּ? אֲבָל מָה בְּעֶצֶם קָרָה לָהּ?"

עַכְשָׁו בַּלַּיְלָה, אֵלִיָּהוּ שָׁכַב עַל עֲרֵמַת הָעִתּוֹנִים. הַדְּאָגוֹת הִפְרִיעוּ לוֹ לְהֵרָדֵם, אֲבָל לְבַסּוֹף, הָעֲיֵפוּת נִצְּחָה אוֹתָן וְסַבָּא אֵלִיָּהוּ נִרְדַּם. הוּא לֹא יָדַע שֶׁהוּא בְּקָרוֹב יִתְעוֹרֵר. הוּא לֹא יָדַע שֶׁעוֹד בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הוּא יְקַבֵּל תְּשׁוּבוֹת לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁלּוֹ, וְהוּא לֹא יָדַע שֶׁבַּבֹּקֶר שׁוֹטְרִים יִדְפְּקוּ עַל דֶּלֶת הַצְּרִיף שֶׁגָּר בּוֹ עִם הוֹרָיו.

מָה בְּדִיּוּק קָרָה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וּמָה קָרָה בַּבֹּקֶר שֶׁלְּאַחֲרָיו? אֲסַפֵּר לָכֶם מִיָּד.

בִּקּוּר מַפְתִּיעַ וּתְשׁוּבוֹת בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה

אֵלִיָּהוּ וְהוֹרָיו יָשְׁנוּ בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ לְקֶבֶר הַשַּׁבְּלַבָּ"א. שֶׁקֶט שָׂרַר סָבִיב, וְרַק הַנְּחִירוֹת שֶׁל יַעֲקֹב הוֹסִיפוּ קֶצֶב עִקֵּשׁ לַדְּמָמָה הַחֲשׁוּכָה. לְפֶתַע נִשְׁמְעָה נְקִישָׁה חַלָּשָׁה בַּחַלּוֹן. אֵלִיָּהוּ הִתְעוֹרֵר מְעַט. בַּתְּחִלָּה הוּא לֹא יָדַע מָה הֵעִיר אוֹתוֹ. אֲבָל אַחֲרֵי כַּמָּה שְׁנִיּוֹת הוּא שָׁמַע עוֹד נְקִישָׁה. הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו וְהִקְשִׁיב. הַנְּקִישָׁה חָזְרָה. הַחֶדֶר הָיָה חָשׁוּךְ מְאוֹד. אָמְנָם הַחַלּוֹן הָיָה פָּתוּחַ, אַךְ הַיָּרֵחַ כְּבָר שָׁקַע מִזְּמַן.

"מָה זֶה?" הִתְפַּלֵּא אֵלִיָּהוּ. "מִישֶׁהוּ מְנַסֶּה לְהִכָּנֵס לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ? אוּלַי זֶה גַּנָּב? מָה יֵשׁ לְגַנָּב לְחַפֵּשׂ פֹּה? אֵין מָה לִגְנֹב מֵאִתָּנוּ."

וְאָז הוּא שָׁמַע קוֹל לוֹחֵשׁ, "פְּסְסְסְ... אֵלִיָּהוּ... אֵלִיָּהוּ..." הַקּוֹל נִשְׁמַע מִבַּחוּץ. אֵלִיָּהוּ נִגַּשׁ בְּשֶׁקֶט לַחַלּוֹן. "יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמִּישֶׁהוּ בָּא בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה אֶת עוֹלַם הָרוּחוֹת?" הוּא תָּהָה בְּלִבּוֹ.

הוּא הֵצִיץ מֵהַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ וְרָאָה בַּחֲשֵׁכָה אֶת חֶדְוָה, עוֹמֶדֶת מִתַּחַת לְעֵץ הַתּוּת בְּמַדֵּי בֵּית הַסֵּפֶר וְיַלְקוּט עַל גַּבָּהּ. אֵלִיָּהוּ הִרְגִּישׁ שֶׁהַלֵּב שֶׁלּוֹ מִתְהַפֵּךְ בְּחָזֵהוּ.

"חֶדְוָה!" הוּא קָרָא בִּלְחִישָׁה. "מָה אַתְּ עוֹשָׂה פֹּה?!"

"בָּרַחְתִּי."

"בָּרַחְתְּ מֵהַבַּיִת?"

"זֶה לֹא הַבַּיִת שֶׁלִּי," אָמְרָה חֶדְוָה. "זֶה אַף פַּעַם לֹא יִהְיֶה הַבַּיִת שֶׁלִּי." חֶדְוָה הִבִּיטָה בִּצְרִיף הָעֵץ וְאָמְרָה, "לָמָּה בָּנוּ פֹּה צְרִיף כָּזֶה? הָרְסוּ אֶת מַחֲנֵה הָאִינְדִּיָּאנִים שֶׁהָיָה פֹּה."

אֵלִיָּהוּ יָצָא בְּשֶׁקֶט דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן.

"אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאַבְרָהָם גּוֹנֵב שׁוֹקוֹלָד מֵהַמְּזָוֶה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה?" לָחֲשָׁה חֶדְוָה. "אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ כְּשֶׁבָּרַחְתִּי. הַלְּחָיַיִם שֶׁלּוֹ הָיוּ מְרוּחוֹת בְּשׁוֹקוֹלָד. הוּא רָאָה אוֹתִי יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת, אֲבָל הוּא לֹא אָמַר כְּלוּם. הוּא לֹא רָצָה שֶׁיִּתְפְּסוּ אוֹתוֹ גּוֹנֵב." הִיא הִתְחִילָה לִצְחֹק בְּשֶׁקֶט.

אֵלִיָּהוּ לֹא יָדַע מָה לוֹמַר. מָה חֶדְוָה מִתְכַּוֶּנֶת לַעֲשׂוֹת? הִיא בָּאָה אֵלָיו בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה רַק כְּדֵי לְפַטְפֵּט?

"קָרָאתִי עָלֶיךָ בָּעִתּוֹן," אָמְרָה חֶדְוָה. "קֶבֶר הַשַּׁבְּלַבָּ"א. אֵיזוֹ הִתְרַגְּשׁוּת! אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁזֶּה אֶפְשָׁרִי."

"מָה תַּעֲשִׂי?" שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.

"אֲנִי לֹא חוֹזֶרֶת לְשָׁם. אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת לִקְנוֹת כַּרְטִיס לָאֳנִיָּה לְאָמֵרִיקָה."

"מָה? אֵיךְ? מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" לָחַשׁ אֵלִיָּהוּ.

"אֲנִי רוֹצָה לִנְסֹעַ לְאַבָּא שֶׁלִּי. מָחָר אֲנִי אֵלֵךְ לַדֹּאַר וְאֶשְׁלַח מִבְרָק לְאַבָּא שֶׁלִּי שֶׁיֵּדַע שֶׁאֲנִי מַגִּיעָה."

כְּשֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ הָיָה קָטָן, לֹא הָיוּ מַחְשְׁבִים וְלֹא הָיוּ טֵלֵפוֹנִים רַבִּים, וּכְשֶׁרָצוּ לִשְׁלֹחַ הוֹדָעָה דְּחוּפָה, הָיוּ שׁוֹלְחִים מִבְרָק עִם כַּמָּה מִלִּים בּוֹדְדוֹת.

"אֵיךְ תִּסְּעִי לְבַד? מֵאֵיפֹה יֵשׁ לָךְ כֶּסֶף לִקְנוֹת כַּרְטִיס?"

חֶדְוָה הוֹרִידָה אֶת הַתִּיק מִגַּבָּהּ, פָּתְחָה אוֹתוֹ וְהֶרְאֲתָה לְאֵלִיָּהוּ מָה יֵשׁ בִּפְנִים. לַמְרוֹת הַחֲשֵׁכָה, אֵלִיָּהוּ הִצְלִיחַ לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ מְנַצְנֵץ בְּתוֹךְ הַתִּיק. הוּא הִבִּיט טוֹב יוֹתֵר וְהֵבִין שֶׁמְּדֻבָּר בְּתַכְשִׁיט זָהָב.

"זֶה לֹא טוֹב," חָשַׁב אֵלִיָּהוּ. "הִיא תִּסְתַּבֵּךְ. הִיא גָּנְבָה תַּכְשִׁיט."

"זֶה תַּכְשִׁיט שֶׁהָיָה שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי. אֲנִי מְקַוָּה שֶׁהִיא תַּסְכִּים שֶׁאֲנִי אֶמְכֹּר אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל כַּרְטִיס נְסִיעָה לְאָמֵרִיקָה. מָחָר נְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה רְשׁוּת."

אֵלִיָּהוּ יָדַע שֶׁאִמָּא שֶׁל חֶדְוָה מֵתָה, וְהוּא הֵבִין שֶׁחֶדְוָה מִתְכַּוֶּנֶת שֶׁמָּחָר הוּא יַעֲזֹר לָהּ לְקַבֵּל תְּשׁוּבוֹת מֵאִמָּהּ שֶׁבְּעוֹלַם הָרוּחוֹת. הוּא לֹא יָדַע מָה לוֹמַר. הוּא לֹא יָדַע גַּם מָה לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו. לְבַסּוֹף שָׁאַל, "אֵיפֹה אַתְּ הוֹלֶכֶת לִישֹׁן הַלַּיְלָה?"

"לֹא יוֹדַעַת."

"שְׁשְׁשְׁ..." אָמַר אֵלִיָּהוּ. "בּוֹאִי נִכָּנֵס, אֲבָל בְּשֶׁקֶט. אֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלִּי יִתְעוֹרְרוּ."

אֵלִיָּהוּ וְחֶדְוָה נִגְּשׁוּ בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט לְחַלּוֹן הַצְּרִיף. אֵלִיָּהוּ עָזַר לְחֶדְוָה לְטַפֵּס אֶל הַחַלּוֹן. הִיא עָבְרָה בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן וְנִכְנְסָה לַחֶדֶר. אֵלִיָּהוּ נִכְנַס אַחֲרֶיהָ.

"אֶה, חֶדְוָה," אָמַר אֵלִיָּהוּ. "אֵין לָנוּ מַמָּשׁ מִטּוֹת. אֲנַחְנוּ..."

"זֶה בְּסֵדֶר," אָמְרָה חֶדְוָה. "אֲנִי כָּל כָּךְ עֲיֵפָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִישֹׁן עַל סְלָעִים עַכְשָׁו."

אֵלִיָּהוּ לָקַח כַּמָּה עִתּוֹנִים וּפָרַשׂ אוֹתָם עַל הָאָרֶץ. חֶדְוָה נִשְׁכְּבָה עֲלֵיהֶם, וְהוּא נִשְׁכַּב עַל הָעֲרֵמָה שֶׁלּוֹ, לֹא רָחוֹק מִמֶּנָּה. הַהוֹרִים שֶׁל אֵלִיָּהוּ יָשְׁנוּ, וְאַבָּא שֶׁלּוֹ נָחַר כְּהֶרְגֵּלוֹ.

אֵלִיָּהוּ לָחַשׁ, "אַבָּא שֶׁלִּי נוֹחֵר. זֶה לֹא מַפְרִיעַ לָךְ?"

"לֹא," הִיא אָמְרָה וּלְאַחַר רֶגַע הוֹסִיפָה, "מְעַנְיֵן אִם גַּם אַבָּא שֶׁלִּי נוֹחֵר כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן."

וְאָז הֵם שָׁתְקוּ וּבִמְהֵרָה חֶדְוָה נִרְדְּמָה, אֲבָל אֵלִיָּהוּ נִשְׁאַר עֵר.

שׁוּב הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהֵרָדֵם. כֻּלּוֹ הִתְמַלֵּא מַחְשָׁבוֹת חֲדָשׁוֹת. מָה יִהְיֶה עִם חֶדְוָה? הִיא תִּסַּע לְבַדָּהּ לְאָמֵרִיקָה אוֹ שֶׁהִיא תַּחְזֹר לַבַּיִת שֶׁל מִשְׁפַּחַת בֶּן יָקָר? מָה הֵם יַגִּידוּ? מָה הֵם יַעֲשׂוּ לָהּ? מָה יִקְרֶה אַחֲרֵי שֶׁחֶדְוָה תִּשְׁלַח אֶת הַמִּבְרָק לְאָבִיהָ? אָמֵרִיקָה כָּל כָּךְ רְחוֹקָה.

הַמַּחְשָׁבוֹת הִתְרוֹצְצוּ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ עַד שֶׁלְּבַסּוֹף גַּם הוּא נִרְדַּם.

הַלַּיְלָה חָלַף. אוֹר רַךְ הֵאִיר אֶת הַחֶדֶר. עוֹד לִפְנֵי שֶׁהָאוֹר הֵעִיר אֶת אֵלִיָּהוּ, אֶת הוֹרָיו וְאֶת חֶדְוָה, נִשְׁמְעוּ לְפֶתַע דְּפִיקוֹת מַבְהִילוֹת בַּדֶּלֶת. הַדְּפִיקוֹת הָיוּ חֲזָקוֹת וּמְהִירוֹת. הֵן טִלְטְלוּ אֶת דֶּלֶת הָעֵץ וַאֲפִלּוּ אֶת קִיר הַצְּרִיף, וְהָיָה בָּרוּר שֶׁלֹּא מְדֻבָּר בְּשׁוֹאֵל אוֹ שׁוֹאֶלֶת שֶׁהִגִּיעוּ מֻקְדָּם מֵהָרָגִיל אֶל קֶבֶר הַשַּׁבְּלַבָּ"א.

"מִשְׁפַּחַת לֵוִי!" נִשְׁמַע קוֹל מִבַּחוּץ. "תִּפְתְּחוּ. זוֹ הַמִּשְׁטָרָה!"

"מִשְׁטָרָה?" הִתְפַּלֵּא יַעֲקֹב. "מָה הֵם רוֹצִים?" יַעֲקֹב מִהֵר לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת, וְלֹא שָׂם לֵב שֶׁחֶדְוָה יְשֵׁנָה בַּחֶדֶר. בַּחוּץ עָמְדוּ שְׁלוֹשָׁה שׁוֹטְרִים — חֶזְקֵאל, הַשּׁוֹטֵר שֶׁנָּהַג לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת אֶת עוֹלַם הָרוּחוֹת, שׁוֹטֵר שֵׁנִי עִם שָׂפָם בֵּינוֹנִי וְשׁוֹטֵר שְׁלִישִׁי עִם שָׂפָם גָּדוֹל.

"יַעֲקֹב," אָמַר הַשּׁוֹטֵר חֶזְקֵאל. "לֹא בָּאתִי בִּשְׁבִיל לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת אֶת עוֹלַם הָרוּחוֹת, אֶלָּא לִשְׁאֹל אוֹתְךָ — הַאִם יֵשׁ עוֹד מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת חוּץ מִמְּךָ וְהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלְּךָ?"

"לֹא..." אָמַר יַעֲקֹב.

"יַעֲקֹב," אָמַר הַשּׁוֹטֵר. "אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְחַפֵּשׂ בַּבַּיִת, וְאִם נִמְצָא מִישֶׁהוּ פֹּה וְנָבִין שֶׁשִּׁקַּרְתָּ, זֶה לֹא יִהְיֶה טוֹב."

רָחֵל מִהֲרָה אֶל הַדֶּלֶת וְאָמְרָה, "אֲדוֹנִי הַשּׁוֹטֵר, לֹא יָדַעְנוּ, יָשַׁנּוּ, אֲבָל כֵּן, עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אוֹרַחַת בַּבַּיִת."

"מִי? מִי נִמְצֵאת פֹּה?" שָׁאַל יַעֲקֹב.

"חֶדְוָה בֶּן יָקָר?" שָׁאַל הַשּׁוֹטֵר חֶזְקֵאל.

"כֵּן," אָמְרָה רָחֵל.

"בֶּן יָקָר? מָה? מָה הִיא עוֹשָׂה פֹּה?" תָּהָה יַעֲקֹב.

אֵלִיָּהוּ יָשַׁב בַּחֶדֶר וְשָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים. "לָמָּה הַמִּשְׁטָרָה הִגִּיעָה הֵנָּה?" הוּא תָּהָה בְּלִבּוֹ. חֶדְוָה עוֹד יָשְׁנָה.

"אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לָצֵאת הַחוּצָה בְּשֶׁקֶט, בְּלִי שׁוּם הִתְנַגְּדוּת," אָמַר הַשּׁוֹטֵר.

"הִיא כַּנִּרְאֶה הִגִּיעָה הֵנָּה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, אֲנַחְנוּ לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהִיא פֹּה וְ..." אָמְרָה רָחֵל, אֲבָל הַשּׁוֹטֵר קָטַע אֶת דְּבָרֶיהָ וְאָמַר, "רָחֵל, תַּעֲשִׂי בְּדִיּוּק מָה שֶׁבִּקַּשְׁנוּ. צְאוּ הַחוּצָה."

בָּרֶגַע שֶׁיַּעֲקֹב וְרָחֵל יָצְאוּ הַחוּצָה, נִכְנַס הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם בֵּינוֹנִי לְתוֹךְ הַבַּיִת.

שְׁנֵי הַשּׁוֹטְרִים הָאֲחֵרִים נִשְׁאֲרוּ עִם רָחֵל וְיַעֲקֹב בַּחוּץ.

"רָחֵל, יַעֲקֹב, אֲנִי מִצְטַעֵר, אֲנִי קִבַּלְתִּי פְּקֻדָּה, וַאֲנִי חַיָּב לְבַצֵּעַ אוֹתָהּ," אָמַר הַשּׁוֹטֵר חֶזְקֵאל. "אַתֶּם עֲצוּרִים בְּאַשְׁמַת חֲטִיפַת חֶדְוָה בֶּן יָקָר וּגְנֵבַת חֲפָצִים יִקְרֵי עֵרֶךְ מִבֵּית מִשְׁפַּחַת בֶּן יָקָר."

"מָה?!" קָרְאוּ יַעֲקֹב וְרָחֵל.

הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם גָּדוֹל תָּפַס אֶת הַיָּדַיִם שֶׁל יַעֲקֹב וְכָבַל אוֹתָן בַּאֲזִקִּים.

"מָה? מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? לֹא חָטַפְנוּ אַף אֶחָד!" קָרָא יַעֲקֹב.

"אֲנִי אָמַרְתִּי לָכֶם," אָמְרָה רָחֵל לַשּׁוֹטְרִים. "הִיא הִגִּיעָה הֵנָּה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה וְ..." הַשּׁוֹטֵר אָזַק גַּם אֶת יָדֶיהָ שֶׁל רָחֵל.

"אֲנִי מִצְטַעֵר, יֵשׁ לִי פֹּה צַו מַעֲצָר, וְיֵשׁ לָנוּ רְאָיוֹת לְכָךְ שֶׁנַּעֲשָׂה פֹּה מַעֲשֵׂה חֲטִיפָה," אָמַר חֶזְקֵאל וְאָז הוֹרָה לַשּׁוֹטֵר שָׂפָם גָּדוֹל, "קַח אוֹתָם לַנַּיֶּדֶת."

"רֶגַע! רֶגַע! מָה זֶה!" קָרָא יַעֲקֹב. "זוֹ טָעוּת! לֹא חָטַפְנוּ אַף אֶחָד. הִיא יְכוֹלָה לָלֶכֶת. אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים כְּלוּם!"

אֵלִיָּהוּ יָצָא אֶל מִחוּץ לַצְּרִיף וְקָרָא, "אִמָּא, אַבָּא, הִיא בָּאָה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה! לֹא רָצִיתִי לְהָעִיר אֶתְכֶם!"

בְּאוֹתוֹ זְמַן יָצָא הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם בֵּינוֹנִי עִם חֶדְוָה מֵהַבַּיִת.

"אֲנִי לֹא רוֹצָה לַחְזֹר לְשָׁם," אָמְרָה לוֹ חֶדְוָה.

אֵלִיָּהוּ רָאָה אֶת הַשּׁוֹטֵר מוֹבִיל אֶת הוֹרָיו הָאֲזוּקִים אֶל נַיֶּדֶת הַמִּשְׁטָרָה. "מָה קוֹרֶה?! לְאָן הֵם לוֹקְחִים אֶתְכֶם?!" הוּא קָרָא.

הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם בֵּינוֹנִי הֶרְאָה לְחֶזְקֵאל מָה מָצָא בְּתוֹךְ הַיַּלְקוּט שֶׁל חֶדְוָה. חֶזְקֵאל הוֹצִיא מֵהַיַּלְקוּט אֶת הַתַּכְשִׁיט.

"זֶה לֹא שֶׁלָּנוּ!" קָרָא יַעֲקֹב.

"בָּרוּר," אָמַר הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם גָּדוֹל. "אַתֶּם גְּנַבְתֶּם אֶת זֶה."

"לֹא! אֲנַחְנוּ לֹא גָּנַבְנוּ שׁוּם דָּבָר. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת זֶה!"

"וְהָאַחֲרוֹנָה," אָמַר הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם בֵּינוֹנִי.

"אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא גָּנַבְנוּ וְלֹא חָטַפְנוּ שׁוּם דָּבָר," אָמַר יַעֲקֹב.

"תִּשְׁתֹּק לִפְנֵי שֶׁאֲנִי אַחְטִיף לְךָ," אָמַר הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם בֵּינוֹנִי, וְיַעֲקֹב הִשְׁתַּתֵּק. "תִּכָּנְסוּ לַנַּיֶּדֶת מִיָּד."

"אַל תִּדְאַג, אֵלִיָּהוּ! יִהְיֶה בְּסֵדֶר. אֲנַחְנוּ נַסְבִּיר לָהֶם הַכֹּל וְנַחְזֹר הַבַּיְתָה," קָרְאָה רָחֵל.

"לֹא! תַּקְשִׁיבוּ," אָמַר אֵלִיָּהוּ לַשּׁוֹטְרִים. "זוֹ טָעוּת! זוֹ טָעוּת! הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁהִיא פֹּה!"

לְפֶתַע הוּא רָאָה אֶת גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר וְאֶת אַבְרָהָם רָצִים אֶל חֶדְוָה.

"אוֹי! אוֹי! אֵיזֶה מַזָּל! אֵיזֶה מַזָּל! אֲנִי כָּל כָּךְ דָּאַגְתִּי!" קָרְאָה גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר. הִיא נִגְּשָׁה אֶל חֶדְוָה וְחִבְּקָה אוֹתָהּ. "אַבָּא שֶׁלָּךְ הָיָה חוֹטֵף הֶתְקֵף לֵב אִם הוּא הָיָה מְגַלֶּה שֶׁחָטְפוּ אוֹתָךְ!"

"לֹא חָטְפוּ אוֹתִי!" קָרְאָה חֶדְוָה.

"חֶדְוָה, אַתְּ יַלְדָּה, אַתְּ לֹא מְבִינָה מָה הֵם עָשׂוּ, הַמְּלֻכְלָכִים הָאֵלֶּה!" אָמְרָה גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר וְהִצְבִּיעָה עַל רָחֵל וְיַעֲקֹב, שֶׁכְּבָר יָשְׁבוּ בְּתוֹךְ הַנַּיֶּדֶת.

"רֶגַע, חֶדְוָה, תַּגִּידִי לָהֶם!" אָמַר אֵלִיָּהוּ לְחֶדְוָה.

"אַתָּה תִּשְׁתֹּק!" צָעֲקָה עָלָיו גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר.

"כֵּן, תִּשְׁתֹּק! מִשְׁפָּחָה שֶׁל פּוֹשְׁעִים — זֶה מָה שֶׁאַתֶּם!" קָרָא אַבְרָהָם.

"הֵם לֹא פּוֹשְׁעִים!" קָרְאָה חֶדְוָה.

"עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ נַחְזֹר הַבַּיְתָה וְ..." אָמְרָה גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר.

"זֶה לֹא הַבַּיִת שֶׁלִּי!" קָרְאָה חֶדְוָה.

"בָּרוּר שֶׁזֶּה הַבַּיִת שֶׁלָּךְ. אֲנַחְנוּ הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּךְ," אָמְרָה גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר, וְאָז פָּנְתָה לַשּׁוֹטֵר שָׂפָם בֵּינוֹנִי, "הִיא מְבֻלְבֶּלֶת. הִיא נִסְעֶרֶת. הִיא לֹא מְבִינָה בְּאֵיזוֹ סַכָּנָה הִיא הָיְתָה."

"גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר," אָמַר הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם בֵּינוֹנִי. "הָעִקָּר שֶׁהַכֹּל נִגְמַר בְּשָׁלוֹם. אֲנַחְנוּ נְטַפֵּל בִּשְׁנֵי הַפּוֹשְׁעִים הָאֵלֶּה. הָעִקָּר שֶׁהַבַּת שֶׁלָּךְ בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה."

"אֲנִי לֹא הַבַּת שֶׁלָּהּ!" קָרְאָה חֶדְוָה.

"אַתְּ כְּמוֹ הַבַּת שֶׁלִּי," אָמְרָה גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר. "עַכְשָׁו תְּנִי לִי יָד וְתַחְזְרִי אִתִּי הַבַּיְתָה."

גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר הוֹבִילָה אֶת חֶדְוָה לְכִוּוּן הַמְּכוֹנִית שֶׁל מִשְׁפַּחַת בֶּן יָקָר.

"לֹא חָטְפוּ אוֹתִי! אֲנִי לֹא רוֹצָה לַחְזֹר!" קָרְאָה חֶדְוָה, אֲבָל אַף אֶחָד מֵהַשּׁוֹטְרִים לֹא הִתְיַחֵס אֵלֶיהָ.

אֵלִיָּהוּ הִבִּיט הָמוּם בְּכָל מָה שֶׁקָּרָה: שׁוֹטְרִים לָקְחוּ אֶת הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ אַחֲרֵי שֶׁהֶאֱשִׁימוּ אוֹתָם שֶׁחָטְפוּ אֶת חֶדְוָה! מָה הוּא אָמוּר לַעֲשׂוֹת? מָה יִקְרֶה עַכְשָׁו? לָמָּה הַשּׁוֹטְרִים לֹא מַאֲמִינִים לְחֶדְוָה עַצְמָהּ שֶׁאוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא חָטְפוּ אוֹתָהּ?

הַשּׁוֹטֵר חֶזְקֵאל נִגַּשׁ כָּעֵת אֶל אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ, "אֵלִיָּהוּ, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מְכַבֵּד וּמְחַבֵּב אֶת מִשְׁפַּחְתְּךָ, אֲבָל חֲטִיפָה הִיא פֶּשַׁע. גְּנֵבָה שֶׁל תַּכְשִׁיט הִיא עֲבֵרָה עַל הַחֹק. הַהוֹרִים שֶׁלְּךָ יֵחָקְרוּ בְּתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה, וְאִם נִמְצָא שֶׁהֵם אֲשֵׁמִים הֵם יַעַמְדוּ לְמִשְׁפָּט."

אֵלִיָּהוּ שָׁמַע אֶת הַמִּלִּים. הוּא רָאָה אֶת חֶדְוָה נִגְרֶרֶת נֶגֶד רְצוֹנָהּ אַחֲרֵי גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר. הוּא רָאָה אֶת אַבְרָהָם, גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר וְחֶדְוָה נִכְנָסִים לַמְּכוֹנִית שֶׁלָּהֶם וְנוֹסְעִים מִשָּׁם. הוּא רָאָה אֶת הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ יוֹשְׁבִים בְּנַיֶּדֶת הַמִּשְׁטָרָה וְאֶת הַשּׁוֹטְרִים נִגָּשִׁים אֶל הַנַּיֶּדֶת, נִכְנָסִים אֵלֶיהָ וּמִסְתַּלְּקִים מִשָּׁם. הוּא נִשְׁאַר לְבַד בַּצְּרִיף שֶׁתַּחַת עֵץ הַתּוּת, וּדְמָעוֹת הֵחֵלּוּ לַעֲלוֹת בְּעֵינָיו.

"הַכֹּל בְּאַשְׁמָתִי," הוּא חָשַׁב בְּעֶצֶב. "אֲנִי הִכְנַסְתִּי אֶת חֶדְוָה לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ. אִמָּא וְאַבָּא בִּכְלָל לֹא יָדְעוּ עַל זֶה. הַכֹּל בְּאַשְׁמָתִי!"

הַזְּמַן חָלַף. עָבְרָה שָׁעָה וְעָבְרוּ שְׁעָתַיִם וְאֵלִיָּהוּ לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ. הוּא לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת.

"חֶדְוָה תְּסַפֵּר לַמִּשְׁטָרָה שֶׁהִיא בָּרְחָה," חָשַׁב אֵלִיָּהוּ. "שֶׁהִיא הִגִּיעָה אֵלֵינוּ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה. שֶׁגְּבֶרֶת בֶּן יָקָר מַרְבִּיצָה לָהּ. הִיא תְּסַפֵּר לַמִּשְׁטָרָה שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל הִיא רָצְתָה לִשְׁלֹחַ מִבְרָק לְאַבָּא שֶׁלָּהּ וּלְהַגִּיד לוֹ שֶׁיַּחְזֹר מֵאָמֵרִיקָה. הֵם יַאֲמִינוּ לָהּ. הֵם חַיָּבִים לְהַאֲמִין לָהּ. אֲבָל לָמָּה הַשּׁוֹטְרִים לֹא הֶאֱמִינוּ לָהּ כְּשֶׁהִיא אָמְרָה אֶת זֶה כְּשֶׁהֵם בָּאוּ לָקַחַת אֶת אִמָּא וְאַבָּא? וְאֵיךְ הַשּׁוֹטְרִים בִּכְלָל יָדְעוּ שֶׁחֶדְוָה הִגִּיעָה אֵלֵינוּ?" הוּא לֹא יָדַע. "וּמָה אֲנִי אָמוּר לַעֲשׂוֹת? לָלֶכֶת לְבֵית סֵפֶר כָּרָגִיל?" הוּא תָּהָה. "בְּעוֹד יוֹמַיִם מַתְחִיל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל," הוּא הִזְכִּיר לְעַצְמוֹ.

אִם יֵלֵךְ לְבֵית הַסֵּפֶר, הוּא יִפְגּשׁ שָׁם אֶת אַבְרָהָם בֶּן יָקָר. אַבְרָהָם בֶּטַח יַגִּיד לְכֻלָּם שֶׁהַהוֹרִים שֶׁל אֵלִיָּהוּ חָטְפוּ אֶת חֶדְוָה וְגָנְבוּ אֶת הַתַּכְשִׁיט וְעַכְשָׁו הֵם בַּכֶּלֶא. גַּם אִם אֵלִיָּהוּ יַגִּיד שֶׁזֶּה לֹא נָכוֹן, לְמִי יַאֲמִינוּ הַמּוֹרִים? הוּא הֶחְלִיט לְחַכּוֹת בַּבַּיִת לְהוֹרָיו שֶׁיַּחְזְרוּ, אֲבָל אָז חָשַׁב, "אִמָּא בָּטוּחַ הָיְתָה רוֹצָה שֶׁאֵלֵךְ לְבֵית סֵפֶר כָּרָגִיל."

כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה, הוּא יָצָא לְבֵית הַסֵּפֶר, אֲבָל כְּבָר בְּדַרְכּוֹ לְשָׁם אֵלִיָּהוּ גִּלָּה שֶׁהוּא לֹא הַיָּחִיד שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוֹרָיו נֶעֶצְרוּ. הוּא גִּלָּה שֶׁכֻּלָּם יְכוֹלִים לָדַעַת אֶת זֶה. אֵיךְ כֻּלָּם יָכְלוּ לָדַעַת? עַל כָּךְ בַּפֶּרֶק הַבָּא.

ינץ לוי

ינץ לוי (נולד ב-14 ביוני 1975) הוא סופר, תסריטאי, מנחה טלוויזיה, מרצה ועורך ישראלי, זוכה פרס הספריות הציבוריות לשנת 2010‏. בין השנים 2011 -2013 שימש לוי כסופר הבית של העיר הוד השרון. סופר הבית הוא פרויקט לעידוד קריאה בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים בעיר. במסגרת הפרויקט מבקרים תלמידים בתערוכה על ספרי הרפתקאות דוד אריה שכתב לוי, נפגשים עם לוי במסגרת מפגשי סופר ומשתתפים במגוון פעילויות סביב ספריו. כמו כן, עורך לוי מפגשי סופר בבתי הספר, ובהם מספר לתלמידים על כתיבת ספריו ועל יצירתו.
מספריו: סיפורים מי תהום (2001), הימאליה בשר ודם (2005), סדרת הרפתקאות דוד אריה, סיפורי איש היער (2010), המורה דרורה לא מפלצת (2014).

ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

כשסבא אליהו היה קטן 4 - האמת, כל האמת ורק האמת ינץ לוי

רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַסִּפּוּר מַתְחִיל

רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַסִּפּוּר מַתְחִיל אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁאֹל אֶתְכֶם שְׁאֵלָה: אֵיךְ עָבַר עֲלֵיכֶם הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן? הַאִם שְׁקַעְתֶּם בְּשֵׁנָה מְתוּקָה וְנֶהֱנֵיתֶם מֵחֲלוֹמוֹת נְעִימִים? הַאִם הִתְעוֹרַרְתֶּם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה מִסִּיּוּט? אוֹ שֶׁאוּלַי אַתֶּם בִּכְלָל לֹא זוֹכְרִים מָה חֲלַמְתֶּם?

וְלִפְנֵי כֵן, כְּשֶׁנִּשְׁכַּבְתֶּם לִישֹׁן, הַאִם נִרְדַּמְתֶּם תּוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת אוֹ שֶׁמַּחְשָׁבוֹת וּפְחָדִים הִטְרִידוּ אֶתְכֶם וְלֹא נָתְנוּ לַשֵּׁנָה לְהַגִּיעַ? וְאוּלַי דַּוְקָא אֵיזוֹ הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה וּמְשַׂמַּחַת לִקְרַאת מָחָר לֹא נָתְנָה לָכֶם לְהֵרָדֵם? הַאִם יְשַׁנְתֶּם בְּשֶׁקֶט כָּל הַלַּיְלָה אוֹ שֶׁדִּבַּרְתֶּם מִתּוֹךְ שֵׁנָה? וְאוּלַי אֲפִלּוּ הֲלַכְתֶּם מִתּוֹךְ שֵׁנָה? וְהַאִם יִתָּכֵן שֶׁבִּכְלָל לֹא יְשַׁנְתֶּם, אֶלָּא שֶׁהֲיִיתֶם עֵרִים כָּל הַלַּיְלָה כִּי יְצָאתֶם לְטִיּוּל בָּרְחוֹבוֹת אוֹ בֶּהָרִים אוֹ בַּיַּעַר?

לֹא אֶתְפַּלֵּא אִם לְכָל אֶחָד מִכֶּם יֵשׁ תְּשׁוּבוֹת שׁוֹנוֹת לַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ, אֲבָל מְעַנְיֵן מָה הָיוּ עוֹנִים עֲלֵיהֶן ג'וּק, פִּיל, כֶּלֶב אוֹ פָּרָה. הַאִם גַּם לָהֶם קָשֶׁה לִפְעָמִים לְהֵרָדֵם אוֹ לִישֹׁן?

נִרְאֶה לִי שֶׁחַיּוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר בְּשֵׁנָה מִבְּנֵי אָדָם. בְּנֵי אָדָם הֵם כַּנִּרְאֶה הַיְּצוּרִים שֶׁהֲכִי קָשֶׁה לָהֶם לְהֵרָדֵם. קָשֶׁה לָהֶם כָּל כָּךְ, שֶׁהֵם הִמְצִיאוּ מִטּוֹת, כָּרִיּוֹת, שְׂמִיכוֹת, תְּרִיסִים, וִילוֹנוֹת, מְנוֹרוֹת קְטַנּוֹת שֶׁמְּפִיצוֹת אוֹר חַלָּשׁ, שִׁירֵי עֶרֶשׂ וְסִפּוּרִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה. אֲבָל לֹא מְשַׁנֶּה בְּאֵילוּ הַמְצָאוֹת אוֹ שִׁיטוֹת נִבְחַר — כְּשֶׁדְּאָגוֹת אוֹ פְּחָדִים מַטְרִידִים אוֹתָנוּ, קָשֶׁה לָנוּ לְהֵרָדֵם. נִרְאֶה לִי שֶׁדְּאָגוֹת לֹא מַטְרִידוֹת ג'וּקִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, וּפְחָדִים לֹא מַפְרִיעִים לְפִילִים, לִכְלָבִים אוֹ לְפָרוֹת. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ הוּא בֶּן אָדָם, דְּאָגוֹת וּפְחָדִים הֵם בְּדִיּוּק מָה שֶׁהִפְרִיעַ לוֹ לְהֵרָדֵם בִּזְמַן שֶׁשָּׁכַב לְבַדּוֹ בַּצְּרִיף שֶׁגָּר בּוֹ עִם הוֹרָיו וְנִסָּה לִישֹׁן. נָכוֹן, כְּשֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ הָיָה קָטָן, לֹא הָיְתָה לוֹ מִטָּה וְהוּא נָהַג לִישֹׁן עַל עֲרֵמַת עִתּוֹנִים יְשָׁנִים. אֲבָל לֹא זוֹ הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁהִתְקַשָּׁה לְהֵרָדֵם. שְׁנָתוֹ נָדְדָה כִּי הוּא חָשַׁב עַל חֶדְוָה בֶּן יָקָר.

עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת רַבִּים מֵאָז הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ רָאָה אוֹ פָּגַשׁ אוֹתָהּ. הוּא לֹא יָדַע מָה קָרָה לָהּ. הוּא לֹא יָדַע אֵיפֹה הִיא. הִיא לֹא הִגִּיעָה לְבֵית הַסֵּפֶר. הוּא הָלַךְ לִפְעָמִים אֶל הַבַּיִת שֶׁל מִשְׁפַּחַת בֶּן יָקָר וְהֵצִיץ בִּזְהִירוּת אֶל הֶחָצֵר בְּתִקְוָה לִמְצֹא שָׁם בְּמִקְרֶה אֶת חֶדְוָה. הוּא אֲפִלּוּ הִקִּיף פַּעֲמַיִם אֶת הַבַּיִת כְּדֵי לְהָצִיץ לֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית. אֲבָל חֶדְוָה אַף פַּעַם לֹא הָיְתָה שָׁם.

אֵלִיָּהוּ יָדַע שֶׁאַבְרָהָם בֶּן יָקָר כַּנִּרְאֶה יוּכַל לְגַלּוֹת לוֹ מָה שְׁלוֹמָהּ שֶׁל חֶדְוָה, מָה קָרָה לָהּ וְהֵיכָן הִיא נִמְצֵאת. בְּמֶשֶׁךְ יָמִים רַבִּים הוּא לֹא הֵעֵז לָגֶשֶׁת אֶל אַבְרָהָם בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד הוּא הֶחְלִיט שֶׁהוּא חַיָּב לָדַעַת מָה קָרָה לְחֶדְוָה, וְלָכֵן נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר, "אַבְרָהָם, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה שׂוֹנֵא אוֹתִי, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה שׂוֹנֵא אֶת חֶדְוָה, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה לֹא רוֹצֶה שֶׁהִיא וַאֲנִי נִהְיֶה חֲבֵרִים, אֲבָל אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, אִם תּוּכַל, לְהַגִּיד לִי מָה שְׁלוֹמָהּ וְאֵיפֹה הִיא."

אַבְרָהָם שָׁתַק וְהִסְמִיק. כֻּלּוֹ הֶאֱדִים.

"כָּל מָה שֶׁקָּרָה לָהּ, קָרָה בִּגְלָלְךָ!" הוּא אָמַר לְאֵלִיָּהוּ בְּכַעַס.

הַמִּלִּים הָאֵלֶּה הִכּוּ בְּאֵלִיָּהוּ כְּמוֹ סְטִירָה, וְהַלֵּב שֶׁלּוֹ הִתְחִיל לִפְעֹם בְּחָזְקָה. "מָה קָרָה לָהּ?" הוּא שָׁאַל. "מָה עָשִׂיתִי?" הוּא חָשַׁב.

"אַתָּה בַּחַיִּים לֹא תֵּדַע מָה עִם חֶדְוָה," אָמַר אַבְרָהָם. "בַּחַיִּים לֹא תִּרְאֶה אוֹתָהּ."

כָּךְ אָמַר וְהָלַךְ מִשָּׁם, וְאֵלִיָּהוּ נוֹתַר לְבַדּוֹ. הוּא רָצָה לִקְרֹא, "רֶגַע! חַכֵּה! מָה קָרָה לְחֶדְוָה?! מָה עָשִׂיתִי?!" אֲבָל הוּא שָׁתַק וְהִבִּיט בְּאַבְרָהָם מִתְרַחֵק. "אוּלַי חֶדְוָה כּוֹעֶסֶת עָלַי?" הוּא חָשַׁב. "אוּלַי הִיא מַאֲשִׁימָה אוֹתִי בְּמָה שֶׁקָּרָה לָהּ? אֲבָל מָה בְּעֶצֶם קָרָה לָהּ?"

עַכְשָׁו בַּלַּיְלָה, אֵלִיָּהוּ שָׁכַב עַל עֲרֵמַת הָעִתּוֹנִים. הַדְּאָגוֹת הִפְרִיעוּ לוֹ לְהֵרָדֵם, אֲבָל לְבַסּוֹף, הָעֲיֵפוּת נִצְּחָה אוֹתָן וְסַבָּא אֵלִיָּהוּ נִרְדַּם. הוּא לֹא יָדַע שֶׁהוּא בְּקָרוֹב יִתְעוֹרֵר. הוּא לֹא יָדַע שֶׁעוֹד בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הוּא יְקַבֵּל תְּשׁוּבוֹת לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁלּוֹ, וְהוּא לֹא יָדַע שֶׁבַּבֹּקֶר שׁוֹטְרִים יִדְפְּקוּ עַל דֶּלֶת הַצְּרִיף שֶׁגָּר בּוֹ עִם הוֹרָיו.

מָה בְּדִיּוּק קָרָה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וּמָה קָרָה בַּבֹּקֶר שֶׁלְּאַחֲרָיו? אֲסַפֵּר לָכֶם מִיָּד.

בִּקּוּר מַפְתִּיעַ וּתְשׁוּבוֹת בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה

אֵלִיָּהוּ וְהוֹרָיו יָשְׁנוּ בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ לְקֶבֶר הַשַּׁבְּלַבָּ"א. שֶׁקֶט שָׂרַר סָבִיב, וְרַק הַנְּחִירוֹת שֶׁל יַעֲקֹב הוֹסִיפוּ קֶצֶב עִקֵּשׁ לַדְּמָמָה הַחֲשׁוּכָה. לְפֶתַע נִשְׁמְעָה נְקִישָׁה חַלָּשָׁה בַּחַלּוֹן. אֵלִיָּהוּ הִתְעוֹרֵר מְעַט. בַּתְּחִלָּה הוּא לֹא יָדַע מָה הֵעִיר אוֹתוֹ. אֲבָל אַחֲרֵי כַּמָּה שְׁנִיּוֹת הוּא שָׁמַע עוֹד נְקִישָׁה. הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו וְהִקְשִׁיב. הַנְּקִישָׁה חָזְרָה. הַחֶדֶר הָיָה חָשׁוּךְ מְאוֹד. אָמְנָם הַחַלּוֹן הָיָה פָּתוּחַ, אַךְ הַיָּרֵחַ כְּבָר שָׁקַע מִזְּמַן.

"מָה זֶה?" הִתְפַּלֵּא אֵלִיָּהוּ. "מִישֶׁהוּ מְנַסֶּה לְהִכָּנֵס לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ? אוּלַי זֶה גַּנָּב? מָה יֵשׁ לְגַנָּב לְחַפֵּשׂ פֹּה? אֵין מָה לִגְנֹב מֵאִתָּנוּ."

וְאָז הוּא שָׁמַע קוֹל לוֹחֵשׁ, "פְּסְסְסְ... אֵלִיָּהוּ... אֵלִיָּהוּ..." הַקּוֹל נִשְׁמַע מִבַּחוּץ. אֵלִיָּהוּ נִגַּשׁ בְּשֶׁקֶט לַחַלּוֹן. "יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמִּישֶׁהוּ בָּא בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה אֶת עוֹלַם הָרוּחוֹת?" הוּא תָּהָה בְּלִבּוֹ.

הוּא הֵצִיץ מֵהַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ וְרָאָה בַּחֲשֵׁכָה אֶת חֶדְוָה, עוֹמֶדֶת מִתַּחַת לְעֵץ הַתּוּת בְּמַדֵּי בֵּית הַסֵּפֶר וְיַלְקוּט עַל גַּבָּהּ. אֵלִיָּהוּ הִרְגִּישׁ שֶׁהַלֵּב שֶׁלּוֹ מִתְהַפֵּךְ בְּחָזֵהוּ.

"חֶדְוָה!" הוּא קָרָא בִּלְחִישָׁה. "מָה אַתְּ עוֹשָׂה פֹּה?!"

"בָּרַחְתִּי."

"בָּרַחְתְּ מֵהַבַּיִת?"

"זֶה לֹא הַבַּיִת שֶׁלִּי," אָמְרָה חֶדְוָה. "זֶה אַף פַּעַם לֹא יִהְיֶה הַבַּיִת שֶׁלִּי." חֶדְוָה הִבִּיטָה בִּצְרִיף הָעֵץ וְאָמְרָה, "לָמָּה בָּנוּ פֹּה צְרִיף כָּזֶה? הָרְסוּ אֶת מַחֲנֵה הָאִינְדִּיָּאנִים שֶׁהָיָה פֹּה."

אֵלִיָּהוּ יָצָא בְּשֶׁקֶט דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן.

"אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאַבְרָהָם גּוֹנֵב שׁוֹקוֹלָד מֵהַמְּזָוֶה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה?" לָחֲשָׁה חֶדְוָה. "אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ כְּשֶׁבָּרַחְתִּי. הַלְּחָיַיִם שֶׁלּוֹ הָיוּ מְרוּחוֹת בְּשׁוֹקוֹלָד. הוּא רָאָה אוֹתִי יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת, אֲבָל הוּא לֹא אָמַר כְּלוּם. הוּא לֹא רָצָה שֶׁיִּתְפְּסוּ אוֹתוֹ גּוֹנֵב." הִיא הִתְחִילָה לִצְחֹק בְּשֶׁקֶט.

אֵלִיָּהוּ לֹא יָדַע מָה לוֹמַר. מָה חֶדְוָה מִתְכַּוֶּנֶת לַעֲשׂוֹת? הִיא בָּאָה אֵלָיו בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה רַק כְּדֵי לְפַטְפֵּט?

"קָרָאתִי עָלֶיךָ בָּעִתּוֹן," אָמְרָה חֶדְוָה. "קֶבֶר הַשַּׁבְּלַבָּ"א. אֵיזוֹ הִתְרַגְּשׁוּת! אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁזֶּה אֶפְשָׁרִי."

"מָה תַּעֲשִׂי?" שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.

"אֲנִי לֹא חוֹזֶרֶת לְשָׁם. אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת לִקְנוֹת כַּרְטִיס לָאֳנִיָּה לְאָמֵרִיקָה."

"מָה? אֵיךְ? מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" לָחַשׁ אֵלִיָּהוּ.

"אֲנִי רוֹצָה לִנְסֹעַ לְאַבָּא שֶׁלִּי. מָחָר אֲנִי אֵלֵךְ לַדֹּאַר וְאֶשְׁלַח מִבְרָק לְאַבָּא שֶׁלִּי שֶׁיֵּדַע שֶׁאֲנִי מַגִּיעָה."

כְּשֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ הָיָה קָטָן, לֹא הָיוּ מַחְשְׁבִים וְלֹא הָיוּ טֵלֵפוֹנִים רַבִּים, וּכְשֶׁרָצוּ לִשְׁלֹחַ הוֹדָעָה דְּחוּפָה, הָיוּ שׁוֹלְחִים מִבְרָק עִם כַּמָּה מִלִּים בּוֹדְדוֹת.

"אֵיךְ תִּסְּעִי לְבַד? מֵאֵיפֹה יֵשׁ לָךְ כֶּסֶף לִקְנוֹת כַּרְטִיס?"

חֶדְוָה הוֹרִידָה אֶת הַתִּיק מִגַּבָּהּ, פָּתְחָה אוֹתוֹ וְהֶרְאֲתָה לְאֵלִיָּהוּ מָה יֵשׁ בִּפְנִים. לַמְרוֹת הַחֲשֵׁכָה, אֵלִיָּהוּ הִצְלִיחַ לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ מְנַצְנֵץ בְּתוֹךְ הַתִּיק. הוּא הִבִּיט טוֹב יוֹתֵר וְהֵבִין שֶׁמְּדֻבָּר בְּתַכְשִׁיט זָהָב.

"זֶה לֹא טוֹב," חָשַׁב אֵלִיָּהוּ. "הִיא תִּסְתַּבֵּךְ. הִיא גָּנְבָה תַּכְשִׁיט."

"זֶה תַּכְשִׁיט שֶׁהָיָה שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי. אֲנִי מְקַוָּה שֶׁהִיא תַּסְכִּים שֶׁאֲנִי אֶמְכֹּר אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל כַּרְטִיס נְסִיעָה לְאָמֵרִיקָה. מָחָר נְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה רְשׁוּת."

אֵלִיָּהוּ יָדַע שֶׁאִמָּא שֶׁל חֶדְוָה מֵתָה, וְהוּא הֵבִין שֶׁחֶדְוָה מִתְכַּוֶּנֶת שֶׁמָּחָר הוּא יַעֲזֹר לָהּ לְקַבֵּל תְּשׁוּבוֹת מֵאִמָּהּ שֶׁבְּעוֹלַם הָרוּחוֹת. הוּא לֹא יָדַע מָה לוֹמַר. הוּא לֹא יָדַע גַּם מָה לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו. לְבַסּוֹף שָׁאַל, "אֵיפֹה אַתְּ הוֹלֶכֶת לִישֹׁן הַלַּיְלָה?"

"לֹא יוֹדַעַת."

"שְׁשְׁשְׁ..." אָמַר אֵלִיָּהוּ. "בּוֹאִי נִכָּנֵס, אֲבָל בְּשֶׁקֶט. אֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלִּי יִתְעוֹרְרוּ."

אֵלִיָּהוּ וְחֶדְוָה נִגְּשׁוּ בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט לְחַלּוֹן הַצְּרִיף. אֵלִיָּהוּ עָזַר לְחֶדְוָה לְטַפֵּס אֶל הַחַלּוֹן. הִיא עָבְרָה בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן וְנִכְנְסָה לַחֶדֶר. אֵלִיָּהוּ נִכְנַס אַחֲרֶיהָ.

"אֶה, חֶדְוָה," אָמַר אֵלִיָּהוּ. "אֵין לָנוּ מַמָּשׁ מִטּוֹת. אֲנַחְנוּ..."

"זֶה בְּסֵדֶר," אָמְרָה חֶדְוָה. "אֲנִי כָּל כָּךְ עֲיֵפָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִישֹׁן עַל סְלָעִים עַכְשָׁו."

אֵלִיָּהוּ לָקַח כַּמָּה עִתּוֹנִים וּפָרַשׂ אוֹתָם עַל הָאָרֶץ. חֶדְוָה נִשְׁכְּבָה עֲלֵיהֶם, וְהוּא נִשְׁכַּב עַל הָעֲרֵמָה שֶׁלּוֹ, לֹא רָחוֹק מִמֶּנָּה. הַהוֹרִים שֶׁל אֵלִיָּהוּ יָשְׁנוּ, וְאַבָּא שֶׁלּוֹ נָחַר כְּהֶרְגֵּלוֹ.

אֵלִיָּהוּ לָחַשׁ, "אַבָּא שֶׁלִּי נוֹחֵר. זֶה לֹא מַפְרִיעַ לָךְ?"

"לֹא," הִיא אָמְרָה וּלְאַחַר רֶגַע הוֹסִיפָה, "מְעַנְיֵן אִם גַּם אַבָּא שֶׁלִּי נוֹחֵר כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן."

וְאָז הֵם שָׁתְקוּ וּבִמְהֵרָה חֶדְוָה נִרְדְּמָה, אֲבָל אֵלִיָּהוּ נִשְׁאַר עֵר.

שׁוּב הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהֵרָדֵם. כֻּלּוֹ הִתְמַלֵּא מַחְשָׁבוֹת חֲדָשׁוֹת. מָה יִהְיֶה עִם חֶדְוָה? הִיא תִּסַּע לְבַדָּהּ לְאָמֵרִיקָה אוֹ שֶׁהִיא תַּחְזֹר לַבַּיִת שֶׁל מִשְׁפַּחַת בֶּן יָקָר? מָה הֵם יַגִּידוּ? מָה הֵם יַעֲשׂוּ לָהּ? מָה יִקְרֶה אַחֲרֵי שֶׁחֶדְוָה תִּשְׁלַח אֶת הַמִּבְרָק לְאָבִיהָ? אָמֵרִיקָה כָּל כָּךְ רְחוֹקָה.

הַמַּחְשָׁבוֹת הִתְרוֹצְצוּ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ עַד שֶׁלְּבַסּוֹף גַּם הוּא נִרְדַּם.

הַלַּיְלָה חָלַף. אוֹר רַךְ הֵאִיר אֶת הַחֶדֶר. עוֹד לִפְנֵי שֶׁהָאוֹר הֵעִיר אֶת אֵלִיָּהוּ, אֶת הוֹרָיו וְאֶת חֶדְוָה, נִשְׁמְעוּ לְפֶתַע דְּפִיקוֹת מַבְהִילוֹת בַּדֶּלֶת. הַדְּפִיקוֹת הָיוּ חֲזָקוֹת וּמְהִירוֹת. הֵן טִלְטְלוּ אֶת דֶּלֶת הָעֵץ וַאֲפִלּוּ אֶת קִיר הַצְּרִיף, וְהָיָה בָּרוּר שֶׁלֹּא מְדֻבָּר בְּשׁוֹאֵל אוֹ שׁוֹאֶלֶת שֶׁהִגִּיעוּ מֻקְדָּם מֵהָרָגִיל אֶל קֶבֶר הַשַּׁבְּלַבָּ"א.

"מִשְׁפַּחַת לֵוִי!" נִשְׁמַע קוֹל מִבַּחוּץ. "תִּפְתְּחוּ. זוֹ הַמִּשְׁטָרָה!"

"מִשְׁטָרָה?" הִתְפַּלֵּא יַעֲקֹב. "מָה הֵם רוֹצִים?" יַעֲקֹב מִהֵר לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת, וְלֹא שָׂם לֵב שֶׁחֶדְוָה יְשֵׁנָה בַּחֶדֶר. בַּחוּץ עָמְדוּ שְׁלוֹשָׁה שׁוֹטְרִים — חֶזְקֵאל, הַשּׁוֹטֵר שֶׁנָּהַג לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת אֶת עוֹלַם הָרוּחוֹת, שׁוֹטֵר שֵׁנִי עִם שָׂפָם בֵּינוֹנִי וְשׁוֹטֵר שְׁלִישִׁי עִם שָׂפָם גָּדוֹל.

"יַעֲקֹב," אָמַר הַשּׁוֹטֵר חֶזְקֵאל. "לֹא בָּאתִי בִּשְׁבִיל לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת אֶת עוֹלַם הָרוּחוֹת, אֶלָּא לִשְׁאֹל אוֹתְךָ — הַאִם יֵשׁ עוֹד מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת חוּץ מִמְּךָ וְהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלְּךָ?"

"לֹא..." אָמַר יַעֲקֹב.

"יַעֲקֹב," אָמַר הַשּׁוֹטֵר. "אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְחַפֵּשׂ בַּבַּיִת, וְאִם נִמְצָא מִישֶׁהוּ פֹּה וְנָבִין שֶׁשִּׁקַּרְתָּ, זֶה לֹא יִהְיֶה טוֹב."

רָחֵל מִהֲרָה אֶל הַדֶּלֶת וְאָמְרָה, "אֲדוֹנִי הַשּׁוֹטֵר, לֹא יָדַעְנוּ, יָשַׁנּוּ, אֲבָל כֵּן, עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אוֹרַחַת בַּבַּיִת."

"מִי? מִי נִמְצֵאת פֹּה?" שָׁאַל יַעֲקֹב.

"חֶדְוָה בֶּן יָקָר?" שָׁאַל הַשּׁוֹטֵר חֶזְקֵאל.

"כֵּן," אָמְרָה רָחֵל.

"בֶּן יָקָר? מָה? מָה הִיא עוֹשָׂה פֹּה?" תָּהָה יַעֲקֹב.

אֵלִיָּהוּ יָשַׁב בַּחֶדֶר וְשָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים. "לָמָּה הַמִּשְׁטָרָה הִגִּיעָה הֵנָּה?" הוּא תָּהָה בְּלִבּוֹ. חֶדְוָה עוֹד יָשְׁנָה.

"אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לָצֵאת הַחוּצָה בְּשֶׁקֶט, בְּלִי שׁוּם הִתְנַגְּדוּת," אָמַר הַשּׁוֹטֵר.

"הִיא כַּנִּרְאֶה הִגִּיעָה הֵנָּה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, אֲנַחְנוּ לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהִיא פֹּה וְ..." אָמְרָה רָחֵל, אֲבָל הַשּׁוֹטֵר קָטַע אֶת דְּבָרֶיהָ וְאָמַר, "רָחֵל, תַּעֲשִׂי בְּדִיּוּק מָה שֶׁבִּקַּשְׁנוּ. צְאוּ הַחוּצָה."

בָּרֶגַע שֶׁיַּעֲקֹב וְרָחֵל יָצְאוּ הַחוּצָה, נִכְנַס הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם בֵּינוֹנִי לְתוֹךְ הַבַּיִת.

שְׁנֵי הַשּׁוֹטְרִים הָאֲחֵרִים נִשְׁאֲרוּ עִם רָחֵל וְיַעֲקֹב בַּחוּץ.

"רָחֵל, יַעֲקֹב, אֲנִי מִצְטַעֵר, אֲנִי קִבַּלְתִּי פְּקֻדָּה, וַאֲנִי חַיָּב לְבַצֵּעַ אוֹתָהּ," אָמַר הַשּׁוֹטֵר חֶזְקֵאל. "אַתֶּם עֲצוּרִים בְּאַשְׁמַת חֲטִיפַת חֶדְוָה בֶּן יָקָר וּגְנֵבַת חֲפָצִים יִקְרֵי עֵרֶךְ מִבֵּית מִשְׁפַּחַת בֶּן יָקָר."

"מָה?!" קָרְאוּ יַעֲקֹב וְרָחֵל.

הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם גָּדוֹל תָּפַס אֶת הַיָּדַיִם שֶׁל יַעֲקֹב וְכָבַל אוֹתָן בַּאֲזִקִּים.

"מָה? מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? לֹא חָטַפְנוּ אַף אֶחָד!" קָרָא יַעֲקֹב.

"אֲנִי אָמַרְתִּי לָכֶם," אָמְרָה רָחֵל לַשּׁוֹטְרִים. "הִיא הִגִּיעָה הֵנָּה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה וְ..." הַשּׁוֹטֵר אָזַק גַּם אֶת יָדֶיהָ שֶׁל רָחֵל.

"אֲנִי מִצְטַעֵר, יֵשׁ לִי פֹּה צַו מַעֲצָר, וְיֵשׁ לָנוּ רְאָיוֹת לְכָךְ שֶׁנַּעֲשָׂה פֹּה מַעֲשֵׂה חֲטִיפָה," אָמַר חֶזְקֵאל וְאָז הוֹרָה לַשּׁוֹטֵר שָׂפָם גָּדוֹל, "קַח אוֹתָם לַנַּיֶּדֶת."

"רֶגַע! רֶגַע! מָה זֶה!" קָרָא יַעֲקֹב. "זוֹ טָעוּת! לֹא חָטַפְנוּ אַף אֶחָד. הִיא יְכוֹלָה לָלֶכֶת. אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים כְּלוּם!"

אֵלִיָּהוּ יָצָא אֶל מִחוּץ לַצְּרִיף וְקָרָא, "אִמָּא, אַבָּא, הִיא בָּאָה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה! לֹא רָצִיתִי לְהָעִיר אֶתְכֶם!"

בְּאוֹתוֹ זְמַן יָצָא הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם בֵּינוֹנִי עִם חֶדְוָה מֵהַבַּיִת.

"אֲנִי לֹא רוֹצָה לַחְזֹר לְשָׁם," אָמְרָה לוֹ חֶדְוָה.

אֵלִיָּהוּ רָאָה אֶת הַשּׁוֹטֵר מוֹבִיל אֶת הוֹרָיו הָאֲזוּקִים אֶל נַיֶּדֶת הַמִּשְׁטָרָה. "מָה קוֹרֶה?! לְאָן הֵם לוֹקְחִים אֶתְכֶם?!" הוּא קָרָא.

הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם בֵּינוֹנִי הֶרְאָה לְחֶזְקֵאל מָה מָצָא בְּתוֹךְ הַיַּלְקוּט שֶׁל חֶדְוָה. חֶזְקֵאל הוֹצִיא מֵהַיַּלְקוּט אֶת הַתַּכְשִׁיט.

"זֶה לֹא שֶׁלָּנוּ!" קָרָא יַעֲקֹב.

"בָּרוּר," אָמַר הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם גָּדוֹל. "אַתֶּם גְּנַבְתֶּם אֶת זֶה."

"לֹא! אֲנַחְנוּ לֹא גָּנַבְנוּ שׁוּם דָּבָר. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת זֶה!"

"וְהָאַחֲרוֹנָה," אָמַר הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם בֵּינוֹנִי.

"אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא גָּנַבְנוּ וְלֹא חָטַפְנוּ שׁוּם דָּבָר," אָמַר יַעֲקֹב.

"תִּשְׁתֹּק לִפְנֵי שֶׁאֲנִי אַחְטִיף לְךָ," אָמַר הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם בֵּינוֹנִי, וְיַעֲקֹב הִשְׁתַּתֵּק. "תִּכָּנְסוּ לַנַּיֶּדֶת מִיָּד."

"אַל תִּדְאַג, אֵלִיָּהוּ! יִהְיֶה בְּסֵדֶר. אֲנַחְנוּ נַסְבִּיר לָהֶם הַכֹּל וְנַחְזֹר הַבַּיְתָה," קָרְאָה רָחֵל.

"לֹא! תַּקְשִׁיבוּ," אָמַר אֵלִיָּהוּ לַשּׁוֹטְרִים. "זוֹ טָעוּת! זוֹ טָעוּת! הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁהִיא פֹּה!"

לְפֶתַע הוּא רָאָה אֶת גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר וְאֶת אַבְרָהָם רָצִים אֶל חֶדְוָה.

"אוֹי! אוֹי! אֵיזֶה מַזָּל! אֵיזֶה מַזָּל! אֲנִי כָּל כָּךְ דָּאַגְתִּי!" קָרְאָה גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר. הִיא נִגְּשָׁה אֶל חֶדְוָה וְחִבְּקָה אוֹתָהּ. "אַבָּא שֶׁלָּךְ הָיָה חוֹטֵף הֶתְקֵף לֵב אִם הוּא הָיָה מְגַלֶּה שֶׁחָטְפוּ אוֹתָךְ!"

"לֹא חָטְפוּ אוֹתִי!" קָרְאָה חֶדְוָה.

"חֶדְוָה, אַתְּ יַלְדָּה, אַתְּ לֹא מְבִינָה מָה הֵם עָשׂוּ, הַמְּלֻכְלָכִים הָאֵלֶּה!" אָמְרָה גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר וְהִצְבִּיעָה עַל רָחֵל וְיַעֲקֹב, שֶׁכְּבָר יָשְׁבוּ בְּתוֹךְ הַנַּיֶּדֶת.

"רֶגַע, חֶדְוָה, תַּגִּידִי לָהֶם!" אָמַר אֵלִיָּהוּ לְחֶדְוָה.

"אַתָּה תִּשְׁתֹּק!" צָעֲקָה עָלָיו גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר.

"כֵּן, תִּשְׁתֹּק! מִשְׁפָּחָה שֶׁל פּוֹשְׁעִים — זֶה מָה שֶׁאַתֶּם!" קָרָא אַבְרָהָם.

"הֵם לֹא פּוֹשְׁעִים!" קָרְאָה חֶדְוָה.

"עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ נַחְזֹר הַבַּיְתָה וְ..." אָמְרָה גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר.

"זֶה לֹא הַבַּיִת שֶׁלִּי!" קָרְאָה חֶדְוָה.

"בָּרוּר שֶׁזֶּה הַבַּיִת שֶׁלָּךְ. אֲנַחְנוּ הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּךְ," אָמְרָה גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר, וְאָז פָּנְתָה לַשּׁוֹטֵר שָׂפָם בֵּינוֹנִי, "הִיא מְבֻלְבֶּלֶת. הִיא נִסְעֶרֶת. הִיא לֹא מְבִינָה בְּאֵיזוֹ סַכָּנָה הִיא הָיְתָה."

"גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר," אָמַר הַשּׁוֹטֵר שָׂפָם בֵּינוֹנִי. "הָעִקָּר שֶׁהַכֹּל נִגְמַר בְּשָׁלוֹם. אֲנַחְנוּ נְטַפֵּל בִּשְׁנֵי הַפּוֹשְׁעִים הָאֵלֶּה. הָעִקָּר שֶׁהַבַּת שֶׁלָּךְ בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה."

"אֲנִי לֹא הַבַּת שֶׁלָּהּ!" קָרְאָה חֶדְוָה.

"אַתְּ כְּמוֹ הַבַּת שֶׁלִּי," אָמְרָה גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר. "עַכְשָׁו תְּנִי לִי יָד וְתַחְזְרִי אִתִּי הַבַּיְתָה."

גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר הוֹבִילָה אֶת חֶדְוָה לְכִוּוּן הַמְּכוֹנִית שֶׁל מִשְׁפַּחַת בֶּן יָקָר.

"לֹא חָטְפוּ אוֹתִי! אֲנִי לֹא רוֹצָה לַחְזֹר!" קָרְאָה חֶדְוָה, אֲבָל אַף אֶחָד מֵהַשּׁוֹטְרִים לֹא הִתְיַחֵס אֵלֶיהָ.

אֵלִיָּהוּ הִבִּיט הָמוּם בְּכָל מָה שֶׁקָּרָה: שׁוֹטְרִים לָקְחוּ אֶת הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ אַחֲרֵי שֶׁהֶאֱשִׁימוּ אוֹתָם שֶׁחָטְפוּ אֶת חֶדְוָה! מָה הוּא אָמוּר לַעֲשׂוֹת? מָה יִקְרֶה עַכְשָׁו? לָמָּה הַשּׁוֹטְרִים לֹא מַאֲמִינִים לְחֶדְוָה עַצְמָהּ שֶׁאוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא חָטְפוּ אוֹתָהּ?

הַשּׁוֹטֵר חֶזְקֵאל נִגַּשׁ כָּעֵת אֶל אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ, "אֵלִיָּהוּ, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מְכַבֵּד וּמְחַבֵּב אֶת מִשְׁפַּחְתְּךָ, אֲבָל חֲטִיפָה הִיא פֶּשַׁע. גְּנֵבָה שֶׁל תַּכְשִׁיט הִיא עֲבֵרָה עַל הַחֹק. הַהוֹרִים שֶׁלְּךָ יֵחָקְרוּ בְּתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה, וְאִם נִמְצָא שֶׁהֵם אֲשֵׁמִים הֵם יַעַמְדוּ לְמִשְׁפָּט."

אֵלִיָּהוּ שָׁמַע אֶת הַמִּלִּים. הוּא רָאָה אֶת חֶדְוָה נִגְרֶרֶת נֶגֶד רְצוֹנָהּ אַחֲרֵי גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר. הוּא רָאָה אֶת אַבְרָהָם, גְּבֶרֶת בֶּן יָקָר וְחֶדְוָה נִכְנָסִים לַמְּכוֹנִית שֶׁלָּהֶם וְנוֹסְעִים מִשָּׁם. הוּא רָאָה אֶת הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ יוֹשְׁבִים בְּנַיֶּדֶת הַמִּשְׁטָרָה וְאֶת הַשּׁוֹטְרִים נִגָּשִׁים אֶל הַנַּיֶּדֶת, נִכְנָסִים אֵלֶיהָ וּמִסְתַּלְּקִים מִשָּׁם. הוּא נִשְׁאַר לְבַד בַּצְּרִיף שֶׁתַּחַת עֵץ הַתּוּת, וּדְמָעוֹת הֵחֵלּוּ לַעֲלוֹת בְּעֵינָיו.

"הַכֹּל בְּאַשְׁמָתִי," הוּא חָשַׁב בְּעֶצֶב. "אֲנִי הִכְנַסְתִּי אֶת חֶדְוָה לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ. אִמָּא וְאַבָּא בִּכְלָל לֹא יָדְעוּ עַל זֶה. הַכֹּל בְּאַשְׁמָתִי!"

הַזְּמַן חָלַף. עָבְרָה שָׁעָה וְעָבְרוּ שְׁעָתַיִם וְאֵלִיָּהוּ לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ. הוּא לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת.

"חֶדְוָה תְּסַפֵּר לַמִּשְׁטָרָה שֶׁהִיא בָּרְחָה," חָשַׁב אֵלִיָּהוּ. "שֶׁהִיא הִגִּיעָה אֵלֵינוּ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה. שֶׁגְּבֶרֶת בֶּן יָקָר מַרְבִּיצָה לָהּ. הִיא תְּסַפֵּר לַמִּשְׁטָרָה שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל הִיא רָצְתָה לִשְׁלֹחַ מִבְרָק לְאַבָּא שֶׁלָּהּ וּלְהַגִּיד לוֹ שֶׁיַּחְזֹר מֵאָמֵרִיקָה. הֵם יַאֲמִינוּ לָהּ. הֵם חַיָּבִים לְהַאֲמִין לָהּ. אֲבָל לָמָּה הַשּׁוֹטְרִים לֹא הֶאֱמִינוּ לָהּ כְּשֶׁהִיא אָמְרָה אֶת זֶה כְּשֶׁהֵם בָּאוּ לָקַחַת אֶת אִמָּא וְאַבָּא? וְאֵיךְ הַשּׁוֹטְרִים בִּכְלָל יָדְעוּ שֶׁחֶדְוָה הִגִּיעָה אֵלֵינוּ?" הוּא לֹא יָדַע. "וּמָה אֲנִי אָמוּר לַעֲשׂוֹת? לָלֶכֶת לְבֵית סֵפֶר כָּרָגִיל?" הוּא תָּהָה. "בְּעוֹד יוֹמַיִם מַתְחִיל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל," הוּא הִזְכִּיר לְעַצְמוֹ.

אִם יֵלֵךְ לְבֵית הַסֵּפֶר, הוּא יִפְגּשׁ שָׁם אֶת אַבְרָהָם בֶּן יָקָר. אַבְרָהָם בֶּטַח יַגִּיד לְכֻלָּם שֶׁהַהוֹרִים שֶׁל אֵלִיָּהוּ חָטְפוּ אֶת חֶדְוָה וְגָנְבוּ אֶת הַתַּכְשִׁיט וְעַכְשָׁו הֵם בַּכֶּלֶא. גַּם אִם אֵלִיָּהוּ יַגִּיד שֶׁזֶּה לֹא נָכוֹן, לְמִי יַאֲמִינוּ הַמּוֹרִים? הוּא הֶחְלִיט לְחַכּוֹת בַּבַּיִת לְהוֹרָיו שֶׁיַּחְזְרוּ, אֲבָל אָז חָשַׁב, "אִמָּא בָּטוּחַ הָיְתָה רוֹצָה שֶׁאֵלֵךְ לְבֵית סֵפֶר כָּרָגִיל."

כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה, הוּא יָצָא לְבֵית הַסֵּפֶר, אֲבָל כְּבָר בְּדַרְכּוֹ לְשָׁם אֵלִיָּהוּ גִּלָּה שֶׁהוּא לֹא הַיָּחִיד שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוֹרָיו נֶעֶצְרוּ. הוּא גִּלָּה שֶׁכֻּלָּם יְכוֹלִים לָדַעַת אֶת זֶה. אֵיךְ כֻּלָּם יָכְלוּ לָדַעַת? עַל כָּךְ בַּפֶּרֶק הַבָּא.