מלחמה היא שלום. חירות היא עבדות. בערות היא כוח.
במדינת אוקיאניה של שנת 1984, המציאות היא חומר גמיש בידי השלטון. תחת הנהגתו של האח הגדול, המפלגה שולטת לא רק במעשים של אזרחיה, אלא גם במחשבותיהם, בזכרונותיהם וברגשותיהם העמוקים ביותר. במציאות הזאת, שבה מסכי הטלוויזיה צופים בך בכל רגע נתון ומשטרת המחשבות אורבת לכל הבעת פנים לא זהירה, החופש הוא מושג שנמחק מהשפה.
וינסטון סמית, גיבור הספר, הוא פקיד במשרד האמת שתפקידו לעדכן את העבר כדי שיתאים להווה המשתנה של המפלגה. הוא עוסק יום- יום בשכתוב היסטוריה, בהעלמת אנשים ובצמצום השפה האנגלית לכדי "שיחדש" - שפה שנועדה למנוע מעצם האפשרות של מחשבה עצמאית להתקיים. אך בתוך וינסטון פועם גרעין של מרד. הוא מתחיל לנהל יומן בסתר, פעולה שעונשה מוות, ומנסה לדלות ממעמקי זכרונו שברים של מציאות אחרת, כזו שהיתה קיימת לפני עליית המשטר.
כאשר וינסטון פוגש את ג'וליה, השניים פוצחים ברומן אסור המהווה את האקט הפוליטי הקיצוני ביותר שניתן להעלות על הדעת: בחירה באהבה על פני נאמנות למפלגה. יחד הם מנסים למצוא סדקים בחומת השלטון, אך בעולם שבו הבוגדים הם לעיתים השכנים הקרובים ביותר והילדים מחונכים להסגיר את הוריהם, הנפילה היא בלתי נמנעת.
1984 אינו רק סיפור על משטר אפל; הוא ניתוח מבריק ומפחיד של האופן שבו שפה, טכנולוגיה ופחד משמשים לעיצוב התודעה האנושית. זהו ספר שבוחן מה נשאר מאיתנו כשמפשיטים מאיתנו את האמת, את הפרטיות ואת היכולת לומר ששתיים ועוד שתיים הם ארבע. עשרות שנים לאחר שנכתב, חזונו של אורוול נותר המראה החדה והרלוונטית ביותר שהוצבה אי פעם מול החברה המודרנית. קריאת הספר היא חוויה מטלטלת שמכריחה כל קורא לשאול את עצמו: כמה רחוק הוא מוכן ללכת כדי לשמור על צלם אנוש בעולם שמנסה למחוק אותו?
