קיצור תולדות הישראליות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
קיצור תולדות הישראליות
מכר
מאות
עותקים
קיצור תולדות הישראליות
מכר
מאות
עותקים

קיצור תולדות הישראליות

4.6 כוכבים (20 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

נתנאל אלינסון

נתנאל אלינסון, ראש מדרשת הערבה, סייר, יזם ואיש חינוך. חוקר ועוסק בחיבורים שבין החברה הישראלית, הגיאוגרפיה הארצישראלית והמסורת הישראלית. פרסם ארבעה ספרים בנושאי ארץ ישראל, תנ"ך והיסטוריה. תושב הערבה.

תקציר

ארץ ישראל איננה מולדתו של העם היהודי. הארץ שתוארה כ״זבת חלב ודבש״ היא למעשה אחת הארצות הגרועות בעולם להתיישבות, וכאילו לא די בכך, השבטיות הישראלית גרמה לפילוג פעם אחר פעם. אז איך בכל זאת דווקא לידת העם בגלות, מיקומה של הארץ והשבטיות יכולים להפוך לסיכוי הגדול של העם הזה? התשובה טמונה בסודה של הישראליות.

קיצור תולדות הישראליות עורך מסע היסטורי חדשני ומפתיע, שבאמצעותו הוא מנסה להבין את המושג הרחב שנקרא ״ישראליות״. במהלך המסע נקבל תשובות לשאלות רבות שמשפיעות על החברה הישראלית כיום: מה הן ארבע המהפכות ששינו בצורה דרמטית את פני העם היהודי בעת החדשה? מהו שורש הוויכוח בין השמאל לימין בישראל? כיצד אזורי הארץ השונים עיצבו את אופי האנשים שחיו בהם? מדוע פחדה כל כך הציונות מאזורי ההר של ארץ ישראל? למה היו מי שחיפשו את השורשים הכנעניים שלנו ולאיזו מטרה? והשאלה המטרידה מכול: מדוע מדינות היהודים שהיו כאן בעבר תמיד קרסו בשנות ה־70 להקמתן?

נתנאל אלינסון, ראש מדרשת הערבה, סייר, יזם ואיש חינוך. חוקר ועוסק בחיבורים שבין החברה הישראלית, הגיאוגרפיה הארצישראלית והמסורת הישראלית. פרסם ארבעה ספרים בנושאי ארץ ישראל, תנ"ך והיסטוריה. תושב הערבה.

פרק ראשון

משבר הדור השלישי
 
 
בשתי הפעמים הקודמות שהתקיימה מדינה יהודית בארץ ישראל היא לא הצליחה לסיים את שנות השבעים להקמתה. אם נהיה מדויקים יותר, תמיד בשנת ה־73 היא התחילה להתפרק. בסוף שנות השבעים להקמת שתי המדינות הקודמות, העסק כבר היה גמור.
כדי להבין את הנתון המבהיל הזה ומה הוביל אליו, נעשה רגע סדר:
שלוש פעמים היתה בארץ ישראל מדינה יהודית עצמאית:
פעם ראשונה בימי דוד ושלמה, פעם שנייה בתקופת ממלכת החשמונאים, ופעם שלישית — בימינו אנו, מדינת ישראל.
מי פירק את המדינות שלנו בשתי הפעמים הקודמות?
הבבלים? היוונים? הרומאים?
לצערנו, התשובה היא אחרת: היהודים התחילו לפרק אותן. במלחמות אחים.
אחרי כמה שנים התחילו מלחמות האחים האלה?
נפתח מחשבון.
דוד המלך, שייסד את הממלכה המאוחדת בתקופת המקרא, מלך בירושלים 33 שנה. שלמה בנו, שבנה את בית המקדש והפך את ישראל למעצמה מקומית, מלך 40 שנה. אבל לאחר ששלמה מת, פרצה מלחמת אחים בטקס ההמלכה של רחבעם בנו, והממלכה שבה היו חברים כל שבטי ישראל התפלגה. מאותו רגע כבר לא היתה מדינה מאוחדת אלא שתי ממלכות נפרדות — 'ממלכת יהודה' בדרום ו'ממלכת ישראל' בצפון. הן התקיימו בנפרד זו לצד זו עד ששתיהן חרבו והוגלו.
"מדינת ישראל" הראשונה קרסה בשנה ה־73 להקמתה.
הפעם השנייה ש"מדינת ישראל" קמה היתה בתקופה החשמונאית.
יהודה המכבי ויונתן אחיו אמנם לחמו והגיעו להישגים צבאיים ומדיניים, אבל רק בימיו של שמעון אחיהם הוקמה מדינה עצמאית. באספת העם של חבר היהודים בשנת 140 לפנה"ס, הוכתר שמעון לכוהן גדול, מנהיג ומפקד הצבא, והמדינה החשמונאית קמה. אחריו מלכו יוחנן הורקנוס, אלכסנדר ינאי ושלומציון המלכה. בשנת 67 לפנה"ס מתה שלומציון המלכה. שני הבנים שלה — הורקנוס ואריסטובולוס — נלחמו ביניהם מי ימלוך. העם התפלג בין תומכי הורקנוס לתומכי אריסטובולוס והתומכים של כל צד החלו להילחם ביניהם במלחמות אחים מכוערות עם אבדות בנפש. הרומאים ניצלו את הסכסוך הפנימי בין שני האחים, נכנסו לארץ ושללו את העצמאות הצבאית והמדינית.
אם כך, משנת 140 ועד 67 לפנה"ס יוצא לנו — 73 שנים בדיוק.
אפשר לחלוק על השנה המדויקת של הניתוח ההיסטורי הזה, ויש כאלה שיוסיפו כמה שנים לכאן או לכאן, אבל הרעיון עצמו נותר זהה: עד היום, בשנות ה־70 של המדינה המאוחדת היא תמיד החלה להתפרק, ותמיד במלחמות אחים.
 
■■■
 
מה למען השם יש בשנות ה־70 שבהן הכל מתפרק?
אפשר לקרוא לזה: "משבר הדור השלישי".
שנות ה־70, בכל מוסד, מדינה או אימפריה, הן השנים שבהן מי שמתחיל לנהל את העסק זה הדור השלישי מההקמה. הדור השלישי כבר לא מכיר את דור המייסדים, שרובם כבר אינם בחיים. אבל יתרה מכך, ישנה תבנית ידועה של אובדן דרך בדור השלישי:
לדור הראשון יש משימה ברורה — לייסד את המדינה. זו משימה קשה שדורשת מאבק באויבים חיצוניים, עימות עם אתגרים גיאוגרפיים של ייצוב גבולות ואתגרים מנהליים. אבל לפחות המשימה ברורה. זהו הדור המייסד.
הדור השני מקבל מאבותיו מדינה יציבה, שכבר לא נאלצת להילחם על חייה. אבל עדיין יש לו אתגרים פנימיים ברורים למדי: לבנות את המדינה שהוא קיבל מהדור המייסד. זה דור שמייצב את הכלכלה, בונה ערים ודרכים ויוצר קשרי חוץ. הפנאי ממלחמת הקיום מאפשר בנייה של הצד החומרי של המדינה. זהו הדור הבונה.
הדור השלישי מקבל מדינה יציבה, ללא מלחמת קיום, בנויה היטב ובמצב כלכלי טוב. מהו התפקיד של הדור הזה? לצערנו, עד היום, הדור השלישי מעולם לא הצליח לענות על השאלה הזאת. מלחמות האחים שלו פירקו את המדינה בשנות ה־70 להקמתה. בהסתמך על מה שקרה עד היום, נכון לקרוא לו: הדור ההורס.1
המודל הזה קיים לא רק במדינות אלא גם בחברות עסקיות משפחתיות. יש מודל של הורדת דירוג אשראי לחברה משפחתית שמנוהלת על ידי דור שלישי, כי הסטטיסטיקה מראה שהדור הראשון מייסד, הדור השני מרחיב, והדור השלישי כבר עסוק במלחמות ירושה פנימיות. חברות שמגיעות לדור הרביעי, מקבלות דירוג אשראי גבוה כי זה מראה שהן הטמיעו את המעברים. לכן, היום הרבה בעלי חברות מוכרים אותן לפני הדור השלישי. אבל את מדינת ישראל אי אפשר למכור לסינים...
עכשיו בואו נראה איך התבנית הזאת פעלה בשתי הפעמים הקודמות שבהן היתה כאן מדינה:
בפעם הראשונה, בימי בית ראשון, דוד המלך הוא מהדור המייסד. הוא מייצב את גבולות הממלכה, מקים צבא, מוסד מלוכה ומוסדות ניהול. שלמה בנו הוא ללא ספק מ"הדור הבונה". הוא הופך את הארץ למעצמה כלכלית, בונה ערים רבות ברחבי ארץ ישראל, משפץ דרכים ויוצר קשרי מסחר ענפים, כשהשיא כמובן — בניית בית המקדש בירושלים. רחבעם, בנו של שלמה, כאמור, הוא מ"הדור ההורס", ובמאבקו מול ירבעם בן נבט הממלכה המאוחדת מתפלגת לצמיתות.
התבנית הזאת עובדת גם בפעם השנייה בהיסטוריה שיש לנו פה מדינה:
בימי בית שני, שמעון החשמונאי ויוחנן הורקנוס הם מהדור המייסד. הם מכריזים על המדינה החשמונאית, כובשים שטחים נרחבים, טובעים מטבעות ומקימים צבא. בדור הבא מושלים אלכסנדר ינאי ולאחריו שלומציון רעייתו. בימיהם נבנו מפעלי הבנייה הגדולים בארץ, הוקמו מבצרי החשמונאים ובית המקדש שופץ. הם ללא ספק מהדור הבונה. שני הבנים שלהם, הורקנוס ואריסטובולוס, נלחמים ומחריבים את המדינה. הם הדור ההורס.
האם התבנית הזאת עובדת גם במדינת ישראל השלישית?
דוד בן־גוריון ודור תש"ח נאבקים מול אויבים, מכריזים על הקמת מדינת ישראל ומייצבים את הגבולות ומוסדות המדינה. אלו הם מאפיינים ברורים של 'הדור המייסד'. גם בשנים הראשונות של המדינה הדור המייסד עוד נלחם וייצב את הגבולות, עד למלחמת יום הכיפורים שנחשבת לאחרונת המלחמות הקיומיות של המדינה הצעירה. הדור השני הפך את המדינה הענייה למעצמה כלכלית וטכנולוגית, התמודד עם עלייה, הכפיל את אוכלוסיית מדינת ישראל פי עשרה ובנה מאות יישובים חדשים וערים חדשות, ובראשן המטרופולינים הענקיים של גוש דן וירושלים. אלה הם ללא ספק מאפיינים של הדור הבונה.
והדור השלישי?
זה הדור שלנו.
האם אנחנו יודעים מה אנו רוצים?
האם לראשונה בתולדות ההיסטוריה היהודית נצליח להפוך מהדור ההורס לדור המופת?
 

נתנאל אלינסון

נתנאל אלינסון, ראש מדרשת הערבה, סייר, יזם ואיש חינוך. חוקר ועוסק בחיבורים שבין החברה הישראלית, הגיאוגרפיה הארצישראלית והמסורת הישראלית. פרסם ארבעה ספרים בנושאי ארץ ישראל, תנ"ך והיסטוריה. תושב הערבה.

סקירות וביקורות

האם מדינת היהודים מצויה כעת שוב בדור ההורס? בועז יזרעאלי הארץ 13/01/2022 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

סקירות וביקורות

האם מדינת היהודים מצויה כעת שוב בדור ההורס? בועז יזרעאלי הארץ 13/01/2022 לקריאת הסקירה המלאה >
קיצור תולדות הישראליות נתנאל אלינסון
משבר הדור השלישי
 
 
בשתי הפעמים הקודמות שהתקיימה מדינה יהודית בארץ ישראל היא לא הצליחה לסיים את שנות השבעים להקמתה. אם נהיה מדויקים יותר, תמיד בשנת ה־73 היא התחילה להתפרק. בסוף שנות השבעים להקמת שתי המדינות הקודמות, העסק כבר היה גמור.
כדי להבין את הנתון המבהיל הזה ומה הוביל אליו, נעשה רגע סדר:
שלוש פעמים היתה בארץ ישראל מדינה יהודית עצמאית:
פעם ראשונה בימי דוד ושלמה, פעם שנייה בתקופת ממלכת החשמונאים, ופעם שלישית — בימינו אנו, מדינת ישראל.
מי פירק את המדינות שלנו בשתי הפעמים הקודמות?
הבבלים? היוונים? הרומאים?
לצערנו, התשובה היא אחרת: היהודים התחילו לפרק אותן. במלחמות אחים.
אחרי כמה שנים התחילו מלחמות האחים האלה?
נפתח מחשבון.
דוד המלך, שייסד את הממלכה המאוחדת בתקופת המקרא, מלך בירושלים 33 שנה. שלמה בנו, שבנה את בית המקדש והפך את ישראל למעצמה מקומית, מלך 40 שנה. אבל לאחר ששלמה מת, פרצה מלחמת אחים בטקס ההמלכה של רחבעם בנו, והממלכה שבה היו חברים כל שבטי ישראל התפלגה. מאותו רגע כבר לא היתה מדינה מאוחדת אלא שתי ממלכות נפרדות — 'ממלכת יהודה' בדרום ו'ממלכת ישראל' בצפון. הן התקיימו בנפרד זו לצד זו עד ששתיהן חרבו והוגלו.
"מדינת ישראל" הראשונה קרסה בשנה ה־73 להקמתה.
הפעם השנייה ש"מדינת ישראל" קמה היתה בתקופה החשמונאית.
יהודה המכבי ויונתן אחיו אמנם לחמו והגיעו להישגים צבאיים ומדיניים, אבל רק בימיו של שמעון אחיהם הוקמה מדינה עצמאית. באספת העם של חבר היהודים בשנת 140 לפנה"ס, הוכתר שמעון לכוהן גדול, מנהיג ומפקד הצבא, והמדינה החשמונאית קמה. אחריו מלכו יוחנן הורקנוס, אלכסנדר ינאי ושלומציון המלכה. בשנת 67 לפנה"ס מתה שלומציון המלכה. שני הבנים שלה — הורקנוס ואריסטובולוס — נלחמו ביניהם מי ימלוך. העם התפלג בין תומכי הורקנוס לתומכי אריסטובולוס והתומכים של כל צד החלו להילחם ביניהם במלחמות אחים מכוערות עם אבדות בנפש. הרומאים ניצלו את הסכסוך הפנימי בין שני האחים, נכנסו לארץ ושללו את העצמאות הצבאית והמדינית.
אם כך, משנת 140 ועד 67 לפנה"ס יוצא לנו — 73 שנים בדיוק.
אפשר לחלוק על השנה המדויקת של הניתוח ההיסטורי הזה, ויש כאלה שיוסיפו כמה שנים לכאן או לכאן, אבל הרעיון עצמו נותר זהה: עד היום, בשנות ה־70 של המדינה המאוחדת היא תמיד החלה להתפרק, ותמיד במלחמות אחים.
 
■■■
 
מה למען השם יש בשנות ה־70 שבהן הכל מתפרק?
אפשר לקרוא לזה: "משבר הדור השלישי".
שנות ה־70, בכל מוסד, מדינה או אימפריה, הן השנים שבהן מי שמתחיל לנהל את העסק זה הדור השלישי מההקמה. הדור השלישי כבר לא מכיר את דור המייסדים, שרובם כבר אינם בחיים. אבל יתרה מכך, ישנה תבנית ידועה של אובדן דרך בדור השלישי:
לדור הראשון יש משימה ברורה — לייסד את המדינה. זו משימה קשה שדורשת מאבק באויבים חיצוניים, עימות עם אתגרים גיאוגרפיים של ייצוב גבולות ואתגרים מנהליים. אבל לפחות המשימה ברורה. זהו הדור המייסד.
הדור השני מקבל מאבותיו מדינה יציבה, שכבר לא נאלצת להילחם על חייה. אבל עדיין יש לו אתגרים פנימיים ברורים למדי: לבנות את המדינה שהוא קיבל מהדור המייסד. זה דור שמייצב את הכלכלה, בונה ערים ודרכים ויוצר קשרי חוץ. הפנאי ממלחמת הקיום מאפשר בנייה של הצד החומרי של המדינה. זהו הדור הבונה.
הדור השלישי מקבל מדינה יציבה, ללא מלחמת קיום, בנויה היטב ובמצב כלכלי טוב. מהו התפקיד של הדור הזה? לצערנו, עד היום, הדור השלישי מעולם לא הצליח לענות על השאלה הזאת. מלחמות האחים שלו פירקו את המדינה בשנות ה־70 להקמתה. בהסתמך על מה שקרה עד היום, נכון לקרוא לו: הדור ההורס.1
המודל הזה קיים לא רק במדינות אלא גם בחברות עסקיות משפחתיות. יש מודל של הורדת דירוג אשראי לחברה משפחתית שמנוהלת על ידי דור שלישי, כי הסטטיסטיקה מראה שהדור הראשון מייסד, הדור השני מרחיב, והדור השלישי כבר עסוק במלחמות ירושה פנימיות. חברות שמגיעות לדור הרביעי, מקבלות דירוג אשראי גבוה כי זה מראה שהן הטמיעו את המעברים. לכן, היום הרבה בעלי חברות מוכרים אותן לפני הדור השלישי. אבל את מדינת ישראל אי אפשר למכור לסינים...
עכשיו בואו נראה איך התבנית הזאת פעלה בשתי הפעמים הקודמות שבהן היתה כאן מדינה:
בפעם הראשונה, בימי בית ראשון, דוד המלך הוא מהדור המייסד. הוא מייצב את גבולות הממלכה, מקים צבא, מוסד מלוכה ומוסדות ניהול. שלמה בנו הוא ללא ספק מ"הדור הבונה". הוא הופך את הארץ למעצמה כלכלית, בונה ערים רבות ברחבי ארץ ישראל, משפץ דרכים ויוצר קשרי מסחר ענפים, כשהשיא כמובן — בניית בית המקדש בירושלים. רחבעם, בנו של שלמה, כאמור, הוא מ"הדור ההורס", ובמאבקו מול ירבעם בן נבט הממלכה המאוחדת מתפלגת לצמיתות.
התבנית הזאת עובדת גם בפעם השנייה בהיסטוריה שיש לנו פה מדינה:
בימי בית שני, שמעון החשמונאי ויוחנן הורקנוס הם מהדור המייסד. הם מכריזים על המדינה החשמונאית, כובשים שטחים נרחבים, טובעים מטבעות ומקימים צבא. בדור הבא מושלים אלכסנדר ינאי ולאחריו שלומציון רעייתו. בימיהם נבנו מפעלי הבנייה הגדולים בארץ, הוקמו מבצרי החשמונאים ובית המקדש שופץ. הם ללא ספק מהדור הבונה. שני הבנים שלהם, הורקנוס ואריסטובולוס, נלחמים ומחריבים את המדינה. הם הדור ההורס.
האם התבנית הזאת עובדת גם במדינת ישראל השלישית?
דוד בן־גוריון ודור תש"ח נאבקים מול אויבים, מכריזים על הקמת מדינת ישראל ומייצבים את הגבולות ומוסדות המדינה. אלו הם מאפיינים ברורים של 'הדור המייסד'. גם בשנים הראשונות של המדינה הדור המייסד עוד נלחם וייצב את הגבולות, עד למלחמת יום הכיפורים שנחשבת לאחרונת המלחמות הקיומיות של המדינה הצעירה. הדור השני הפך את המדינה הענייה למעצמה כלכלית וטכנולוגית, התמודד עם עלייה, הכפיל את אוכלוסיית מדינת ישראל פי עשרה ובנה מאות יישובים חדשים וערים חדשות, ובראשן המטרופולינים הענקיים של גוש דן וירושלים. אלה הם ללא ספק מאפיינים של הדור הבונה.
והדור השלישי?
זה הדור שלנו.
האם אנחנו יודעים מה אנו רוצים?
האם לראשונה בתולדות ההיסטוריה היהודית נצליח להפוך מהדור ההורס לדור המופת?