ממלאת מקום
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ממלאת מקום
הוספה למועדפים

ממלאת מקום

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    • הוצאה: כתר
    • תאריך הוצאה: אוקטובר 2018
    • קטגוריה: פרוזה מקור
    • מספר עמודים: 277 עמ' מודפסים

    תקציר

    נינה מתפרנסת מצילום מתים במכון הפתולוגי, אך שואפת להיות אמנית מצליחה. כשלמכון מגיעה צעירה חסרת רוח חיים, נינה מגלה שעל שולחן המתכת הקר שוכבת כפילתה המושלמת. מרגע זה, במסע חסר גבולות ומעצורים, נינה פולשת לחיי האנשים (והחתול) שכפילתה הצעירה השאירה מאחור. מבחינתה, כל האמצעים כשרים כדי להפיק יצירת אמנות שאיש לא יישאר אדיש לה. גם לא עולם האמנות המקומי, שהוקיע אותה. 
    ממלאת מקום הוא רומן פסיכולוגי חד, תוסס וחצוף, שמציג גיבורה המסרבת לשחק לפי החוקים או אפילו להבין אותם. בין חדרי נתיחות לחללי גלריות, שניידובר לא מהססת לחשוף את המוסר הכפול של דמויותיה כדי לטוות באירוניה ובשעשוע עולם שכולו צביעות, שקרים, אמנות, סקס והרס עצמי.
    רינת שניידובר היא אמנית, סופרת ומתרגמת ילידת מקסיקו סיטי. עבודותיה, אשר תוארו לא פעם כשנויות במחלוקת, בוטות ומטרידות, הוצגו בתערוכות רבות בארץ ובעולם. "ממלאת מקום" הוא ספרה השני. 

    פרק ראשון

    מה שמוזר בכל הסיפור הזה הוא שלא יהיה מי שיכתוב את הסוף. זאת אומרת, גם בהנחה שההגיגים האלה לא יגיעו לספאם של הוצאות הספרים אלא שמישהו שם יקרא אותם ושיחליטו להוציא אותם לאור ושהספר ינחל הצלחה כזאת שעכשיו יושב אדם בשר ודם וקורא אותו — גם אז לא תדעו איך זה נגמר באמת, אם עשיתי את זה או לא עשיתי, למרות שאני עצמי דווקא רואה טוב מאוד את הצינור ואת השקית השקופה שפרושׂים על המיטה שלי, מתחת לבלון ההליום הוורוד שקניתי לכבוד המאורע, וגם את מצלמת הווידיאו שמחכה על החצובה שאלחץ על רקורד כדי לתעד את נשימתי האחרונה. "נשימתי האחרונה". כמה דרמטי זה נשמע. בכל אופן, אני מקווה שהתוצאה תהיה יפה כמו שתכננתי. שאחזור אליכם בתור יצירת אמנות. אבל עזבו. ממילא בימינו לא ממש חשוב מה קרה באמת, העיקר שיֵצא מזה סלפי מושלם. ועכשיו נעשה ריסטארט, כי למקרה שלא שמתם לב - הפִּסקה הראשונה הזאת היא בעצם תוספת. כמו סרט שקושרים סביב אריזה של מתנה.

    עוד על הספר

    • הוצאה: כתר
    • תאריך הוצאה: אוקטובר 2018
    • קטגוריה: פרוזה מקור
    • מספר עמודים: 277 עמ' מודפסים
    ממלאת מקום רינת שניידובר

    מה שמוזר בכל הסיפור הזה הוא שלא יהיה מי שיכתוב את הסוף. זאת אומרת, גם בהנחה שההגיגים האלה לא יגיעו לספאם של הוצאות הספרים אלא שמישהו שם יקרא אותם ושיחליטו להוציא אותם לאור ושהספר ינחל הצלחה כזאת שעכשיו יושב אדם בשר ודם וקורא אותו — גם אז לא תדעו איך זה נגמר באמת, אם עשיתי את זה או לא עשיתי, למרות שאני עצמי דווקא רואה טוב מאוד את הצינור ואת השקית השקופה שפרושׂים על המיטה שלי, מתחת לבלון ההליום הוורוד שקניתי לכבוד המאורע, וגם את מצלמת הווידיאו שמחכה על החצובה שאלחץ על רקורד כדי לתעד את נשימתי האחרונה. "נשימתי האחרונה". כמה דרמטי זה נשמע. בכל אופן, אני מקווה שהתוצאה תהיה יפה כמו שתכננתי. שאחזור אליכם בתור יצירת אמנות. אבל עזבו. ממילא בימינו לא ממש חשוב מה קרה באמת, העיקר שיֵצא מזה סלפי מושלם. ועכשיו נעשה ריסטארט, כי למקרה שלא שמתם לב - הפִּסקה הראשונה הזאת היא בעצם תוספת. כמו סרט שקושרים סביב אריזה של מתנה.