ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
אחת משלהם

תקציר

באמצע חייה כחוקרת וכמדריכת טיולים הנעה ונדה ברחבי העולם, מקבלת אתי דיין הזמנה לחתונה בכפר של שבט המסאי שבקניה, שאותו היא פוקדת לעתים עם קבוצות בהדרכתה. מספר חודשים לאחר החתונה, בדרך־לא־דרך, מגיע אל דיין מכתב שבו נמסר לה שהמארחת שלה, נוֹאוֹלְטוָוטִי, חולה מאוד. דיין מחליטה לחזור אל הכפר ולפעול בדרכים יצירתיות כדי לרפא את האישה. תוך כדי שהותה שם, מתאהבת דיין בבני השבט, והם, מצדם, משיבים לה אהבה. היא מקבלת את הכינוי נָיוֹלַנְג, “אחת משלנו”, ומוזמנת לבנות בית בכפר.

אחת משלהם מגולל את סיפור חייה הייחודי והמרתק של אתי דיין, אשר נקשר באופן בלתי־צפוי ובל־יינתק בחייהם של בני שבט המסאי בקניה. שאלת מידת ההשתלבות ויכולת ההיטמעות שלה, זרה בתוכם, מרחפת כל העת מעליה. רגעי ההומור, רגשות האחווה, שותפות הגורל ושמחת החיים שהיא מגלה בין בני השבט בערבות קניה - הם שמותירים בקורא חותם עז של עולם עשיר ההולך ונגלה בפנינו.

בנימה שופעת כנות וחן, בבקיאות מרשימה ובקסם רב מספרת לנו דיין סיפורים מופלאים שכמותם טרם קראנו על אודות חיי היומיום, הטקסים המיוחדים וההתנגשות בין התרבויות, תוך התלבטות בשאלות של שייכות, כלכלה, הורות, רכושנות, מיניות, מילת נשים וגברים, פוליטיקה, מורשת, ציד ועוד.

כל קורא שמתעניין בתרבויות רחוקות, ואשר יבשת אפריקה נדמית לו כסוד ראוי לפענוח, מוזמן להרחיק נדוד בלוויית ספר זה. אתי דיין, ילידת העיר חולון (1959), בעלת תואר שני בלימודי אפריקה, מחלקת היום את זמנה בין ישראל לקניה. זהו ספרה הראשון.

שיר אהבה אפריקאי / שילה נעמן
פתאום קמה אישה ישראלית ומחליטה לקשור את גורלה בגורלם המרתק של בני שבט מסאי בקניה, בדיוק כשהם עומדים בפני מהפך באורח חייהם המסורתי.
שיר אהבה אפריקאי / שילה נעמן
פתאום קמה אישה ישראלית ומחליטה לקשור את גורלה בגורלם המרתק של בני שבט מסאי בקניה, בדיוק כשהם עומדים בפני מהפך באורח חייהם המסורתי.
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • באמצע החיים כמדריכת טיולים אתי דיין מקבלת הזמנה לחתונה בשבט המסאי אליו היא מגיעה לעתים עם קבוצות. החתונה נדחית ונדחית ובינתיים אתי מתאהבת בבני השבט והם בה. כמה חודשים אחרי החתונה היא מקבלת בדרך לא דרך מכתב שמספר לה שחברתה נוֹאוֹלְטוָוטִי חולה מאוד. אתי טסה לקנייה ומבינה שנוֹאוֹלְטוָוטִי חולה בדיכאון אחרי לידה. בסיועה של פסיכיאטרית מקומית ו"טקס גירוש" שאתי מבצעת בעזרת קרם לחות "life", נוֹאוֹלְטוָוטִי חוזרת לעצמה ולשבט. אתי הופכת רשמית ל"אחותה", מקבלת את השם נָיוֹלָנג - "אחת משלנו", ומוזמנת לבנות בית בכפר. אתי מתלבטת, אך לאחר שנות נדודים במערב אפריקה ובאוסטרליה היא מחליטה שהכפר הוא ביתה.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • משפחתי וחיות אחרות של ג'ראלד דארל, רק באפריקה
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • אנחנו רגילים לשמוע על אפריקה בהקשרים של רעב, מלחמות ושחיתות, אבל אתי מתארת אפריקה תאבת חיים מלאה באנשים אופטימיים בעלי תפיסת עולם קלילה, שיתופית ואוהבת.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • הסיפורים על חיי היומיום, הטקסים ופערי התרבות מרתקים ושופעים הומור. אתי מתלבטת בשאלות של שייכות (לבנות בית מצואת פרות כמו כולם או מעץ?) כסף (בשלב מסוים היא הופכת לכספומט של השבט), גידול ילדים, מיניות, רכושנות (בכפר הכל של כולם, כולל הילדים), בריאות, גלובליזציה ועוד.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • אתי שומרת בכתיבתה על הזיק הילדי השובב שמתאר בפליאה והתלהבות את עולם החי והטבע של שמורת השבט.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • התיאורים והדיונים אודות מילת הנשים הנהוגה בכפר אינם קלים.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • טִירִישֶׁה – נער סקרן וחכם שהופך לבנה המאומץ של אתי.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • אתי מזועזעת מהשחרור המיני של הנערות הצעירות בכפר שמחזרות אחרי נערים מבוגרים מהן עוד לפני שגופן התפתח. אנשי השבט מתפלאים לעומתה: “אבל אם היא לא תתעסק עם בנים, איך את רוצה שיצמחו לה שדיים? [...] "אנחנו מאמינים שחזה של אישה לא יצמח ולא יתפתח אם גבר לא ימזמז אותו.”
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • בספארי או בבית מול "נשיונאל ג'אוגרפיק".
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • מעניין יהיה לקרוא בעוד כמה שנים איך השפיעו התיירות, האינטרנט והאינדוודואליזם המערבי על האחדות והאחווה בין בני השבט.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • "בחברה המסאית, ההווה, וטוב שהגענו אליו - הוא העיקר. התייחסות לזמן כרונולוגי איננה רלוונטית. אין "קדימה". עונות השנה "נעות" - עונה גשומה, עונה יבשה, עונה גשומה, עונה יבשה - בעוד האנשים "עומדים". האנשים תמיד נמצאים כאן ועכשיו, בהווה". הלוואי עלינו.