יהודי צפון אפריקה בעת החדשה: שנות המפנה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
יהודי צפון אפריקה בעת החדשה: שנות המפנה

יהודי צפון אפריקה בעת החדשה: שנות המפנה

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

חיים סעדון

חיים סעדון הוא פרופ' אמריטוס מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה ומנהל מרכז התיעוד על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה במכון בן צבי בירושלים. עורך מייסד של הסדרה קהילות ישראל במזרח במאה התשע־עשרה והעשרים שרואה אור במכון בן צבי. את שלושת תאריו עשה פרופ' סעדון באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' סעדון חוקר את תולדות היהודים בארצות האסלאם בעת החדשה ובעיקר את הפעלות הציונית, את העלייה, את סיום הנוכחות היהודית ואת הפעילות הציבורית היהודית. לאחרונה פרסם ספר על הציונות בתוניסיה וערך קובץ מאמרים על פעילות חברת כל ישראל חברים בארצות האסלאם. בקרוב יראה אור ספרו עשור ההכרעה והאפופיאה של יהודי צפון אפריקה שדן בעליה הבלתי לגלית של יהודי צפון אפריקה בשנים 1949-1947.

תקציר

הקיום היהודי בצפון אפריקה בעת החדשה עמד בסימנה של דרמה. חילופי השלטון והשינויים בחברה הציבו אתגרים בפני הקהילות במהלך המאות, ואולם הייתה זו התקופה הקולוניאלית שציינה את המפנה, המכונה לעיתים הדרמה הקולוניאלית. חיי הקהילה, הפעילות הציבורית וחיי הרוח והתרבות התוססים שאפיינו את יהודי האזור נמשכו, אך שינו פניהם. הפריחה והשגשוג שלהם זכו טמנו בחובם גם את אחריתו של היישוב היהודי.

הספר יהודי צפון אפריקה בעת החדשה, על שלושת כרכיו, מתאר את ההתפתחויות שחלו בחיי היהודים בתוניסיה, באלג'יריה ובמרוקו בתקופה זו, ובוחן נושאים שונים, בהם המאבקים הציבוריים בחברה היהודית והשתקפותם בעיתונות התקופה, היחסים בין יהודים למוסלמים, הציונות ומלחמת העולם השנייה.

עורך הספר, פרופ' חיים סעדון מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה, מנהל מרכז התיעוד והמחקר על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה שבמכון בן־צבי ועורך מייסד של הסדרה קהילות ישראל במזרח במאות התשע־עשרה והעשרים (יד בן־צבי). 
מחקריו מתמקדים ביהודי ארצות האסלאם בעת החדשה.

פרק ראשון

 

פרק 1: הקולוניאליזם כתופעת יסוד

יש שההיסטוריה מזמנת לנו צירופי מקרים מעניינים שיוצרים אירוניה. הסיפורים הקטנים שמאחורי האירועים ההיסטוריים הגדולים הם משמעותיים. ב־14 ביוני 1830 הגיעו הכוחות הצרפתיים לחוף קטן שנקרא סידי פרוש (Sidi Ferruch; כיום סידי פרדג'), כ־30 ק"מ מערבית לאלג'יר, בירת אלג'יריה. הצייר של הצי המלכותי הנציח את הנחיתה בסדרת ציורים שמהווה עד היום מקור היסטורי. לא ברור למה בחרו מפקדי הצי דווקא את החוף הזה לפלישה לאלג'יריה. חוף סידי פרוש מסמל את הנחיתה ב־1830, ואת תחילתה של תקופת השליטה הצרפתית הקולוניאלית שנמשכה יותר מ־130 שנים, תקופת זמן ארוכה ומשמעותית. גם כוחות הצי האמריקני בחרו לנחות בחוף סידי פרוש, כחלק מהפלישה שלהם לצפון אפריקה במבצע לפיד בנובמבר 1942.9 חוף ים זה מסמל לפיכך גם את הנחיתה של בנות הברית, שמהווה את תחילת סופה של השליטה הצרפתית בחבל ארץ זה. שתי הנחיתות האלה ידועות ומוכרות בהיסטוריה. פחות ידועה היא העובדה שאוניית המעפילים הראשונה, "יהודה הלוי", שיצאה מאלג'יריה לארץ ישראל במאי 1947, עגנה בחוף סידי פרוש. ההעפלה מאלג'יריה בשנת 1947 היא שבישרה את תהליך סיום הנוכחות של היהודים בצפון אפריקה. חוף סידי פרוש מייצג אפוא את תמצית הדרמה הקולוניאלית שנציג ביחידת מבוא זו. המקום שהחלו בו תהליכי הקולוניזציה והמודרניזציה היה גם המקום שממנו, כעבור מעל 150 שנה, תתחיל יציאתם של היהודים מצפון אפריקה ותסתיים הנוכחות היהודית בה.

גורם היסוד העיקרי שהיה בבסיס השינויים המשמעותיים כל כך שחלו בצפון אפריקה היה הקולוניאליזם הצרפתי. ננסה אפוא להבין מהו הקולוניאליזם ומהו ייחודו בצפון אפריקה. הקולוניאליזם, שעיצב את ההיסטוריה של האזור במאתיים השנים האחרונות, עיצב גם את ההיסטוריה היהודית; נתחקה לפיכך אחר גורמי היסוד שהשפיעו על הקהילה היהודית.

9 מבצע לפיד היה מהלך מלחמתי שבו הנחיתו האמריקנים, שזה עתה הצטרפו למלחמה, את כוחותיהם בחופי מרוקו ואלג'יריה במטרה להכניע את כוחות הציר ולפלוש משם לאירופה. על מבצע לפיד ומשמעותו הרחבנו ביחידה 7, שנושאה יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה.

קולוניאליזם

הקולוניאליזם היה במהותו תהליך ההשתלטות של מדינות אירופאיות על מדינות שהוגדרו במאה ה־19 כמדינות שהן "מעבר לים". לרוב היו אלה המדינות האירופאיות, ובעיקר אנגליה וצרפת, שהשתלטו על שטחים באפריקה ובאסיה. לקולוניאליזם היו מטרות פוליטיות, כלכליות ותרבותיות. ההשתלטות על מדינות וארצות הייתה ביטוי לעוצמה המדינית והצבאית של המדינה השלטת. היה לכך גם היבט כלכלי משמעותי. המדינה השלטת קיוותה להשתמש במשאבים הכלכליים של המדינה הנשלטת, לגייס כוח אדם זול ולפתוח לעצמה שווקים חדשים לתוצרת שלה. והיה לכך גם היבט תרבותי – המדינה השלטת קיוותה להנחיל למדינה הנשלטת לפחות חלק מהערכים המערביים שעליהם היא הושתתה.

למטרה התרבותית קראו הצרפתים בשם Mission civilisatrice, "המשימה התרבותית". המשימה התרבותית הייתה מעל לכול ההצדקה המוסרית של השליטה הקולוניאלית על עמים אחרים. מקורות הרעיון הזה הם נוצריים וקשורים בתהליך ההשתלטות של הכנסייה הנוצרית וניצור אוכלוסיות שונות, אך אבי הרעיון הצרפתי היה המדינאי ז'ול פרי.10 ההנחה הייתה שאוכלוסייה ילידית מקומית שתאמץ את השפה והתרבות הצרפתית תוכל ליהנות מאזרחות צרפתית, לרבות הזכות להצביע בבחירות. אף שאין זה מעניינה של יחידה זו, נציין כי הקולוניאליזם הבריטי לא ניסה להטמיע את תרבותו באותה עוצמה כמו זו של צרפת.

המאה ה־19 התאפיינה במאבקים קולוניאליים בין המדינות האירופאיות, בעיקר בין צרפת לאנגליה אך לימים הן איטליה הן גרמניה הצטרפו למרוץ הקולוניאלי ואיימו על השליטה הצרפתית בצפון אפריקה. אחד ממאפייני המאות ה־19 וה־20 הוא המאבק הקולוניאלי שהשפעתו ניכרה כפי שנראה להלן גם בצפון אפריקה. צרפת כבשה את אלג'יריה בשנת 1830, את תוניסיה בשנת 1881 ואת מרוקו בשנת 1912. פערי הזמן ודפוסי השליטה בין כיבוש אלג'יריה לבין כיבוש מרוקו מעוררים שאלות ומחשבות הן באשר לכוונות המקוריות של הכיבוש הן באשר למהותו. אך בל נקדים את המאוחר.

שאלה

ציינו שלושה ממאפייניו של הקולוניאליזם.


המדינאי הצרפתי, ג'ול פרי

10 ז'ול פרי (Jules Ferry, 1893-1832), מדינאי צרפתי, שר חינוך, שר חוץ וראש ממשלה. ממעצבי המדיניות הקולוניאלית הצרפתית ומי שיזם את חוק חינוך החובה בצרפת שאומץ לאחר מכן גם במושבותיה.

חיים סעדון

חיים סעדון הוא פרופ' אמריטוס מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה ומנהל מרכז התיעוד על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה במכון בן צבי בירושלים. עורך מייסד של הסדרה קהילות ישראל במזרח במאה התשע־עשרה והעשרים שרואה אור במכון בן צבי. את שלושת תאריו עשה פרופ' סעדון באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' סעדון חוקר את תולדות היהודים בארצות האסלאם בעת החדשה ובעיקר את הפעלות הציונית, את העלייה, את סיום הנוכחות היהודית ואת הפעילות הציבורית היהודית. לאחרונה פרסם ספר על הציונות בתוניסיה וערך קובץ מאמרים על פעילות חברת כל ישראל חברים בארצות האסלאם. בקרוב יראה אור ספרו עשור ההכרעה והאפופיאה של יהודי צפון אפריקה שדן בעליה הבלתי לגלית של יהודי צפון אפריקה בשנים 1949-1947.

עוד על הספר

יהודי צפון אפריקה בעת החדשה: שנות המפנה חיים סעדון

 

פרק 1: הקולוניאליזם כתופעת יסוד

יש שההיסטוריה מזמנת לנו צירופי מקרים מעניינים שיוצרים אירוניה. הסיפורים הקטנים שמאחורי האירועים ההיסטוריים הגדולים הם משמעותיים. ב־14 ביוני 1830 הגיעו הכוחות הצרפתיים לחוף קטן שנקרא סידי פרוש (Sidi Ferruch; כיום סידי פרדג'), כ־30 ק"מ מערבית לאלג'יר, בירת אלג'יריה. הצייר של הצי המלכותי הנציח את הנחיתה בסדרת ציורים שמהווה עד היום מקור היסטורי. לא ברור למה בחרו מפקדי הצי דווקא את החוף הזה לפלישה לאלג'יריה. חוף סידי פרוש מסמל את הנחיתה ב־1830, ואת תחילתה של תקופת השליטה הצרפתית הקולוניאלית שנמשכה יותר מ־130 שנים, תקופת זמן ארוכה ומשמעותית. גם כוחות הצי האמריקני בחרו לנחות בחוף סידי פרוש, כחלק מהפלישה שלהם לצפון אפריקה במבצע לפיד בנובמבר 1942.9 חוף ים זה מסמל לפיכך גם את הנחיתה של בנות הברית, שמהווה את תחילת סופה של השליטה הצרפתית בחבל ארץ זה. שתי הנחיתות האלה ידועות ומוכרות בהיסטוריה. פחות ידועה היא העובדה שאוניית המעפילים הראשונה, "יהודה הלוי", שיצאה מאלג'יריה לארץ ישראל במאי 1947, עגנה בחוף סידי פרוש. ההעפלה מאלג'יריה בשנת 1947 היא שבישרה את תהליך סיום הנוכחות של היהודים בצפון אפריקה. חוף סידי פרוש מייצג אפוא את תמצית הדרמה הקולוניאלית שנציג ביחידת מבוא זו. המקום שהחלו בו תהליכי הקולוניזציה והמודרניזציה היה גם המקום שממנו, כעבור מעל 150 שנה, תתחיל יציאתם של היהודים מצפון אפריקה ותסתיים הנוכחות היהודית בה.

גורם היסוד העיקרי שהיה בבסיס השינויים המשמעותיים כל כך שחלו בצפון אפריקה היה הקולוניאליזם הצרפתי. ננסה אפוא להבין מהו הקולוניאליזם ומהו ייחודו בצפון אפריקה. הקולוניאליזם, שעיצב את ההיסטוריה של האזור במאתיים השנים האחרונות, עיצב גם את ההיסטוריה היהודית; נתחקה לפיכך אחר גורמי היסוד שהשפיעו על הקהילה היהודית.

9 מבצע לפיד היה מהלך מלחמתי שבו הנחיתו האמריקנים, שזה עתה הצטרפו למלחמה, את כוחותיהם בחופי מרוקו ואלג'יריה במטרה להכניע את כוחות הציר ולפלוש משם לאירופה. על מבצע לפיד ומשמעותו הרחבנו ביחידה 7, שנושאה יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה.

קולוניאליזם

הקולוניאליזם היה במהותו תהליך ההשתלטות של מדינות אירופאיות על מדינות שהוגדרו במאה ה־19 כמדינות שהן "מעבר לים". לרוב היו אלה המדינות האירופאיות, ובעיקר אנגליה וצרפת, שהשתלטו על שטחים באפריקה ובאסיה. לקולוניאליזם היו מטרות פוליטיות, כלכליות ותרבותיות. ההשתלטות על מדינות וארצות הייתה ביטוי לעוצמה המדינית והצבאית של המדינה השלטת. היה לכך גם היבט כלכלי משמעותי. המדינה השלטת קיוותה להשתמש במשאבים הכלכליים של המדינה הנשלטת, לגייס כוח אדם זול ולפתוח לעצמה שווקים חדשים לתוצרת שלה. והיה לכך גם היבט תרבותי – המדינה השלטת קיוותה להנחיל למדינה הנשלטת לפחות חלק מהערכים המערביים שעליהם היא הושתתה.

למטרה התרבותית קראו הצרפתים בשם Mission civilisatrice, "המשימה התרבותית". המשימה התרבותית הייתה מעל לכול ההצדקה המוסרית של השליטה הקולוניאלית על עמים אחרים. מקורות הרעיון הזה הם נוצריים וקשורים בתהליך ההשתלטות של הכנסייה הנוצרית וניצור אוכלוסיות שונות, אך אבי הרעיון הצרפתי היה המדינאי ז'ול פרי.10 ההנחה הייתה שאוכלוסייה ילידית מקומית שתאמץ את השפה והתרבות הצרפתית תוכל ליהנות מאזרחות צרפתית, לרבות הזכות להצביע בבחירות. אף שאין זה מעניינה של יחידה זו, נציין כי הקולוניאליזם הבריטי לא ניסה להטמיע את תרבותו באותה עוצמה כמו זו של צרפת.

המאה ה־19 התאפיינה במאבקים קולוניאליים בין המדינות האירופאיות, בעיקר בין צרפת לאנגליה אך לימים הן איטליה הן גרמניה הצטרפו למרוץ הקולוניאלי ואיימו על השליטה הצרפתית בצפון אפריקה. אחד ממאפייני המאות ה־19 וה־20 הוא המאבק הקולוניאלי שהשפעתו ניכרה כפי שנראה להלן גם בצפון אפריקה. צרפת כבשה את אלג'יריה בשנת 1830, את תוניסיה בשנת 1881 ואת מרוקו בשנת 1912. פערי הזמן ודפוסי השליטה בין כיבוש אלג'יריה לבין כיבוש מרוקו מעוררים שאלות ומחשבות הן באשר לכוונות המקוריות של הכיבוש הן באשר למהותו. אך בל נקדים את המאוחר.

שאלה

ציינו שלושה ממאפייניו של הקולוניאליזם.


המדינאי הצרפתי, ג'ול פרי

10 ז'ול פרי (Jules Ferry, 1893-1832), מדינאי צרפתי, שר חינוך, שר חוץ וראש ממשלה. ממעצבי המדיניות הקולוניאלית הצרפתית ומי שיזם את חוק חינוך החובה בצרפת שאומץ לאחר מכן גם במושבותיה.