זֶה סִפּוּרָם שֶׁל שְׁנַיִם: כֶּלֶב חָמוּד בִּשְׁלוֹשָׁה צְבָעִים בְּשֵׁם אוֹסְקָר וְהַבְּעָלִים שֶׁלּוֹ, וִיקִי, שֶׁבּוֹ מְתֹאָרוֹת עֲלִילוֹתָיו שֶׁל אוֹסְקָר מִיּוֹם שֶׁנִּנְטַשׁ בַּמִּדְבָּר כְּשֶׁהָיָה בֶּן שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים וְעַד יָמֵינוּ אָנוּ. וִיקִי אוֹהֶבֶת אֶת אוֹסְקָר מְאוֹד, וְאוֹסְקָר אוֹהֵב אֶת וִיקִי מְאוֹד,
אֲבָל אַט-אַט הוּא גָּדֵל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עַד שֶׁוִּיקִי מַתְחִילָה לַחֲשֹׁב שֶׁהוּא זָקוּק לְמֶרְחָב, לָרוּץ בּוֹ וּלְשַׂחֵק, וְלֹא לְדִירָה קְטַנָּה בָּעִיר.
בְּעֶצֶב רַב הִיא מַחְלִיטָה לִמְסֹר אוֹתוֹ לְמִשְׁפָּחָה מְאַמֶּצֶת בַּחַוָּה. הַאִם וִיקִי תַּצְלִיחַ לְהִפָּרֵד מִכַּלְבָּהּ הָאָהוּב? הַאִם אוֹסְקָר יַעֲדִיף אֶת הַמֶּרְחָבִים וְהַחֹפֶשׁ עַל פְּנֵי בְּעָלָיו? כָּל זֹאת וָעוֹד בַּסִּפּוּר מְלֵא הַקֶּסֶם הַזֶּה.
זֶהוּ סֵפֶר מָתוֹק הַמְּגוֹלֵל סִפּוּר אַהֲבָה בֵּין כֶּלֶב לְבֵין הַבְּעָלִים שֶׁלּוֹ. מָה שֶׁהֵחֵל בְּאַהֲבָה מִמַּבָּט רִאשׁוֹן בֵּין אוֹסְקָר לְבֵין וִיקִי, הוֹפֵךְ לְקֶשֶׁר בַּל יִנָּתֵק בֵּינֵיהֶם.
תֵּאוּר קוֹרוֹתָיו שֶׁל הַכֶּלֶב הַשּׁוֹבָב, שֶׁנַּעֲשֶׂה לַעֲנָקִי כְּמוֹ סוּס פּוֹנִי, הוּא מְשַׁעֲשֵׁעַ, מְחַמֵּם לֵב, מְעַנְיֵן וְנוֹגֵעַ. בָּרֶקַע עֲרָכִים רַבִּים שֶׁל חֶמְלָה, חֲבֵרוּת, אִמּוּץ בַּעֲלֵי חַיִּים, מְסִירוּת וְנֶאֱמָנוּת.
