ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
אגם טום

תקציר

לארה לא העלתה על דעתה ששלוש בנותיה הבוגרות יחזרו להתגורר איתה בחוות הדובדבנים המשפחתית. למעשה היא לא תיארה לעצמה שהיא תהיה אימא לשלוש בנות או תקטוף דובדבנים בחווה משלה; הרי היא הייתה שחקנית הוליוודית מבטיחה ומפורסמת עוד לפני שמלאו לה עשרים, היא שיחקה בפסטיבלי תאטרון נחשבים, וסרטיה המעטים נחשבים קלאסיקות עד עצם היום הזה. החווה יפה אך תובענית. אין די ידיים עובדות, הימים הולכים ומתקצרים, ועזרת בנותיה נחוצה עד מאוד. הן מסכימות, בתנאי: הן ישקו, יקטפו וימיינו דובדבנים עד שקיעת החמה אם אימן תסכים – אחת ולתמיד – לספר להן על חייה הקודמים, על תהילתה הקצרה ועל הרומן המופלא והמסתורי שהיה לה עם כוכב נערץ אחד, שחקן
אגדי ואלמותי בשם פיטר דיוק. אף לא אחת מהן יודעת כמה מערער ומסוכן הסיפור התמים הזה. עצם אזכור שמו של דיוק עשוי להפריד את האם מבתִה הבכורה, לייאש את האמצעית ולנכר את בת הזקונים מאחיותיה. אך עסקה זו עסקה – אט־אט לארה חושפת את סיפורה.

אגם טום הוא רומן מתוק־מריר, על מחירן של פנטזיות, על הבטחות שהופרו ועל כוחו המזהיר של יום שקט ורגיל למראה בחיק המשפחה.

הרומן החדש של אן פאצ'ט הוא רב־מכר עולמי יוצא דופן, שתורגם לעשרות שפות והוזכר בכל רשימת מצטיינים שנתית ובכל אתר ספרות נחשב. הוא ממשיך את הצלחת ספריה הקודמים, ובראשם כל המשפחות המאושרות, הבית ההולנדי ואדונית השקרנים. פאצ'ט היא מן הסופרים האמריקאים המצליחים ביותר בעולם, ואף הקימה רשת חנויות ספרים בשם פגסוס. זהו ספרה התשיעי.

יכולתי להיות כוכבת / רן בן-נון
אגם טום רחוק מלהיות אחד מספריה הגדולים של אן פאצ'ט, אבל עדיין הוא מאוד נעים לקריאה
יכולתי להיות כוכבת / רן בן-נון
אגם טום רחוק מלהיות אחד מספריה הגדולים של אן פאצ'ט, אבל עדיין הוא מאוד נעים לקריאה
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • קיץ בחווה בצפון מדינת מישיגן, בתקופת הקורונה. אמא לארה קוראת לבנותיה אמילי, מייזי ונל לחזור הביתה ולעזור בקטיף הדובדבנים והתפוחים במטע המשפחתי. אמילי, שהייתה ילדה פרועה, פיצתה את הוריה על ימי המרד בכך שהבטיחה לחזור ולנהל את החווה במקומם, ולכן למדה ניהול משק חקלאי; מייזי לומדת וטרינריה ונל לומדת משחק. הן חוזרות הביתה כי הקולג' נסגר ואין מספיק פועלים עונתיים בחווה. כדי להעביר את הזמן, לפתות אותן להישאר ולספק את סקרנותן, לארה מספרת להן על הימים בהן היתה שחקנית הוליוודית מן המניין, ואפילו יצאה עם כוכב העל דיוק, זה שאמילי המתבגרת טענה שהיא בתו, ושג'ו בעלה של לרה אינו אביה האמיתי. אן פאצ'ט שוב עושה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב , רוקמת רומן אמריקאי משפחתי מושלם, עם כל התסבוכות והרגשות המעורבים, המתחים, הסודות והשקרים, שהופכים משפחה לבית שאנשים חיים בו ואפילו שורדים אותו, ובעיקר לסיפור טוב.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • ההסכם/ ג'ודי פיקו
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • נעים מאוד.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • על אגם טום שורה מעין מתיקות הוליוודית, הקלילות הכאילו מרפרפת הזאת, שבתוכה מוטמעים המסרים העמוקים על הדרך שבה המקום שממנו אנו באים מושתל אל תוך הדי-אן-איי שלנו כמו באיזה צו גורל שלא ניתן להתנגד לו. כל זה טבוע בתוך צורת סיפור שובת לב ששואבת אותנו לתוכה: האיזון בין הסיפור ההוליוודי הנוצץ בנוסח כוכב נולד, לבין הסיפור המשפחתי הקטן והאינטימי ממישיגן, ובתוכו חלוקת הדמויות: אחות גדולה פיזית וכרונולוגית שאוהבת צמחים, אחות בינונית שאוהבת חיות, ואחות קטנה וכמעט שקופה שאוהבת בני אדם, רוצה להיות שחקנית כמו אמה; ומעליהן האמא הטובה הזאת, אולי טובה מדי, והחידה האופפת אותה – למה היא אשת משפחה הנשואה לחוואי ממישיגן ולא כוכבת הנשואה לסופרסטאר באל.איי. הכל עוד יגיע, תנו למאסטרית לספר סיפור.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • אגם טום רחוק מלהיות אחד מספריה הגדולים של פאצ'ט, אין בו את הזרות המאיימת של "הבית ההולנדי" וגם לא את העוצמה הסיפורית של commonwealth (שנקרא בעברית "כל המשפחות המאושרות"). אבל זה סיפור מחמם לב באופן בלתי רגיל, שמצליח להיות רומנטי מבלי להיות ממש רומן רומנטי, לא לגמרי. זה קורה בזכות התובנות המפורסמות האלה של פאצ'ט, שתמיד נשארות אתנו אחרי הקריאה בספריה. באגם טום התובנות האלה נוגעות באופיו של הזכרון ובכוחו של הקשר המשפחתי. מה שמתקיים בין לארה לבין בנותיה ובינן לבין עצמן הוא חיבור כל כך חזק ועוצמתי, שהמילים מרגישות כאילו הן לא חזקות מספיק כדי להתמודד אתו, וזה הקסם שעושה הכתיבה של אן פאצ'ט, היא מתארת את נימי הרגש הדקים ביותר באור עמוק ויוקד, הופכת את זה לחי ואמיתי.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • זה קצת מתוק מדי, כמה מהפיתולים בעלילה קצת מוגזמים עד מופרכים, וגם המסר קצת עתיק ושמרני: אם את יכולה להיות כוכבת, תהיי כוכבת, ולא עקרת בית קוטפת דובדבנים באמצע שום מקום.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • סבסטיאן, אחיו של דיוק, המכונה "הקדוש" בצדק רב. כל אישה תשמח לגבר כזה לצידה.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • אי אפשר להסביר את האמת הפשוטה הזאת לגבי החיים: שוכחים את רובם. הדברים הכואבים שהייתם בטוחים שלעולם לא תשכחו? עכשיו אתם כלל לא בטוחים שהתרחשו, ואילו החלקים המסעירים, האושר עוצר הנשימה, הכול נשבר לרסיסים והתפזר ונהפך למשהו אחר. הזיכרונות מתחלפים בשמחות אחרות ובצער גדול יותר, ולמרבה התדהמה גם הדברים האלו נדחקים הצידה.
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • אם תמצאו חווה עם מטע דובדבנים במישיגן - ספרו לנו מיד.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • כן. אן פאצ'ט עוד תשוב - ובגדול.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • עם מערכת יחסים סבוכה של חמש דמויות שונות, טוויסטים נעימים שנמצאים בדיוק במקום הנכון, מסרים אקולוגיים חשובים ואמיתות קיומיות שמועכות את הלב וסוחטות ממנו אנחה רכה - פאצ'ט מתרווחת סנטימטר אחד מעל הקיטש המוחלט ויוצרת חווית קריאה מהנה להפליא, כמו אהבת נעורים שחוזרים אליה שוב ושוב.