עץ הקזוארינה
על עץ הקזוארינה נאמר שאם תיטול אִתך בסירה פיסה ממנו, זעירה ככל שתהיה, יקומו נגדך רוחות אשר יעכבו אותך בדרך, או יפרצו סערות שיסכנו את חייך. אומרים גם שאם תעמוד בצִלו של העץ באור ירח מלא, תשמע מתוך סבך ענפיו החשוכים לחש נעלם המסגיר את סודות העתיד. על עובדות אלה איש לא חלק אף פעם. אך אומרים גם שכאשר, בבוא הזמן, יְיַבשו המנגרובים את הביצות שבשפכי הנהר הנרחבים, יתנחל בקרקע עץ הקזוארינה, ואז יהיה זה הוא אשר יתפוס חזקה, וידשן את האדמה עד שתהיה מוכשרת לגידולים מגוונים ועשירים יותר. ולאחר שישלים את מלאכתו, הוא יגווע, בשל פלישתם חסרת הרסן של רבבות דיירי הג'ונגל.
דומני כי ״עץ הקזוארינה״, עשוי לשמש כותרת לא רעה לקובץ סיפורים על בני אנגליה החיים בחצי האי מלאיה ובבורנאו, שכן חשבתי שהם, אשר הגיעו אחרי החלוצים שפתחו את שערי הארצות הללו לתרבות המערבית, ועתה הושלמה מלאכתם ובארץ שוררים שקט, סדר וקִדמה, יהיה גורלם כגורל הקזוארינה, והם יפַנו את מקומם לדור רבגוני יותר אך הרפתקני פחות. התאכזבתי מאוד כאשר חקרתי ומצאתי שלא הייתה מילה אחת של אמת במה שסיפרו לי.
קשה מאוד למצוא כותרת לקובץ של סיפורים קצרים. לתת לו את שמו של הסיפור הראשון משמע לברוח מן הקושי ולהטעות את הקונה לחשוב שהוא עומד לקרוא רומן. כותרת טובה, מן הראוי שתתייחס לכל הסיפורים שבאסופה, גם אם בצורה מרומזת. בכותרות הטובות ביותר כבר השתמשו. התקשיתי להחליט, אך (כפי שציין זאת רב־האמן רַבּלֶה בפרק משעשע) חשבתי שסֶמל יכול לסַמל הכול. ונזכרתי שעץ הקזוארינה עומד לאורך חוף הים, כחוש וסדוק, בהגינו על הקרקע מפני זעף הרוחות, ולכן ייטיב לסמל את החוואים ואת אנשי המנהל האלה, אשר על אף כל מגרעותיהם הביאו בכל זאת לעמים שביניהם הם דרים שקט, צדק ורווחה. וחשבתי כי גם הם, בהביטם בעץ הקזוארינה, האפור, המחוספס והעצוב, הזר מעט לאזורים הטרופיים הפרועים, עשויים בהחלט להיזכר בארץ מולדתם, ולחשוב לרגע על הערער באדמת הבור של יורקשיר, או על הרוֹתם במגרש ציבורי בססקס, ולראות בעץ עמיד זה, העושה כמיטב יכולתו לשרוד בתנאים הקשים, סמל לחיי הגלות שלהם. בקיצור, יכולתי למצוא תריסר סיבות מדוע לדבוק בכותרת שלי, אך הסיבה הטובה שבכולן היא שלא עלתה בדעתי שום כותרת טובה יותר.
