ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
לזמן קצר יש בנו קסם

תקציר

זוכה פרס הספר הטוב של ניו אינגלנד לשנת 2019

לזמן קצר יש בנו קסם הוא מכתב מבן לאמו שאינה יודעת לקרוא. הוא נכתב כשהמחבר, "כלב קטן", היה בשנות העשרים המאוחרות לחייו, וחושף היסטוריה משפחתית שהחלה לפני שנולד – היסטוריה שנטועה בווייטנאם ומשמשת פתח לחלקים בחייו שאמו לא ידעה מעולם, כשהכול מוביל לתגלית בלתי נשכחת. הספר הוא עדות לאהבה הטעונה אך הוודאית בין אם יחידנית לבנה, ויש בו גם התחקות כנה להחריד אחר גזע, מעמד, גבריות ואהבה ראשונה. הספר שואל שאלות שעומדות במרכז ההוויה האמריקאית, ושקוע כמוה בהתמכרות, אלימות וטראומה, אבל גם מלוּוה בחמלה ועדינות. לזמן קצר יש בנו קסם מדבר על העוצמה הטמונה בסיפור סיפורך וגם על הדממה שמחריבה את מי שלא מצליחים לשמוע.

אושן וונג כותב בעדינות ובחן מדהימים על אנשים שחיים בין עולמות שונים לגמרי, ושואל איך אנחנו נרפאים ומצילים זה את זה בלי לזנוח את מהותנו האישית. השאלה איך לשרוד וגם למצוא בכך סוג של אושר, עומדת בבסיס ספר זה, רומן הביכורים החשוב ביותר שיצא זה שנים.
אושן וונג הוא משורר וסופר אמריקאי ממוצא וייטנאמי. כיום הוא מרצה בתוכנית לסופרים באוניברסיטת מסצ'וסטס.

הופיע ברשימות ספרי השנה 2019 של:  Booklist, Time, Washington post, The New
 Yorker,  The Guardian

משבחי הביקורות:

"לקרוא את הספר הזה, זה למלא בו את כל חייך, ולא בהכרח לזמן קצר. כתיבתו של וונג היא שירה שנשארת בדם הרבה אחרי שהמילים אזלו."
– ברברה ונדנבורג, U.S.A Today

"הספר מבריק באופן שבו הוא שם לב לא למה שמחשבותינו גורמות לנו להרגיש, אלא למה שהרגשות שלנו גורמים לנו לחשוב."
– ביקורת ספרים, "הניו יורק טיימס"

"הקריאה בלזמן קצר יש בנו קסם יכולה להרגיש כמו צפייה בפעולה של אמנות הסיבולת, או בקסם אטי ומוזר שבו עצמות הופכות לסונטות, אם לשאול את אחת המטפורות של וונג."
– ג'יה טולנטינו, "הניו יורקר"

שפה חדשה / רן בן-נון
ספר הפרוזה הראשון של המשורר המוערך הוא אירוע מכונן
שפה חדשה / רן בן-נון
ספר הפרוזה הראשון של המשורר המוערך הוא אירוע מכונן
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • ספר הפרוזה הראשון של אושן וונג, מהמשוררים העכשוויים המדוברים באמריקה, הוא אירוע ספרותי מכונן, אבל יותר מכך, הוא פשוט קריאה נפלאה. "לזמן קצר יש בנו קסם" הוא ממואר פוקח עיניים, דרמטי, שכולו תנועה בין היסטוריה כואבת לבין שפת תיאור שמיימית, יפהפייה, שכולה אור ואהבת אדם. וונג הוא בן לאם חד הורית מווייטנאם, שהגיעה לאמריקה כעשור וחצי לאחר תום המלחמה הנוראה והמיותרת ההיא, שהפכה את החיים בארצה לבלתי אפשריים. האם, שהספר כולו הוא בעצם מכתב אליה, התקיימה במצב פוסט טראומטי קבוע מכל הזוועות שחוותה בילדותה, ואת כל הסיוטים שבמוחה המיוסר העבירה לבנה, שאותו הכתה נמרצות מגיל 4 ועד גיל 13, אז אמר לה להפסיק. היא לא ידעה לקרוא, רק לצייר, אבל ממש כמו בנה, הצליחה לתאר את העולם בדרך ייחודית שאין דומה לה.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • נערות/ עמליה זיו
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • בהחלט מאתגר ומכיל לא מעט קטעים קשים לקריאה.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • "לזמן קצר יש בנו קסם" הוא סיפור על הגירה, זרות ואימה קיומית. סבתו של וונג מביאה את אמו לעולם בתוך מלחמה מחרידה, מציאות של מוות ואונס, שחוזרת על עצמה שוב ושוב ולא ניתן להימלט ממנה. באמריקה, לעומת זאת, זו מלחמת הישרדות יומיומית של איסוף פרוטה לפרוטה בתוך אדי הכימיקלים הרעילים של המניקור-פדיקור הנצחי, כדי שלילד לא יחסר דבר. השפה מרוסקת, קטועה. אמא שלמדה רק עד גיל 5, ילד שמדבר אנגלית אבל מעדיף לשתוק כשהוא חוטף מכות בהסעה לבית הספר. זו שפה חצויה, שסועה, שהוא קורא לה שפת המלחמה.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • המשורר המופלא, איש המילים, מתחיל לגבש לעצמו זהות, להבין מיהו, רק באמצעות השפה הזו. רק כשהוא מתחיל לכתוב, הדברים מתבהרים. בגיל 14, בשנה הראשונה בתיכון, הוא מתאהב לראשונה. זה קורה בזמן עבודת קיץ בקטיף טבק בחווה בקונטיקט, צפונית לעיר מגוריו, הרטפורד. הנער שהוא מתאהב בו, טרבור, הוא נכדו של בעל החווה. וונג מוצא מילים אחרות, שפה חדשה, כדי לתאר את תשוקתו אליו, שמתפוצצת באלף צבעים וגוונים מתחת לשמש הקופחת בשדה, באסם מאובק, בקרוון חבוט.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • אזהרת שפה בוטה לפרקים ופה ושם גם תיאורים אכזריים באופן קיצוני. אם יש לכם בעיה עם זה - עדיף שתתרחקו.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • הסבתא, לואן, היא השורדת האולטימטיבית. כשמדברים על מהגרים אסיאתים שיעשו הכל למען ילדיהם ונכדיהם, הכוונה היא לנשים כאלו בדיוק. אין קץ לגודל ולעוצמת ההקרבה.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "את זוכרת את היום הכי מאושר בחייך? מה עם היום הכי עצוב? את שואלת את עצמך לפעמים אם אפשר לשלב בין העצב לאושר כדי ליצור תחושה בצבע סגול עמוק, לא טובה, לא רעה, אלא יוצאת דופן פשוט מפני שלא צריך לחיות בצד אחד שלה או בצד האחר?"
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • קונטיקט יכולה להיות מקסימה ממש. אולי לא בחלקים של הארטפורד שוונג מתאר, אבל העיירות הקטנות והכפרים הציוריים הם בהחלט מקום מוצלח לחופשת קריאה.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • הלוואי שאושן וונג יכתוב עוד ספרי פרוזה. נלך אחריו לכל מקום שאליו ייקח אותנו.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • כמו באיזו אגדה רומנטית, האהבה מביאה את שיא היופי, במיוחד כשהיא נכתבת על ידי משורר עילאי, אבל בפרוזה. הסקס גדול מהחיים, אבל גם מרגיש קצת כאילו נכרה משאול תחתיות, מהגיהינום עצמו, אלוהי אך מטונף, גורם לנו להצטער על כל רגע בחיים שבו אנו עושים משהו אחר. וזהו אושן וונג: המבט שלו על החיים מראה אותם במלוא עליבותם ונשגבותם, קדושים ואיומים. או כמו שהוא קורא לזה – חד פעמיים.