יפו יפת יַמִים
שְׁנוֹתַי נִסְפָּרוֹת
מִגּוּשֵׁי הָאַצּוֹת הַקְּטַנִּים
וְעַד לִצְדָפוֹת שְׁחֹרוֹת
הַנִּצְמָדוֹת אֶל הַקִּיר הַסְּפוֹגִי.
הַנְּשִׁימָה הַזֹּאת שֶׁל פְּעִימַת הַיָּם
נִדְהֶמֶת בִּשְׂפַת הַנָּמֵל הָעַתִּיק,
וְהַשָּׁמַיִם קֵרָמִיקָה.
תְּפִלַּת הַמּוּאַזִּין מוֹחֶצֶת
כָּל מִתְפַּלֵּל מְאֻזָּן בְּיָפוֹ.
יֵשׁ לִמְצֹא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל גּוּפִי עַל הָאֶבֶן
הַמְּחֹרֶרֶת מִמֶּלַח וּמַיִם,
כְּשֶׁבְּהִלּוּךְ אִטִּי מַשְׁחִילִים הַדַּיָּגִים אֶת חַכָּתָם
חַד וְחָלָק אֶל תּוֹךְ הַיָּם.
יֵשׁ לָדוּג וּלְפַנּוֹת בִּזְהִירוּת אֶת מִרְבְּצֵי הָעֹשֶׁר,
לְהַסְתִּירָם בְּחַיַּי הַנּוֹתָרִים,
וּלְאוֹר הַשְּׁקִיעָה
אֶפְשָׁר לִבְחֹן בִּקְפִידָה מַרְגָּלִיּוֹת שֶׁל אוֹר.