דברי הקדמה
השנה אנו מציינים את פרסום "שנתון החברה החרדית בישראל" העשירי. השנתון מבקש להציג תמונת מצב כוללת של החברה החרדית בימים אלו ולתת מידע על המגזר החרדי, ששיעורו מאוכלוסיית המדינה בשנת 2025 הוא 14.3%. תשעת השנתונים (שראו אור בשנים 2024-2016) חוללו מהפכה בחקר החברה החרדית בישראל. בפעם הראשונה כונסו יחדיו שלל נתונים על הדמוגרפיה החרדית, דפוסי הבחירות לכנסת של קבוצה זו, מערכת החינוך שלה, דפוסי התעסוקה, היקף העוני, רמת החיים ואורחות החיים שלה. הלוחות והתרשימים בשנתונים מציגים, בצד נתוני עבר, את הנתונים העדכניים ביותר — כדי שיהיה אפשר להבין את המצב הקיים ובה בעת ללמוד על מגמות השינוי לאורך זמן. בעקבות זאת הפך שנתון החברה החרדית למקור מידע מרכזי עבור מעצבי מדיניות, חוקרים ואנשי תקשורת, וגם עבור גורמים מתוך החברה החרדית.
שנתון זה, כקודמיו, מציג עובדות ומפרש אותן ללא משוא פנים לתועלת המשתמשים בו. המעיינים בשנתון יכולים לקבל תמונה מקיפה ועדכנית של החברה החרדית בישראל בשנת 2025 ושל המגמות והתהליכים המתרחשים בה. בכל אחד מששת פרקי השנתון התמקדנו בנושאים שנראו לנו החשובים ביותר לכלל העוסקים בחברה החרדית, והם מלווים בתרשימים ולוחות גדושי מידע. באתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה מוצגים לוחות רבים נוספים לתועלת החוקרים בתחום, וכן הסבר מתודולוגי והגדרות של כל הנושאים בשנתון.
כמו בכל שנתון, גם השנה הוספנו פרק חדש (פרק ו). הפרק, המבוסס על הנושא המתחלף בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), עוסק באוריינות והכלה פיננסית בחברה החרדית, בהתנהלות הכלכלית השוטפת ובהתנהלות ארוכת הטווח (חסכונות, ביטוחים ותכנון פנסיוני). אנו מבקשים להודות למשה בכר על ריכוז הנתונים לשנתון ועל הסיוע בכתיבת פרק ו.
בעת סיום העבודה על השנתון אנחנו נמצאים במהלכה של הפסקת אש במלחמת חרבות ברזל. שנות המלחמה הרחיבו את הקיטוב והמתח בין החברה החרדית לחברה הכללית והציבו סימני שאלה בנוגע לתהליכי השינוי שעוברת החברה החרדית. על כמה מהשפעות המלחמה על החרדים עמדנו כבר בשנתון זה.
השנתון הוא תוצר של התוכנית "החברה החרדית בישראל" הפועלת במרכז ג'ייקובס לחברה משותפת במכון הישראלי לדמוקרטיה. עיקר עיסוקה של התוכנית הוא חקר המגמות בחברה החרדית ועיצוב מדיניות ציבורית לשילוב החרדים בחברה הישראלית. אנו מקווים כי הצלחנו גם הפעם להעלות שאלות חדשות על החברה החרדית בישראל ואף לתת להן מענה מקיף.
ד"ר לי כהנר | ד"ר גלעד מלאך
עורכי השנתון
המכון הישראלי לדמוקרטיה
דצמבר 2025
פרק א - אוכלוסייה
קצב הגידול של האוכלוסייה החרדית הוא המהיר ביותר במדינות המפותחות, ומכאן שגם בישראל. הגורמים לקצב הגידול המואץ הזה הם שיעורי פריון גבוהים ותנאי רפואה ומחיה מודרניים. גיל הנישואים הצעיר בחברה זו ומספר הילדים הגדול במשפחה תורמים גם הם לגידול המהיר — כ־4% בשנה. אחת התוצאות של קצב גידול זה היא שהאוכלוסייה החרדית הישראלית צעירה מאוד — מחצית ממנה הם בני פחות מ־16. ניתוח הדפוסים של התא המשפחתי החרדי בעשור האחרון מראה על יציבות בשיעורי הפריון – כ־6.5 ילדים לאישה. גם גיל הנישואים ולידת הילד הראשון בחברה החרדית נותר יציב בעשור האחרון.
גידולה הדמוגרפי המהיר של האוכלוסייה החרדית משפיע כמובן על מעמדה — הכלכלי, החברתי והפוליטי — ולכן הוא מושך אליו תשומת לב ציבורית, תקשורתית ופוליטית. על פי הערכות הלמ"ס, האוכלוסייה החרדית בישראל מונה בשנת 2025 כ־1,450,000 נפש, שהן 14.3% מכלל האוכלוסייה, והיא צפויה להגיע ל־16% מכלל האוכלוסייה בשנת 2030.
א.1. גודל האוכלוסייה
לפי אומדן הלמ"ס, בסוף שנת 2025 האוכלוסייה החרדית בישראל מונה 1,452,350 נפש (לעומת כ־750,000 ב־2009).
קצב הגידול הטבעי השנתי של האוכלוסייה החרדית מהיר — 4.2% לשנה מ־2009, לעומת 1.9% של כלל האוכלוסייה ו־1.4% של האוכלוסייה היהודית הכללית. גידול מהיר זה נובע משילוב של שיעור פריון גבוה וגיל נישואים ולידה צעיר, שניהם מאפיינים את האוכלוסייה החרדית. חלקה של אוכלוסייה זו בכלל האוכלוסייה בישראל, שגדל מ־10% ב־2009 ל־14.3% ב־2025, עומד כיום על שביעית. שיעור החרדים מכלל היהודים ואחרים1 עלה בשנים האלה מ־12.5% ל־18.1%. אם מגמות הגידול האלה יימשכו תכפיל האוכלוסייה החרדית את גודלה בכל 17 שנים. לשם השוואה — כלל האוכלוסייה הישראלית צפויה להכפיל את גודלה בכל 40 שנים, והאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית — בכל 80 שנים. ואולם, למרות התחזית הזאת יש סבירות גבוהה שהעתיד צופן האטה בקצב הגידול המהיר של האוכלוסייה החרדית בעקבות ירידה בשיעורי הפריון.
א.2. גיל האוכלוסייה
תמונת מצב
שיעור הצעירים בגילים 19-0 באוכלוסייה החרדית הוא 57%, לעומת 31% באוכלוסייה היהודית הכללית. משמע, האוכלוסייה החרדית צעירה בהרבה מהאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. הגיל החציוני בה הוא 16, לעומת 36 באוכלוסייה היהודית הכללית. וכך, שיעור החרדים בקרב היהודים בני ה־65 ומעלה עומד על 5%, ואילו שיעורם בקרב היהודים בני 19-0 הוא 29%. הסיבות לכך הן גיל הנישואים הצעיר, הלידה בגיל צעיר והמספר הגבוה של ילדים במשפחה. גיל הנישואים הממוצע של גברים חרדים עמד בשנת 2023 על כ־23, ושל הנשים החרדיות על כ־22. גיל לידת הילד הראשון עמד על 24.5 ו־23.5 (בהתאמה). יהודים שאינם חרדים מתחתנים בממוצע בגיל מבוגר הרבה יותר (30 לגברים ו־28 לנשים), וגיל לידת הילד הראשון הממוצע עומד אצלם על כ־32.5 לגברים וכ־30.5 לנשים.
מגמות
בשנים 2023-2003 נרשמה יציבות בגיל לידת הילד הראשון בקרב נשים חרדיות, ובתחילת התקופה ובסופה הוא עמד על 23.3. עם זאת, בקרב הגברים החרדים, חלה ירידה מגיל 25.4 לגיל 24.4. לעומת זאת, בקרב יהודיות לא־חרדיות חלה באותן שנים דחייה משמעותית בגיל לידת הילד הראשון: מ־27.7 ל־30.6. גם אצל הגברים היהודים הלא־חרדים חלה דחייה בשנים האלה — מגיל 30.2 לגיל 32.6.
א.3. פריון
תמונת מצב
בשנים 2023-2021 היה שיעור הפריון הממוצע של נשים חרדיות 6.5 ילדים לאישה. השיעור הממוצע במדינות ה־OECD עומד על 1.5 ילדים לאישה בלבד, והשיעור הממוצע בקרב נשים יהודיות לא־חרדיות על 2.5 ילדים לאישה. כאשר בוחנים את שיעורי הפריון של הנשים היהודיות לפי מידת הדתיות על הרצף החרדי–חילוני, מתברר ששיעור הפריון של אישה דתית הוא 3.7 ילדים; של אישה מסורתית דתית — 2.8 ילדים; של אישה מסורתית לא כל כך דתית — 2.2 ילדים; ושל אישה חילונית — 2.0 ילדים. בישראל יש אפוא קשר ישיר בין רמת הדתיוּת של האישה (על פי הגדרה עצמית על הרצף החרדי–חילוני) לבין מספר הילדים שהיא יולדת במהלך חייה.
מגמות
בתחילת שנות ה־80 של המאה ה־20 עמד שיעור הפריון של אישה חרדית על 6 ילדים בממוצע; מאמצע שנות ה־80 עד סוף שנות ה־90 — על כ־7 ילדים לאישה; והשיא היה 7.3 ילדים בממוצע בשנים 2004-2000. בשנת 2004 החלה ירידה בשיעור הפריון של נשים חרדיות, ומשנת 2007 עד 2023 הוא התייצב סביב ממוצע של 6.5 לאישה.
נעיר כי בשנים 2018-2001 נרשמה עלייה בשיעור הפריון של נשים יהודיות לא־חרדיות בכל הקבוצות בפילוח לפי מידת דתיות: מ־1.8 ילדים בממוצע לאישה חילונית ל־2.1; מ־2.1 לאישה מסורתית לא כל כך דתית ל־2.4; מ־2.6 לאישה מסורתית דתית ל־3.0; ומ־3.9 ילדים בממוצע לאישה דתית ל־4.3. אולם הנתונים לשנים 2023-2019 מצביעים על ירידה בשיעורי הפריון של הנשים היהודיות שאינן חרדיות לרמה שבה היו בשנת 2001.
במרוצת השנים ניכרת אצל הנשים החרדיות בגילים 24-20 ירידה במספר הלידות, כנראה בגלל העלייה בגיל הנישואים. לפיכך בשנים 2005-2003 היה יחס הלידות בגילים אלו 329 ל־1,000, ואילו בשנים 2023-2021 הוא ירד ל־304 ל־1,000. כך, באותן שנים גם הייתה ירידה בשיעור הלידות ל־1,000 בגילים 25–29 — מ־384 ל־330. דחיית גיל הלידה תביא למיתון בקצב הגידול של החברה החרדית.
א.4. תחזית אוכלוסייה
בשנת 2025 שיעורה של האוכלוסייה החרדית בישראל הוא 14.3% מכלל האוכלוסייה. קצב הגידול המהיר שלה מסביר את הצפי לעלייה בחלקה היחסי בכלל האוכלוסייה בטווח הבינוני והארוך. על פי תחזיות הלמ"ס (מ־2017), האוכלוסייה החרדית תוסיף לגדול בקצב מהיר ובהתאם לכך להגדיל את משקלה בכלל האוכלוסייה בישראל.
על פי התחזיות לטווח הבינוני (עד 15 שנה), שיעורה של האוכלוסייה החרדית מכלל האוכלוסייה ב־2030 צפוי להיות כ־16%; באותה השנה יהיה מספר החרדים מתחת לגיל 20 כמיליון נפש, ושיעורם מכלל שכבת הגיל הזאת יהיה 25%. שיעור החרדים בגילי העבודה העיקריים (64-25) יהיה 11%. הצפי הוא שבשנת 2033 תמנה האוכלוסייה החרדית כולה 2 מיליון נפש, מתוך 11.7 מיליון נפש הצפויים לחיות בישראל בשנה זו.
על פי התחזיות לטווח הארוך, שמהימנותן חלשה יחסית לתחזיות לטווח הקצר, ב־2043 צפויה האוכלוסייה החרדית לעבור את האוכלוסייה הערבית מבחינת מספר הנפשות. ב־2045 צפוי שיעור האוכלוסייה החרדית להיות כ־22% מכלל האוכלוסייה בישראל וכ־28% מהאוכלוסייה היהודית, וב־2065 הוא צפוי להיות כ־32% מכלל האוכלוסייה וכ־40% מהאוכלוסייה היהודית.
*המשך הפרק זמין בספר המלא*
דברי הקדמה
השנה אנו מציינים את פרסום "שנתון החברה החרדית בישראל" העשירי. השנתון מבקש להציג תמונת מצב כוללת של החברה החרדית בימים אלו ולתת מידע על המגזר החרדי, ששיעורו מאוכלוסיית המדינה בשנת 2025 הוא 14.3%. תשעת השנתונים (שראו אור בשנים 2024-2016) חוללו מהפכה בחקר החברה החרדית בישראל. בפעם הראשונה כונסו יחדיו שלל נתונים על הדמוגרפיה החרדית, דפוסי הבחירות לכנסת של קבוצה זו, מערכת החינוך שלה, דפוסי התעסוקה, היקף העוני, רמת החיים ואורחות החיים שלה. הלוחות והתרשימים בשנתונים מציגים, בצד נתוני עבר, את הנתונים העדכניים ביותר — כדי שיהיה אפשר להבין את המצב הקיים ובה בעת ללמוד על מגמות השינוי לאורך זמן. בעקבות זאת הפך שנתון החברה החרדית למקור מידע מרכזי עבור מעצבי מדיניות, חוקרים ואנשי תקשורת, וגם עבור גורמים מתוך החברה החרדית.
שנתון זה, כקודמיו, מציג עובדות ומפרש אותן ללא משוא פנים לתועלת המשתמשים בו. המעיינים בשנתון יכולים לקבל תמונה מקיפה ועדכנית של החברה החרדית בישראל בשנת 2025 ושל המגמות והתהליכים המתרחשים בה. בכל אחד מששת פרקי השנתון התמקדנו בנושאים שנראו לנו החשובים ביותר לכלל העוסקים בחברה החרדית, והם מלווים בתרשימים ולוחות גדושי מידע. באתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה מוצגים לוחות רבים נוספים לתועלת החוקרים בתחום, וכן הסבר מתודולוגי והגדרות של כל הנושאים בשנתון.
כמו בכל שנתון, גם השנה הוספנו פרק חדש (פרק ו). הפרק, המבוסס על הנושא המתחלף בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), עוסק באוריינות והכלה פיננסית בחברה החרדית, בהתנהלות הכלכלית השוטפת ובהתנהלות ארוכת הטווח (חסכונות, ביטוחים ותכנון פנסיוני). אנו מבקשים להודות למשה בכר על ריכוז הנתונים לשנתון ועל הסיוע בכתיבת פרק ו.
בעת סיום העבודה על השנתון אנחנו נמצאים במהלכה של הפסקת אש במלחמת חרבות ברזל. שנות המלחמה הרחיבו את הקיטוב והמתח בין החברה החרדית לחברה הכללית והציבו סימני שאלה בנוגע לתהליכי השינוי שעוברת החברה החרדית. על כמה מהשפעות המלחמה על החרדים עמדנו כבר בשנתון זה.
השנתון הוא תוצר של התוכנית "החברה החרדית בישראל" הפועלת במרכז ג'ייקובס לחברה משותפת במכון הישראלי לדמוקרטיה. עיקר עיסוקה של התוכנית הוא חקר המגמות בחברה החרדית ועיצוב מדיניות ציבורית לשילוב החרדים בחברה הישראלית. אנו מקווים כי הצלחנו גם הפעם להעלות שאלות חדשות על החברה החרדית בישראל ואף לתת להן מענה מקיף.
ד"ר לי כהנר | ד"ר גלעד מלאך
עורכי השנתון
המכון הישראלי לדמוקרטיה
דצמבר 2025
פרק א - אוכלוסייה
קצב הגידול של האוכלוסייה החרדית הוא המהיר ביותר במדינות המפותחות, ומכאן שגם בישראל. הגורמים לקצב הגידול המואץ הזה הם שיעורי פריון גבוהים ותנאי רפואה ומחיה מודרניים. גיל הנישואים הצעיר בחברה זו ומספר הילדים הגדול במשפחה תורמים גם הם לגידול המהיר — כ־4% בשנה. אחת התוצאות של קצב גידול זה היא שהאוכלוסייה החרדית הישראלית צעירה מאוד — מחצית ממנה הם בני פחות מ־16. ניתוח הדפוסים של התא המשפחתי החרדי בעשור האחרון מראה על יציבות בשיעורי הפריון – כ־6.5 ילדים לאישה. גם גיל הנישואים ולידת הילד הראשון בחברה החרדית נותר יציב בעשור האחרון.
גידולה הדמוגרפי המהיר של האוכלוסייה החרדית משפיע כמובן על מעמדה — הכלכלי, החברתי והפוליטי — ולכן הוא מושך אליו תשומת לב ציבורית, תקשורתית ופוליטית. על פי הערכות הלמ"ס, האוכלוסייה החרדית בישראל מונה בשנת 2025 כ־1,450,000 נפש, שהן 14.3% מכלל האוכלוסייה, והיא צפויה להגיע ל־16% מכלל האוכלוסייה בשנת 2030.
א.1. גודל האוכלוסייה
לפי אומדן הלמ"ס, בסוף שנת 2025 האוכלוסייה החרדית בישראל מונה 1,452,350 נפש (לעומת כ־750,000 ב־2009).
קצב הגידול הטבעי השנתי של האוכלוסייה החרדית מהיר — 4.2% לשנה מ־2009, לעומת 1.9% של כלל האוכלוסייה ו־1.4% של האוכלוסייה היהודית הכללית. גידול מהיר זה נובע משילוב של שיעור פריון גבוה וגיל נישואים ולידה צעיר, שניהם מאפיינים את האוכלוסייה החרדית. חלקה של אוכלוסייה זו בכלל האוכלוסייה בישראל, שגדל מ־10% ב־2009 ל־14.3% ב־2025, עומד כיום על שביעית. שיעור החרדים מכלל היהודים ואחרים1 עלה בשנים האלה מ־12.5% ל־18.1%. אם מגמות הגידול האלה יימשכו תכפיל האוכלוסייה החרדית את גודלה בכל 17 שנים. לשם השוואה — כלל האוכלוסייה הישראלית צפויה להכפיל את גודלה בכל 40 שנים, והאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית — בכל 80 שנים. ואולם, למרות התחזית הזאת יש סבירות גבוהה שהעתיד צופן האטה בקצב הגידול המהיר של האוכלוסייה החרדית בעקבות ירידה בשיעורי הפריון.
א.2. גיל האוכלוסייה
תמונת מצב
שיעור הצעירים בגילים 19-0 באוכלוסייה החרדית הוא 57%, לעומת 31% באוכלוסייה היהודית הכללית. משמע, האוכלוסייה החרדית צעירה בהרבה מהאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. הגיל החציוני בה הוא 16, לעומת 36 באוכלוסייה היהודית הכללית. וכך, שיעור החרדים בקרב היהודים בני ה־65 ומעלה עומד על 5%, ואילו שיעורם בקרב היהודים בני 19-0 הוא 29%. הסיבות לכך הן גיל הנישואים הצעיר, הלידה בגיל צעיר והמספר הגבוה של ילדים במשפחה. גיל הנישואים הממוצע של גברים חרדים עמד בשנת 2023 על כ־23, ושל הנשים החרדיות על כ־22. גיל לידת הילד הראשון עמד על 24.5 ו־23.5 (בהתאמה). יהודים שאינם חרדים מתחתנים בממוצע בגיל מבוגר הרבה יותר (30 לגברים ו־28 לנשים), וגיל לידת הילד הראשון הממוצע עומד אצלם על כ־32.5 לגברים וכ־30.5 לנשים.
מגמות
בשנים 2023-2003 נרשמה יציבות בגיל לידת הילד הראשון בקרב נשים חרדיות, ובתחילת התקופה ובסופה הוא עמד על 23.3. עם זאת, בקרב הגברים החרדים, חלה ירידה מגיל 25.4 לגיל 24.4. לעומת זאת, בקרב יהודיות לא־חרדיות חלה באותן שנים דחייה משמעותית בגיל לידת הילד הראשון: מ־27.7 ל־30.6. גם אצל הגברים היהודים הלא־חרדים חלה דחייה בשנים האלה — מגיל 30.2 לגיל 32.6.
א.3. פריון
תמונת מצב
בשנים 2023-2021 היה שיעור הפריון הממוצע של נשים חרדיות 6.5 ילדים לאישה. השיעור הממוצע במדינות ה־OECD עומד על 1.5 ילדים לאישה בלבד, והשיעור הממוצע בקרב נשים יהודיות לא־חרדיות על 2.5 ילדים לאישה. כאשר בוחנים את שיעורי הפריון של הנשים היהודיות לפי מידת הדתיות על הרצף החרדי–חילוני, מתברר ששיעור הפריון של אישה דתית הוא 3.7 ילדים; של אישה מסורתית דתית — 2.8 ילדים; של אישה מסורתית לא כל כך דתית — 2.2 ילדים; ושל אישה חילונית — 2.0 ילדים. בישראל יש אפוא קשר ישיר בין רמת הדתיוּת של האישה (על פי הגדרה עצמית על הרצף החרדי–חילוני) לבין מספר הילדים שהיא יולדת במהלך חייה.
מגמות
בתחילת שנות ה־80 של המאה ה־20 עמד שיעור הפריון של אישה חרדית על 6 ילדים בממוצע; מאמצע שנות ה־80 עד סוף שנות ה־90 — על כ־7 ילדים לאישה; והשיא היה 7.3 ילדים בממוצע בשנים 2004-2000. בשנת 2004 החלה ירידה בשיעור הפריון של נשים חרדיות, ומשנת 2007 עד 2023 הוא התייצב סביב ממוצע של 6.5 לאישה.
נעיר כי בשנים 2018-2001 נרשמה עלייה בשיעור הפריון של נשים יהודיות לא־חרדיות בכל הקבוצות בפילוח לפי מידת דתיות: מ־1.8 ילדים בממוצע לאישה חילונית ל־2.1; מ־2.1 לאישה מסורתית לא כל כך דתית ל־2.4; מ־2.6 לאישה מסורתית דתית ל־3.0; ומ־3.9 ילדים בממוצע לאישה דתית ל־4.3. אולם הנתונים לשנים 2023-2019 מצביעים על ירידה בשיעורי הפריון של הנשים היהודיות שאינן חרדיות לרמה שבה היו בשנת 2001.
במרוצת השנים ניכרת אצל הנשים החרדיות בגילים 24-20 ירידה במספר הלידות, כנראה בגלל העלייה בגיל הנישואים. לפיכך בשנים 2005-2003 היה יחס הלידות בגילים אלו 329 ל־1,000, ואילו בשנים 2023-2021 הוא ירד ל־304 ל־1,000. כך, באותן שנים גם הייתה ירידה בשיעור הלידות ל־1,000 בגילים 25–29 — מ־384 ל־330. דחיית גיל הלידה תביא למיתון בקצב הגידול של החברה החרדית.
א.4. תחזית אוכלוסייה
בשנת 2025 שיעורה של האוכלוסייה החרדית בישראל הוא 14.3% מכלל האוכלוסייה. קצב הגידול המהיר שלה מסביר את הצפי לעלייה בחלקה היחסי בכלל האוכלוסייה בטווח הבינוני והארוך. על פי תחזיות הלמ"ס (מ־2017), האוכלוסייה החרדית תוסיף לגדול בקצב מהיר ובהתאם לכך להגדיל את משקלה בכלל האוכלוסייה בישראל.
על פי התחזיות לטווח הבינוני (עד 15 שנה), שיעורה של האוכלוסייה החרדית מכלל האוכלוסייה ב־2030 צפוי להיות כ־16%; באותה השנה יהיה מספר החרדים מתחת לגיל 20 כמיליון נפש, ושיעורם מכלל שכבת הגיל הזאת יהיה 25%. שיעור החרדים בגילי העבודה העיקריים (64-25) יהיה 11%. הצפי הוא שבשנת 2033 תמנה האוכלוסייה החרדית כולה 2 מיליון נפש, מתוך 11.7 מיליון נפש הצפויים לחיות בישראל בשנה זו.
על פי התחזיות לטווח הארוך, שמהימנותן חלשה יחסית לתחזיות לטווח הקצר, ב־2043 צפויה האוכלוסייה החרדית לעבור את האוכלוסייה הערבית מבחינת מספר הנפשות. ב־2045 צפוי שיעור האוכלוסייה החרדית להיות כ־22% מכלל האוכלוסייה בישראל וכ־28% מהאוכלוסייה היהודית, וב־2065 הוא צפוי להיות כ־32% מכלל האוכלוסייה וכ־40% מהאוכלוסייה היהודית.
*המשך הפרק זמין בספר המלא*
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
