יש משהו ייחודי בפרוזה עברית – המילים קרובות, הצלילים מוכרים, והסיפורים נוגעים בדיוק במקום הנכון.
כאן מתאספים קולות מגוונים שמספרים את הסיפור שלנו – ברוך, בכאב, באהבה ובחוכמה.
מיכאלה, סטודנטית לפילוסופיה, כותבת מכתבי אהבה לאבישי, פרופסור בעל שם. לפעמים היא כותבת אחת לכמה ימים, לפעמים כמה פעמים ביום. המכתבים בוקעים מתוך בדידות גדולה, וכתובים בתבונה רגשית יוצאת דופן. גם אם יש בהם צד חסר מעצורים, אפל או אובססיבי, צל...