להתחיל עם למה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
להתחיל עם למה
מכר
מאות
עותקים
להתחיל עם למה
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

להתחיל עם למה

3.6 כוכבים (8 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

למה אתם עושים את הדברים שאתם עושים?
 
מה גורם לאנשים ולארגונים מסוימים להיות חדשניים יותר, משפיעים יותר ורווחיים יותר מאחרים? מדוע חלקם זוכים לנאמנות רבה יותר בקרב לקוחות ועובדים כאחד? ובין אלה המצליחים, מדוע רק מעטים יכולים לשחזר את הצלחתם?
 
אין הרבה מהמשותף בין מרטין לותר קינג, סטיב ג'ובס והאחים רייט, אבל כולם התחילו עם למה. יכולתם הטבעית להתחיל עם למה אפשרה להם לעורר השראה בסביבתם ולהגיע להישגים יוצאי דופן.
 
סיימון סינק חקר את המנהיגים המשפיעים ביותר בעולם וגילה שכולם חושבים, מתנהגים ומתקשרים בדיוק אותו דבר – ובדיוק ההפך מכולם. סינק מכנה את הרעיון רב העוצמה מעגל הזהב, והוא מספק שלד שעליו אפשר לבנות ארגון, להוביל תנועה, לעורר השראה ולקבל אותה. והכול מתחיל עם למה.

פרק ראשון

פתח דבר
כוחו של הלמה
 
 
את הדבר שנקרא למה גיליתי לראשונה בתקופה בחיי שבה נזקקתי לזה במיוחד. זה לא היה מחקר אקדמי או אינטלקטואלי. איבדתי את האהבה שרחשתי לעבודתי, ומצאתי את עצמי במקום קודר מאוד. לא היה שום דבר רע באיכות עבודתי, כשלעצמה. מה שאיבדתי היה את ההנאה מהעבודה. בכל אמת מידה שטחית, הייתי אמור להיות מאושר. הרווחתי לא רע. עבדתי עם לקוחות נפלאים. הבעיה הייתה שלא הרגשתי כך. כבר לא מצאתי סיפוק בעבודתי והייתי מוכרח למצוא דרך להצית מחדש את התשוקה.
 
גילוי הלמה שינה לגמרי את השקפת עולמי וגילוי הלמה האישי שלי השיב לי את התשוקה עשרת מונים בהשוואה לכל תקופה אחרת בחיי. זה היה רעיון פשוט, חזק וישים כל-כך, ששיתפתי בו את חבריי. את זה אנחנו עושים כשאנחנו מוצאים משהו בעל ערך, אנחנו חולקים אותו עם האנשים האהובים עלינו. חבריי מצאו בו השראה והתחילו לחולל שינויים גדולים בחייהם. הם הזמינו אותי לשתף ברעיון גם את חבריהם, האנשים האהובים עליהם. וכך החל הרעיון לתפוס תאוצה.
 
בשלב הזה החלטתי להפוך את עצמי לשפן ניסיונות. לא נראה לי נכון להפיץ ולקדם קונספט שאני לא מיישם בחיי בעצמי. אז החלטתי להחיל את הקונספט על חיי הלכה למעשה, מאל"ף עד תי"ו. הסיבה היחידה שאני כאן היום, בתפקיד נציג הלמה, היא בשביל אנשים אחרים.
 
אין לי יחצן. לא הוזכרתי הרבה בתקשורת. אבל הקונספט של למה מופץ בכל העולם כי הוא מדבר ישר אל הבטן של האנשים, והם חולקים אותו עם האנשים האהובים עליהם. ההזדמנות שנפלה בחלקי לכתוב ספר על הקונספט אפשרה לרעיון לקבל תפוצה גם בלעדיי. ההרצאה שנתתי ב-TEDx ומוצגת באתר ted.com ממשיכה להפיץ את המטרה, לא כאסטרטגיית מדיה חברתית כלשהי. המסר זוכה לתפוצה רחבה כי הוא אופטימי מטבעו. הוא אנושי מטבעו. ומי שמאמין בו משתף אותו.
 
ככל שיותר ארגונים ואנשים ילמדו גם הם להתחיל עם למה, יותר אנשים יתעוררו בכל יום בתחושת סיפוק מהעבודה שהם עושים. וזאת הסיבה הטובה ביותר שעולה על דעתי להמשיך לשתף אחרים ברעיון הזה.
 
לחיי ההשראה!
 
 
סיימון סינק
ניו יורק
28 ביולי, 2011
 
 
 
 
 
 
 
 
למה להתחיל עם למה?
 
 
ספר זה עוסק בדפוס המתהווה באופן טבעי, בדרך חשיבה, בהתנהגות ותקשורת המעניקה למנהיגים מסוימים את היכולת לעורר השראה באנשים הסובבים אותם. "מנהיגים מלידה", אומנם אלה באו לעולם עם נטייה מולדת לעורר השראה, אבל יכולת זו אינה שמורה רק להם. כולנו יכולים ללמוד את דפוס ההתנהלות הזה. עם קצת משמעת, כל מנהיג וכל ארגון יכול להנחיל השראה לאחרים, מחוץ לארגון ובתוכו, לעזור לקדם את הרעיונות ואת החזון שלו. כולנו יכולים ללמוד להנהיג.
 
מטרתו של ספר זה אינה סתם לנסות לתקן דברים שלא עובדים. כתבתי את הספר הזה כמדריך להתמקדות בדברים שכן עובדים ולהעצמתם. אין בכוונתי לפסול פתרונות שאחרים הציעו. רוב התשובות שאנחנו מקבלים, בהנחה שהן מתבססות על ראיות מוצקות, הן לגיטימיות לחלוטין. אבל אם אנחנו מתחילים בשאלות הלא נכונות, אם לא נבין את הסיבה, את הגורם, אפילו התשובות הנכונות יכוונו אותנו לכיוונים לא נכונים... בסופו של דבר. האמת, אתם ודאי מבינים, תמיד נחשפת... במוקדם או במאוחר.
 
הסיפורים הבאים הם סיפוריהם של אנשים ושל ארגונים המגלמים בתפישתם את הדפוס הזה. הם האנשים שמתחילים עם למה.
 
 
1
היעד שהוצב היה שאפתני. הציבור גילה התעניינות רבה. מומחים שמחו לתרום את דעתם בכל הזדמנות. הכסף היה זמין.
 
סמואל פיירפונט לאנגלי, חמוש בכל המרכיבים הדרושים להצלחה, החליט בתחילת המאה ה-20 להיות האדם הראשון שיטיס מטוס. הוא היה אדם מוערך, בעל תפקיד בכיר במכון הסמיתסוניאן, פרופסור למתמטיקה שעבד גם באוניברסיטת הרווארד. בין חבריו נמנו כמה מהאנשים המשפיעים ביותר בממשל ובעסקים, וביניהם אנדרו קרנגי ואלכסנדר גרהם בל. לאנגלי זכה למענק בסך 50,000 דולר ממשרד המלחמה כדי לממן את הפרויקט שלו, סכום אדיר לאותם ימים. הוא אסף סביבו את מיטב המוחות באותה תקופה, קבוצת חלומות אמיתית של ידע וכישרון. לאנגלי וצוותו עבדו עם החומרים הטובים ביותר, ועיתונאים ליוו אותו לכל מקום. אנשים בכל מקום עקבו בעניין רב אחר הסיפור, וחיכו בקוצר רוח לקרוא על הגשמת היעד. עם צוות מובחר ומשאבים בלתי מוגבלים, ההצלחה הייתה מובטחת.
 
או שלא?
 
כמה מאות קילומטרים משם עבדו ווילבור ואורוויל רייט על מכונת תעופה משלהם. תשוקתם לעוף הייתה כה עזה עד שעוררה את התלהבותם ואת מחויבותם של קבוצת אנשים שהקדישו את עצמם למטרה בעירם, דייטון שבמדינת אוהיו. הפרויקט שלהם לא נהנה ממימון נדיב. לא ממענקים ממשלתיים. לא מקשרים בחלונות הגבוהים. לא היו בצוות אנשים בעלי תארים אקדמיים מתקדמים ולאיש מהם לא הייתה אפילו השכלה אקדמית בסיסית, אפילו לא לווילבור ולאורוויל עצמם. אבל החבורה התכנסה בחנות אופניים צנועה ואנשיה הפכו את החזון שלהם למציאות. ב-17 בדצמבר 1903 חזתה קבוצה קטנה של אנשים באדם ממריא אל השמיים לראשונה בהיסטוריה.
 
איך קרה שהאחים רייט הצליחו במקום שבו נכשל צוות שנהנה מציוד טוב יותר, ממימון נדיב ומהשכלה רבה וגבוהה יותר?
 
זה לא היה עניין של מזל. גם האחים רייט וגם לאנגלי פעלו מתוך מוטיבציה אדירה. לשני הצוותים היה מוסר עבודה גבוה. בשניהם הייתה חשיבה מדעית. הם רדפו אחרי אותה מטרה, אבל רק האחים רייט הצליחו לעורר בסובבים אותם את ההשראה ובאמת להוביל את צוותם לפיתוח טכנולוגיה שתשנה את העולם. רק האחים רייט התחילו עם למה.
 
 
2
בשנת 1965, סטודנטים בקמפוס אוניברסיטת קליפורניה שבברקלי היו הראשונים ששרפו בפומבי את צווי הגיוס שקיבלו, במחאה על מעורבותה של אמריקה במלחמת וייטנאם. צפון קליפורניה הייתה חממה להתעוררות אנטי ממשלתית ואנטי ממסדית. המהומות בברקלי ובאוקלנד שודרו במהדורות החדשות בכל העולם, ועודדו תנועות מזדהות ברחבי ארצות הברית ובאירופה. אבל ב-1976, כמעט שלוש שנים אחרי סיום מעורבותה הצבאית של ארצות הברית בסכסוך בווייטנאם, ניצתה מהפכה מסוג שונה.
 
הם רצו לעורר הדים, הדים חזקים, אפילו לקרוא תיגר על תפישתם של אנשים על איך העולם עובד. אבל המהפכנים הצעירים לא זרקו אבנים ולא התחמשו נגד משטר סמכותי. הם החליטו לנצח את השיטה במשחק שלה. בשביל סטיב ווזניאק וסטיב ג'ובס, מייסדי אפל, שדה הקרב היה עסקים, וכלי הנשק המועדף היה המחשב האישי.
 
מהפכת המחשב האישי התחילה להבשיל כשווזניאק בנה את Apple I, המחשב האישי הראשון. הטכנולוגיה, שאז רק התחילה לעורר תשומת לב, נתפשה בעיקר ככלי לעסקים. מחשבים היו מסובכים מדי ומחירם היה מעל לתקציבו של האדם הממוצע. אבל ווזניאק, שלא הכסף הניע אותו, ייעד לטכנולוגיה מטרה נעלה יותר. הוא ראה במחשב האישי את דרכו של האדם הקטן להתחרות בתאגידים. אם יצליח למצוא דרך להפקיד את המחשב בידיו של היחיד, הוא חשב, המחשב יעניק כמעט לכולם את היכולת לבצע פעולות רבות שמבצעות חברות בעלות משאבים. המחשב האישי יוכל להשוות את תנאי המשחק ולשנות את דרכו של העולם. ווז תכנן את Apple I, ושיפר את הטכנולוגיה עם Apple II, עד לרמה שבה עלותו הייתה סבירה והשימוש בו פשוט.
 
רעיון טוב או מוצר טוב, ולא משנה כמה חזון הושקע בו וכמה הוא מעולה, לא שווה הרבה אם איש לא קונה אותו. חברו הטוב ביותר של ווזניאק באותה תקופה, סטודנט בן 21 בשם סטיב ג'ובס, ידע בדיוק מה עליו לעשות. היה לו ניסיון במכירת חלקי חילוף אלקטרוניים, והוא התגלה כהרבה יותר מסתם עוד איש מכירות טוב. הוא רצה לעשות משהו משמעותי בעולם, ודרכו לעשות זאת הייתה להקים חברה. אפל הייתה הכלי שבו הוא השתמש להתחלת המהפכה.
 
בשנתם הראשונה בעסק, עם מוצר אחד בלבד, הכניסה אפל לבעליה מיליון דולר. בשנה השנייה, הם מכרו בסכום כולל של עשרה מיליון דולר. בשנתם הרביעית, הם מכרו מחשבים בשווי של 100 מיליון דולר. בשש שנים בלבד, צמחה אפל לחברה ששווה מיליארד דולר ומעסיקה יותר מ-3,000 עובדים.
 
ווז וג'ובס לא היו לבדם במהפכת המחשב האישי. הם לא היו הבחורים החכמים היחידים בתחום. הם לא היו מבינים גדולים בעסקים. מה שייחד את אפל לא היה היכולת שלהם להקים חברה שצמחה מהר כל-כך. גם לא עצם היכולת שלהם לחשוב על סוגיית המחשב האישי מכיוון שונה. מה שייחד את אפל היה שהם הצליחו לחזור על הדפוס שוב ושוב ושוב. שלא כמו מתחריה, הצליחה אפל לאתגר את החשיבה הקונבנציונאלית בתעשיית המחשבים, בתעשיית האלקטרוניקה הזעירה, בתעשיית המוזיקה, בתעשיית הטלפונים הניידים ובתעשיית הבידור הרחבה יותר. והסיבה פשוטה. אפל מעוררת השראה. אפל מתחילה עם למה.
 
 
3
הוא לא היה מושלם. היו לו תסביכים כמו לכולם. הוא לא היה היחיד שסבל בארצות הברית של לפני מהפכת שוויון הזכויות, והיו נואמים כריזמטיים רבים אחרים. אבל למרטין לותר קינג ג'וניור היה כישרון מיוחד. הוא ידע לעורר השראה באנשים.
 
ד"ר קינג ידע שכדי להביא להצלחתה של התנועה לזכויות האזרח, כדי להביא לשינוי אמיתי וקבוע, הוא ובעלי בריתו הקרובים יצטרכו לעשות משהו מעבר. משהו נוסף למילים משלהבות ולנאומים רהוטים. כדי לחולל שינוי צריך אנשים, עשרות אלפי אזרחים ממוצעים, מאוחדים בחזון אחד. בשעה 11:00 בבוקר, ב-28 באוגוסט, 1963, הם שלחו לוושינגטון מסר שהגיע הזמן שאמריקה תפנה את פניה לכיוון חדש.
 
המארגנים של התנועה לזכויות האזרח לא שלחו אלפי הזמנות, וגם לא היה אתר אינטרנט שבו היה אפשר להתעדכן בתאריך האירוע. אבל אנשים באו. והם המשיכו לבוא. רבע מיליון איש הגיעו לבירת האומה ושמעו את המילים שההיסטוריה הפכה אותן לאלמותיות, מפיו של אדם שיוביל תנועה שתשנה את אמריקה לנצח: "יש לי חלום".
 
היכולת למשוך אנשים רבים כל-כך מכל רחבי ארצות הברית, בכל צבע ומכל גזע, להתאחד ביום הנכון, בשעה הנכונה, היא משהו מיוחד. גם אחרים ידעו מה צריך להשתנות באמריקה כדי שכל אזרחיה ייהנו משוויון זכויות, אבל רק מרטין לותר קינג הצליח להעניק לאומה שלמה את ההשראה להשתנות לא רק למען המיעוט, אלא למען כולם. מרטין לותר קינג התחיל עם למה.
 
 
 
יש מנהיגים, ויש מנהיגים שמובילים. אפל מחזיקה בשישה אחוזים מהשוק בארצות הברית ובכשלושה אחוזים בעולם, והיא אינה יצרנית מובילה בתחום המחשבים הביתיים. ובכל זאת החברה מובילה את תעשיית המחשבים וכיום היא חברה מובילה גם בתעשיות אחרות. החוויה האישית של מרטין לותר קינג לא הייתה ייחודית, אבל הוא הוביל אומה שלמה לשינוי. האחים רייט לא היו המתמודדים היחידים במרוץ לטיסה הממונעת והמאוישת הראשונה, אבל הם הובילו אותנו לעידן חדש של תעופה, ובעשותם זאת שינו לגמרי את העולם שבו אנו חיים.
 
היעדים שהם הציבו לעצמם לא היו שונים משל אחרים, והשיטות והתהליכים שלהם הועתקו בקלות. אבל האחים רייט, מייסדי אפל ומרטין לותר קינג בלטו בין כולם. הם היו שונים מהנורמה ואת ההשפעה שלהם לא קל לחקות. הם נמנים עם קבוצה מובחרת ביותר של מנהיגים שעשו משהו מיוחד במינו. הם מעניקים לנו השראה.
 
כמעט לכל אדם או ארגון יש צורך להניע אחרים לפעול מסיבה כלשהי. יש הרוצים להניע החלטה עסקית. אחרים מחפשים תמיכה או הצבעה. יש הנחושים בדעתם להניע את האנשים סביבם לעבוד קשה יותר או חכם יותר או סתם לציית לכללים. היכולת להניע אנשים אינה קשה, כשלעצמה. היא קשורה בדרך כלל לגורם חיצוני כלשהו. תמריצים מפתים או איום בענישה מפיקים לעיתים קרובות את ההתנהגות הרצויה לנו. ג'נרל מוטורס, למשל, הצליחה כל-כך בהנעת אנשים לקנות את המוצרים שלה, עד שמכרה יותר מכוניות מכל יצרן מכוניות אחר בעולם במשך יותר מ-77 שנים. החברה הייתה מובילה בתעשייה, אבל לא הובילה אותה.
 
מנהיגים גדולים, לעומת זאת, יכולים לעורר באנשים השראה לפעול. המנהיגים שיכולים לעורר השראה מעניקים לאנשים תחושה של מטרה או של שייכות שלא תלויה בשום תמריץ או הטבה חיצוניים. המנהיגים שבאמת מובילים יודעים ללכד סביבם אנשים שפועלים לא כי שכנעו אותם, אלא כי הם ספגו השראה. כאשר אדם מרגיש השראה, הדחף לפעול מגיע ממקום אישי ועמוק. הוא נוטה פחות להיות מושפע מתמריצים. חדורי ההשראה מוכנים לשלם או לספוג אי-נוחות, ואפילו סבל אישי. אדם שביכולתו לעורר השראה יסחף אחריו אנשים — תומכים, מצביעים, לקוחות, עובדים — הפועלים למען טובת הכלל לא כי הם חייבים, אלא כי הם רוצים.
 
הארגונים והמנהיגים שניחנו ביכולת הטבעית לעורר בנו השראה הם מעטים יחסית, אבל מגוונים מאוד. אפשר למצוא אותם בסקטור הפרטי והציבורי כאחד. הם נמצאים בכל מיני סוגי תעשיות — מוכרים לצרכנים או לעסקים אחרים. בלי קשר למיקומם, לכולם יש השפעה חסרת פרופורציות לגודלם בתעשיות שלהם. הם נהנים מהלקוחות הנאמנים ביותר ומהעובדים הנאמנים ביותר. הם נוטים להיות רווחיים יותר מאחרים בתחומם. הם חדשניים יותר, והחשוב מכול, הם מצליחים לקיים ולשמר את הדברים האלה לאורך זמן. רבים מהם משנים תעשיות. אחדים אפילו משנים את פני העולם.
 
האחים רייט, אפל וד"ר קינג הם רק שלוש דוגמאות. שלוש דוגמאות נוספות הן הארלי דיווידסון, דיסני וסאות'ווסט איירליינס. ג'ון פ. קנדי ורונלד רייגן הצליחו גם הם לעורר השראה. לא משנה מהיכן באו, לכולם יש דבר אחד במשותף. כל מנהיג וחברה, בלי קשר לגודל או לתחום, חושבים, פועלים ומתקשרים אותו דבר בדיוק.
 
ובדיוק ההפך מכולם.
 
מה יקרה אם כולנו נוכל לחשוב, לפעול ולתקשר כמו האנשים המעוררים בנו השראה? אני מדמיין עולם שבו היכולת להעניק השראה אינה נחלת מעטים נבחרים, אלא כלי בשירות הרוב. מחקרים מראים כי יותר מ-80 אחוזים מהאמריקנים אינם עובדים בעבודת החלומות שלהם. אם יותר אנשים היו יודעים להקים ארגונים המעוררים השראה, יכולנו לחיות בעולם שבו הסטטיסטיקה הייתה הפוכה — עולם שבו יותר מ-80 אחוזים מהאנשים אוהבים את העבודה שלהם. אנשים שאוהבים ללכת לעבודה הם יצרניים יותר ויצירתיים יותר. הם חוזרים הביתה שמחים יותר והמשפחות שלהם מאושרות יותר. יחסם לעמיתיהם וללקוחותיהם טוב יותר. עובדים חדורי השראה מובילים לחברות חזקות יותר ולכלכלות חזקות יותר. ולכן כתבתי את הספר הזה. אני מקווה לעורר באחרים השראה לעשות את הדברים שמעוררים בהם השראה כדי שיחד נוכל אולי להקים חברות וכלכלה ועולם שבהם אמון ונאמנות הם הנורמה ולא היוצא מן הכלל. הספר הזה לא נועד להגיד לכם מה לעשות או איך לעשות את זה. המטרה היא לא להתוות לכם מסלול פעולה. מטרתו היא להציע לכם את הסיבה לפעולה.
 
אם הראש שלכם פתוח לרעיונות חדשים ואתם מבקשים לייצר הצלחה ארוכת טווח ומאמינים שהצלחתכם תלויה בעזרתם של אחרים, אני מציע לכם אתגר. מעתה ואילך, תתחילו עם למה.

עוד על הספר

להתחיל עם למה סיימון סינק
פתח דבר
כוחו של הלמה
 
 
את הדבר שנקרא למה גיליתי לראשונה בתקופה בחיי שבה נזקקתי לזה במיוחד. זה לא היה מחקר אקדמי או אינטלקטואלי. איבדתי את האהבה שרחשתי לעבודתי, ומצאתי את עצמי במקום קודר מאוד. לא היה שום דבר רע באיכות עבודתי, כשלעצמה. מה שאיבדתי היה את ההנאה מהעבודה. בכל אמת מידה שטחית, הייתי אמור להיות מאושר. הרווחתי לא רע. עבדתי עם לקוחות נפלאים. הבעיה הייתה שלא הרגשתי כך. כבר לא מצאתי סיפוק בעבודתי והייתי מוכרח למצוא דרך להצית מחדש את התשוקה.
 
גילוי הלמה שינה לגמרי את השקפת עולמי וגילוי הלמה האישי שלי השיב לי את התשוקה עשרת מונים בהשוואה לכל תקופה אחרת בחיי. זה היה רעיון פשוט, חזק וישים כל-כך, ששיתפתי בו את חבריי. את זה אנחנו עושים כשאנחנו מוצאים משהו בעל ערך, אנחנו חולקים אותו עם האנשים האהובים עלינו. חבריי מצאו בו השראה והתחילו לחולל שינויים גדולים בחייהם. הם הזמינו אותי לשתף ברעיון גם את חבריהם, האנשים האהובים עליהם. וכך החל הרעיון לתפוס תאוצה.
 
בשלב הזה החלטתי להפוך את עצמי לשפן ניסיונות. לא נראה לי נכון להפיץ ולקדם קונספט שאני לא מיישם בחיי בעצמי. אז החלטתי להחיל את הקונספט על חיי הלכה למעשה, מאל"ף עד תי"ו. הסיבה היחידה שאני כאן היום, בתפקיד נציג הלמה, היא בשביל אנשים אחרים.
 
אין לי יחצן. לא הוזכרתי הרבה בתקשורת. אבל הקונספט של למה מופץ בכל העולם כי הוא מדבר ישר אל הבטן של האנשים, והם חולקים אותו עם האנשים האהובים עליהם. ההזדמנות שנפלה בחלקי לכתוב ספר על הקונספט אפשרה לרעיון לקבל תפוצה גם בלעדיי. ההרצאה שנתתי ב-TEDx ומוצגת באתר ted.com ממשיכה להפיץ את המטרה, לא כאסטרטגיית מדיה חברתית כלשהי. המסר זוכה לתפוצה רחבה כי הוא אופטימי מטבעו. הוא אנושי מטבעו. ומי שמאמין בו משתף אותו.
 
ככל שיותר ארגונים ואנשים ילמדו גם הם להתחיל עם למה, יותר אנשים יתעוררו בכל יום בתחושת סיפוק מהעבודה שהם עושים. וזאת הסיבה הטובה ביותר שעולה על דעתי להמשיך לשתף אחרים ברעיון הזה.
 
לחיי ההשראה!
 
 
סיימון סינק
ניו יורק
28 ביולי, 2011
 
 
 
 
 
 
 
 
למה להתחיל עם למה?
 
 
ספר זה עוסק בדפוס המתהווה באופן טבעי, בדרך חשיבה, בהתנהגות ותקשורת המעניקה למנהיגים מסוימים את היכולת לעורר השראה באנשים הסובבים אותם. "מנהיגים מלידה", אומנם אלה באו לעולם עם נטייה מולדת לעורר השראה, אבל יכולת זו אינה שמורה רק להם. כולנו יכולים ללמוד את דפוס ההתנהלות הזה. עם קצת משמעת, כל מנהיג וכל ארגון יכול להנחיל השראה לאחרים, מחוץ לארגון ובתוכו, לעזור לקדם את הרעיונות ואת החזון שלו. כולנו יכולים ללמוד להנהיג.
 
מטרתו של ספר זה אינה סתם לנסות לתקן דברים שלא עובדים. כתבתי את הספר הזה כמדריך להתמקדות בדברים שכן עובדים ולהעצמתם. אין בכוונתי לפסול פתרונות שאחרים הציעו. רוב התשובות שאנחנו מקבלים, בהנחה שהן מתבססות על ראיות מוצקות, הן לגיטימיות לחלוטין. אבל אם אנחנו מתחילים בשאלות הלא נכונות, אם לא נבין את הסיבה, את הגורם, אפילו התשובות הנכונות יכוונו אותנו לכיוונים לא נכונים... בסופו של דבר. האמת, אתם ודאי מבינים, תמיד נחשפת... במוקדם או במאוחר.
 
הסיפורים הבאים הם סיפוריהם של אנשים ושל ארגונים המגלמים בתפישתם את הדפוס הזה. הם האנשים שמתחילים עם למה.
 
 
1
היעד שהוצב היה שאפתני. הציבור גילה התעניינות רבה. מומחים שמחו לתרום את דעתם בכל הזדמנות. הכסף היה זמין.
 
סמואל פיירפונט לאנגלי, חמוש בכל המרכיבים הדרושים להצלחה, החליט בתחילת המאה ה-20 להיות האדם הראשון שיטיס מטוס. הוא היה אדם מוערך, בעל תפקיד בכיר במכון הסמיתסוניאן, פרופסור למתמטיקה שעבד גם באוניברסיטת הרווארד. בין חבריו נמנו כמה מהאנשים המשפיעים ביותר בממשל ובעסקים, וביניהם אנדרו קרנגי ואלכסנדר גרהם בל. לאנגלי זכה למענק בסך 50,000 דולר ממשרד המלחמה כדי לממן את הפרויקט שלו, סכום אדיר לאותם ימים. הוא אסף סביבו את מיטב המוחות באותה תקופה, קבוצת חלומות אמיתית של ידע וכישרון. לאנגלי וצוותו עבדו עם החומרים הטובים ביותר, ועיתונאים ליוו אותו לכל מקום. אנשים בכל מקום עקבו בעניין רב אחר הסיפור, וחיכו בקוצר רוח לקרוא על הגשמת היעד. עם צוות מובחר ומשאבים בלתי מוגבלים, ההצלחה הייתה מובטחת.
 
או שלא?
 
כמה מאות קילומטרים משם עבדו ווילבור ואורוויל רייט על מכונת תעופה משלהם. תשוקתם לעוף הייתה כה עזה עד שעוררה את התלהבותם ואת מחויבותם של קבוצת אנשים שהקדישו את עצמם למטרה בעירם, דייטון שבמדינת אוהיו. הפרויקט שלהם לא נהנה ממימון נדיב. לא ממענקים ממשלתיים. לא מקשרים בחלונות הגבוהים. לא היו בצוות אנשים בעלי תארים אקדמיים מתקדמים ולאיש מהם לא הייתה אפילו השכלה אקדמית בסיסית, אפילו לא לווילבור ולאורוויל עצמם. אבל החבורה התכנסה בחנות אופניים צנועה ואנשיה הפכו את החזון שלהם למציאות. ב-17 בדצמבר 1903 חזתה קבוצה קטנה של אנשים באדם ממריא אל השמיים לראשונה בהיסטוריה.
 
איך קרה שהאחים רייט הצליחו במקום שבו נכשל צוות שנהנה מציוד טוב יותר, ממימון נדיב ומהשכלה רבה וגבוהה יותר?
 
זה לא היה עניין של מזל. גם האחים רייט וגם לאנגלי פעלו מתוך מוטיבציה אדירה. לשני הצוותים היה מוסר עבודה גבוה. בשניהם הייתה חשיבה מדעית. הם רדפו אחרי אותה מטרה, אבל רק האחים רייט הצליחו לעורר בסובבים אותם את ההשראה ובאמת להוביל את צוותם לפיתוח טכנולוגיה שתשנה את העולם. רק האחים רייט התחילו עם למה.
 
 
2
בשנת 1965, סטודנטים בקמפוס אוניברסיטת קליפורניה שבברקלי היו הראשונים ששרפו בפומבי את צווי הגיוס שקיבלו, במחאה על מעורבותה של אמריקה במלחמת וייטנאם. צפון קליפורניה הייתה חממה להתעוררות אנטי ממשלתית ואנטי ממסדית. המהומות בברקלי ובאוקלנד שודרו במהדורות החדשות בכל העולם, ועודדו תנועות מזדהות ברחבי ארצות הברית ובאירופה. אבל ב-1976, כמעט שלוש שנים אחרי סיום מעורבותה הצבאית של ארצות הברית בסכסוך בווייטנאם, ניצתה מהפכה מסוג שונה.
 
הם רצו לעורר הדים, הדים חזקים, אפילו לקרוא תיגר על תפישתם של אנשים על איך העולם עובד. אבל המהפכנים הצעירים לא זרקו אבנים ולא התחמשו נגד משטר סמכותי. הם החליטו לנצח את השיטה במשחק שלה. בשביל סטיב ווזניאק וסטיב ג'ובס, מייסדי אפל, שדה הקרב היה עסקים, וכלי הנשק המועדף היה המחשב האישי.
 
מהפכת המחשב האישי התחילה להבשיל כשווזניאק בנה את Apple I, המחשב האישי הראשון. הטכנולוגיה, שאז רק התחילה לעורר תשומת לב, נתפשה בעיקר ככלי לעסקים. מחשבים היו מסובכים מדי ומחירם היה מעל לתקציבו של האדם הממוצע. אבל ווזניאק, שלא הכסף הניע אותו, ייעד לטכנולוגיה מטרה נעלה יותר. הוא ראה במחשב האישי את דרכו של האדם הקטן להתחרות בתאגידים. אם יצליח למצוא דרך להפקיד את המחשב בידיו של היחיד, הוא חשב, המחשב יעניק כמעט לכולם את היכולת לבצע פעולות רבות שמבצעות חברות בעלות משאבים. המחשב האישי יוכל להשוות את תנאי המשחק ולשנות את דרכו של העולם. ווז תכנן את Apple I, ושיפר את הטכנולוגיה עם Apple II, עד לרמה שבה עלותו הייתה סבירה והשימוש בו פשוט.
 
רעיון טוב או מוצר טוב, ולא משנה כמה חזון הושקע בו וכמה הוא מעולה, לא שווה הרבה אם איש לא קונה אותו. חברו הטוב ביותר של ווזניאק באותה תקופה, סטודנט בן 21 בשם סטיב ג'ובס, ידע בדיוק מה עליו לעשות. היה לו ניסיון במכירת חלקי חילוף אלקטרוניים, והוא התגלה כהרבה יותר מסתם עוד איש מכירות טוב. הוא רצה לעשות משהו משמעותי בעולם, ודרכו לעשות זאת הייתה להקים חברה. אפל הייתה הכלי שבו הוא השתמש להתחלת המהפכה.
 
בשנתם הראשונה בעסק, עם מוצר אחד בלבד, הכניסה אפל לבעליה מיליון דולר. בשנה השנייה, הם מכרו בסכום כולל של עשרה מיליון דולר. בשנתם הרביעית, הם מכרו מחשבים בשווי של 100 מיליון דולר. בשש שנים בלבד, צמחה אפל לחברה ששווה מיליארד דולר ומעסיקה יותר מ-3,000 עובדים.
 
ווז וג'ובס לא היו לבדם במהפכת המחשב האישי. הם לא היו הבחורים החכמים היחידים בתחום. הם לא היו מבינים גדולים בעסקים. מה שייחד את אפל לא היה היכולת שלהם להקים חברה שצמחה מהר כל-כך. גם לא עצם היכולת שלהם לחשוב על סוגיית המחשב האישי מכיוון שונה. מה שייחד את אפל היה שהם הצליחו לחזור על הדפוס שוב ושוב ושוב. שלא כמו מתחריה, הצליחה אפל לאתגר את החשיבה הקונבנציונאלית בתעשיית המחשבים, בתעשיית האלקטרוניקה הזעירה, בתעשיית המוזיקה, בתעשיית הטלפונים הניידים ובתעשיית הבידור הרחבה יותר. והסיבה פשוטה. אפל מעוררת השראה. אפל מתחילה עם למה.
 
 
3
הוא לא היה מושלם. היו לו תסביכים כמו לכולם. הוא לא היה היחיד שסבל בארצות הברית של לפני מהפכת שוויון הזכויות, והיו נואמים כריזמטיים רבים אחרים. אבל למרטין לותר קינג ג'וניור היה כישרון מיוחד. הוא ידע לעורר השראה באנשים.
 
ד"ר קינג ידע שכדי להביא להצלחתה של התנועה לזכויות האזרח, כדי להביא לשינוי אמיתי וקבוע, הוא ובעלי בריתו הקרובים יצטרכו לעשות משהו מעבר. משהו נוסף למילים משלהבות ולנאומים רהוטים. כדי לחולל שינוי צריך אנשים, עשרות אלפי אזרחים ממוצעים, מאוחדים בחזון אחד. בשעה 11:00 בבוקר, ב-28 באוגוסט, 1963, הם שלחו לוושינגטון מסר שהגיע הזמן שאמריקה תפנה את פניה לכיוון חדש.
 
המארגנים של התנועה לזכויות האזרח לא שלחו אלפי הזמנות, וגם לא היה אתר אינטרנט שבו היה אפשר להתעדכן בתאריך האירוע. אבל אנשים באו. והם המשיכו לבוא. רבע מיליון איש הגיעו לבירת האומה ושמעו את המילים שההיסטוריה הפכה אותן לאלמותיות, מפיו של אדם שיוביל תנועה שתשנה את אמריקה לנצח: "יש לי חלום".
 
היכולת למשוך אנשים רבים כל-כך מכל רחבי ארצות הברית, בכל צבע ומכל גזע, להתאחד ביום הנכון, בשעה הנכונה, היא משהו מיוחד. גם אחרים ידעו מה צריך להשתנות באמריקה כדי שכל אזרחיה ייהנו משוויון זכויות, אבל רק מרטין לותר קינג הצליח להעניק לאומה שלמה את ההשראה להשתנות לא רק למען המיעוט, אלא למען כולם. מרטין לותר קינג התחיל עם למה.
 
 
 
יש מנהיגים, ויש מנהיגים שמובילים. אפל מחזיקה בשישה אחוזים מהשוק בארצות הברית ובכשלושה אחוזים בעולם, והיא אינה יצרנית מובילה בתחום המחשבים הביתיים. ובכל זאת החברה מובילה את תעשיית המחשבים וכיום היא חברה מובילה גם בתעשיות אחרות. החוויה האישית של מרטין לותר קינג לא הייתה ייחודית, אבל הוא הוביל אומה שלמה לשינוי. האחים רייט לא היו המתמודדים היחידים במרוץ לטיסה הממונעת והמאוישת הראשונה, אבל הם הובילו אותנו לעידן חדש של תעופה, ובעשותם זאת שינו לגמרי את העולם שבו אנו חיים.
 
היעדים שהם הציבו לעצמם לא היו שונים משל אחרים, והשיטות והתהליכים שלהם הועתקו בקלות. אבל האחים רייט, מייסדי אפל ומרטין לותר קינג בלטו בין כולם. הם היו שונים מהנורמה ואת ההשפעה שלהם לא קל לחקות. הם נמנים עם קבוצה מובחרת ביותר של מנהיגים שעשו משהו מיוחד במינו. הם מעניקים לנו השראה.
 
כמעט לכל אדם או ארגון יש צורך להניע אחרים לפעול מסיבה כלשהי. יש הרוצים להניע החלטה עסקית. אחרים מחפשים תמיכה או הצבעה. יש הנחושים בדעתם להניע את האנשים סביבם לעבוד קשה יותר או חכם יותר או סתם לציית לכללים. היכולת להניע אנשים אינה קשה, כשלעצמה. היא קשורה בדרך כלל לגורם חיצוני כלשהו. תמריצים מפתים או איום בענישה מפיקים לעיתים קרובות את ההתנהגות הרצויה לנו. ג'נרל מוטורס, למשל, הצליחה כל-כך בהנעת אנשים לקנות את המוצרים שלה, עד שמכרה יותר מכוניות מכל יצרן מכוניות אחר בעולם במשך יותר מ-77 שנים. החברה הייתה מובילה בתעשייה, אבל לא הובילה אותה.
 
מנהיגים גדולים, לעומת זאת, יכולים לעורר באנשים השראה לפעול. המנהיגים שיכולים לעורר השראה מעניקים לאנשים תחושה של מטרה או של שייכות שלא תלויה בשום תמריץ או הטבה חיצוניים. המנהיגים שבאמת מובילים יודעים ללכד סביבם אנשים שפועלים לא כי שכנעו אותם, אלא כי הם ספגו השראה. כאשר אדם מרגיש השראה, הדחף לפעול מגיע ממקום אישי ועמוק. הוא נוטה פחות להיות מושפע מתמריצים. חדורי ההשראה מוכנים לשלם או לספוג אי-נוחות, ואפילו סבל אישי. אדם שביכולתו לעורר השראה יסחף אחריו אנשים — תומכים, מצביעים, לקוחות, עובדים — הפועלים למען טובת הכלל לא כי הם חייבים, אלא כי הם רוצים.
 
הארגונים והמנהיגים שניחנו ביכולת הטבעית לעורר בנו השראה הם מעטים יחסית, אבל מגוונים מאוד. אפשר למצוא אותם בסקטור הפרטי והציבורי כאחד. הם נמצאים בכל מיני סוגי תעשיות — מוכרים לצרכנים או לעסקים אחרים. בלי קשר למיקומם, לכולם יש השפעה חסרת פרופורציות לגודלם בתעשיות שלהם. הם נהנים מהלקוחות הנאמנים ביותר ומהעובדים הנאמנים ביותר. הם נוטים להיות רווחיים יותר מאחרים בתחומם. הם חדשניים יותר, והחשוב מכול, הם מצליחים לקיים ולשמר את הדברים האלה לאורך זמן. רבים מהם משנים תעשיות. אחדים אפילו משנים את פני העולם.
 
האחים רייט, אפל וד"ר קינג הם רק שלוש דוגמאות. שלוש דוגמאות נוספות הן הארלי דיווידסון, דיסני וסאות'ווסט איירליינס. ג'ון פ. קנדי ורונלד רייגן הצליחו גם הם לעורר השראה. לא משנה מהיכן באו, לכולם יש דבר אחד במשותף. כל מנהיג וחברה, בלי קשר לגודל או לתחום, חושבים, פועלים ומתקשרים אותו דבר בדיוק.
 
ובדיוק ההפך מכולם.
 
מה יקרה אם כולנו נוכל לחשוב, לפעול ולתקשר כמו האנשים המעוררים בנו השראה? אני מדמיין עולם שבו היכולת להעניק השראה אינה נחלת מעטים נבחרים, אלא כלי בשירות הרוב. מחקרים מראים כי יותר מ-80 אחוזים מהאמריקנים אינם עובדים בעבודת החלומות שלהם. אם יותר אנשים היו יודעים להקים ארגונים המעוררים השראה, יכולנו לחיות בעולם שבו הסטטיסטיקה הייתה הפוכה — עולם שבו יותר מ-80 אחוזים מהאנשים אוהבים את העבודה שלהם. אנשים שאוהבים ללכת לעבודה הם יצרניים יותר ויצירתיים יותר. הם חוזרים הביתה שמחים יותר והמשפחות שלהם מאושרות יותר. יחסם לעמיתיהם וללקוחותיהם טוב יותר. עובדים חדורי השראה מובילים לחברות חזקות יותר ולכלכלות חזקות יותר. ולכן כתבתי את הספר הזה. אני מקווה לעורר באחרים השראה לעשות את הדברים שמעוררים בהם השראה כדי שיחד נוכל אולי להקים חברות וכלכלה ועולם שבהם אמון ונאמנות הם הנורמה ולא היוצא מן הכלל. הספר הזה לא נועד להגיד לכם מה לעשות או איך לעשות את זה. המטרה היא לא להתוות לכם מסלול פעולה. מטרתו היא להציע לכם את הסיבה לפעולה.
 
אם הראש שלכם פתוח לרעיונות חדשים ואתם מבקשים לייצר הצלחה ארוכת טווח ומאמינים שהצלחתכם תלויה בעזרתם של אחרים, אני מציע לכם אתגר. מעתה ואילך, תתחילו עם למה.