נר
רָצִיתִי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בִּי אָדָם,
שֶׁאוּכַל לְהָשִׁיב בַּמַּטְבֵּעַ הַיְּשָׁנָה
שֶׁעֲדַיִן שְׁמוּרָה עִמָּדִי.
רָצִיתִי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתִי אָדָם,
תַּחֲנָה לְרֶגַע,
לְהַאֲמִיר כְּאוֹתוֹ בְּרוֹשׁ,
נֵר בְּחֶלְקַת הַקֶּבֶר,
כְּתִלְיוֹן אֶעֱנֹד צַלְמוֹ
עַל חָזִי,
יָאִיר אֶת חֶשְׁכַת בְּדִידוּתִי
עַד בּוֹא הַשַּׁחַר.
דמיון
אֵלּוּ הָיוּ מַלְאָכִים,
לֹא יִתָּכֵן אַחֶרֶת.
הֵאַצְנוּ וְהֵאַטְנוּ חֲלִיפוֹת,
מוֹתִירִים אֶת כֻּלָּם
הַרְחֵק מֵאָחוֹר.
כְּרוּחוֹת רְפָאִים,
חָלַפְנוּ בָּעִיר,
בְּאֵיזוֹ עִיר שֶׁנִּבְחַר.
אֵלּוּ הָיוּ מַלְאָכִים,
לֹא בָּשָׂר וָדָם,
אַחֶרֶת, אֵינִי מַבְדִּיל
בֵּין מְצִיאוּת לְדִמְיוֹן.
לדעת
לְפֶתַע הֵבַנְתִּי,
שֶׁאֵין לִי מֻשָּׂג מָה קוֹרֶה.
מֵילָא,
הֵבַנְתִּי שֶׁאַף פַּעַם לֹא הָיָה לִי
מֻשָּׂג מָה קוֹרֶה.
הִתְנַחַמְתִּי בָּעֻבְדָּה שֶׁאֲנִי חַי.
כְּשֶׁאָמוּת, סוֹף־סוֹף אֵדַע מָה קוֹרֶה.