הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • ישראל צריכה חוקה - למה
  • ישראל צריכה חוקה - למה
    ePublish | ספטמבר 2019 | היסטוריה ופוליטיקה | 191 עמ' מודפסים
    הצעת החוקה לישראל בספר זה מבוססת על התרשמותו של המחבר ד”ר שלמה גבאי מהחוקה של צרפת ושל ארצות-הברית. הוא חי בצרפת במשך שלוש שנים כאשר היה סטודנט לרפואה בתקופת נשיאותו של שארל דה גול. עד מהרה הבין המחבר כי גם ישראל תצא נשכרת מחוקה דומה.
    אחרי שפרש מעיסוקו כמנתח לב השקיע המחבר את עיקר מרצו בתחומי העניין שלו – היסטוריה ופילוסופיה יהודית, וכן עסק במערכות ממשל ובהשוואתן לחוקה הצרפתית והאמריקאית. בספר זה הוא טוען גם שנדרשים כמה שינויים בחוקת ארצות-הברית, כדי למנוע קשיים שהיא נתקלת בהם בימים אלה ולאפשר לנשיא טראמפ למשול ולמנוע סכנה של מלחמת אזרחים. חלק מההצעות עוסקות בהעתקת היבטים מסוימים של החוקה הצרפתית.
    באחרונה מתברר שלמעשה הושג שלום עם ירדן, מצרים, ערב הסעודית ומדינות המפרץ. ישראל צריכה להודות לנשיא טראמפ על כך שאילץ את הפלסטינים לרדת מהעץ ולעמוד נוכח המציאות, והתקווה היא שמנהיג פלסטיני אחר יסכים לבסוף לחתום על הסכם שלום המכריז על קץ המלחמה עם היהודים. אין ספק שחוקה ישראלית תעודד ותאפשר את תהליך השלום עם הערבים, מבלי לפגוע בנושאים הקשורים לדת היהודית.
    ד”ר גבאי אינו משפטן. הרעיונות שלו לגבי החוקה התגבשו לאור ניסיון החיים שלו בישראל, בצרפת ובארצות-הברית, ותוך בחינת הדמוקרטיה הישראלית והחוקה הצרפתית והאמריקאית.
    ספר זה מסביר כיצד קיומם של חוקה ושוויון זכויות של המיעוטים בישראל לא יפגע במדינה, ויאיץ את תהליך השלום.
  • ספר דיגיטלי
     
    30 18
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • הקדמה

     
    ספר זה נועד להוות תרומה לקידום החוקה, על בסיס ניסיון החיים לי במדינות שיש בהן חוקה - צרפת וארצות-הברית. חייתי בצרפת שלוש שנים בהיותי סטודנט לרפואה (בשנים 1969-1966), כאשר שארל דה גול היה נשיא צרפת. הוא אהב לנאום ברדיו ובטלוויזיה על היתרונות של 'הרפובליקה החמישית' לעומת 'הרפובליקה הרביעית'. במהרה למדתי שישראל תפיק יתרונות רבים כאשר תהיה לה חוקה דומה לזו.
    מלחמת יום הכיפורים פרצה ב-1973, עם סיום לימודיי בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב. גוייסתי למילואים כקצין רפואה בחזית המצרית בסיני, באחד הגדודים באוגדה של אריאל שרון. תוך שעות ספורות הבנתי שהמנהיגים שלנו הכשילו אותנו. הבטחתי לעצמי שיום יבוא ואספר את הסיפור שלי על המלחמה.
    נאלצתי להמתין ארבעים שנה עד שהארכיונים בישראל ובארצות-הברית נפתחו לעיון הציבור. הספר 'מדוד עד דוד לא קם כדוד' יצא לאור באנגלית בנובמבר 2014 ובעברית בשנת 2018. בפרק 12 בספר מוזכר הצורך בחוקה לישראל. הספר הנוכחי הוא המשך ישיר וטבעי של ספרי הקודם העוסק בתולדות היהדות ובמורשת בן- גוריון, וחלק מהדברים שנאמרו שם חוזרים גם בספר זה. חשוב גם לציין שספר זה קצר יחסית, ולכן אני מרשה לעצמי לחזור על דברים מסוימים כדי להדגיש אותם.
    אני מודה לאלוקים על כך שהעניק לי זיכרון טוב. ספר זה מבוסס על עובדות היסטוריות אך גם על הזיכרונות שלי ועל ניסיון החיים שלי, כולל תקופות חיים בצרפת ובארצות-הברית. אף על פי שהמחקר המדעי שלי מתמקד בשיפורים בכירורגיית חזה ולב, התחביב המרכזי שלי היה מאז ומתמיד היסטוריה יהודית ופילוסופיה יהודית, וכן שיטות ממשל והשוואה בין החוקה הצרפתית לזו האמריקאית. רצוי שהחוקה הישראלית תהיה דומה לחוקה הצרפתית, שניסוחה ב-1958 הושפע במידה רבה משארל דה גול - הנשיא הראשון בתקופת הרפובליקה החמישית של צרפת. נוסף על תרומתו של ספר זה לנימוקים המצדדים בחוקה לישראל, הוא גם מפרט מדוע החוקה האמריקאית זקוקה למספר שינויים כדי להתמודד עם הקשיים הניצבים בפני ארצות-הברית בימים אלה.
    בספרי הקודם מתחתי ביקורת על אישים רבים שכבר הלכו לעולמם. יש הסבורים שאין זה הוגן, אך המוות מעולם לא העניק לאיש חסינות מביקורת. אינני מתנצל על כך שכללתי בספרי את דעותיי על אלה שאינם יכולים להגיב. התנ"ך מלא בביקורת על כל המנהיגים היהודים, אף אחד מהם לא נמלט מביקורת בריאה זו. התרבות היהודית מבוססת על האמת. ייתכן שזו הסיבה לכך שהתנ"ך מקובל על 75 אחוזים מאוכלוסיית העולם.
    הביקורת העיקרית שלי נוגעת למנהיגים ישראלים בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים ב-1973, במיוחד גולדה מאיר ומשה דיין, על כך שלא פעלו על פי מורשת בן-גוריון והותירו רק 450 חיילים ישראלים לאורך תעלת סואץ, בעוד כמיליון חיילים מצרים ניצבים מולם ומוכנים לחצות את התעלה. זאת ועוד, גב' מאיר נאמה בטלוויזיה ב-6 באוקטובר אחרי שהמצרים החלו לחצות את התעלה, ושיקרה לאזרחי ישראל באומרה שהמצרים הפתיעו אותנו. ואולם, האמת היא שאנו יודעים כיום שהיא סיכמה עם הנרי קיסינג'ר והנשיא האמריקאי ניקסון לאפשר למצרים לחצות את התעלה, ושחצי האי סיני יהיה כמעט ריק מכוחות לשם כך (על פי הצעת השלום של סאדאת).
    אני מאשים גם את הקבינט של ממשלת ישראל שסורס בידי גב' מאיר, ובמיוחד את משה דיין, בכך שאפשרו תוכנית כה בלתי מגובשת, בעוד ישראל יכלה למנוע את חציית התעלה בקלות באמצעות הצבת שתי חטיבות שריון ומספר גדודי ארטילריה במרחק של שלושה קילומטרים מגדות התעלה. אפשר היה להצדיק זאת בקלות בפני האמריקאים ולציין שכוחות אלו נדרשים למקרה שנשיא מצרים סאדאת ימשיך במתקפה לעומק סיני. סאדאת הרי אמר לפני המלחמה שדרושים לו רק "עשרה סנטימטרים מהצד הישראלי של התעלה כדי לטעון לניצחון כלשהו ולכרות ברית שלום עם ישראל". למרבה הצער, אנחנו יודעים כיום שסאדאת החליט להמשיך במתקפתו בסיני כדי לעזור לסורים בחזית הצפון. צה"ל הגיע באיחור והחל לבלום את המתקפה, והדבר גרם לישראל אבדות נוספות. נוסף על כך התחמושת הישראלית אזלה במהירות (ראו פרקים 10 ו-11 בספר 'מדוד עד דוד לא קם כדוד').
    לא מתקבל על הדעת שאלה שהפסידו בבחירות החוקיות יכולים לגרום שיבושים ולשתק את המדינה. בספר זה מובאות גם הצעות לשינוי של עניינים מסוימים בחוקת ארצות-הברית, כך שיהיו דומים לחוקה הצרפתית. בית הנבחרים והסנאט האמריקאי ממלאים תפקיד חשוב בפיקוח, בקרה ואיזון, אבל אם הקונגרס משקיע זמן כה רב באיומים על הנשיא, הבוחרים יפסידו. הבקרה והאיזון הטובים ביותר הם הגבלת משך הכהונה וביטול מערכת השדלנות (לובינג). העם גם יצא נשכר מממשל שאינו מנהל את ענייניו ברמה הפדרלית.
     

    מבוא

     
    כיצד "כתבים חילוניים אוניברסליים" לא יפגעו באופייה היהודי של המדינה, יאיצו את תהליך השלום ולא יפגעו במיעוטים החיים בישראל? חוקה דמוקרטית תהיה תרומה נהדרת לעולם מהארץ המובטחת, נוסף על התנ"ך.
    הפסוק מספר ויקרא, י"ט, ל"ד הוא ליבת המוסר היהודי (פרק 5):
    כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם
    ויקרא, י"ט, ל"ד
    כאשר דוד בן-גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, הוא הבטיח זכויות שוות לכל אזרחיה. ללא הצהרה חשובה זו על שוויון זכויות לכל האנשים, מדינות רבות ובמיוחד ארצות-הברית ומדינות אירופה לא היו מכירות במדינת ישראל. כפי שנאמר בספר 'מדוד עד דוד לא קם כדוד' - סעיף זה היה חשוב ומחוכם ביותר. לפי חוק הלאום החדש (2018) ישראל היא מדינה יהודית והדבר יוצר בעיות רבות, ראו במיוחד את התגובה של הדרוזים. בהכרזה של בן-גוריון דובר כמובן על מדינת היהודים. ייתכן שנתניהו טעה וחוק זה אינו משנה את הכרזת העצמאות בעניין שוויון זכויות לכל האזרחים. החוק החדש הזה צריך היה לקבוע שנושא שוויון הזכויות הנזכר בהכרזת העצמאות לא ישתנה לעולם. חוקה טובה צריכה להבהיר את אי-ההבנה הזו.
    מעניין שבעקבות החוק החדש פוליטיקאים רבים מדברים על האפשרות שתהיה חוקה לישראל. החוקה צריכה להדגיש כי ארצות-הברית, קנדה ומדינות אירופה מוגדרות כמדינות נאורות ואף על פי שיש בהן הפרדה בין למדינה, בכל זאת הן נחשבות מדינות נוצריות. אין בכך כל רע. בסופו של דבר עלינו לכבד את הרוב. כך גם באשר למיעוט הערבי. 16 מדינות ערב במזרח התיכון מחשיבות עצמן מדינות מוסלמיות ואיש אינו מתלונן על כך. לפיכך צריכה להיות לישראל - המדינה היהודית היחידה - זכות להיקרא 'מדינה יהודית'.
    חייתי בישראל, בצרפת ובארצות-הברית. הייתה לי הזדמנות לחיות בצרפת בשנים 1969-1966, כאשר שארל דה גול היה הנשיא, והזדמן לי לשמוע רבות על ההבדלים בין הרפובליקה הרביעית לרפובליקה החמישית. רק אז הגעתי למסקנה שבישראל חייבת להיות מערכת שלטון דומה. לאחר סיום לימודי הרפואה בתל-אביב נסעתי להתמחות בניתוחי חזה ולב בארצות-הברית. לאחר פרישתי מהאקדמיה ומפרקטיקה של ניתוחי לב שנמשכה 25 שנים הפכתי ליזם, והקמתי חברה לפיתוח טכנולוגיה רפואית. בה בעת התחלתי לכתוב ספרים על היסטוריה ופילוסופיה יהודית (ראו פרק 12). בארצות-הברית היתה לי הזדמנות לבחון את החוקה האמריקאית במשך יותר מארבעים שנה. אז הבנתי שגם חוקה זו וגם החוקה הצרפתית זקוקות לשיפור, או אולי לפרשנות ברורה יותר (ראו פרקים 1, 2, 5).
     
     
    אחדותה של מדינה
     
    איחוד של מדינה סביב דת מסוימת אינו ישים. ברוב המדינות כמו עיראק או ישראל יש מספר דתות ועדות אתניות שונות. עלינו ללמוד לכבד את כל תפיסות העולם, דתיות או לא-דתיות. איחוד היהודים נראה פשוט יותר, בעיקר בגלל אנטישמיות. עם זאת, תמיד היו מחלוקות בין יהודים באשר לפרשנות של התנ"ך. התרבות היהודית כולה מבוססת על ויכוחים בכל נושא. למרבה המזל, לאופי הווכחני הזה יש גם יתרונות רבים.
    כל המדינות הדמוקרטיות זקוקות לחוקה. וינסטון צ'רצ'יל נהג לומר: אם יש בחדר אחד שלושה יהודים, אחד מהם הוא ראש ממשלה, השני נשיא והשלישי ראש האופוזיציה. כאשר דוד בן-גוריון נשאל על ידי הנשיא קנדי מה גודלה של אוכלוסיית ישראל, הוא ענה: שלושה מיליון. אמר לו קנדי: מה שאתה צריך הוא פשוט שריף טוב. בן-גוריון ענה: הבעיה היחידה היא שאני צריך לטפל בשלושה מיליון נשיאים. זה באמת לא קל לנהל דמוקרטיה שאין לה חוקה.1
    כשאני רואה תמונה שבה אלף חסידים רוקדים ושרים עם הרבי בניו יורק, אני לא מודאג מכך שהם שונים ממני. מה שאני רואה הוא ניצחון של היהודים על הנאציזם ועל היטלר. יש לי סיבות רבות לא להסכים עם היהודים החרדים, במיוחד עם סירובם להתגייס לצבא וללמוד מדעים, ועם הסירוב להיפתח לידע כללי על החברה המודרנית. ואולם, צריך לתת לכל בני האדם חופש דת. יהודים חילונים לגמרי נמצאים בקצה השני וקשה לדבר איתם. עם זאת, אם יהודי חסיד (חרדים מגיעים מזרמים שונים המתחרים ביניהם מי יותר קיצוני מהאחרים. רוב החרדים הללו הם למעשה כת קטנה אבל רעשנית מאוד, והם יכולים גם להיות אלימים) מוכן לגלות אלימות כלפי חסיד אחר מזרם שונה משלו, זה צריך לעורר דאגה. זאת ועוד, כפי שתראו, רבים ניסו להשיג שליטה פוליטית תוך שימוש בשם אלוקים בדרכים קיצוניות שונות, אבל האמת היא שאין זה שונה מהאסלאם הקיצוני, שמוכן לעשות הכול בשם האל. למזלנו, האיבה בין קבוצות החרדים אינה מגיעה לרמת האלימות שאנו רואים באסלאם הקיצוני. הם אינם דוקרים, אינם יורים ואינם עורפים ראשים. תודה לאל, איבה זו אינה מגיעה לרמה של המלחמות בין המוסלמים הסונים לשיעים, שהאיבה ביניהם ידועה היטב כיום בכל העולם ולמעשה הביאה למלחמת אזרחים ברבות ממדינות ערב. המעורבות של טורקיה ואיראן בתמיכה בטרור מטרידה מאוד. תודה לאל שהיהודים כבר אינם נמצאים שם, אבל האיבה יכולה להיות עוינת ותוקפנית למדי.
    חשוב להבין היטב את העדה החרדית מכיוון שהיא הגורם העיקרי שמונע חוקה ממדינת ישראל. אנשיה דואגים לחלוש על נכסים ולהשיג מימון מספיק לאחזקת העדה שלהם, אפילו במחיר של לא לפעול במדויק כפי שהתורה מלמדת. לכן נראה שהם מקפידים להישאר סגורים כמו כת. רוב תת-הקבוצות הללו הן בנות פחות ממאה שנה. הם נתפסים בעיני החברה הישראלית כגורמים שכופים את אורח חייהם על הרוב המוחלט של הציבור. כפי שתראו בפרק 3, מצב זה הולך ומשתנה בקצב איטי. כל חבר בכל אחת מהכתות הללו שמנסה לעזוב אותה עלול למצוא את עצמו בסכנה אמיתית לדה-הומניזציה.
    הקושי במזרח התיכון הוא שמלחמת הדתות בין מוסלמים, יהודים ונוצרים עודנה קיימת במלוא העוצמה. לדוגמה, המלחמה בין הסונים לשיעים נמשכת כבר 1,300 שנים, והקנאים מוכנים לפוצץ עצמם במסגד של הצד השני, בתוך בית האלוהים שלהם. לפני מותם הם צועקים "אללהו אכבר". איך אפשר להרוג בני אדם בבית האל ולחשוב שהוא מרוצה מהמעשה הזה?
    המלחמות בין הזרמים ביהדות אינן כוללות פיגועי התאבדות, אך הן יכולות להיות מכוערות ומבוססות על תפיסות שגויות הדדיות. לדוגמה, החרדים בניו יורק פעילים בפוליטיקה ופוליטיקאים אוהבים להיות איתם בקשר, משום שכך הם יכולים להידבר עם שניים-שלושה רבנים בלבד ולהבטיח שהקהילה כולה תצביע עבורם. הרבנים כבר ישכנעו את אנשי הקהילה להצביע עבור הפוליטיקאי שאיתו סיכמו. לכן הם לומדים כיצד לפלס את דרכם בשקט. אף על פי שהם יכולים להיות פרגמטיים לפי הצורך, בירושלים או בריכוזים גדולים של אוכלוסייה חרדית הם יכולים גם לנקוט אלימות קיצונית לא רק כלפי הממסד, אלא גם בינם לבין עצמם. די ברור שיש כאן חוסר כבוד בסיסי, מכיוון שאותם חרדים מתנהגים בארצות-הברית אחרת מאשר בישראל (שבה הממשלה היא יהודית). הדת חייבת להמשיך להיות רוחנית ולא להיות קשורה לפוליטיקה, שהיא עניין רקוב ומלוכלך. לכן אני מאמין שאי-אפשר להשאיר את הדת בידי החרדים הקנאים, שמשתמשים בדת למטרות כספיות. זה לא יכול להיות אחרת שכן הם אינם פועלים לפי חמשת חומשי תורה. המציאות מוכיחה זאת: הם מסרבים לעבוד למחייתם או להתגייס לצבא, והדבר מנוגד לדברים הכתובים באופן ברור בספר שמות, כ' פסוקים ח'-ט' מתוך עשרת הדיברות:
    שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.
    החרדים מעדיפים לנוח שבעה ימים בשבוע. בספר שמות מסופר שמשה מצווה להקים צבא ולשחרר את הארץ. לא זו בלבד שהחרדים רוצים שיהודים אחרים ייהרגו בשבילם, הם גם רוצים שצה"ל יפסיד לאויב. לכן יש להפריד לגמרי את הדת מהמדינה. מלבד החרדים, רוב הפוליטיקאים בישראל מתנגדים גם הם להגבלת משך הכהונה של ראש הממשלה. הם אינם מבינים את היתרונות של חוקה ואת חשיבותה עבור המדינה.
    מקורו של האופי היהודי הווכחני הוא ככל הנראה ביהדות הרבנית ובתורה. על פי יוספוס פלביוס, כאשר הרומאים נטשו את ירושלים בשנת 69 לספירה חיו בעיר ובסביבתה כמיליון יהודים. יוחנן בן-זכאי היה צעיר תלמידיו של רבי הלל וגם אחד מחברי הסנהדרין. עד אז הרומאים כבר הרסו את הערים והכפרים ושרפו את כל היערות סביב ירושלים. ליהודים היו ממגורות אחדות של תבואה שיכלה להספיק להם לפרק זמן לא קצר, אך יהודים שתמכו ברומאים שרפו את הממגורות. יוחנן בן-זכאי הגיע למסקנה שאין טעם להילחם. למרבה הצער, היהודים שסייעו לרומאים מנעו מכל היהודים לצאת מהעיר.
    בן-זכאי ביקש מתלמידיו להכניס אותו לארון מתים לצורך קבורה מחוץ לירושלים. היהודים הקנאים נאלצו להיעתר לבקשה לקיים את הלוויה. כשהגיע מסע הלוויה אל בית העלמין יצא בן-זכאי מארון הקבורה והלך לפגוש את המושל הרומי אספסיאנוס. הוא פנה אליו בתואר 'אדוני הקיסר'. הואיל ואיני הקיסר, אני רשאי להרוג אותך, אמר אספסיאנוס. ענה לו בן-זכאי: אתה אכן הקיסר. באותו רגע הגיע שליח ובפיו הודעה: הקיסר נרון מת והסנאט מינה את אספסיאנוס להיות הקיסר החדש. אספסיאנוס התרשם מהנבואה של בן-זכאי ואמר לו שיביע שלוש משאלות, והוא ימלא אותן. בן-זכאי ביקש לשמור על חייהם של חברי הסנהדרין ועוד מספר דברים הקשורים לאותם רבנים. בקשה נוספת היתה לאפשר להם להתיישב בעיר יבנה בקרבת חוף הים ולהמשיך ללמוד תורה. כל משאלותיו התגשמו ואז החלה להיכתב המשנה, שהיא למעשה התורה שבעל-פה, וכך נולדה היהדות הרבנית.
    התורה שבעל-פה נקראת משנה. הפירוש למשנה הוא הגמרא. שניהם יחד נקראים תלמוד. 1 היהדות ניצלה, אבל האופי הווכחני של היהודים הוכפל עשרות מונים (ראו עוד על התלמוד ועל האופי היהודי בגרסה האנגלית של 'מדוד עד דוד לא קם כדוד', פרק 12).
     
     
    דילמות מרכזיות ביהדות
     
    כאשר שאלו את יוחנן בן-זכאי מדוע הוא לא ביקש מאספסיאנוס לשמור את ירושלים ואת בית המקדש, הרומאים כבר היו שקועים עמוק בהחרבת ירושלים. הם המשיכו להרוס את העיר ואת בית המקדש, מפני שמשה ניבא את החורבן הזה ואת גלות היהודים מארצם לכל קצווי תבל (דברים, כ"ח-ל"א). הרומאים לקחו איתם לרומא 600 אלף יהודים, ומאז הם נדדו בעולם. לכן הגלות ושובם של היהודים לארץ אבותיהם כבר נחזו בנבואה של משה ושל נביאים רבים. מדינת ישראל קמה בשנת 1948. האם זהו חלק מהתוכנית הגדולה של אלוקים?
    מדוע אלוקים הכול-יכול הרשה להחריב את ירושלים ואת בית המקדש, בעוד היהדות הרבנית ניצלה? על שאלה זו יש לענות בספר נפרד.
    חייתי שלוש שנים בצרפת וב-44 השנים האחרונות בארצות-הברית, ובשתי המדינות הזדמן לי להשקיף על אורח החיים וללמוד את החוקה שלהן. ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אנשים רבים אינם רואים צורך בחוקה לישראל. אני מקווה שאצליח להבהיר מדוע ישראל זקוקה לחוקה, וכיצד יכולה החוקה להאיץ את תהליך השלום עם הערבים. זאת ועוד - היהודים תרמו לעולם את התנ"ך. ישראל צריכה לתרום חוקה בלתי-דתית המבוססת על מוסר יהודי מוגדר היטב, כדי שתוכל לשלב את כל האנשים בני דתות שונות בחיים תחת קורת גג אחת.
    במשך קרוב לאלפיים שנה היו היהודים מפוזרים בעולם וחיו במדינות זרות. באופן טבעי הם למדו להיות סובלנים כלפי אנשים בעלי השקפות עולם שונות, משום שהם נזקקו באותה מידה לסובלנות כלפיהם. כיום יש ליהודים מדינה משלהם. עליהם להפיק מסמך המבוסס על ערכים אמיתיים מן התנ"ך, אשר מבקש צדק לכול ובה בעת מחזק את כל הדתות המונותיאסטיות.
    על פי הכתוב בפרקים כ"ח-ל"א בספר דברים, עוד לפני שבני ישראל נכנסו לארץ המובטחת, משה כבר ניבא שהם יתפזרו בכל רחבי העולם, ויבוא יום שבו אלוקים יקבץ אותם חזרה לארץ המובטחת (ראו בספר 'מדוד עד דוד לא קם כדוד').
    בפרקים הבאים תוכלו לקרוא עוד על החוקה הצרפתית והאמריקאית, ואילו בעיות מצריכות פתרון. ייסקרו הכוחות המונעים התקדמות לעבר חוקה לישראל ויפורט כיצד אפשר להגיע לחוקה, כולל יתרונות הקשורים לתהליך השלום עם הערבים וצמצום השחיתות. בהמשך יודגשו גם הבעיות בעמדת החרדים. הם מהווים מיעוט, ויש בישראל רוב שיהיה מוכן להסכים על הפרדת הדת מהמדינה. תנועת החרדים מאבדת לאט לאט את השליטה על קהל הבוחרים שלה, ועדיין אפשר להצביע בעד חוקה במשאל עם.
    הפוליטיקאים הישראלים חייבים להבין את ערכה של חוקה. ראש הממשלה הנוכחי נתניהו צריך להיות מחויב לקדם את עניין החוקה. כיום יש לו בעיות משפטיות רבות. יש לו אינטרס לעשות היסטוריה ובה בעת לשחרר את עצמו מהמצב הנוכחי, שהוא עייפות ישראלית משלטונו. החוקה תזרים בכולם מרץ חדש ותטפח תקווה חדשה למשילות טובה יותר וסיכוי טוב יותר לשלום עם הערבים. היא תוכיח שהפרדת דת ומדינה טובה לשני הצדדים.
    הערות
     
    1 ד"ר שלמה גבאי, מדוד עד דוד לא קם כדוד, אמזון, 2014 (באנגלית), הגרסה העברית יצאה ב-2018- .
    2 'תלמוד', ויקיפדיה, https://katzr.net/83ba02
    • שלמה גבאי
    • שלמה גבאי

      ד"ר שלמה גבאי (75), נשוי ללאה ואב ל-4, מתגורר כיום בארצות הברית. עלה לישראל בשנת 1956 בגיל 12 לאחר שעזב את ביתו בקזבלנקה שבמרוקו בעקבות גילויי אלימות של הערבים המקומיים כלפי היהודים. את לימודי התיכון סיים בשנת 1962 בכפר הנוער הדתי כפר-חסידים והתגייס לצה"ל. בשנת 1966 בתום שירותו כקצין שריון החל ללמוד רפואה באוניברסיטת מונפלייה בצרפת. במהלך שנת הלימודים הראשונה 1967 שב לישראל כדי להצטרף לחטיבה שלו במלחמת ששת הימים. לאחר שלוש שנים במונפלייה חזר לישראל וסיים בשנת 1972 את בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. זמן קצר לאחר שסיים את הסטאז' פרצה מלחמת יום הכיפורים וד"ר גבאי התגייס שוב למלחמה, הפעם כקצין רפואה גדודי בסיני. ד"ר גבאי התמחה במשך שנתיים בניתוחי לב בתל-אביב והמשיך את התמחותו בכירורגיה כללית ובניתוחי לב בבית הספר לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין בניו יורק.

     
  • נושאים
  • המלצות נוספות