סדק יהלום
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
סדק יהלום

סדק יהלום

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: הקיבוץ המאוחד
  • תאריך הוצאה: אוקטובר 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 81 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 21 דק'

תקציר

"אַתְּ תַּעַמְדִי מִחוּץ לְדֶלֶת בֵּיתֵךְ
וּכְשֶׁתִּכָּנְסִי –
כַּדּוּרִית טַבָּק בּוֹעֶרֶת תִּקְנֶה שְׁבִיתָה
עַל יְרֵכֵךְ. כָּעֵת הִיא גַּל אֵפֶר. אִם תְּלַחְלְחִי קְצֵה
אֶצְבַּע בְּדִמְעָה, תּוּכְלִי לְהָרִימָהּ בַּעֲדִינוּת
בִּשְׁלֵמוּתָהּ.


סדק יהלום, ספר הביכורים של המשוררת גיתית דהן (1986), מציע יותר משכלול לשוני מפתיע וממרקם פואטי חושני מאוד, מעודן ויוקד כאחד. נדמה שיש בו ראייה מפוכחת של הצורה השירית: במרחק-מה, מרחק נכון, מתכניו הביוגרפיים, האינטלקטואליים, הפסיכולוגיים, הדברים הבוערים נאמרים בספר, אך אופן מסירתם כמו חשוב מהם. דווקא משום כך, האפקט הרגשי שלהם עז, ואמירתם התרבותית-החברתית – משכנעת.

זהות מִגדרית ויחסים בין-דוריים, אהבה ושברון לב, תאוות חיים ודחף מוות, מרד והמשכיוּת במשפחה מסורתית, משבר וצמיחה – כל אלה נוכחים בסדק יהלום, הם החומרים המרכיבים אותו. עם זאת, צביונו נובע בעיקרו מן האופן שבו נושאת השפה את מוּשָּׂאֶיהָ: עושרה המצלולי, מטענה התרבותי ומידת הגמישות המתאפשרת בתוכו, היכולת לגשר בין מבע נוקב להומור קודר, בין גופניות עזה, תאוותנית – תיאורי אוכל נוטפים תופסים מקום נכבד בסדק יהלום – ובין התבוננות רכה כלפי חוץ ואל הפְּנים.

כל אלה כמו מבקשים להתקיים בשירתה של דהן בזכות עצמם, לחולל איזה ניע של פליאה בתודעת הקוראות והקוראים. לעתים קרובות הם מצליחים בכך, ומניבים ספר שכולו תבונה, יופי, הבטחה.

פרק ראשון

הֶדף הדלת הטרוקה

אַתְּ תַּעַמְדִי בַּפֶּתַח וְתִרְאִי שֶׁהַיּוֹם

רָהִיטִים נִגְרְרוּ לִמְקוֹמָם, שְׁבָרִים נֶאֶסְפוּ

לְשַׂקִּית אַשְׁפָּה, תְּמוּנָה יֻשְּׁרָה, הָרִצְפָּה כֻּבְּדָה

הֵיטֵב, נֵר הוּטַב, בַּתַּנּוּר נוּרָה כּוֹתֶמֶת

עַל עוּגָה בִּבְלִילָתָהּ. הַבַּיִת כּוֹס תֵּה, אַתְּ קֻבִּיַּת

סֻכָּר בְּתַחְתִּיתָהּ וְהוּא מֵמֵס אוֹתָךְ

וּמֵמֵס

וּמֵמֵס

וְכָל הַמָּתוֹק הַזֶּה מַרְעִיד עִנְבָּל לָגַעַת בַּחֵךְ.

 

בַּפִּנָּה יֵשׁ מִי שֶׁמְּחַיֵּךְ כְּכַפִּית קְטַנָּה, בּוֹחֶשֶׁת

בְּכִפְיוֹן כְּדֵי לְמַסְמֵס, שֶׁאַף פַּעַם

לֹא הֻמְתַּק פֹּה: אַתְּ אֵינֵךְ קֻבִּיָּה

וְגַרְגִּירַיִךְ אֵינָם. לֹא תֵּה וְקֻבִּיָּה -

תְּמִסָּה פּוֹשֶׁרֶת, חוּמָה, מוֹתֶקֶת.

קֶצֶף בּוֹהֵק נִקְוָה בַּשּׁוּלַיִם וּמָג.

אַתְּ מְסָרֶבֶת בְּנִימוּס וָחִיל,

וּמְבִינָה שֶׁמָּחָר הַיּוֹם.

 

אַתְּ תַּעַמְדִי מִחוּץ לְדֶלֶת בֵּיתֵךְ

וּכְשֶׁתִּכָּנְסִי -

כַּדּוּרִית טַבָּק בּוֹעֶרֶת תִּקְנֶה שְׁבִיתָה

עַל יְרֵכֵךְ. כָּעֵת הִיא גַּל אֵפֶר. אִם תְּלַחְלְחִי קְצֵה

אֶצְבַּע בְּדִמְעָה, תּוּכְלִי לְהָרִימָהּ בַּעֲדִינוּת

בִּשְׁלֵמוּתָהּ.

דבר מה

הוּא מַצִּיעַ לְהַצְמִיד אִישׁוֹנִים וְשׁוֹאֵל: "אֵיפֹה אַתְּ?"

אֲנִי לֹא כָּאן, לֹא עַל כֻּרְסָה שֶׁכָּרִיתָהּ רָחֲקָה מְאֹד,

לֹא מְהַדֶּקֶת לְסָתוֹת וְחוֹרֶקֶת אֶצְבָּעוֹת, לֹא אוֹמֶרֶת

אָבְדָן קָטָן וְהוֹדָיָה עַל הַדְּמָעוֹת שֶׁבָּאוֹת לְהַצִּילֵנִי.

 

אַחַר, לְעֵת עֶרֶב, בִּגְהִירָה מֵעַל

צְלוֹחִית מִגְדָּן קְהוּי טַעַם, אֵדֵי הַחֹם

כְּבָר נִמְהֲרוּ מִכּוֹס הַתֵּה, צָרָתִי מִתְעַקֶּשֶׁת שֶׁנַּצְמִיד

אִישׁוֹנִים לִפְסֹק שֶׁאֵינֶנִּי.

 

אֲנִי מְטַשְׁטֶשֶׁת עֲקֵבַי בְּהִדּוּק שְׁמוּרוֹת עֵינַיִם.

מִצְחָהּ לוֹחֵץ אֱלֵי מֵצַח, הִיא שׁוֹנָה "אַתְּ לֹא כָּאן"

וַאֲנִי מִתַּרְגֶּמֶת שׁוּב לְאָבְדָן קָטָן.

כְּשֶׁתִּדְרֹש בְּפֶה נוֹטֵף רִיר אֵימָתַי

הָיִיתִי, אֶפְרַח כְּעוֹרֵב.

 

בַּחֲדַר הָאַמְבָּט אֲנִי נִשְׁקֶפֶת עַד לַחֲצִי הַצַּוָּאר,

נִבְלַעַת בְּתוֹךְ אִישׁוֹן וְשׁוֹאֶלֶת אִם אֲנִי כָּאן,

וּכְשֶׁלֹּא נַעֲנֵית, נֶחְפֶּזֶת בְּעֶרְיָה רַבָּה לְחַפֵּשׂ

בְּחַדְרֵי הַבַּיִת, מַכְרִיזָה בְּעַד כָּל

מַשְׁקוֹף "אַתְּ לֹא כָּאן" וְעוֹנָה בִּמְלֹא הַצַּעַר

"אֲנִי לֹא כָּאן". אַךְ אֲנִי זְקוּקָה לִי הֵיטֵב

וּבִבְהִילוּת.

 

בְּעַד חַלּוֹנוֹת הַבַּיִת שְׁכֵנַי רוֹאִים אֵיךְ נֶאֱבֶדֶת

דַּעַת וּמְחִישִׁים לְהַזְמִין אֶת כֹּחוֹת הַהַצָּלָה,

כִּי סְאוֹן הָאִבּוּד קָשֶׁה עַל שְׁנַת הַפָּעוֹטוֹת. אֲנִי

בּוֹחֶרֶת לִי פִּנָּה מְאֻבָּקָה, וְלוֹחֶשֶׁת בַּעֲדָהּ

"אָבַד לִי דְּבַר מָה", וְהִיא מְשִׁיבָה בְּרֹךְ

"אָבַד לָךְ דְּבַר מָה", וַאֲנִי עוֹנָה וּמְשַׁלֶּשֶׁת

"אָבַד לִי דְּבַר מָה", וְהִיא יוֹדַעַת, אָבַד לָךְ

דְּבַר מָה.

פקודת אהבה

אָ'עַאמְרִי,

תֹּאכַל פְּרִי. תָּבִיאִי לִי אַרְנָק. תָּבוֹאִי לְבַקֵּר סַבְתָּא שֶׁלָּךְ יוֹתֵר.

עְנְדְכּ פְלוּשׁ? תִּקַּח כָּרִית.

תִּתְּנִי נְשִׁיקָה, דּוֹד שֶׁלָּךְ. תָּכִינִי תֵּה. תֵּשֵׁב נוֹחַ.

מָא תְכַאפְשׁ. תֵּלְכִי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי.

תְּחַבְּאִי מִתַּחַת לַבְּגָדִים. תְּהִי שְׂמֵחָה.

תִּקְּחִי זִ'יתוּן. תִּקְּחִי מַטְבּוּח,

אָ'בְּנִיתִי.

תֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁלָּךְ. יֵשׁ לֶחֶם בַּיִת בַּשַּׁיִשׁ תִּקַּח.

תָּבִיאִי לִי עֵינַיִם שֶׁלִּי. תָּבִיא תְּהִלִּים. תָּבִיאִי יְלָדִים,

אֶחָד מַסְפִּיק, תִּתְּנִי לוֹ שֵׁם שֶׁלִּי.

תָּבוֹא פֹּה לְיָדִי. תְּקַלֵּף עַגְבָנִיּוֹת. תִּדְפֹּק לְזִ'יתוּן.

לֹא כָּכָה, אֶה, הָוָא הָאדָאכּ. תִּתֵּן לוֹ לָשֶׁבֶת.

תָּבִיא בְּדִיקָה שֶׁל סֻכָּר. סַבְתָּא שֶׁלְּךָ זְקִינָה.

וָא וָא עְלָא סָרָא. תִּתֵּן לִי יָד. תָּשִׂים בַּמָּקוֹם.

אָנַעְבִּי'בַּשְׁכְּ.

עוד על הספר

  • הוצאה: הקיבוץ המאוחד
  • תאריך הוצאה: אוקטובר 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 81 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 21 דק'
סדק יהלום גיתית דהן

הֶדף הדלת הטרוקה

אַתְּ תַּעַמְדִי בַּפֶּתַח וְתִרְאִי שֶׁהַיּוֹם

רָהִיטִים נִגְרְרוּ לִמְקוֹמָם, שְׁבָרִים נֶאֶסְפוּ

לְשַׂקִּית אַשְׁפָּה, תְּמוּנָה יֻשְּׁרָה, הָרִצְפָּה כֻּבְּדָה

הֵיטֵב, נֵר הוּטַב, בַּתַּנּוּר נוּרָה כּוֹתֶמֶת

עַל עוּגָה בִּבְלִילָתָהּ. הַבַּיִת כּוֹס תֵּה, אַתְּ קֻבִּיַּת

סֻכָּר בְּתַחְתִּיתָהּ וְהוּא מֵמֵס אוֹתָךְ

וּמֵמֵס

וּמֵמֵס

וְכָל הַמָּתוֹק הַזֶּה מַרְעִיד עִנְבָּל לָגַעַת בַּחֵךְ.

 

בַּפִּנָּה יֵשׁ מִי שֶׁמְּחַיֵּךְ כְּכַפִּית קְטַנָּה, בּוֹחֶשֶׁת

בְּכִפְיוֹן כְּדֵי לְמַסְמֵס, שֶׁאַף פַּעַם

לֹא הֻמְתַּק פֹּה: אַתְּ אֵינֵךְ קֻבִּיָּה

וְגַרְגִּירַיִךְ אֵינָם. לֹא תֵּה וְקֻבִּיָּה -

תְּמִסָּה פּוֹשֶׁרֶת, חוּמָה, מוֹתֶקֶת.

קֶצֶף בּוֹהֵק נִקְוָה בַּשּׁוּלַיִם וּמָג.

אַתְּ מְסָרֶבֶת בְּנִימוּס וָחִיל,

וּמְבִינָה שֶׁמָּחָר הַיּוֹם.

 

אַתְּ תַּעַמְדִי מִחוּץ לְדֶלֶת בֵּיתֵךְ

וּכְשֶׁתִּכָּנְסִי -

כַּדּוּרִית טַבָּק בּוֹעֶרֶת תִּקְנֶה שְׁבִיתָה

עַל יְרֵכֵךְ. כָּעֵת הִיא גַּל אֵפֶר. אִם תְּלַחְלְחִי קְצֵה

אֶצְבַּע בְּדִמְעָה, תּוּכְלִי לְהָרִימָהּ בַּעֲדִינוּת

בִּשְׁלֵמוּתָהּ.

דבר מה

הוּא מַצִּיעַ לְהַצְמִיד אִישׁוֹנִים וְשׁוֹאֵל: "אֵיפֹה אַתְּ?"

אֲנִי לֹא כָּאן, לֹא עַל כֻּרְסָה שֶׁכָּרִיתָהּ רָחֲקָה מְאֹד,

לֹא מְהַדֶּקֶת לְסָתוֹת וְחוֹרֶקֶת אֶצְבָּעוֹת, לֹא אוֹמֶרֶת

אָבְדָן קָטָן וְהוֹדָיָה עַל הַדְּמָעוֹת שֶׁבָּאוֹת לְהַצִּילֵנִי.

 

אַחַר, לְעֵת עֶרֶב, בִּגְהִירָה מֵעַל

צְלוֹחִית מִגְדָּן קְהוּי טַעַם, אֵדֵי הַחֹם

כְּבָר נִמְהֲרוּ מִכּוֹס הַתֵּה, צָרָתִי מִתְעַקֶּשֶׁת שֶׁנַּצְמִיד

אִישׁוֹנִים לִפְסֹק שֶׁאֵינֶנִּי.

 

אֲנִי מְטַשְׁטֶשֶׁת עֲקֵבַי בְּהִדּוּק שְׁמוּרוֹת עֵינַיִם.

מִצְחָהּ לוֹחֵץ אֱלֵי מֵצַח, הִיא שׁוֹנָה "אַתְּ לֹא כָּאן"

וַאֲנִי מִתַּרְגֶּמֶת שׁוּב לְאָבְדָן קָטָן.

כְּשֶׁתִּדְרֹש בְּפֶה נוֹטֵף רִיר אֵימָתַי

הָיִיתִי, אֶפְרַח כְּעוֹרֵב.

 

בַּחֲדַר הָאַמְבָּט אֲנִי נִשְׁקֶפֶת עַד לַחֲצִי הַצַּוָּאר,

נִבְלַעַת בְּתוֹךְ אִישׁוֹן וְשׁוֹאֶלֶת אִם אֲנִי כָּאן,

וּכְשֶׁלֹּא נַעֲנֵית, נֶחְפֶּזֶת בְּעֶרְיָה רַבָּה לְחַפֵּשׂ

בְּחַדְרֵי הַבַּיִת, מַכְרִיזָה בְּעַד כָּל

מַשְׁקוֹף "אַתְּ לֹא כָּאן" וְעוֹנָה בִּמְלֹא הַצַּעַר

"אֲנִי לֹא כָּאן". אַךְ אֲנִי זְקוּקָה לִי הֵיטֵב

וּבִבְהִילוּת.

 

בְּעַד חַלּוֹנוֹת הַבַּיִת שְׁכֵנַי רוֹאִים אֵיךְ נֶאֱבֶדֶת

דַּעַת וּמְחִישִׁים לְהַזְמִין אֶת כֹּחוֹת הַהַצָּלָה,

כִּי סְאוֹן הָאִבּוּד קָשֶׁה עַל שְׁנַת הַפָּעוֹטוֹת. אֲנִי

בּוֹחֶרֶת לִי פִּנָּה מְאֻבָּקָה, וְלוֹחֶשֶׁת בַּעֲדָהּ

"אָבַד לִי דְּבַר מָה", וְהִיא מְשִׁיבָה בְּרֹךְ

"אָבַד לָךְ דְּבַר מָה", וַאֲנִי עוֹנָה וּמְשַׁלֶּשֶׁת

"אָבַד לִי דְּבַר מָה", וְהִיא יוֹדַעַת, אָבַד לָךְ

דְּבַר מָה.

פקודת אהבה

אָ'עַאמְרִי,

תֹּאכַל פְּרִי. תָּבִיאִי לִי אַרְנָק. תָּבוֹאִי לְבַקֵּר סַבְתָּא שֶׁלָּךְ יוֹתֵר.

עְנְדְכּ פְלוּשׁ? תִּקַּח כָּרִית.

תִּתְּנִי נְשִׁיקָה, דּוֹד שֶׁלָּךְ. תָּכִינִי תֵּה. תֵּשֵׁב נוֹחַ.

מָא תְכַאפְשׁ. תֵּלְכִי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי.

תְּחַבְּאִי מִתַּחַת לַבְּגָדִים. תְּהִי שְׂמֵחָה.

תִּקְּחִי זִ'יתוּן. תִּקְּחִי מַטְבּוּח,

אָ'בְּנִיתִי.

תֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁלָּךְ. יֵשׁ לֶחֶם בַּיִת בַּשַּׁיִשׁ תִּקַּח.

תָּבִיאִי לִי עֵינַיִם שֶׁלִּי. תָּבִיא תְּהִלִּים. תָּבִיאִי יְלָדִים,

אֶחָד מַסְפִּיק, תִּתְּנִי לוֹ שֵׁם שֶׁלִּי.

תָּבוֹא פֹּה לְיָדִי. תְּקַלֵּף עַגְבָנִיּוֹת. תִּדְפֹּק לְזִ'יתוּן.

לֹא כָּכָה, אֶה, הָוָא הָאדָאכּ. תִּתֵּן לוֹ לָשֶׁבֶת.

תָּבִיא בְּדִיקָה שֶׁל סֻכָּר. סַבְתָּא שֶׁלְּךָ זְקִינָה.

וָא וָא עְלָא סָרָא. תִּתֵּן לִי יָד. תָּשִׂים בַּמָּקוֹם.

אָנַעְבִּי'בַּשְׁכְּ.