עיר בלי שם

הצלה

1945

אמונה

הָאֱמוּנָה שׁוֹרָה עֵת אָדָם רוֹאֶה

עַלְעַל עַל מַיִם אוֹ אֵגֶל טַל

וְיוֹדֵעַ שֶׁהֵם קַיָּמִים - כִּי שׂוּמָה עֲלֵיהֶם.

גַּם אִם יַעַצְמוּ עֵינַיִם, יִשְׁגּוּ בְּדִמְיוֹנוֹת,

מָה שֶׁבָּעוֹלָם הָיָה, רַק הוּא יוֹסִיף תָּמִיד לִהְיוֹת,

וְאֶת הָעַלְעַל יִשְּׂאוּ הָלְאָה מֵי הַנָּהָר.

הָאֱמוּנָה שׁוֹרָה גַּם עֵת אָדָם יִפָּצַע

בָּרֶגֶל מֵאֶבֶן וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֲבָנִים

נוֹצְרוּ לִפְצֹעַ אֶת רַגְלֵינוּ.

הַבִּיטוּ כֵּיצַד מֵטִיל הָעֵץ צְלָלִים אֲרֻכִּים,

וְצִלֵּנוּ, שֶׁלָּנוּ וְשֶׁל הַפְּרָחִים מֻשְׁלָךְ לָאָרֶץ:

לַאֲשֶׁר אֵין צֵל, אֵין כּוֹחַ לִחְיוֹת.

ורשה 1943

תקווה

תִּקְוָה פֵּרוּשָׁהּ אִם מַאֲמִין הִנְּךָ

שֶׁכַּדּוּר הָאָרֶץ גּוּף חַי הוּא, לֹא נֶחְלָם,

כִּי דּוֹבְרֵי אֱמֶת הֵם הָרְאִיָּה, הַמִּשּׁוּשׁ, אַף הַשְּׁמִיעָה.

וְהַדְּבָרִים שֶׁיָּדַעְתָּ פֹּה, כֻּלָּם

כְּעֵין גַּן הֵם, אַתָּה עוֹמֵד בְּשַׁעֲרוֹ, עֵינְךָ צוֹפָה.

לֹא תּוּכַל אֵלָיו לָבוֹא. אַךְ הוּא לָבֶטַח קַיָּם.

לוּ הֶחְכִּימָה, לוּ הֵיטִיבָה עֵינֵנוּ הָרוֹאָה,

כִּי אָז מַבְחִינִים הָיִינוּ בְּגַן הָעוֹלָם,

בְּכוֹכָב שֶׁטֶּרֶם נִתְגַלָּה, בְּפֶרַח שֶׁשְּׁמוֹ לֹא נוֹדַע.

יֵשׁ גּוֹרְסִים שֶׁהָעַיִן תּוֹלִיכֵנוּ שׁוֹלָל,

דָּבָר לֹא קַיָּם, הַכֹּל אַךְ מְצִיאוּת מְדֻמָּה,

אַךְ דַּוְקָא הַלָּלוּ תִּקְוָה הֵם חֲסֵרִים.

סְבוּרִים כִּי בְּהַבִּיט אָדָם לְאָחוֹר,

תֵּבֵל מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ מִיָּד חֲדֵלָה לְהִתְקַיֵּם, כֻּלָּהּ.

מָשָׁל נֶחְטְפָה עַל יְדֵי גַּנָּבִים.

ורשה 1943

השמש

הַצְּבָעִים כֻּלָּם מֵהַשֶּׁמֶשׁ בָּאִים. אַךְ לָהּ עַצְמָהּ,

שֶׁכֻּלָּם בָּהּ אֲצוּרִים, אֵין גּוֹן הֶכֵּר, סִימָן.

וּכְעֵין פּוֹאֶמָה הִיא הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ,

וְהַשֶּׁמֶשׁ מִמַּעַל הִיא הָאָמָּן.

הֶחָפֵץ אֶת הָעוֹלָם סַסְגּוֹנִי לְצַיֵּר,

בַּל יַבִּיט בַּשֶּׁמֶשׁ לְעוֹלָם יְשִׁירוֹת.

כִּי זֵכֶר הַדְּבָרִים שֶׁרָאָה לֹא יִשְׁתַּמֵּר,

וּבְעֵינָיו יִשָּׁאֲרוּ רַק דְּמָעוֹת צוֹרְבוֹת.

יִכְרַע בֶּרֶךְ, פָּנָיו לָעֵשֶׂב יַטֶּה,

בָּאוֹר הַחוֹזֵר מִן הָאֲדָמָה יַבִּיט.

כָּל אֲשֶׁר אִבַּדְנוּ, שָׁם יִמָּצֵא:

כּוֹכָבִים וּוְרָדִים וְשַׁחֲרִית וְעַרְבִית.

ורשה 1943