המחברת האדומה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המחברת האדומה
מכר
מאות
עותקים
המחברת האדומה
מכר
מאות
עותקים

המחברת האדומה

3.9 כוכבים (15 דירוגים)

עוד על הספר

  • תרגום: ברוריה בן־ברוך
  • הוצאה: עם עובד
  • תאריך הוצאה: מרץ 2014
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 109 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 49 דק'

פול אוסטר

פול בנג'מין אוסטר (באנגלית: Paul Benjamin Auster; נולד ב-3 בפברואר 1947 בניו ג'רזי, נפטר ב-30 לאפריל 2024) הוא סופר יהודי אמריקאי. אוסטר נחשב לאחד הסופרים החשובים בעולם וספריו הם רבי־מכר עולמיים. היה נשוי לסופרת סירי הוסטוודט.

למד ספרות אנגלית וספרות משווה באוניברסיטת קולומביה. במשך שנים אחדות התגורר בפריז, וגם עבד זמן מה כמלח על סיפון מכלית נפט.
הוא קנה את שמו ביצירה "הטרילוגיה הניו־יורקית" השייכת לז'אנר הפוסט־מודרניסטי, שביסס על דמותה השנויה במחלוקת של הצלמת סופי קאל, וכן ברומן "בארץ הדברים האחרונים". כמו כן פרסם קובץ שירים "היעלמויות", ספר זכרונות אוטוביוגרפי בשם "המצאת הבדידות" וקובץ מסות "אמנות הרעב".
מקור: ויקיפדיה

תקציר

הרומן הראשון שכתבתי נולד בגלל טעות במספר. יום אחד אחר הצהריים, כשישבתי לבדי אל השולחן בדירתי בברוקלין וניסיתי לעבוד, צלצל הטלפון. הרמתי את השפופרת, ומישהו מעבר לקו שאל אם הגיע לסוכנות פינקרטון. אמרתי לא, זאת טעות במספר, וניתקתי. ואז חזרתי לעבוד ומיד שכחתי מכל עניין השיחה.

למחרת אחר הצהריים שוב צלצל הטלפון. התברר שזה אותו אדם ושהוא שואל שוב את השאלה ששאל יום קודם לכן: "הגעתי לסוכנות פינקרטון?" שוב אמרתי לא, ושוב ניתקתי. אבל הפעם התחלתי לחשוב מה היה קורה אילו עניתי כן. מה היה קורה למשל אם הייתי מתחזה לבלש מסוכנות פינקרטון, תהיתי. ואם הייתי לוקח על עצמי באמת את המקרה.

למען האמת הרגשתי שבזבזתי הזדמנות נדירה. אם האיש יצלצל שוב, אמרתי לעצמי, לפחות אשוחח אתו קצת ואנסה לברר מה העניין. חיכיתי שהטלפון יצלצל שוב, אבל השיחה השלישית לא באה.

בספר זה (שראה אור לראשונה ב-1992) מספר פול אוסטר פרשיות שונות מחייו ומחיי חברים ומכרים, קטנות וגדולות, מעציבות ומשעשעות: פשטידת בצל שנשרפה ברגע קשה, טעות במספר שהוליכה לכתיבת ספר, ילד שנפגע ממכת ברק, איש שנפל מגג של בניין, עיפרון שלא נמצא ברגע מכריע. משותפת לרבות מהן תחושתו של המחבר שצירופי מקרים מרחיקי לכת מילאו וממלאים תפקיד חשוב בחייו, ובכל אחת מהן ניכרים סגנונו הבהיר ואנושיותו העמוקה.

פרק ראשון

1

 

חברה קרובה שלי נתקלה בבעיה עם החוק ב־1972. באותה שנה היא חיה באירלנד והתגוררה בכפר קטן לא הרחק מהעיר סְליגוֹ. במקרה ביקרתי אצלה בדיוק ביום שבו הגיע אליה במכונית שוטר בלבוש אזרחי והושיט לה זימון להופיע בבית המשפט. ההאשמות היו חמורות מספיק כדי שתשכור עורך דין. חברתי עשתה כמה בירורים וקיבלה שם של מישהו, ולמחרת רכבנו העירה על אופנינו לפגישה עם האדם הזה כדי לדון בעניין. לתדהמתי, הוא עבד במשרד עורכי דין שנקרא אַרגיוּ אנד פיבְּס, ובמילים אחרות מדון וכזבים.

זה סיפור אמתי. אם יש מי שמפקפק בו, הוא מוזמן לנסוע לסליגו ולהיווכח אם המצאתי את זה. אני חוגג על השמות האלה כבר עשרים שנה, אבל אף על פי שאני יכול להוכיח שארגיו ופיבּס הם אנשים אמתיים, עדיין קשה לי להאמין לצירוף של שני השמות האלה יחדיו (ליצירת בדיחה מוצלחת במיוחד, פרודיה מושלמת על מקצוע המשפט).

על פי המידע המעודכן שבידי (מלפני שלוש או ארבע שנים), המשרד ממשיך לעשות חיל.

פול אוסטר

פול בנג'מין אוסטר (באנגלית: Paul Benjamin Auster; נולד ב-3 בפברואר 1947 בניו ג'רזי, נפטר ב-30 לאפריל 2024) הוא סופר יהודי אמריקאי. אוסטר נחשב לאחד הסופרים החשובים בעולם וספריו הם רבי־מכר עולמיים. היה נשוי לסופרת סירי הוסטוודט.

למד ספרות אנגלית וספרות משווה באוניברסיטת קולומביה. במשך שנים אחדות התגורר בפריז, וגם עבד זמן מה כמלח על סיפון מכלית נפט.
הוא קנה את שמו ביצירה "הטרילוגיה הניו־יורקית" השייכת לז'אנר הפוסט־מודרניסטי, שביסס על דמותה השנויה במחלוקת של הצלמת סופי קאל, וכן ברומן "בארץ הדברים האחרונים". כמו כן פרסם קובץ שירים "היעלמויות", ספר זכרונות אוטוביוגרפי בשם "המצאת הבדידות" וקובץ מסות "אמנות הרעב".
מקור: ויקיפדיה

עוד על הספר

  • תרגום: ברוריה בן־ברוך
  • הוצאה: עם עובד
  • תאריך הוצאה: מרץ 2014
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 109 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 49 דק'
המחברת האדומה פול אוסטר

1

 

חברה קרובה שלי נתקלה בבעיה עם החוק ב־1972. באותה שנה היא חיה באירלנד והתגוררה בכפר קטן לא הרחק מהעיר סְליגוֹ. במקרה ביקרתי אצלה בדיוק ביום שבו הגיע אליה במכונית שוטר בלבוש אזרחי והושיט לה זימון להופיע בבית המשפט. ההאשמות היו חמורות מספיק כדי שתשכור עורך דין. חברתי עשתה כמה בירורים וקיבלה שם של מישהו, ולמחרת רכבנו העירה על אופנינו לפגישה עם האדם הזה כדי לדון בעניין. לתדהמתי, הוא עבד במשרד עורכי דין שנקרא אַרגיוּ אנד פיבְּס, ובמילים אחרות מדון וכזבים.

זה סיפור אמתי. אם יש מי שמפקפק בו, הוא מוזמן לנסוע לסליגו ולהיווכח אם המצאתי את זה. אני חוגג על השמות האלה כבר עשרים שנה, אבל אף על פי שאני יכול להוכיח שארגיו ופיבּס הם אנשים אמתיים, עדיין קשה לי להאמין לצירוף של שני השמות האלה יחדיו (ליצירת בדיחה מוצלחת במיוחד, פרודיה מושלמת על מקצוע המשפט).

על פי המידע המעודכן שבידי (מלפני שלוש או ארבע שנים), המשרד ממשיך לעשות חיל.