22:07
האי צ'וֹנגמינג
סין
לוּ הָאוּ, גבר בשנות העשרים לחייו, רזה ולבוש היטב, עמד על גג מכונית זעירה כמַצנם והציץ אל מגרש החנייה שמחוץ למפעל עורות ישן, מעבר לקיר בטון בגובה שלושה מטרים.
שפע ההתרחשויות טרף את החושים: ריחהּ החומצי של הזפת, רעש המשאיות ומכבשי הכבישים, העגה הסינית שנשמעה כסטקטו של מכונת ירייה.
כבר מגיל צעיר לימדו אותו שלגורל תפקיד מכריע בחיי אדם. אלמלא חלף בדיוק ברגע ההוא על פני תחנת הדלק המסוימת הזאת, לעולם לא היה מזהה את המונגולי הנתעב, אדם שהכיר מנסיעות המשלוחים שלו ברחבי שנגחאי; לעולם לא היה עוקב אחריו אל המקום המרוחק הזה; לעולם לא היה עד למפגש של שלושת הגברים בבניין המפעל, ולכך שרק שניים יצאו משם אחר כך. מבעד לחריץ בדלת המטענים ראה איך הצעיר, הקטן מבין השלושה, מתווכח עם גבר סיני חסון לבוש בקפידה. לניד ראשו של איש העסקים חבט המונגולי בצעיר.
כעבור רגע, מחוץ לבניין, לחץ המונגולי את ידו של איש העסקים, והלה ניגש לאאודי אטומה שחורה והוסע משם. לוחית הרישוי הוארה לרגע באור הפנסים, ולוּ החסיר פעימה: הלוחית נשאה רק את הספרה 6, ופירוש הדבר שהיתה שייכת לאדם חשוב ביותר, ללא ספק נושא משרה. למה דווקא כאן?
לוּ הָאוּ החל לרעוד, ונאחז בקיר. הוא חשש לזוז ולעורר תשומת לב. גופו נשטף בגל אימה: הזדמנות. סכנה. פרס. סיכוי. גורל.
במידה מסוימת הוא קיווה שיצליח לשכוח ממה שראה, קיווה שיוכל לחמוק משם במכונית הסינית הקטנה שלו. הוא עמד לעשות כך ברגע שהמונגולי, אשר פיקח על עבודת הסלילה, נשא לפתע את ראשו לעבר הפינה המרוחקת של המגרש.
גם לו האו הסתכל לשם.
קָאוֹ! קילל בשקט. עדשת זכוכית הבהבה מעל הקיר. העדשה היתה מחוברת למצלמת וידיאו גדולה, אחוזה בזוג ידיים לבנות. וַייגוּאוֹרֵן - זר!
לו האו צנח מטה כמו אבן, גישש אחר המפתחות וכהרף עין התיישב במכונית. די, מספיק! הוא יחליט איך כדאי להשתמש במידע הזה רק אחרי שיירגע ויוכל לחשוב בהיגיון. אולי יקרא לעזרה.
אולי ילך למקדש ויבעיר קטורת.
אבל ברגע זה עליו להיעלם, לחזור לשנגחאי ולקוות שלא הבחינו גם בו.
1
16:30
רובע צַ'נגְנינג
שנגחאי, סין
לו האו רכב על האופנוע שלו, ששופץ בידיו באהבה רבה. לאופנוע, מתוצרת צ'אנג ג'יאנג, היתה מחוברת סירה שכוסתה עכשיו בבד אברזין, ותחתיו הוסתר תרמיל שאך דקות קודם לכן הכיל כסף מזומן. הרבה כסף מזומן. מסוג הכסף שלוּ נזקק לו כדי להחזיר לאביו על טעותו המטופשת. אבל עכשיו התרמיל היה כמעט ריק - נותרו בו רק כמה אלפי יואן. הוא חזר להביט ברחוב. בשנגחאי, מי שמסיר את העיניים מהתנועה עלול לשלם על כך מחיר יקר.
13... 12... 11...
העדשות האמצעיות של רמזורי שנגחאי היו לא יותר מצגי אֵל־סי־די שטוחים, שמנו את הזמן עד להתחלפות האור ואפשרו לנהגים משני עברי הצומת לשקול אם להתחשב בחוקי התנועה. לא שמישהו ציית להם, כי חוקי התנועה בשנגחאי היו בגדר המלצה יותר מאשר בגדר חוק שניתן לאכיפה.
לו האו האיץ את סיבובי המנוע - כל כך יפה הצליל הזה. הוא משך אליו מבטי קנאה.
4... 3... 2...
מאות כלי רכב התחילו לזחול לפנים. במסלול הרחב מימין, המיועד לכלי רכב דו־גלגליים, החל תרגיל דרוויני טיפוסי: האופנועים בראש, אחריהם הקטנועים, זוגות האופניים החשמליים ולבסוף האופניים. אף צופר לא נשמע. איש לא השמיע קללה. כולם ידעו את מקומם.
לו האו פנה אל רחוב יַנ'אָן, עורק תנועה ראשי בעל עשרה נתיבים, והתנועה פחתה מיד. עוד כמה פניות, והוא נכנס למכונת זמן: שנגחאי כפי שהיתה מאה שנים קודם לכן.
מחלונות הדירות התנפנפה הכביסה על מוטות במבוק, כמו דגלי תפילה צבעוניים. ברחובות היו בעיקר הולכי רגל. הוא האט, אך לא ויתר על רעם המנוע העמוק. מהקטנוע של אחד השליחים נשפכו שישה מכלי נוזל קירור של שישים ליטר, והתנועה נחסמה.
לו האו הסיט את האופנוע לימין, ופנה אל רחוב צר שמשני צדיו עמדו דוכני מכירה. זקֵנים בלי שיניים בגופיות לבנות מילאו את חלונות הקומה השנייה. קולות הצחוק של שחקני המאג'ונג הדהדו בסמטה, והתמזגו בצלילי פסנתר לא מכוון שמישהו פרט עליו מנגינה של גרשווין בלי הצלחה יתרה.
הוא קלט תנועה משמאלו: גבר רץ לקראתו בשיא המהירות, בראש מורכן. מארב שנכפה עליו בשל מכלי המים השפוכים. הסמטה היתה מבחינתו צוואר בקבוק. הוא הגניב מבט לעבר הסירה והתרמיל המוסתר בה.
התוקף הדף בכתפו את לו האו והפיל אותו מהאופנוע. שני גברים נוספים הגיעו ואחזו בו. הוא נגרר, פניו מטה, כמעט ללא הכרה, והושלך אל תא המטען של מיניוואן, שם גבר נוסף חסם את פיו בנייר דבק ואזק את ידיו בחוט פלסטיק.
ואז התחילו כולם לצרוח בבת אחת.
***
קליט דאנר הנמיך את מגן העיניים האטום של קסדתו כדי להסתיר את פניו האמריקאיות. הוא רכן על הכידון כדי להצניע את מידותיו - לא היו סינים רבים שגובהם מטר ותשעים ומשקלם 105 קילו. האיום הגיע מצד שמאל של לו האו, ולאחר שדאנר הזניק את האופנוע שלו נתפסה בוהן נעלו הימנית במסגרת בשל טעות פעוטה בשיפוט. תגובתו היתה חזקה מדי, ולפתע איבד את שיווי המשקל ועף למרחק מטרים ספורים מהמיניוואן. מקל נוּנצָ'קה טס לעברו כמו מדחף של מטוס, וגליל האלומיניום פגע בזרועו המורמת. הוא חש בעצם שנשברה. ראשו הסתחרר ומסך סגול כהה הופיע לנגד עיניו.
הוא כופף את רגלו הימנית ובעט. מקל הנוּנצ'קה פגע במעלה ירכו, אבל האיש שהחזיק בו התעופף באוויר, הוטח במסגרת המתכת של הוואן וצנח מטה חסר הכרה.
התוקף נגרר פנימה. צרחות רבות נשמעו במנדרינית.
מנוע הוואן חרק וצינור הפליטה פלט עשן, אחר נסע לאחור והתנגש בדאנר. ראשו העטוי קסדה ניתר מהאספלט. הכול החשיך.
שנייה או שתיים - אולי יותר? - חלפו. ולאחריהן הכאב. הזרוע השבורה. הירך הפצועה. הזעזוע במוחו.
הוא נגרר אל תוך הוואן וריח הזיעה, הדלק והדם הכריע אותו. הדלתות נסגרו בטריקה. וכשהוואן יצא לדרך, הוטח שטף של מילים נרגזות במנדרינית. הקסדה שלו נקרעה מעל ראשו.
"וַייגואורן!" שמע.
הוא ידע היטב שהוא לא נכלל בתוכניות שלהם. במשך חודשים עקב אחרי לו האו. מהיכן הגיעו החבר'ה האלה? הכיסוי שלו נחשף. כל המבצע התפוצץ.
הכאב שכך, ותחתיו באה דממה עמוקה וברוכה.
