ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8

תקציר

ל'קלרה והשמש' – הרומאן השמיני של אישיגורו, זוכה פרס נובל לספרות – יש מספרת בלתי־נשכחת, המַשרה את החן שלה, את האינטליגנציה הרגשית ואת הראשוניות התמימה שלה על כל העולם המסופר. 
אנו מוצאים את עצמנו בעתיד־קרוב ספקולטיבי בעיירה בארצות־הברית. המספרת קלרה היא ח"מ, "חבֵרה מלאכותית", כלומר: רובוטית הפועלת על הזנה סולארית. לקלרה סגולות עוצרות־נשימה, והיא נקנתה בחנות מיוחדת כדי להיות חברה ובת־לוויה לנערה מתבגרת, ג'וֹסי, הסובלת מהתקפי תשישות ומהקאות, פרי מחלה מסתורית.
 ג'וסי נמנית עם הקבוצה הגדולה של הילדים "המשופרים", מי שהוריהם הרהיבו לשלוח אותם לשדרוג גנטי – אף שהשדרוג הזה כרוך בסכנות. רק בפני המשודרגים פותחת החֶברה עתיד מבטיח של לימודים והשכלה גבוהה. בשנות בית־הספר כבר לא מתקיימים לימודים בְּכיתות והלמידה מתנהלת מרחוק, בפרטיות, עם "מורי מסך". בני־הנוער סובלים מבדידות ומפגיעוּת נפשית, ומפגשי אינטראקציה, שרק התלמידים "השווים" זוכים להם, אמורים להקל עליהם במידת־מה.
קלרה, החברה המלאכותית, ניחנה לא רק בתאוות לימוד ובכישרון מופלא להטמיע ולגבש את מה שהיא רואה סביבה; יותר ויותר רגשות הולכים ונעשים זמינים לה. באינטואיציה דקה היא "קוראת" מחשבות, דחפים ורצונות, ואפילו מסוגלת להקריב משהו יקר מעצמה כדי לאושש את בריאותה של ג'וסי. 
על רקע סיפור אהבתה של ג'וסי לנער לא־משודרג הופך הרומאן בהדרגה לסֵפר החוקר מה פירוש להרגיש, לאהוב – סֵפר התוהה אם קלרה תוכל לא רק ללמוד את ג'וסי ולחקות אותה, אלא גם להיות ג'וסי־עצמה. מהם גבולות האנושיוּת, שואל אישיגורו – האם בכל אחד מאיתנו טמון בכלל דבר־מה בלתי־מושג, משהו שמייחד אותו, אשר אי־אפשר לדלות, להעתיק, להעביר לגוף אחר?
השבריריוּת של המהות האנושית ושל הקשר שלה עם העולם – הנושא החוזר ברומאנים של אישיגורו – מוארת כאן מזווית חדשה ומרתקת.  

האם אנדרואידית חולמת על כבשים חשמליות? / רן בן-נון
קאזואו אישיגורו יצר את הילדה הרובוטית הכי אנושית שיש
האם אנדרואידית חולמת על כבשים חשמליות? / רן בן-נון
קאזואו אישיגורו יצר את הילדה הרובוטית הכי אנושית שיש
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • קלרה היא ח"מ, חברה מלאכותית, אנדרואידית שנועדה להקל על נטל הבדידות של נערה צעירה, ג'וסי בת ה-12, בעתיד קרוב שבו הלמידה מתבצעת רק מרחוק והילדים בודדים ועצובים, סובלים מקשיים חברתיים. קלרה היא תלמידה מופלאה של נפש האדם, קודם כל כי זה התכנות שלה, אבל גם כי יש בה משהו חריג שלא אמור להיות שם – סקרנות אינסופית, רגישות וחמלה. ב"קלרה והשמש" הנוגע ללב של קאזואו אישיגורו, אנחנו לומדים את נפש האדם יחד איתה, תוך שאנו תוהים על מה שהופך אותנו לאנושיים, על מותר האדם מן המכונה, וזה יפה עד אין קץ. ג'וסי לוקה בתסמונת גנטית קשה כתוצאה משדרוג שלא עלה יפה, ילדה מיוחדת לאנדרואידית מיוחדת, בקשר מיוחד, שאישיגורו מתאר בטכניקה הבלעדית שבה הוא שובה את ליבנו, שאותה אפשר לתאר בקווים כלליים כ"הו לא, משהו נורא עומד להתרחש; טוב, בעצם אולי לא עכשיו". אנחנו תמיד מצפים לרע מכל וליבנו עולה על גדותיו כשאיכשהו הדברים מסתדרים כאילו מאליהם, במגע קסם ספרותי שכזה.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • אמילי הנצחית/ אם. ג'יי. ויטון
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • פשוט ונעים, אך לא מתיילד.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • למה קלרה והשמש? כי הח"מים פועלים על אנרגיה סולארית וכעת, בביתה החדש בכפר, עם ג'וסי, אמה וסוכנת הבית הקשוחה, לקלרה יש את כל אור השמש שיכלה לדמיין, מה שיוצר את השלב הבא והמרהיב באבולוציה המואצת שהיא עוברת – חשיבה מיסטית על כוחן המופלא של קרני החמה. זה קצת מופרך, אבל מאוד נעים וגם, איך לומר, פשוט מחמם.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • קלרה היא גם מכונה וגם ילדה, ואישיגורו מצליח לשלב בעדינות ובחוכמה את הדיוק הדיגיטלי עם התום הילדותי, את הלמידה המהירה והחקרנות האינסופית עם הנטייה לסיכונים והשאיפה לחצות גבולות, פיזיים ומנטליים כאחד.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • כי החלק המופרך והמיסטי של הסיפור הוא לפעמים קצת מוגזם. אחרי הכל, זו יצירת מד"ב ולא פנטזיה רוחנית.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • כריסי, אמה של ג'וסי, אישה חזקה ועצמאית שתעשה הכל עבור בתה. העתיד הקרוב, נעים לגלות, הוא נשי ועוצמתי ביותר.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • תקווה. המנוולת הזו אף פעם לא עוזבת אותך לנפשך.
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • על גבעת סולסברי היפהפייה, האתר החביב על אישיגורו עוד מאז "שארית היום" הקלאסי.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • כן. ונחמד לגלות שאישיגורו חזר לעצמו אחרי המבוכה המסוימת של "הענק הקבור" החלש.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • הייעוד האמיתי של קלרה מתגלה רק בשליש האחרון של הספר, והוא גורם לנו לחשוב על המשמעות של להיות אנושי, של להיות בחיים, של גוף, נפש ונשמה. יצור מלאכותי, אפילו אם ניחן בתודעה נדירה ותובנה עילאית, הוא עדיין מכונה, ואולי טוב שכך.