אֱלֹהִים אֲחֵרִים
כְּשֶׁהָיִיתִי בַּיְּשִׁיבָה – צַדִּיק הָיִיתִי
אָץ בָּרְחוֹב וְתַלְמוּדִי עִמִּי, נֶחְפָּז מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס – לִנְסִיעָתִי מַמְתִּין, בְּסִפְרִי שָׁקוּעַ, לֹא מַבִּיט אָנֶה וָאָנָה.
וֶאֱלֹהִים עָלַי הִבִּיט –
אֶת מִצְווֹתַי בְּדִקְדּוּקָן רָאָה, אֶת חֲסִידוּתִי אָהַב.
לְיָמִים, אֶת הַיְּשִׁיבָה עָזַבְתִּי.
הִתְרוֹפַפְתִּי.
בָּרְחוֹב הִלַּכְתִּי, אֲנָשִׁים הָיוּ בּוֹ, עֵצִים נוֹפְפוּ מִסָּבִיב.
בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס יָשְׁבָה זְקֵנָה, אֶת מַר צָרוֹתֶיהָ לְבִתָּהּ תִּנְּתָה, פּוֹגְרוֹם עָבְרָה. דְּמָעוֹת זָלְגוּ עֵינַי.
בָּקִי הָיִיתִי בְּמַשְׁלוֹת כּוֹבְסִים וְשִׂיחוֹת דְּקָלִים,
וֶאֱלֹהִים חֲדָשִׁים לִי מָצָאתִי.
וֶאֱלֹהִים הַיָּשָׁן עַל גַּבִּי בְּזַעַף נָקַשׁ, וְלָחַשׁ: “לֹא תַּעֲשֶׂה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים”.
וְעָשִׂיתִי וְעָשִׂיתִי.
מִנִּי אָז, מִתְהַלֵּךְ אָנֹכִי בֵּין אֱלֹהִים לֶאֱלֹהִים,
וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ אֱלֹהִים וְאֵיזֶהוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים.