האודיסאה של דניאל – עולם חדש ומתחדש כרך 2
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
האודיסאה של דניאל – עולם חדש ומתחדש כרך 2

האודיסאה של דניאל – עולם חדש ומתחדש כרך 2

עוד על הספר

שרון גל-אור

 שרון גל-אור – ידוע גם בשם העט Galorian, בעל תואר MSc במדעי הצמח מאוניברסיטת תל אביב, אסטרטג משחוק חדשנות, קיימות ומנהיגות עם דגש על נושאי חינוך ויעדי הקיימות (SDGs - יעדי פיתוח בר-קיימא). גל-אור מקדיש את חייו לחינוך הדור הצעיר לפיתוח חשיבה יוצרת דרך משחק.

תקציר

מסעות בים מעולם לא היו דבר פשוט, בייחוד לנער מתבגר כמו דניאל. סקרן, נמרץ, עיקש, וילדותי, דניאל מתבגר בעל כורחו. הוא ממשיך במסע ההרפתקאות הקסום, מכיר חברים חדשים, לומד את רזי עולם השייט והספנות, על גילוי יבשת אמריקה, על התפשטות המגפות, על תקופת הרנסנאס וההומניזם, על קברי שודדי-ים מסתוריים ועל עשרת הדיברות של הפיראטים, ובייחוד כיצד השתנתה תמונת העולם בעיני האדם. אך יותר מכל הוא לומד כי החיים על ספינה אינם פשוטים כפי שתיאר לעצמו. 
משפחת נשיא ממשיכה במסעה כמתוכנן, חוצה את האוקיינוס האטלנטי דרך איי הכף הירוק לכיוון ברזיל ואז לכיוון ונצואלה ודרך תעלת פנמה. בקרבת אי השדים, בגינאה הצרפתית, דניאל צולל ומוצא במצולות שברי חרס, שעליהם מתנוסס איור של דרקון כחול, שמעורר את סקרנות המשפחה. הפעם זה לא כתב חידה רגיל שדודם הכין עבורם, כי אם ממצא שעשוי לשנות את כל מה שידענו על גילוי היבשת החדשה. הייתכן שזהו רמז למיקומה של ספינת אוצרות טבועה? - על כך ועוד בחלק השני בסדרה "האודיסאה של דניאל".

פרק ראשון


פורטוגל עם הפנים למזרח — חקר חופי אפריקה: 1415-1460

"זהו סיפור על גיבורים שעזבו את מולדתם פורטוגל מאחוריהם ופתחו את הדרך לציילון, והלאה משם, על פני ימים שלא שט בהם האדם לפניהם".
לואיש דה קאמואש, הלוזיטאנים
מיכאל וגברי יצאו אל הסיפון והצטרפו אל האחרים שמצב רוחם היה מרומם מן הרגיל. קולה של הזמרת השחורה, סזיירה אוורה, בת האיים התנגן ברקע. דניאל נעתר להזמנה של מיכאל לשחק נגדו משחק שח-מט, שהתנהל להנאת כולם עד לארוחת הערב. לאחריה, ביקש דניאל את דודו להמשיך בסיפורו על עידן המפרשים והתותחים.
"לצערי הרב, אנחנו לא נגיע לפורטוגל. אילו הפלגנו לשם הייתם יכולים להתרשם מיופיה של האנדרטה אשר הוקמה על גדת נהר הטח'ו, בשנת 1960, במלאת חמש מאות שנים למותו של אנריקה הספן: חרטום ספינת מפרש עשויה אבן והנסיך אנריקה צועד לצידה, כשפניו אל הים הרחב. האנדרטה הזו מנציחה את זכרו של אנריקה, ואת זכר הקברניטים של עידן התגליות הפורטוגליים: ברתולומאו דיאז, ואסקו דה גאמה ופרדיננד מגלאן, שקמו ופרחו מתוך האקדמיה שהקים, וכן מדענים, קרטוגרפים, אמנים ומסיונרים שהיתה להם יד באותו מפעל לאומי. מבינים אתם, התגליות הפורטוגזיות היו בגדר הרפתקה לאומית ולא אישית.
"בשביל לספר לכם על אנריקה אני צריך להתחיל משנות מלכותו של המלך חוּאאוּ הראשון, אביו של אנריקה הספן, הנחשבות בצדק כראשית העידן המפואר ביותר בהיסטוריה של פורטוגל — תקופה של התפשטות קולוניאלית וימית נמרצת, פוליטית ותועלתנית, הפותחת למעשה את 'עידן הגילויים והתגליות' והתפשטותה של תרבות אירופה בעולם. למלך חואאו הראשון, 'חואאו הגדול', היו מספר בנים כשרוניים, כשהמפורסם ביניהם היה הנסיך אנריקה. הנסיך ואחיו שיכנעו את מלכם ואביהם להוביל משלחת צבאית מעבר למיצר גיברלטר ב-1415, במטרה ללכוד את בסיס הנמל סיאוטה אשר במרוקו, הנמצא בצדו השני של המיצר ושהיה בידי אויביהם המורים, המוסלמים. המלך יצא להרפתקה זו, אך לא חשב מעבר להשלכות הצבאיות המיידיות. אנריקה, שליווה את אביו, ראה את סיאוטה רק כהתחלה. הוא למד את אפריקה: אנשיה, דרכי המסחר שבה, משאביה הידועים. הוא התעניין במיוחד בדיווחים על זהב בדרום הרחוק, שכן אז פורטוגל סבלה במחסור חמור של אותה מתכת יקרה והיתה זקוקה למקור חדש של אספקה. כמו כן, הוא השתוקק לדעת מה היה היקף השפעתו של האיסלאם, ומה היתה דתם של התושבים באזור מרוחק זה. האם ייתכן כי הם נוצריים? מאז ימיו כצלבן, אויביו הטבעיים של אנריקה היו המאורים ותוכניתו היתה לאגף אותם בדרך הים. האפשרות להצטרף אל מנהיג נוצרי גדול ולעשות יד אחת בהדברת האיסלאם באפריקה קסמה לו ביותר, והוא היה משוכנע באמת ובתמים כי הכומר יוחנן היה שליטה של אתיופיה".
"אתה יודע מה", העיר דניאל במידת מה של ספקנות, "דיברת על הזהב, נכון? לי יש הרגשה שכמו בכל המדינות האירופאיות, המתכת הזו היא שהניעה את הכל".
"גם אני חושבת כמו דניאל, הרי ברור לי שהמניע העיקרי של השלטון היה כלכלי, אבל אני בטוחה באותה מידה של ביטחון שהמניע של פשוטי העם היה פחד מהשלטון", הוסיפה שרון.
"הביטו, קשה לומר אם אנריקה היה צלבן דתי. אמנם בנעוריו היה הולל לא קטן, אך בתקופת התבגרותו היה דתי אדוק וחי חיים נזיריים. הוא ללא צל של ספק רצה להמיר את דתם של כל האפריקאים שאיתם יבואו במגע בדרך, והוא השתוקק ליצור קשר עם הכומר יוחנן. אך כן, אתם צודקים... זהב היה המניע העיקרי, ואפילו מהסיבה הפשוטה שארגון משלחות מעין אלו היה ונשאר יקר מאוד", הסכים גברי.
"חלומו ודאי היה להחזיר את ימי הזוהר של האימפריה הרומאית בתקופתה, לראות את ספינות פורטוגל שטות במימי האוקיינוס ההודי בחופשיות, מלאות כל טוב, מוסיפות לעושרה של מולדתו וכמובן מפארות את שמו הטוב ברחבי המזרח כולו", העיר רפאל.
"הנסיך מוכר כ'אנריקה הספן', על אף שמעולם לא הפליג עם מלחיו, כיוון שהיה הלב והנשמה האמיתיים של כל מאמצי הגילוי. כמלומד וכמדען, כחיל וכצלבן, נטש את חיי הזוהר של נסיך מימי הביניים והתמסר ללימוד מלאכת שרטוט המפות, לתכנון מסעות ולציוד משלחות שנתעתדו להיות בעלות חשיבות עולמית. הוא הצליח בהחלט להגשים את נבואתם של האסטרונומים-אסטרולוגים שלו, אשר ניבאו לו על פי ההורוסקופ מעשים נועזים ותגליות מרובות. הוא היה האחראי לתכנון, לביצוע ולמימון והשגיח על איסוף המידע, הוא הקים מפקדות בחצי האי סאגרס, שליד כף סנט-וינסנט בחלק הדרומי של פורטוגל, שם איגד קבוצה של מדענים וספנים מוכשרים, ואף זרים אשר חפצו לעזור ונתקבלו בזרועות פתוחות כמו היו פורטוגזים. הניסויים בתכנון ספינות הביאו לבניית ספינה מסוג חדש לגמרי, הקראוולה, שהיתה מסוגלת לעמוד בטלטולי הים. משלחות הסיור של הנסיך אנריקה, כתוצאה מכך, היו להרפתקאות הימיות הגדולות של המאה ה- 15. הישגיו החשובים הראשונים של הנסיך אנריקה היו גילוים ויישובם של איי מדירה והאזוּריים. אף לא אחת מקבוצות איים אלו היתה מיושבת אז, וזאת על אף שנצפו במאה הקודמת על ידי ספנים איטלקים אך מעולם לא נכבשו. עובדה זו ודאי לא נעלמה מעיניו של הנסיך, וייתכן מאוד שהוא נעזר במפות ישנות ממקור איטלקי וקטלאני שהובילו את אנשיו אל קבוצות איים אלו. אנריקה שלח מתיישבים בדחיפות עליונה, ועד מהרה מדירה הפכה ליצואנית של סוכר ויין, ובאיים האזוריים המשק החי נחל הצלחה מרובה. כוונתו של אנריקה היתה להגיע גם לאיים הקנריים, אשר היו מאוכלסים על ידי פראים לבנים שוחרי מלחמה. אך כבר ב-1402 קסטיליה (ספרד) החלה בכיבושיה שם, ואנריקה החליט להימנע מתסבוכת בינלאומית ולרכז מאמציו במקומות אחרים. אם כן, ספינותיו הגיעו אל איי מדירה בשנת 1418 ואל האיים האזוריים בשנת 1432, כשמשלחות מחקר יוצאות וסורקות לאט-לאט, בהתמדה ובשיטתיות את החוף המערבי של אפריקה, עד גבולות סיירה-לאון של ימינו, כשהאפשרויות הגלומות במסעות הלכו והתבררו לעין".

שרון גל-אור

 שרון גל-אור – ידוע גם בשם העט Galorian, בעל תואר MSc במדעי הצמח מאוניברסיטת תל אביב, אסטרטג משחוק חדשנות, קיימות ומנהיגות עם דגש על נושאי חינוך ויעדי הקיימות (SDGs - יעדי פיתוח בר-קיימא). גל-אור מקדיש את חייו לחינוך הדור הצעיר לפיתוח חשיבה יוצרת דרך משחק.

עוד על הספר

האודיסאה של דניאל – עולם חדש ומתחדש כרך 2 שרון גל-אור


פורטוגל עם הפנים למזרח — חקר חופי אפריקה: 1415-1460

"זהו סיפור על גיבורים שעזבו את מולדתם פורטוגל מאחוריהם ופתחו את הדרך לציילון, והלאה משם, על פני ימים שלא שט בהם האדם לפניהם".
לואיש דה קאמואש, הלוזיטאנים
מיכאל וגברי יצאו אל הסיפון והצטרפו אל האחרים שמצב רוחם היה מרומם מן הרגיל. קולה של הזמרת השחורה, סזיירה אוורה, בת האיים התנגן ברקע. דניאל נעתר להזמנה של מיכאל לשחק נגדו משחק שח-מט, שהתנהל להנאת כולם עד לארוחת הערב. לאחריה, ביקש דניאל את דודו להמשיך בסיפורו על עידן המפרשים והתותחים.
"לצערי הרב, אנחנו לא נגיע לפורטוגל. אילו הפלגנו לשם הייתם יכולים להתרשם מיופיה של האנדרטה אשר הוקמה על גדת נהר הטח'ו, בשנת 1960, במלאת חמש מאות שנים למותו של אנריקה הספן: חרטום ספינת מפרש עשויה אבן והנסיך אנריקה צועד לצידה, כשפניו אל הים הרחב. האנדרטה הזו מנציחה את זכרו של אנריקה, ואת זכר הקברניטים של עידן התגליות הפורטוגליים: ברתולומאו דיאז, ואסקו דה גאמה ופרדיננד מגלאן, שקמו ופרחו מתוך האקדמיה שהקים, וכן מדענים, קרטוגרפים, אמנים ומסיונרים שהיתה להם יד באותו מפעל לאומי. מבינים אתם, התגליות הפורטוגזיות היו בגדר הרפתקה לאומית ולא אישית.
"בשביל לספר לכם על אנריקה אני צריך להתחיל משנות מלכותו של המלך חוּאאוּ הראשון, אביו של אנריקה הספן, הנחשבות בצדק כראשית העידן המפואר ביותר בהיסטוריה של פורטוגל — תקופה של התפשטות קולוניאלית וימית נמרצת, פוליטית ותועלתנית, הפותחת למעשה את 'עידן הגילויים והתגליות' והתפשטותה של תרבות אירופה בעולם. למלך חואאו הראשון, 'חואאו הגדול', היו מספר בנים כשרוניים, כשהמפורסם ביניהם היה הנסיך אנריקה. הנסיך ואחיו שיכנעו את מלכם ואביהם להוביל משלחת צבאית מעבר למיצר גיברלטר ב-1415, במטרה ללכוד את בסיס הנמל סיאוטה אשר במרוקו, הנמצא בצדו השני של המיצר ושהיה בידי אויביהם המורים, המוסלמים. המלך יצא להרפתקה זו, אך לא חשב מעבר להשלכות הצבאיות המיידיות. אנריקה, שליווה את אביו, ראה את סיאוטה רק כהתחלה. הוא למד את אפריקה: אנשיה, דרכי המסחר שבה, משאביה הידועים. הוא התעניין במיוחד בדיווחים על זהב בדרום הרחוק, שכן אז פורטוגל סבלה במחסור חמור של אותה מתכת יקרה והיתה זקוקה למקור חדש של אספקה. כמו כן, הוא השתוקק לדעת מה היה היקף השפעתו של האיסלאם, ומה היתה דתם של התושבים באזור מרוחק זה. האם ייתכן כי הם נוצריים? מאז ימיו כצלבן, אויביו הטבעיים של אנריקה היו המאורים ותוכניתו היתה לאגף אותם בדרך הים. האפשרות להצטרף אל מנהיג נוצרי גדול ולעשות יד אחת בהדברת האיסלאם באפריקה קסמה לו ביותר, והוא היה משוכנע באמת ובתמים כי הכומר יוחנן היה שליטה של אתיופיה".
"אתה יודע מה", העיר דניאל במידת מה של ספקנות, "דיברת על הזהב, נכון? לי יש הרגשה שכמו בכל המדינות האירופאיות, המתכת הזו היא שהניעה את הכל".
"גם אני חושבת כמו דניאל, הרי ברור לי שהמניע העיקרי של השלטון היה כלכלי, אבל אני בטוחה באותה מידה של ביטחון שהמניע של פשוטי העם היה פחד מהשלטון", הוסיפה שרון.
"הביטו, קשה לומר אם אנריקה היה צלבן דתי. אמנם בנעוריו היה הולל לא קטן, אך בתקופת התבגרותו היה דתי אדוק וחי חיים נזיריים. הוא ללא צל של ספק רצה להמיר את דתם של כל האפריקאים שאיתם יבואו במגע בדרך, והוא השתוקק ליצור קשר עם הכומר יוחנן. אך כן, אתם צודקים... זהב היה המניע העיקרי, ואפילו מהסיבה הפשוטה שארגון משלחות מעין אלו היה ונשאר יקר מאוד", הסכים גברי.
"חלומו ודאי היה להחזיר את ימי הזוהר של האימפריה הרומאית בתקופתה, לראות את ספינות פורטוגל שטות במימי האוקיינוס ההודי בחופשיות, מלאות כל טוב, מוסיפות לעושרה של מולדתו וכמובן מפארות את שמו הטוב ברחבי המזרח כולו", העיר רפאל.
"הנסיך מוכר כ'אנריקה הספן', על אף שמעולם לא הפליג עם מלחיו, כיוון שהיה הלב והנשמה האמיתיים של כל מאמצי הגילוי. כמלומד וכמדען, כחיל וכצלבן, נטש את חיי הזוהר של נסיך מימי הביניים והתמסר ללימוד מלאכת שרטוט המפות, לתכנון מסעות ולציוד משלחות שנתעתדו להיות בעלות חשיבות עולמית. הוא הצליח בהחלט להגשים את נבואתם של האסטרונומים-אסטרולוגים שלו, אשר ניבאו לו על פי ההורוסקופ מעשים נועזים ותגליות מרובות. הוא היה האחראי לתכנון, לביצוע ולמימון והשגיח על איסוף המידע, הוא הקים מפקדות בחצי האי סאגרס, שליד כף סנט-וינסנט בחלק הדרומי של פורטוגל, שם איגד קבוצה של מדענים וספנים מוכשרים, ואף זרים אשר חפצו לעזור ונתקבלו בזרועות פתוחות כמו היו פורטוגזים. הניסויים בתכנון ספינות הביאו לבניית ספינה מסוג חדש לגמרי, הקראוולה, שהיתה מסוגלת לעמוד בטלטולי הים. משלחות הסיור של הנסיך אנריקה, כתוצאה מכך, היו להרפתקאות הימיות הגדולות של המאה ה- 15. הישגיו החשובים הראשונים של הנסיך אנריקה היו גילוים ויישובם של איי מדירה והאזוּריים. אף לא אחת מקבוצות איים אלו היתה מיושבת אז, וזאת על אף שנצפו במאה הקודמת על ידי ספנים איטלקים אך מעולם לא נכבשו. עובדה זו ודאי לא נעלמה מעיניו של הנסיך, וייתכן מאוד שהוא נעזר במפות ישנות ממקור איטלקי וקטלאני שהובילו את אנשיו אל קבוצות איים אלו. אנריקה שלח מתיישבים בדחיפות עליונה, ועד מהרה מדירה הפכה ליצואנית של סוכר ויין, ובאיים האזוריים המשק החי נחל הצלחה מרובה. כוונתו של אנריקה היתה להגיע גם לאיים הקנריים, אשר היו מאוכלסים על ידי פראים לבנים שוחרי מלחמה. אך כבר ב-1402 קסטיליה (ספרד) החלה בכיבושיה שם, ואנריקה החליט להימנע מתסבוכת בינלאומית ולרכז מאמציו במקומות אחרים. אם כן, ספינותיו הגיעו אל איי מדירה בשנת 1418 ואל האיים האזוריים בשנת 1432, כשמשלחות מחקר יוצאות וסורקות לאט-לאט, בהתמדה ובשיטתיות את החוף המערבי של אפריקה, עד גבולות סיירה-לאון של ימינו, כשהאפשרויות הגלומות במסעות הלכו והתבררו לעין".