מוּכָן לְחַכּוֹת
לָךְ נוֹתֵן אֶת לִבִּי
זָכִית בְּאַהֲבָתִי
אֲחַכֶּה לְקַבֵּל אֶת שֶׁלָּךְ
כִּי אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
בְּיָמִים קָרִים וּבְיָמִים חַמִּים
רוֹצֶה לְתַנּוֹת אִתָּךְ אֲהָבִים
לִנְשֹׁם אוֹתָךְ כָּל יוֹם וְרֶגַע
שֶׁנִּהְיֶה מְחֻבָּרִים כְּשֶׁקַע וְתֶקַע
וּכְשֶׁלָּךְ אֲנִי מְחַכֶּה
יוֹדֵעַ שֶׁבַּסּוֹף בַּטּוֹב אֶזְכֶּה
כִּי אַתְּ הַיְּחִידָה שֶׁיְּכוֹלָה
לָתֵת לִי אֶת הָ אַהֲבָה הַ גְּדוֹלָה
וְיוֹדֵעַ וּמוּכָן לְחַכּוֹת
וְאֶת שְׁמֵךְ בְּכָל רֶגַע לַהֲגוֹת
גַּם בַּלֵּב וְגַם כְּלַפֵּי חוּץ
אַל תִּלָּחֲצִי אִם מְשַׁדֵּר לָחוּץ
וְיוֹם יָפֶה יַגִּיעַ
וְהַשֶּׁמֶשׁ בּוֹ תַּפְצִיעַ
וְנִתְעוֹרֵר אֶחָד בְּתוֹךְ הַשְּׁנִיָּה חֲבוּקִים
כִּי כָּךְ זֶה כְּשֶׁאוֹהֲבִים