אנג'ליקו והמפלצון הירוק

"לְפֶתַע... לֹא לְהַאֲמִין! הוֹפִיעַ מוּלִי, מְרַחֵף לוֹ בַּאֲוִיר, מִין מִפְלָצוׄן קָטָן וּמוּזָר, עוֹטֶה גְּלִימָה יְרֻקָּה שֶׁהִתְעוֹפֵף אֵלַי בְּזִיג זָג מָהִיר.
בְּקּוֹל צוׄרְמָנִי הוּא אָמַר לִי, "אַלּוֹן הֶעָצֵל, לְעוֹלָם לֹא תִּהְיֶה כְּמוֹ אָחִיךָ הֶחָרוּץ וְהַמַּקְסִים, מִיכָאֵל, הֲרֵי בָּרוּר שֶׁאִמְּךָ אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ יוֹתֵר".
"מִי אַתָּה?" שָׁאַלְתִּי מֻפְתָּע וְכוֹעֵס, "לָמָּה אַתָּה מִתְעָרֵב בִּכְלָל?"

הַאִם אַלּוֹן יַצְלִיחַ לַהֲפֹךְ "יוֹם בַּטָּטָה" מְתַסְכֵּל וּמַרְגִּיז לְ"יוֹם סַבָּבָּה" שָׂמֵחַ וְנָעִים, בְּאֶמְצָעוּת קֶסֶם מֻפְלָא?

מַהוּ הַסּוֹד לְהַפְעָלָתוֹ שֶׁל הַקֶּסֶם הַנֶּהֱדָר?