הקסטה השחורה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הקסטה השחורה

הקסטה השחורה

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר מודפס

עוד על הספר

ניר מטרסו

ניר מטרסו (נולד ב-1972 ומתגורר בעיר תל אביב) הוא קומיקסאי, אנימטור ומוזיקאי ישראלי. היה חבר להקת המהפכה המיותרת בגלגולה הראשוני, אך התפרסם בעיקר בזכות פרסומי הקומיקס שלו. את המוזיקה שלו לא פרסם בשמו האמיתי עד שנת 2014, אז פרסם את אלבום הסולו הראשון שלו, זרע לוויתן. בשנת 2020 הוציא את הרומן הגרפי הראשון שלו, "הקסטה השחורה". מטרסו התפרסם בעיקר בעבור האנימציה שלו. בסרטים הכוכב הכחול, משהו טוטאלי ו"סינדרום בנטביץ'" של גור בנטביץ' הוא יצר את קטעי האנימציה המשולבים בין הקטעים. מטרסו נחשב גם לאחד מחלוצי אמנות המדיה החדשה בישראל. את קריירת הקומיקס שלו התחיל בשנת 1997, כאשר יצר את אנתולוגית הקומיקס "ביצים וקציצות: חלליות".

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/483dv4ru

תקציר

"יש קסטה שחבר השאיל לי בתחילת הניינטיז וחבר אחר איבד. עד היום אני לא יודע איך קוראים למה שהיה עליה כי זאת היתה קסטה שחורה בלי כיתוב."
 
הקסטה השחורה מתעד במילים ובאיורים את הניסיונות של ניר מטרסו לפתור את התעלומה: איזו מוזיקה הוקלטה על הקסטה ההיא משנות התשעים? הוא מראיין חברים ישנים, מתייעץ עם מומחים למוזיקת שוליים ונזכר באפיזודות אישיות מאותן שנים רחוקות.
   
הקסטה השחורה הוא רומן גרפי סוחף הנוגע בעדינות בנושאים קיומיים: חברות ואובדנה, זיכרון, הצלחה וכישלון, הקיום בשולי המיינסטרים והמקום של מוזיקה ויצירה בחיים.
 
ניר מטרסו הוא יוצר אנימציה, קומיקס ומוזיקה.

ניר מטרסו

ניר מטרסו (נולד ב-1972 ומתגורר בעיר תל אביב) הוא קומיקסאי, אנימטור ומוזיקאי ישראלי. היה חבר להקת המהפכה המיותרת בגלגולה הראשוני, אך התפרסם בעיקר בזכות פרסומי הקומיקס שלו. את המוזיקה שלו לא פרסם בשמו האמיתי עד שנת 2014, אז פרסם את אלבום הסולו הראשון שלו, זרע לוויתן. בשנת 2020 הוציא את הרומן הגרפי הראשון שלו, "הקסטה השחורה". מטרסו התפרסם בעיקר בעבור האנימציה שלו. בסרטים הכוכב הכחול, משהו טוטאלי ו"סינדרום בנטביץ'" של גור בנטביץ' הוא יצר את קטעי האנימציה המשולבים בין הקטעים. מטרסו נחשב גם לאחד מחלוצי אמנות המדיה החדשה בישראל. את קריירת הקומיקס שלו התחיל בשנת 1997, כאשר יצר את אנתולוגית הקומיקס "ביצים וקציצות: חלליות".

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/483dv4ru

סקירות וביקורות

אסתטי, אזוטרי, אבל משוקע בחיים שרון קנטור על הצלילים המשונים והפלאיים של 'הקסטה השחורה' מאת ניר מטרסו

ניר מטרסו שייך לקבוצת ה"מעצבים, אמנים, קומיקסאים ואנשים ויזואליים שהם גם מוזיקאים". 'הקסטה השחורה' שלו הוא רומן מאויר שבמרכזו קסטה – קלטת שמע – שאבדה בשנות ה-‭,90‬ כשהמוזיקה הנעלמת שהייתה עליה היא חידה ששולחת אותו למסע בזיכרון ותעתועיו, בין דירות שכורות בתל-אביב ובברלין, בין ציורי שולחן בית ספר לרגעים מופזים בגרעין. זה כמעט ספר בלשי, "כמו שרלוק הולמס, אבל של מפגרים", לאלו מאיתנו שאינם שוקטים עד שהם נזכרים בשם של שיר.

יותר מאינספור מאמרים ארכניים מצליח מטרסו להעביר את הרעיון שחיי הנפש של כל דור כרוכים בטכנולוגיה שליוותה אותו, כשבני דור האיקס, "הדור הראשון של אנשים ששמעו את הקול של עצמם מוקלט כדבר מובן מאליו", שרגלם האחת נטועה בחד-פעמיות הנשחקת, הפגומה, העגומה של האנלוגי, ורגלם השנייה מדלגת בקלילות אדישה אל עבר טכנולוגיות  עתידיות, מיטיבים לגלם את הג'נטריפיקציה של המרחבים החיצוניים והפנימיים ואת הבלוז שלצידה. "אני חסר את האפשרות ליישר קו כי אין לי שום הבנה מה הוא הקו", מעיד מטרסו על עצמו, אבל הוא הרבה יותר מובן ומלודי ממה שהוא חושב, גם בפרוזה. האיורים הנהדרים (שמזכירים אולי את הקו של קוונטין בלייק, המאייר הידוע של ספרי רואלד דאל), העיצוב העמוס והניים-דרופינג השופע של להקות ופתותי טכנולוגיה, לא מאפילים על הכתיבה הצלולה שלו: "הצלילים הצליחו לגלול את הזמן אחורה ונסעתי בהם בעיניים חצי עצומות, נושא איתי חור בחלל ובזמן שהדבר היחיד שהשתנה בו הוא אני".

'הקסטה השחורה' מלווה בשחזור מוזיקלי מהזכרון - "כמו קלסתרון משטרתי, אבל כזה שצויר ‭ 25‬שנה אחרי" - שערך מטרסו במסגרת רזידנסי בערד. כמו המקור האבוד, זו "מוזיקה אבסטרקטית ועוקצנית, אבל עם נוכחות מלודית", פאונת מקלדות בכוכב מאובק וחשוך זמן, תוצר של אינטליגנציה חוצנית לואו-טקית.

זהו רומן-אינדי, על האסתטיקה והפילוסופיה המלאות שהמושג הזה מייצג. הוא ניצב על מדף משלו: אסתטי, אזוטרי, מסרב לבוסס בצלחת הפטרי של המיינסטרים, אבל בהחלט משוקע בחיים: במארג הזוטות, בחברים, בזמן ובארכיטקטורה, כל זאת במחויבות השמורה למתפעמים ולצוחקים מהמרקם המרהיב של האקראיות - אריג של טעויות, חוסר ברירה, אי-הבנות וסטלות בינוניות - ולחומר האפל שנמצא מתחתיו.

שרון קנטור

פורסם במדור הספרות של "7 לילות"

שרון קנטור 7 לילות 11/06/2021 לקריאת הסקירה המלאה >
זה סיפור בלשי מרהיב. בתפקיד הפאם פאטאל: קלטת בן שלו הארץ 30/07/2020 לקריאת הסקירה המלאה >
בעקבות הצליל האבוד | "הקסטה השחורה": תוספת מרעננת ולא שגרתית לנוף הספרותי תום שפירא הארץ 30/06/2020 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

סקירות וביקורות

אסתטי, אזוטרי, אבל משוקע בחיים שרון קנטור על הצלילים המשונים והפלאיים של 'הקסטה השחורה' מאת ניר מטרסו

ניר מטרסו שייך לקבוצת ה"מעצבים, אמנים, קומיקסאים ואנשים ויזואליים שהם גם מוזיקאים". 'הקסטה השחורה' שלו הוא רומן מאויר שבמרכזו קסטה – קלטת שמע – שאבדה בשנות ה-‭,90‬ כשהמוזיקה הנעלמת שהייתה עליה היא חידה ששולחת אותו למסע בזיכרון ותעתועיו, בין דירות שכורות בתל-אביב ובברלין, בין ציורי שולחן בית ספר לרגעים מופזים בגרעין. זה כמעט ספר בלשי, "כמו שרלוק הולמס, אבל של מפגרים", לאלו מאיתנו שאינם שוקטים עד שהם נזכרים בשם של שיר.

יותר מאינספור מאמרים ארכניים מצליח מטרסו להעביר את הרעיון שחיי הנפש של כל דור כרוכים בטכנולוגיה שליוותה אותו, כשבני דור האיקס, "הדור הראשון של אנשים ששמעו את הקול של עצמם מוקלט כדבר מובן מאליו", שרגלם האחת נטועה בחד-פעמיות הנשחקת, הפגומה, העגומה של האנלוגי, ורגלם השנייה מדלגת בקלילות אדישה אל עבר טכנולוגיות  עתידיות, מיטיבים לגלם את הג'נטריפיקציה של המרחבים החיצוניים והפנימיים ואת הבלוז שלצידה. "אני חסר את האפשרות ליישר קו כי אין לי שום הבנה מה הוא הקו", מעיד מטרסו על עצמו, אבל הוא הרבה יותר מובן ומלודי ממה שהוא חושב, גם בפרוזה. האיורים הנהדרים (שמזכירים אולי את הקו של קוונטין בלייק, המאייר הידוע של ספרי רואלד דאל), העיצוב העמוס והניים-דרופינג השופע של להקות ופתותי טכנולוגיה, לא מאפילים על הכתיבה הצלולה שלו: "הצלילים הצליחו לגלול את הזמן אחורה ונסעתי בהם בעיניים חצי עצומות, נושא איתי חור בחלל ובזמן שהדבר היחיד שהשתנה בו הוא אני".

'הקסטה השחורה' מלווה בשחזור מוזיקלי מהזכרון - "כמו קלסתרון משטרתי, אבל כזה שצויר ‭ 25‬שנה אחרי" - שערך מטרסו במסגרת רזידנסי בערד. כמו המקור האבוד, זו "מוזיקה אבסטרקטית ועוקצנית, אבל עם נוכחות מלודית", פאונת מקלדות בכוכב מאובק וחשוך זמן, תוצר של אינטליגנציה חוצנית לואו-טקית.

זהו רומן-אינדי, על האסתטיקה והפילוסופיה המלאות שהמושג הזה מייצג. הוא ניצב על מדף משלו: אסתטי, אזוטרי, מסרב לבוסס בצלחת הפטרי של המיינסטרים, אבל בהחלט משוקע בחיים: במארג הזוטות, בחברים, בזמן ובארכיטקטורה, כל זאת במחויבות השמורה למתפעמים ולצוחקים מהמרקם המרהיב של האקראיות - אריג של טעויות, חוסר ברירה, אי-הבנות וסטלות בינוניות - ולחומר האפל שנמצא מתחתיו.

שרון קנטור

פורסם במדור הספרות של "7 לילות"

שרון קנטור 7 לילות 11/06/2021 לקריאת הסקירה המלאה >
זה סיפור בלשי מרהיב. בתפקיד הפאם פאטאל: קלטת בן שלו הארץ 30/07/2020 לקריאת הסקירה המלאה >
בעקבות הצליל האבוד | "הקסטה השחורה": תוספת מרעננת ולא שגרתית לנוף הספרותי תום שפירא הארץ 30/06/2020 לקריאת הסקירה המלאה >
הקסטה השחורה ניר מטרסו