מארז החזאית וארץ

2 ספרים במארז 

החזאית / תמר וייס גבאי

החזאית המקומית של עיירה נידחת היא היחידה שמסוגלת להזהיר מפני שטפונות בזק המאיימים על האזור. בקרב התושבים נתפסת יכולתה ככוח על¯טבעי כמעט, ומקנה לה מעמד מיוחד, אך כשהיא מנבאת שחורות לא כולם מוכנים לשמוע את מה שיש לה לומר, יחסיה המשפחתיים והחברתיים מתערערים והכול נעשה מעונן.
החזאית, המורה והנערה והדג, שלושת פרקי הנובלה, מספרים את סיפורם של שלושה בני משפחה אחת, המתגוררים בשכנות אך בולטים בבדידותם בעולם.
בשפה צלולה וכובשת תמר וייס גבאי משרטטת נובלה יוצאת דופן על יחסינו אל הטבע ועל ניסיוננו לביית את הפראי. בה בעת, היא רוקמת רובד נוסף, שבו יחסם של הגיבורים אל הטבע משקף למעשה את המתרחש בנוף הפנימי שלהם, ולפנינו מתפתחת דרמה ששובה את לבנו עד סופה.

תמר וייס גבאי כותבת למבוגרים ולילדים. על כתיבתה לילדים זכתה בפרס דבורה עומר לשנת 2022. סיפורים פרי עטה התפרסמו באנתולוגיות ובכתבי עת בארץ ובחו"ל. ממקימות ועורכות כתב העת לספרות המוסך, הקימה והובילה פרויקטים ספרותיים חברתיים כגון פורום הסופרות והמשוררות בישראל, שתיים - פרויקט דו לשוני לספרות עכשווית בערבית ועברית, ספריות הרחוב בירושלים ועוד.
פרסומיה האחרונים עוסקים באקולוגיה וביחסי אדם וטבע. החזאית הוא ספרה השלישי למבוגרים. 

ארץ / תמר וייס גבאי

ציפור חוצה את הגבול שקבעו בני האדם וגורמת לתקרית דרמטית בין חיילת למבקשי מקלט בסיני. קברניט שיט תיירותי בים האדום מנסה לברוח מעברו אך מוצא את עצמו לכוד עימו בסירה מעל שוניות האלמוגים. על חוף עזה, מפגש שהתעכב אלפי שנים מתקיים סוף־סוף, ובכרמל משפחה מתאספת ביער לחגיגות יום הולדת ומגלה עצם מסתורית בין העצים. 

הסיפורים בארץ ממפים מחדש את המרחב המוכר, מדרום הארץ לצפונה, ומספרים אותו אחרת, דרך היצורים השונים החולקים אותו: בני אדם ובעלי חיים אחרים, שדות, מדבריות ונחלים. בשביל כל אלה הארץ אינה בהכרח הארץ בה הידיעה, אלא אֶרֶץ – מקום שהוא בית גידול משותף. תמר וייס גבאי, מהסופרות החשובות והמוערכות בספרות העברית העכשווית, מתבוננת בנופי האדם והאזור בעיניים חדשות, ומפליאה לספר את סיפוריהם בשפה הייחודית לה, שפה הנעה בקלות בין אינטימיות למבט־על, ושופעת חיוּת ורגש.

תמר וייס גבאי - ילידת 1975, סופרת, עורכת ותסריטאית. זוכת פרס ברנר על ספרה החזאית (לוקוס, 2022), פרס היצירה הישראלית לספרות על ספרה ההיסטוריה של הילדות והילדים (כנרת זמורה דביר ולמה, 2024) ופרס דבורה עומר לספרות ילדים על ספרה טלי מתחת לשולחן (כנרת זמורה דביר, 2020). כתבה גם את קובץ הסיפורים שטח מת (הקיבוץ המאוחד, 2002), את הנובלה צפלין (כתר, 2008) ואת ספר הילדים סתם שדה ריק (כנרת זמורה דביר, 2022). הקימה והובילה פרויקטים ספרותיים־חברתיים, בהם פורום הסופרות והמשוררות בישראל, תחנות הקריאה בירושלים, 2 – פרויקט דו־לשוני לספרות עכשווית בערבית ועברית והמוסך – כתב עת מקוון לספרות. יצירותיה תורגמו לשפות רבות.