פֶּרֶק 1
סֶם
בְּשׁוּבוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה דֶּרֶךְ הַבִּצָּה, סֶם תָּהָה הַאִם לְסַפֵּר לְאָבִיו מָה רָאָה.
״דָּבָר אֶחָד בָּרוּר לִי,״ אָמַר לְעַצְמוֹ. ״מָחָר אֲנִי חוֹזֵר לָאֲגַם הַקָּטָן הַהוּא. וַאֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת לְבַד. אִם אֲסַפֵּר לְאַבָּא מָה רָאִיתִי הַיּוֹם, הוּא יִרְצֶה לָבוֹא אִתִּי. וַאֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁזֶּה רַעֲיוֹן כָּל כָּךְ טוֹב.״
סֶם הָיָה בֶּן אַחַת־עֶשְׂרֵה. שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיָה בִּיבֶר. הוּא הָיָה חָזָק לְגִילוֹ, וְהָיוּ לוֹ שֵׂעָר שָׁחוֹר וְעֵינַיִם כֵּהוֹת כְּשֶׁל אִינְדְּיָאנִי. הוּא גַּם פָּסַע כְּמוֹ אִינְדְּיָאנִי, מַנִּיחַ רֶגֶל אַחַת בְּקַו יָשָׁר לִפְנֵי הָאַחֶרֶת כִּמְעַט לְלֹא רַחַשׁ. הַבִּצָּה שֶׁבָּהּ צָעַד הָיְתָה מָקוֹם פִּרְאִי, לְלֹא שְׁבִיל, טוֹבְעָנִית לְמִדְרַךְ כַּף הָרֶגֶל, מָה שֶׁהִקְשָׁה אֶת הַהֲלִיכָה. מִדֵּי אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ דַּקּוֹת סֶם שָׁלַף אֶת הַמַּצְפֵּן שֶׁלּוֹ מִכִּיסוֹ לְוַדֵּא שֶׁפָּנָיו מַעֲרָבָה. קָנָדָה הִיא מָקוֹם גָּדוֹל. רֻבָּהּ יְשִׁימוֹן. לָלֶכֶת לְאִבּוּד בַּיְּעָרוֹת וּבַבִּצּוֹת שֶׁל קָנָדָה הַמַּעֲרָבִית - זֶהוּ עִנְיָן חָמוּר מְאֹד.
בְּעוֹד הוּא מְדַשְׁדֵּשׁ קָדִימָה, מֹחוֹ שֶׁל הַנַּעַר הָיָה מָלֵא בַּדְּבָרִים הַמַּדְהִימִים שֶׁרָאָה זֶה עַתָּה. אֵין בָּעוֹלָם אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁרָאוּ קֵן שֶׁל בַּרְבּוּרֵי חֲצוֹצְרָה. וּבְיוֹם אָבִיב זֶה, סֶם מָצָא קֵן כָּזֶה לְיַד הָאֲגַם הַמְּבֻדָּד. הוּא רָאָה אֶת שְׁנֵי הָעוֹפוֹת הַגְּדוֹלִים עִם צַוְּארֵיהֶם הַלְּבָנִים הָאֲרֻכִּים וּמַקּוֹרֵיהֶם הַשְּׁחוֹרִים. בְּכָל חַיָּיו לֹא רָאָה שׁוּם דָּבָר שֶׁגָּרַם לוֹ לְהַרְגִּישׁ כְּפִי שֶׁחָשׁ עַל גְּדַת אֲגַם הַפֶּרֶא הַקָּטָן, בְּנוֹכְחוּת שְׁנֵי הַבַּרְבּוּרִים הָאַדִּירִים. כֹּה גְּדוֹלִים הָיוּ, גְּדוֹלִים בְּהַרְבֵּה מִכָּל צִפּוֹר אַחֶרֶת שֶׁרָאָה. גַּם הַקֵּן הָיָה גָּדוֹל - גִּבְעָה שֶׁל זְרָדִים וְעֵשֶׂב. הַנְּקֵבָה דָּגְרָה עַל בֵּיצִים וְאִלּוּ הַזָּכָר הֶחְלִיק בְּאִטִּיּוּת הָלוֹךְ וָשׁוֹב עַל גַּבֵּי הַמַּיִם וְשָׁמַר עָלֶיהָ.
כְּשֶׁסֶּם הִגִּיעַ לַמַּחֲנֶה, עָיֵף וְרָעֵב, מָצָא אֶת אָבִיו מְטַגֵּן כַּמָּה דָּגִים לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם.
״וְאֵיפֹה אַתָּה הָיִיתָ?״ שָׁאַל מַר בִּיבֶר.
״בְּמַסַּע מֶחְקָר,״ הֵשִׁיב סֶם. ״הָלַכְתִּי לָאֲגַם בְּמֶרְחָק שֶׁל בְּעֵרֶךְ שְׁנֵי קִילוֹמֶטֶר וָחֵצִי מִכָּאן. זֶה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים מֵהַמָּטוֹס כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נוֹחֲתִים. לֹא מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד. מַמָּשׁ לֹא מִתְקָרֵב לַגֹּדֶל שֶׁל הָאֲגַם שֶׁלָּנוּ.״
״רָאִיתָ שָׁם מַשֶּׁהוּ מְעַנְיֵן?״ שָׁאַל אוֹתוֹ אָבִיו.
״טוֹב,״ אָמַר סֶם, ״זֶה אֲגַם בִּצָּתִי עִם הֲמוֹן סוּף וְאַגְמוֹן. לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁיִּהְיֶה מָה לָדוּג שָׁם. וְקָשֶׁה לְהַגִּיעַ אֵלָיו - צָרִיךְ לַחְצוֹת בִּצָּה.״
״רָאִיתָ מַשֶּׁהוּ מְעַנְיֵן?״ חָזַר מַר בִּיבֶר עַל הַשְּׁאֵלָה.
״רָאִיתִי נַבְרָנִים,״ אָמַר סֶם, ״וְכַמָּה שַׁחְרוּרִים אֲדֻמֵּי כְּנָפַיִם.״
מַר בִּיבֶר הֵרִים אֶת עֵינָיו מִתַּנּוּר הָעֵצִים, שָׁם הַדָּגִים רָחֲשׁוּ בַּמַּחֲבַת.
״סֶם,״ אָמַר, ״אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב לָצֵאת לְמַסְּעוֹת מֶחְקָר. אֲבָל אַל תִּשְׁכַּח - הַיְּעָרוֹת וְהַבִּצּוֹת הַטּוֹבְעָנִיּוֹת הָאֵלּוּ אֵינָם דּוֹמִים לָאֵזוֹר הַכַּפְרִי שֶׁלְּיַד הַבַּיִת בְּמוֹנְטָנָה. אִם אֵי פַּעַם תֵּלֵךְ לָאֲגַם הַזֶּה שׁוּב, תִּזָּהֵר לֹא לָלֶכֶת לְאִבּוּד. לֹא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי שֶׁאַתָּה חוֹצֶה בִּצּוֹת. הֵן בּוֹגְדָנִיּוֹת. אַתָּה עָלוּל לִדְרֹךְ בְּמָקוֹם מְסֻכָּן שֶׁיִּשְׁאַב אוֹתְךָ לְמַטָּה לְתוֹךְ הַבֹּץ, וְלֹא יִהְיֶה שָׁם אַף אֶחָד שֶׁיְּחַלֵּץ אוֹתְךָ.״
״אֲנִי אֶזָּהֵר,״ אָמַר סֶם. הוּא יָדַע הֵיטֵב כִּי יָשׁוּב לָאֲגַם שֶׁבּוֹ הָיוּ הַבַּרְבּוּרִים. וְלֹא הָיוּ לוֹ שׁוּם כַּוָּנוֹת לָלֶכֶת לְאִבּוּד בַּיְּעָרוֹת. הוּא חָשׁ הֲקָלָה עַל כָּךְ שֶׁלֹּא סִפֵּר לְאָבִיו שֶׁרָאָה אֶת הַבַּרְבּוּרִים, אַךְ בָּהּ בָּעֵת חָשׁ מוּזָר לְגַבֵּי כָּל הָעִנְיָן. סֶם לֹא הָיָה נַעַר עַרְמוּמִי, אַךְ מִבְּחִינָה אַחַת הָיָה יוֹצֵא דֹּפֶן: הוּא אָהַב לִשְׁמֹר דְּבָרִים לְעַצְמוֹ. וְהוּא אָהַב לִהְיוֹת לְבַד, בִּמְיֻחָד כְּשֶׁהָיָה בַּיְּעָרוֹת. הוּא נֶהֱנָה מֵהַחַיִּים בְּחַוַּת הַבָּקָר שֶׁל אָבִיו בִּמְחוֹז סְוִויט־גְרַאס בְּמוֹנְטָנָה. הוּא אָהַב אֶת אִמּוֹ. הוּא אָהַב אֶת דֻּכָּס, סוּס הַפּוֹנִי הַקָּטָן שֶׁלּוֹ. הוּא אָהַב לִרְכֹּב בְּשִׁטְחֵי הַחַוָּה. הוּא אָהַב לְהִתְבּוֹנֵן בָּאוֹרְחִים שֶׁבָּאוּ לְהִתְגּוֹרֵר בְּחַוַּת בִּיבֶר בְּכָל קַיִץ.
אֲבָל הַדָּבָר הָאָהוּב עָלָיו בְּיוֹתֵר הָיָה טִיּוּלֵי הַמַּחֲנָאוּת עִם אָבִיו בְּקָנָדָה. גְּבֶרֶת בִּיבֶר לֹא הִשְׁתַּגְּעָה עַל הַיְּעָרוֹת, אָז רַק לְעִתִּים נְדִירוֹת הִצְטָרְפָה אֲלֵיהֶם. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיוּ אֵלֶּה רַק סֶם וּמַר בִּיבֶר. הֵם הָיוּ נוֹסְעִים בְּרִכְבָּם אֶל הַגְּבוּל הַצְּפוֹנִי וְחוֹצִים אוֹתוֹ אֶל קָנָדָה. מַר בִּיבֶר הָיָה שׂוֹכֵר אָז טַיָּס שֶׁטַח כְּדֵי שֶׁיָּטִיס אוֹתָם לָאֲגַם שֶׁלְּיַד הַבִּקְתָּה שֶׁלּוֹ, לְכַמָּה יָמִים שֶׁל דַּיִג, בַּטָּלָה וְטִיּוּלִים. מַר בִּיבֶר הָיָה אַחְרַאי לְרֹב הַדַּיִג וְהַבַּטָּלָה. סֶם הָיָה זֶה שֶׁטִּיֵּל וְחָקַר אֶת הַשֶּׁטַח. וְאָז הַטַּיָּס הָיָה שָׁב כְּדֵי לָקַחַת אוֹתָם בַּחֲזָרָה. שְׁמוֹ הָיָה שׁוֹרְטִי. הֵם הָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת רַעַם מְנוֹעָיו וְרָצִים הַחוּצָה לְנוֹפֵף לוֹ וְלִצְפּוֹת בּוֹ גּוֹלֵשׁ עַל פְּנֵי מֵי הָאֲגַם וְאָז מַסִּיעַ אֶת הַמָּטוֹס שֶׁלּוֹ אֶל הַמֵּזַח. יָמִים אֵלּוּ בַּיְּעָרוֹת, הַרְחֵק הַרְחֵק מִכָּל נֶפֶשׁ חַיָּה, הָיוּ הַמְּעַנְּגִים בְּיוֹתֵר בְּחַיָּיו שֶׁל סֶם. בְּלִי מְכוֹנִיּוֹת, בְּלִי כְּבִישִׁים, בְּלִי אֲנָשִׁים, בְּלִי רַעַשׁ, בְּלִי בֵּית־סֵפֶר, בְּלִי שִׁעוּרֵי בַּיִת וּבְלִי בְּעָיוֹת, פְּרָט לַבְּעָיָה אֵיךְ לֹא לָלֶכֶת לְאִבּוּד. וּכְמוֹ כֵן, כַּמּוּבָן, הַבְּעָיָה מָה יִהְיֶה כְּשֶׁיִּגְדַּל. בְּעָיָה זוֹ מְשֻׁתֶּפֶת לְכָל הַנְּעָרִים בַּאֲשֶׁר הֵם.
לְאַחַר אֲרוּחַת הָעֶרֶב, סֶם וְאָבִיו יָשְׁבוּ זְמַן מָה עַל הַמִּרְפֶּסֶת. סֶם קָרָא מַגְדִּיר צִפּוֹרִים.
״אַבָּא,״ אָמַר סֶם, ״אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי שֶׁנַּחְזֹר לַמַּחֲנֶה בְּעוֹד חֹדֶשׁ בְּעֵרֶךְ - אֲנִי מִתְכַּוֵּן, בְּעוֹד שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה?״
״נִרְאֶה לִי שֶׁכֵּן,״ אָמַר מַר בִּיבֶר. ״אֲנִי בְּהֶחְלֵט מְקַוֶּה. אֲבָל לָמָּה שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם? מָה כָּל כָּךְ מְיֻחָד בִּשְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם?״
״אָה, כְּלוּם,״ אָמַר סֶם. ״פָּשׁוּט חָשַׁבְתִּי שֶׁיִּהְיֶה פֹּה נוֹרָא יָפֶה בְּעוֹד שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם.״
״זֶה הַדָּבָר הֲכִי מְטֹרָף שֶׁשָּׁמַעְתִּי,״ אָמַר מַר בִּיבֶר. ״יָפֶה כָּאן כָּל הַזְּמַן.״
סֶם נִכְנַס פְּנִימָה. הוּא הֵבִין בְּצִפּוֹרִים וְיָדַע שֶׁיִּקַּח לְבֵיצֵי הַבַּרְבּוּרָה בְּעֵרֶךְ שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם לִבְקֹעַ. הוּא קִוָּה שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת אָז בְּקִרְבַת הָאֲגַם וְלִרְאוֹת אֶת הָאֶפְרוֹחִים כְּשֶׁיִּבְקְעוּ מִבֵּיצֵיהֶם.
לְסֶם הָיָה יוֹמָן שֶׁבּוֹ כָּתַב מִדֵּי יוֹם עַל חַיָּיו. זוֹ הָיְתָה סְתָם מַחְבֶּרֶת זוֹלָה שֶׁהֶחְזִיק תָּמִיד לְיַד מִטָּתוֹ. בְּכָל לַיְלָה, לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּם, הָיָה כּוֹתֵב בְּיוֹמָנוֹ. הוּא כָּתַב עַל דְּבָרִים שֶׁעָשָׂה, דְּבָרִים שֶׁרָאָה, וּמַחְשָׁבוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ. לִפְעָמִים צִיֵּר צִיּוּר. תָּמִיד סִיֵּם בִּשְׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַל אֶת עַצְמוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַשֶּׁהוּ לַחְשֹׁב עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִרְדָּם. בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ מָצָא אֶת קֵן הַבַּרְבּוּרִים, כָּתַב בְּיוֹמָנוֹ כָּךְ:
הַיּוֹם רָאִיתִי זוּג בַּרְבּוּרֵי חֲצוֹצְרָה בַּאֲגַם קָטָן מִמִּזְרָח לַמַּחֲנֶה. לַנְּקֵבָה הָיָה קֵן וּבְתוֹכוֹ בֵּיצִים. רָאִיתִי רַק שָׁלוֹשׁ, אֲבָל בַּתְּמוּנָה אֲצַיֵּר אַרְבַּע, כִּי נִדְמֶה לִי שֶׁהִיא בְּדִיּוּק הֵטִילָה עוֹד אַחַת. זוֹ הַתַּגְלִית הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁגִּלִּיתִי בְּכָל חַיַּי. לֹא סִפַּרְתִּי לְאַבָּא. מַדְרִיךְ הַצִּפּוֹרִים שֶׁלִּי אוֹמֵר שֶׁאֶפְרוֹחֵי הַבַּרְבּוּר נִקְרָאִים בַּרְבּוּרוֹנִים. מָחָר אֲנִי שׁוּב הוֹלֵךְ לְבַקֵּר אֶת הַבַּרְבּוּרִים הָעֲנָקִיִּים. שָׁמַעְתִּי הַיּוֹם נְבִיחָה שֶׁל שׁוּעָל. לָמָּה הַשּׁוּעָל נוֹבֵחַ? הַאִם זֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא כּוֹעֵס, מְפֻחָד, רָעֵב, אוֹ שֶׁהוּא שׁוֹלֵחַ מֶסֶר לִבְנֵי מִינוֹ? לָמָּה הַשּׁוּעָל נוֹבֵחַ?
סֶם סָגַר אֶת הַמַּחְבֶּרֶת שֶׁלּוֹ, הִתְפַּשֵּׁט, זָחַל לְתוֹךְ הַדַּרְגָּשׁ שֶׁלּוֹ וְשָׁכַב בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, תּוֹהֶה מַדּוּעַ הַשּׁוּעָל נוֹבֵחַ. כַּעֲבֹר כַּמָּה דַּקּוֹת כְּבָר יָשַׁן.
