גרפיטי
בניין נטוש, כביש עכו־חיפה.

אל תדאג
"אל תדאג, היה שמח," כדברי השיר, הוא הביטוי השגור בפי ילדינו, ופירושו: "נמאס לנו מהכל. תעזבו אותנו בשקט. בעוד שנתיים אנחנו מתגייסים לצבא, אז תנו לנו ליהנות מכל רגע."
גדר תיכון עירוני טז', בן־יהודה 193, תל־אביב.

אחת 2 כזה
זר לא יבין זאת, אבל כך דיברו בתל־אביב והסביבה. בעצם, גם בירושלים, ובכל מקום אחר בישראל, דיברו כך, אלא שכולם ידעו שמדובר במין גמגום ששומר שפתו ירחק ממנו. התל־אביבים, לעומת זאת, הפכו את התועבה הזאת לשפתם הרשמית והיו גאים להתהדר בה בציבור.
דוגמאות? בבקשה: "בא לי כזה לרדת לים כזה" (והמהדרים יאמרו: "כאילו").
נערי תל־אביב, שרשמו את הכתובת על הקיר, רצו להתגרות: "זוהי שפתנו (כזה)". זר יטעה לראות כאן מחאה נגד חילול הלשון העברית.
הכובשים 17, כרם־התימנים, תל־אביב.
