ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
זונה בוונציה

תקציר

סיפורים מתחילים, ממשיכים, משתנים או נפסקים, אבל ונציה לא נגמרת לעולם.

דמות אחת בעיר אחת. עלילותיה של בחורה ישראלית כבת שלושים המחפשת ועוקבת אחר האהבה, ותופרת בדרך אינטימית את המרחב החדש שאליו היא נקלעת.

מעיר קטנה, חסרת ייחוד, היא הגיעה לוונציה לבדה, עטופה במעיל כבד, עם מזוודה קטנה, חברים ספורים וציפיות גדולות; מוכנה לוותר על כל מה שהכירה. היא לא תיירת, אלא פליטה, וחייה יצטלבו עם עיר מורכבת ולא יציבה, עומדת אך שוקעת – אולי כמוה.

ברים, ירקניות, גשרים, סירות, דירה שכורה, כנסיות, סמטאות ובני אדם אקראיים נכנסים לחייה, תחילה כמו מתוך ערפל, מאוחר יותר בלחש, ובסופו של דבר העיר מלמדת אותה – אולי גם אותנו – דבר או שניים על החיים.

זונה בוונציה היא נובלת הביכורים של אלרי כרמון, שיר הלל למושג האהבה ולחיים האורבניים כמפלט המושלם של האדם המודרני. 

שוטטות / רן בן-נון
מה עושה אישה ישראלית צעירה בעיר הכי רומנטית בעולם?
שוטטות / רן בן-נון
מה עושה אישה ישראלית צעירה בעיר הכי רומנטית בעולם?
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • הספר נקרא בשם הפרובוקטיבי זונה בוונציה, אבל הגיבורה בכלל לא כזאת. אם כבר, היא מה שנקרא קורטיזנה, בת לוויה בלשון ארכאית – וגם זה רק בפנטזיה. גיבורת ספר הביכורים המשעשע והשנון של אלרי כרמון מגיעה מעיירה דרומית נידחת אל עיר התעלות ההיסטורית בעקבות פנטזיה שולית למדי – דומניקו, נצר למשפחת אצולה עשיר ומפונק, ג'ינג'י תכול עיניים, שראתה בקושי פעם אחת בסירתו הכחולה היפהפייה עם נערתו הבלונדינית היפה לא פחות. וזהו – הגיבורה החליטה שהוא שלה והיא שלו. בדרך היא תסתובב ברחובות באובססיה, תשתה קצת יותר מדי, מדי פעם תטפח את עור פניה ואולי גם איזה דיכאון קליל, ואפילו תעביר את הזמן עם נהג מונית-סירה מבוגר אך מנוסה, ולא רק איתו, כשהכל מתואר בעברית תוססת, חיה, עולה על גדותיה מעסיס ויצירתיות. זה הכי לא פמיניסטי וגם ממש לא מי-טו, אבל בהחלט יש כאן אחת שלוקחת פיקוד על חייה ועושה בדיוק את מה שהיא רוצה, גם אם לא ממש ברור מה זה לעזאזל.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • גרנד הוטל אירופה/ איליה לאונרד פייפר
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • קליל ומשגע.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • זונה בוונציה הוא כמעט פרודיה על אישה המוקדשת כולה לגברים, שאין לה זהות משל עצמה, או כמו שהיא רואה את זה – זו הזהות שלה; להיות מוקדשת למישהו באופן טוטאלי, למסור עצמה לגבר האחד והיחיד שבו חשקה, מקסימום להעביר את הזמן אם כמה אחרים עד שהאחד הזה יטרח להופיע, עד שיבין בשכלו הזכרי הפריטמיטיבי והמוגבל שהיא האחת בשבילו, האחת והיחידה.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • אז איך זה הולך לה בינתיים? איך היא מתקדמת? לא משהו, האמת. זונה בוונציה, בסופו של דבר, הוא ספר שבליבו בדידות עמוקה, ריקנות מהדהדת וציפיה אינסופית. היא באה להעביר את הזמן – עד מתי? למזלה, היא חכמה – לקטוורית בהוצאת ספרים – היא משעשעת, היא שנונה; בעיקר – מודעת. זה לא עוזר לה במיוחד, אבל יוצר טקסט מהנה, משונה במקצת ועלילה מאוד לא שגרתית.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • יש משהו קצת מקומם בדמות הזאת של אישה אינטליגנטית, מבריקה אפילו, שעסוקה במרדף אחר חתיך מטופש כלשהו.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • סילבי, החברה הכי טובה שמנסה לחלץ את הגיבורה מהדרך ללא מוצא שאליה נקלעה, ואולי לאוורר אותה באתר אחר כלשהו בעולם. בהצלחה עם זה.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • אם לא התמכרות, אז לפחות אימוץ הרגלים ידועים לשמצה: סיגריה במיטה בתום צחצוח שיניים, בירה בעשר בבוקר, אספרסו ראשון מהול בליקר דיסקרטי. אבל לא הצלחתי להתגבר על סירחון הסיגריות בחדר השינה, על אהבתי הכנה לטעם הקפה ועל הרצון ל״באושר ובעושר״ עד הסוף.
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • התשובה בגוף הסיפור.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • ברור. כרמון היא כישרון ענק, שעוד יפציע ואף יפציץ, אין בכלל ספק.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • הפנטזיה הרומנטית שרוקמת הגיבורה במוחה הקודח מתנפצת אל הסיוט האולטימטיבי – קרנבל המסכות של ונציה. העיר הקסומה בעולם הופכת לכמה שעות לגיהינום תיירותי מטומטם ומטונף, צפוף ודוחה, שאין ממנו מוצא ומותיר רק אופציה אחת – בריחה. זה אפילו לא סיפור על האבה נכזבת, אלא יותר על הבדידות והעצב שנגזרו על מי שעדיין מעזה לחלום, על הדרך שבה החיים דורכסים אותנו ומתויתירים אותנו מרוקנים, עגומים וגם קצת מלוכלכים. הגיבורה של כרמון מעלה ומעלה את סף העולב, עד שבסוף קצת בא לה להקיא מעצמה, ולנו רק מתחשק להתקלח. לעוף על עצמך זה תמיד נחמד – רק שבסוף את עלולה לנחות ולהתרסק ישר אל תוך תעלת הביוב שנקראת החיים.