
"כְּשֶׁאֶהְיֶה גְּדוֹלָה, גַּם אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת סוֹפֶרֶת מְפֻרְסֶמֶת כָּמוֹךְ", אָמַרְתִּי לְאִמָּא וְקָפַצְתִּי גָּבוֹהַּ, מְנַסָּה לָגַעַת בַּשֶּׁלֶט "מַזָּל טוֹב" עִם הַסְּמַיְלִי הַגָּדוֹל שֶׁנִּתְלָה מֵעַל מַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת, אַךְ לֹא הִצְלַחְתִּי. קָפַצְתִּי פַּעַם וְעוֹד פַּעַם וְהִתְיָאַשְׁתִּי. הַסְּמַיְלִי צָחַק עָלַי מִלְמַעְלָה וּלְיָדוֹ צָחֲקוּ עוֹד הֲמוֹן בַּלּוֹנִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהַמְּסִבָּה שֶׁאַבָּא עָרַךְ לְאִמָּא לִכְבוֹד הוֹצָאַת הַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ שֶׁלָּהּ.
כְּבָר כַּמָּה יָמִים שֶׁאֲנִי מְנַסָּה וְלֹא מַצְלִיחָה. "אוּף, אֲנִי אַף פַּעַם לֹא אַגִּיעַ אֵלָיו!" מִלְמַלְתִּי לְעַצְמִי.
אִמָּא שֶׁעָמְדָה שָׁם בַּמִּטְבָּח שָׁמְעָה אוֹתִי, הִתְבּוֹנְנָה בִּי וְאָמְרָה: "גָּאיוּשׁ, כְּשֶׁאַתְּ בֶּאֱמֶת רוֹצָה מַשֶּׁהוּ, אַתְּ מַשִּׂיגָה אוֹתוֹ, אֲנִי מַכִּירָה אוֹתָךְ".
"אֲפִלּוּ לְנַצֵּחַ בְּתַחֲרוּת הַסִּפּוּרִים שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר?" שָׁאַלְתִּי.
"בְּהֶחְלֵט!"

"אַתְּ בֶּאֱמֶת מַאֲמִינָה בָּזֶה?" שָׁאַלְתִּי וְהַלֵּב שֶׁלִּי דָּפַק חָזָק חָזָק, בִּגְלַל הַקְּפִיצוֹת וְגַם בִּגְלַל מַה שֶּׁאִמָּא אָמְרָה.
"בְּוַדַּאי, גָּאיָה, אָהַבְתִּי מְאֹד אֶת הַסִּפּוּר שֶׁכָּתַבְתְּ לַתַּחֲרוּת בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, חֲבָל שֶׁלֹּא הִגַּשְׁתְּ אוֹתוֹ", עָנְתָה אִמָּא וְהוֹשִׁיטָה לִי כּוֹס מִיץ שֶׁהִיא סָחֲטָה, כְּמוֹ בְּכָל בֹּקֶר.
"כֵּן, בַּהַתְחָלָה גַּם אֲנִי הִתְלַהַבְתִּי מִמֶּנּוּ, אֲבָל אָז קָרָאתִי אֶת הַסִּפּוּר שֶׁל זֹהַר וְהוּא הָיָה כָּל כָּךְ יָפֶה וְהֵבַנְתִּי שֶׁאֵין לִי סִכּוּי", אָמַרְתִּי וְלָגַמְתִּי מִכּוֹס הַמִּיץ. "אִיכְס, זֶה נוֹרָא חָמוּץ!" צָעַקְתִּי וְרַצְתִּי לַכִּיּוֹר לִירֹק.
"אוֹי, בְּטָעוּת סָחַטְתִּי לִימוֹנִים וְלֹא תַּפּוּזִים! אֲנִי מְאֹד עֲיֵפָה וּמְבֻלְבֶּלֶת, כִּמְעַט וְלֹא יָשַׁנְתִּי הַלַּיְלָה", הִתְנַצְּלָה אִמָּא.
"לָמָּה?" שָׁאַלְתִּי וְשָׁטַפְתִּי שׁוּב וָשׁוּב אֶת הַפֶּה עַד שֶׁהַטַּעַם הֶחָמוּץ נֶעֱלַם.
"הִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב סֵפֶר חָדָשׁ", עָנְתָה.
"ווּאַוּוּוּ! רַק עַכְשָׁיו הוֹצֵאת סֵפֶר וְאַתְּ כְּבָר כּוֹתֶבֶת חָדָשׁ?!" הִתְפַּלֵּאתִי וְהִבַּטְתִּי עַל מַדַּף הַסְּפָרִים שֶׁעָלָיו עָמְדוּ רַבִּים מֵהַסְּפָרִים שֶׁאִמָּא כָּתְבָה.
"כֵּן, כָּכָה זֶה, כְּשֶׁיֵּשׁ לִי רַעְיוֹן לְסֵפֶר, אֲנִי לֹא מְחַכָּה וּמִיָּד מַתְחִילָה לִכְתֹּב", עָנְתָה אִמָּא.
"מֵאֵיפֹה בָּאִים לָךְ כָּל הָרַעְיוֹנוֹת? מֵהַדִּמְיוֹן?" הִסְתַּקְרַנְתִּי.
"לִפְעָמִים אָכֵן מֵהַדִּמְיוֹן, וְלִפְעָמִים הַסִּפּוּרִים הֲכִי מְעַנְיְנִים הֵם מַה שֶּׁקּוֹרֶה לָנוּ בַּחַיִּים".
"בֶּאֱמֶת?" שָׁאַלְתִּי.
"כֵּן, בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת!"
אָז אוּלַי הַשָּׁנָה כֵּן אֶשְׁתַּתֵּף בַּתַּחֲרוּת, חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי.
"גָּאיוּשׁ תַּפְסִיקִי לַחְלֹם! כְּבָר שֶׁבַע וָחֵצִי, לֹא נִמְאָס לָךְ כְּבָר לְאַחֵר? וְאֵיפֹה יוֹגִי? גַּם הוּא מְאַחֵר לַגַּן", קָטְעָה אִמָּא אֶת מַחְשְׁבוֹתַי.
"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיפֹה הוּא, מָה אֲנִי שׁוֹמֶרֶת עָלָיו?" כָּעַסְתִּי.
"לָמָּה אַתְּ כָּל כָּךְ עַצְבָּנִית הַבֹּקֶר?" אָמְרָה אִמָּא וְחִבְּקָה אוֹתִי.
"כִּי אֲנִי בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדַעַת עַל מָה לִכְתֹּב, וְצָרִיךְ כְּבָר לְהוֹדִיעַ בַּכִּתָּה עַל הַנּוֹשֵׂא שֶׁבָּחַרְתִּי לְתַחֲרוּת הַסִּפּוּרִים, וְאַתְּ בִּכְלָל לֹא עוֹזֶרֶת לִי", עָנִיתִי וְחִבַּקְתִּי אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה.
"נְדַבֵּר עַל זֶה אַחַר הַצָּהֳרַיִם, אֲבָל אִם אַתְּ לֹא רוֹצָה לְאַחֵר, אַתְּ חַיֶּבֶת לְהִזְדָּרֵז וְתַגִּידִי לִי מָה אַתְּ רוֹצָה שֶׁאָשִׂים לָךְ בַּסֶּנְדְּוִיץ'", אָמְרָה אִמָּא.
"טְחִינָה עִם עַגְבָנִיָּה וּמְלָפְפוֹן. אַתְּ יוֹדַעַת אִמָּא, לַחֲבֵרוֹת שֶׁלִּי לִפְעָמִים נִמְאָס מֵהַסֶּנְדְּוִיץ' עִם כָּל הַמִּמְרָחִים הַמְּתוּקִים שֶׁהֵן מְבִיאוֹת, אָז מִדֵּי פַּעַם אֲנִי מַחְלִיפָה אִתָּן". אָמַרְתִּי וְנִזְכַּרְתִּי אֵיךְ אֶתְמוֹל הִפְרַדְתִּי אֶת פְּרוּסוֹת הַסֶּנְדְּוִיץ' שֶׁלִּי וְנָתַתִּי לְנֶטַע וּלְמָאיָה פְּרוּסָה לְכָל אַחַת, וְקִבַּלְתִּי מֵהֶן פְּרוּסָה אַחַת עִם שׁוֹקוֹלָד וְאַחַת עִם רִבַּת תּוּת שָׂדֶה.
"אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁיּוֹגִי מַמָּשׁ לֹא מְקַנֵּא בָּךְ", צָחֲקָה אִמָּא.
"נוּ, אֵיךְ הוּא יְקַנֵּא בַּסֶּנְדְּוִיץ' שֶׁלִּי, הוּא שׂוֹנֵא יְרָקוֹת!"
"נָכוֹן, אָז אוּלַי תִּכְתְּבִי עַל זֶה אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלָּךְ?" הִצִּיעָה אִמָּא.
"מַה קָּרָה לָךְ?! יֶלֶד שֶׁשּׂוֹנֵא יְרָקוֹת זֶה מְשַׁעֲמֵם, כִּמְעַט כָּל הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים שׂוֹנְאִים יְרָקוֹת..." אָמַרְתִּי וּכְבָר דִּמְיַנְתִּי לְעַצְמִי אֵיךְ אֲנִי מְבִיאָה אֶת הַסִּפּוּר לְנֶטַע, הִיא מַתְחִילָה לִקְרֹא וְאָז זוֹרֶקֶת אוֹתוֹ וְעוֹבֶרֶת לִקְרֹא אֶת 'צְמַרְמֹרֶת'...
"דַּי לְדַבֵּר, עַכְשָׁיו רוּצִי מַהֵר, נִרְאֶה לִי שֶׁאַתְּ שׁוּב מְאַחֶרֶת", זֵרְזָה אוֹתִי אִמָּא.

כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵית הַסֵּפֶר וְנִכְנַסְתִּי לַכִּתָּה מִתְנַשֶּׁמֶת, כֻּלָּם כְּבָר יָשְׁבוּ. הַמּוֹרָה רִנָּה הִבִּיטָה בִּי בְּעֵינַיִם כּוֹעֲסוֹת וְאָמְרָה: "גָּאיָה, אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת לְהִתְקַשֵּׁר הַיּוֹם לַהוֹרִים שֶׁלָּךְ".
כָּל הַיּוֹם לֹא הָיִיתִי מְרֻכֶּזֶת, בְּקֹשִׁי שָׁמַעְתִּי מָה הַמּוֹרִים לִמְּדוּ. בִּמְקוֹם זֶה חָשַׁבְתִּי עַל זֶה שֶׁאֵין לִי שׁוּם רַעְיוֹן לְסִפּוּר וְהָאֲחֵרִים כְּבָר הוֹדִיעוּ לַמּוֹרָה מַה נּוֹשֵׂא הַסִּפּוּר שֶׁלָּהֶם. אִם אֲנִי רוֹצָה לְהִשְׁתַּתֵּף בַּתַּחֲרוּת הַשְּׁנָתִית, אֲנִי מֻכְרָחָה שֶׁיִּהְיֶה לִי רַעְיוֹן וּלְהַתְחִיל לִכְתֹּב אוֹתוֹ. בְּעֶצֶם הָיוּ לִי הֲמוֹן רַעְיוֹנוֹת, אֲבָל לֹא בֶּאֱמֶת שָׁוִים, וְיָדַעְתִּי שֶׁאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יַצְלִיחַ לְהַגִּיעַ אֲפִלּוּ לַמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן. אֲנִי קְצָת מְקַנְּאָה בְּזֹהַר שֶׁבַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה קִבְּלָה פְּרָס רִאשׁוֹן בַּתַּחֲרוּת וְעָשׂוּ מֵהַסִּפּוּר שֶׁלָּהּ הַצָּגָה בְּבֵית הַסֵּפֶר. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ עָזְרָה לָהּ לִכְתֹּב. לִי אִמָּא אַף פַּעַם לֹא עוֹזֶרֶת לִכְתֹּב, הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לִכְתֹּב בְּעַצְמִי בְּלִי עֶזְרָה. אוּף, לָמָּה אִמָּא לִפְעָמִים כָּזֹאת מְעַצְבֶּנֶת!
הָיִיתִי כָּל כָּךְ שְׁקוּעָה בְּמַחֲשָׁבוֹת עַד שֶׁבְּכָל פַּעַם כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתִי שְׁאֵלָה, עָנִיתִי תְּשׁוּבָה טִפְּשִׁית וְכָל הַכִּתָּה צָחֲקָה... הָיָה לִי יוֹם גָּרוּעַ, הָיִיתִי מַמָּשׁ עֲצוּבָה.

כְּשֶׁחָזַרְתִּי מִבֵּית הַסֵּפֶר נִשְׁכַּבְתִּי עַל הַמִּטָּה וְהִתְחַלְתִּי לִבְדֹּק בָּאִינְסְטוּשׁ, אוּלַי אֶמְצָא שָׁם רַעְיוֹן טוֹב לְסִפּוּר. רָאִיתִי הַרְבֵּה תְּמוּנוֹת, אֲבָל לֹא מָצָאתִי כְּלוּם.
"גָּאיָה, מָה עִם הַשִּׁעוּרִים?" שָׁאֲלָה אִמָּא וַאֲנִי קָפַצְתִּי מֵהַמִּטָּה מֵרֹב בֶּהָלָה, לֹא שַׂמְתִּי לֵב אֵיךְ הַזְּמַן רָץ.
"אוּף! אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי שׂוֹנֵאת לְהָכִין שִׁעוּרִים".
"נָכוֹן, זֶה לֹא תָּמִיד כֵּיף, וְגַם לֹא קַל לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן כְּמוֹ כָּל הַתַּלְמִידִים וְלִהְיוֹת מְרֻכֶּזֶת בַּשִּׁעוּר", אָמְרָה אִמָּא, וְהֵבַנְתִּי שֶׁהַמּוֹרָה רִנָּה כְּבָר דִּבְּרָה אִתָּהּ.
"אִמָּא, אִחַרְתִּי בִּגְלַל שֶׁדִּבַּרְנוּ עַל הַסִּפּוּר".
"נָכוֹן, אֲבָל מָה הָיָה אֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם וּבַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבָר?" שָׁאֲלָה אִמָּא.
"אֶתְמוֹל בַּבֹּקֶר יוֹגִי שָׁפַךְ בְּטָעוּת אֶת הַמִּיץ עַל הַתִּיק שֶׁלִּי וְהָיִינוּ צְרִיכִים לְנַקּוֹת אוֹתוֹ, וְשִׁלְשׁוֹם נִקְרַע לִי הַשְּׂרוֹךְ בַּנַּעַל וְחִפַּשְׂנוּ שְׂרוֹךְ אַחֵר, וּבַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבָר אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁ..." וְלִפְנֵי שֶׁהִמְשַׁכְתִּי אִמָּא אָמְרָה לִי שֶׁלֹּא תָּמִיד מֻכְרָחִים לַעֲנוֹת.
הוֹרַדְתִּי אֶת הָרֹאשׁ וְשָׁתַקְתִּי, נִזְכַּרְתִּי בַּמִּשְׁפָּט שֶׁאַבָּא אָמַר לִי פַּעַם: "יֵשׁ יָמִים מְתוּקִים כְּמוֹ שׁוֹקוֹלָד וְיֵשׁ יָמִים חֲמוּצִים כְּמוֹ לִימוֹן".