ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
מרגו צריכה כסף

תקציר

סיפור נועז, מצחיק ומחמם לב על ניסיונה של אישה צעירה לתמרן בין החיים הבוגרים, האימהוּת הטרייה וחשבון הבנק המדולדל בעולמנו שהולך ונעשה מקוון – מאת מחברת THE KNOCKOUT QUEEN, שהגיע לרשימה הקצרה של פרס פן/פוקנר וזכה לשבחים רבים.

מרגו מילֶט, בתם של מלצרית במועדון חשפנות ושל מתאבק מקצועי לשעבר, ידעה תמיד שהיא תצטרך להסתדר בחיים בכוחות עצמה. היא נרשמת לקולג' הקהילתי הקרוב לביתה אבל אין לה מושג ממה תתפרנס. היא עדיין מחפשת את עצמה, ונקלעת לרומן קצר עם המרצה שלה לספרות אנגלית. אמנם הרומן קצר, אבל מרגו נכנסת להיריון. למרות כל העצות שהיא מקבלת, היא מחליטה להמשיך עם ההיריון וללדת את התינוק, בעיקר מתוך תמימות וכמיהה למשהו גדול יותר.

בגיל 20, מרגו לבדה עם תינוק, מובטלת ועומדת על סף פינוי מדירתה השכורה. היא זקוקה לעירוי מהיר של מזומנים. כשאביה המרוחק, ג'ינקס, מופיע על סף דלתה ומבקש לעבור לגור איתה, היא מסכימה בתמורה לעזרה בטיפול בתינוק. ואז מרגו מתחילה לרקום תוכנית: היא תתחיל להעלות פוסטים לאונליפאנס בתור ניסוי. עד מהרה היא מוצאת את עצמה מתאימה תובנות של ג'ינקס מעולם ההיאבקות לעיסוק החדש שלה. למשל, היא לומדת ממנו איך לבנות דמות מרתקת ולגרום לקהל להתאהב בה. מהר מאוד, מרגו הופכת להצלחה מסחררת. האם זה יהיה הפתרון לכל הבעיות שלה, או שאולי מחיר הפרסום באינטרנט גבוה מדי?

מרגו צריכה כסף הוא סיפור מצחיק עד דמעות, מלא תובנות חדות וגם רוך, בכיכובה של גיבורה צעירה ומעוררת אהבה, שמתאמצת לחלץ כסף וכוח מעולם שלא מעוניין להעניק לה אותם. הספר בוחן בכנות את מידת השליטה שיש לאדם על עצמו ועל חייו, ומשרטט סיפור מעצים של הצלחה באינטרנט ומחוץ לו.

"ספר מבדר מאוד שקל לאהוב". – The New York Times Book Review

מין בשאינו מינו / רן בן-נון
מרגו צריכה כסף הוא ספר הרבה יותר חכם מהנראה לעין
מין בשאינו מינו / רן בן-נון
מרגו צריכה כסף הוא ספר הרבה יותר חכם מהנראה לעין
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • מרגו מחליטה ללדת את בנה הפעוט בודהי כהתרסה. גם אמה שייאן וגם אביו של הפעוט, מארק, המרצה שלה לספרות בקולג' הקהילתי, חושבים שהיא צריכה לעבור הפלה, אבל מרגו מתעקשת, ועכשיו היא בצרות. הסטודנטית בת ה-19 מהעיירה המשמימה פולרטון קליפורניה, עובדת במלצרות, גרה עם שלוש שותפות, והיא ובעצם חסרת כל - מה תעשה? "מרגו צריכה כסף", ספרה המתוחכם והשנון להפתיע של רופי תורפ, מתחיל בנקודת פתיחה בלתי אפשרית. אבל משם, כידוע, אפשר רק לעלות.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • חתונה של אחרים/ אליסון אספק
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • קליל, אך לא קליל מדי.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • מרגו נעה באלגנטיות בין דיבור בגוף ראשון לגוף שלישי, שבו בעצם עצמה העתידית מדברת על מרגו הצעירה. זה קצת מלאכותי, אבל חמוד ועובד - כמו שלמדה מאבא מארק, איש הטקסטים הנשוי מאוד. היא כמעט לועגת לעצמה, אינטלקטואלית צעצוע שכמותה, אבל אט אט אנו מתחילים להבין למה רופי תורפ היתה מועמדת לפרס פן פוקנר על ספרה הקודם; הקלילות שלה לגמרי מתעתעת ומסתירה שכבות של תחכום קודר. וכך, בסגנון קומי קליל, תורפ נוגעת בנושאים הכי כבדים ורציניים שיש: פמיניזם ופוסט פמיניזם, משפחה והורות, מעמדות חברתיים ופערים כלכליים (כלומר איך זה להיות וייט טראש באמריקה) ובעיקר זהו דיון חשוב וערוני בנושא זכות האישה על גופה; הצביעות הזו - אסור לעבור הפלה, אבל אחר כך ישפטו אותך לחומרה כל חייך כאמא צעירה מדי. בגדול, זה אחד הספרים הכי חדים ומדויקים שנכתבו על אמריקה של טראמפ, ועם זאת הוא כיפי להפליא, זורם, מהנה, עם קטעים בלתי צפויים של עומק מרשים, אפילו ברמה הלשונית-יצירתית.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • כצפוי, מרגו מאבדת את עבודתה, נושרת מהקולג' ורבה עם שותפותיה לדירה, שעוזבות. אבל אז מופיע ג'ינקס, אביה האובד, מתאבק מקצועי שפרש אחרי עוד גמילה ממשככי כאבים והרואין. הוא יהיה השותף החדש שלה לדירה (בנוסף לסוזי, חובבת משחקי הלארפ שלובשת דרך קבע תחפושת של עלפית) והוא זה שמכיר לה את קסם האונליפאנס. מרגו קוראת לדמות שלה "רוח רפאים רעבה" ואט אט, בעזרתם של ג'ינקס וסוזי, בונה לעצמה פרסונה. באופן ממש לא תקין פוליטית, יש בספר מעין מדריך להצלחה באונליפאנס; איך להפוך לאחת שהמנויים ממשיכים לעקוב אחריה ולא עוברים הלאה, למרות שהנטייה הגברית הידועה היא לגוון כמה שיותר, כפי שמסביר ג'ינקס בכובד ראש. כאן מגיע דיון שלם על הכוח שעובר אל האישה המתפשטת לפרנסתה ועד כמה זה לגיטימי. מכל הצדדים, זה דיון מרתק - תורפ הופכת אותו לכזה באמצעות הסגנון הכאילו אגבי ולא מתאמץ שלה; היא תמיד מספרת, אף פעם לא חופרת.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • עדיין. אל תקחו את זה יותר מדי ברצינות.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • ויש אפילו לאב אינטרסט - ג'יי-בי, החנון הכי מתוק שנכנס השנה לספרות העולמית (למה הוא באונליפאנס? הו, שאלה מצוינת). למות עליו.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "איך מעבירים את הדרך שלך להתהלך בעולם כאילו אי־אפשר לפגוע בך, אף על פי שאת נפגעת נורא, אבל יש משהו יפה כל כך בחופשיות, בחוסר הזהירות, ו... ובאומץ שיש בזה"
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • אבוי, איזה חור זה פולרטון, קליפורניה. אולי אפשר איזה סיור בנאפה ואלי במקום?
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • כן. תורפ היא כותבת מעולה. נשמח לקרוא ממנה גם דברים קצת יותר כבדים ורציניים.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • העלילה מתחילה לתפוס תאוצה כשמרגו מוצאת שתי חברות שאיתן ניתן ליצור סרטים לטיקטוק כדי לקדם את עסקי האונליפאנס, כשתורפ מיטיבה לנסח את הפאתטיות של המין הגברי - לשלוח למישהי דיק פיק ולשלם לה לא מעט כדי שתעביר ביקורת ותדרג את האיבר שלך, כמה עצוב. ונשאלת השאלה: האם מרגו היא בחורה מעיירה קטנה שבאה לנצח את הפטריארכיה, או עובדת תעשיית המין שמוכרת את גופה לכל מי שמוכן לשלם? לא תקבלו תשובה, אבל לא תפסיקו לחשוב על זה.