עד שאמצא את הדרך חזרה הוא מסע פנימי לאורך שבילי נפשו של אדם הנע בין מציאות לדמיון, בין אהבה לכישלון, בין הרצון לחיות לצורך לוודא שהמשימה בוצעה בהצלחה.
הוא מתמקד בדרך ולא בהגעה, בפחדים שדוחקים בנו, קבוצת חסרי המזל שלא זכו לקבל מידה מספקת של אומץ כדי לגרור אותנו בעל כורחנו אל הלא נודע. הזמן חסר המשמעות מתפרק ומורכב מחדש, הזיכרונות עולים כגלים והמציאות מתקיימת ברווח שבין הגאות לשפל. זו יצירה על קרבה ובדידות, על הפחד לצעוד קדימה מול החרדה וחוסר היכולת להישאר במקום.
הספר מלווה גבר המתבונן על חייו דרך זיכרונות, מחשבות ודיאלוגים יוצאי דופן עם דמויות שאיתן הוא נפגש לאורך הדרך. בכתיבה פיוטית שמבקשת לגעת, נפרסת עלילה שנעה בין רגעים אינטימיים של אהבה ורוך לבין תהומות של ספק, חרדה וחיפוש בלתי נגמר אחר תשובה לשאלה שכנראה לא אמורה להישאל. זהו סיפור על פרידה, התחלה, הקו הדק המפריד בין שני העולמות והניסיון למצוא את הדרך חזרה, גם כשהיא מעגלית ולמעשה לא מובילה לשום מקום.
הספר אינו מתיימר לאחוז בידו של הקורא ולהובילו לארץ המובטחת. כשמעיין התשובות חרב והוודאות נלכדת בציפורני הרוח, כל שנותר הוא מרחב המאפשר התבוננות בהווה, בזיכרון, בחוויה, בחורים השחורים שבנו ובשבריריותן של ההחלטות האנושיות.
זהו ספרו הראשון של מוטי פרנקל, שנולד ומתגורר בישראל