מרלין וניג (1980) היא תסריטאית, משוררת, פעילה פמיניסטית חרדית, מרצה וחוקרת קולנוע ישראלית. יש הרואים בה את מבקרת הקולנוע החרדית הראשונה בישראל ומחוצה לה. ספרה "הקולנוע החרדי" היה לרב-מכר והיווה אבן פינה בחקר היצירה הקולנועית במגזר הדתי-חרדי. בשנת 2020 ראה אור ספר ההמשך פרי מחקרה ״קולנוע משלהן״ העוסק בסרטי הגל הנשי החדש של הקולנוע החרדי ומצביע על הפיכתו של הקולנוע החרדי לסוכן שינוי חברתי. הספר מקיף היבטים תרבותיים שהעמידו את האישה החרדית כמרכז קולנועי, באמצעות מכלול מגמות שינוי שחלו בעשור השני של המאה 21 והשפיעו על תעשיית הקולנוע החרדי-נשי המתפתח. אופני הייצוג של נשים חרדיות על המסך, העמקת המסרים החתרניים שהחלו להופיע בסרטים והמעבר ההדרגתי של גברים – יוצרי קולנוע חרדי – לשדה הקולנועי-נשי (תחת שמות בדויים של נשים), אלה ועוד נחשפים בו לראשונה, כך שבהשראת סימון דה בובואר שואלת וניג מתי ואיך, באמצעות הייצוג הקולנועי, אישה נעשית לא רק אישה אלא גם חרדית.