מעשה הסריגה
דורות על גבי דורות, עוסקות נשים בסריגה, רוכנות על השיפודים ובתנועות קצובות ומרגיעות סורגות עין לעין, עין לעין, כמו תפילה חרישית. התנועות הריתמיות החוזרות על עצמן מזכירות את גלי הים, הגאות והשפל, החיים והמוות.
אמי היתה משקיעה את כל אהבתה אלינו בדמות אפודות ססגוניות וסוודרים יפהפיים. כל הצבעוניות והחמימות של נשמתה, באו לידי ביטוי בצבעים המרהיבים ובשלל הדוגמאות.
כשאמא היתה סורגת היינו יודעים שהכל בסדר, שיש בית, ביטחון וחום. התנועות שלה, תנוחת הראש ויציבות הגוף השפיעו עלינו שקט ושלווה.
אני לא סורגת. צר לי על ילדי שאינם זוכים לאותו מתת אהבה ססגוני, כפי שאני זכיתי לו. ליד הביסלי, הכיף-כיף והג'אנק פוד, הם לובשים סוודרים ממכונת הסריגה, ויש להם אמא עסוקה ומודרנית שרוצה להיות אמא טובה, אבל גם לכבוש את העולם.
לפעמים ברגעי חולשה, אני רוצה לחזור ולהיות כמו הנשים של פעם, או כמו אמי, שסורגות עין לעין, עין לעין, בתנועות ריתמיות שמזכירות את גלי הים...
סימה טלמון