1.
בְּבוֹקֶר נִיסָן מוּל אָבִיב מִתְעוֹרֵר
עָבַר עַל פְּנֵי עֲלִיסָה אַרְנָב שֶׁמִּיהֵר.
עֲלִיסָה הָיְיתָה מְבוֹהֶלֶת, הֶחֱוִוירָה וְצָרְחָה!
עַל הַפֶּה שֶׁל הָאַרְנָב הָיְיתָה מַסֵּיכָה.
הִיא רָצְתָה לִשְׁאוֹל אוֹתוֹ מִילְיוֹן שְׁאֵלוֹת,
אַךְ נָפְלָה לְתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁל אֶרֶץ הַפְּלָאוֹת.
בַּעֲבוּר עֲלִיסָה זֶה כְּבָר הָיָה הָרֶגֶל,
הִיא כְּבָר בִּיקְּרָה בַּמַּמְלָכָה
וּכְבָר הִצְלִיחָה לְהִסְתַּגֵּל!

לָכֵן, כְּשֶׁנָּפְלָה לְאוֹתוֹ בּוֹר אַפְלוּלִי וְחָבוּי
הִיא מָצְאָה אֶת הַבַּקְבּוּק וְלָגְמָה אֶת שִׁיקּוּי.
הִיא צָמְחָה
הִצְטַמְּקָה
הִתְפַּחְתָּהּ
וְגָדְלָה
וְהִנֵּה עָלִיסָה בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת בִּפְתִיחַת הָעֲלִילָה.