ספר המחוננים

הקדמה

ההתעניינות במחוננים היא תופעה כלל־עולמית גורפת, המוּנעת בידי ההכרה הגוברת בכך שהמשאב האנושי הוא־הוא המשאב הראוי ביותר לטיפוח כמעט בכל ארגון ובכל מדינה. מבט מהיר בתוכן העניינים של ספר זה מספק הצצה להיבטים השונים של המחוֹננוּת ושל המחוֹנָנים שיוצגו בו: הגדרת המחוננוּת, מיהו הילד המחונן, ההיסטוריה של הטיפול במחוננים בישראל, כלֵי מיון לאיתור מחוננים, דרכי הטיפוח שלהם, מחקרי מעקב, המחוננים בבגרותם, מחוננוּת ולקויות למידה ומורי המחוננים.

למי מיועד הספר?

• לפרחי הוראה אשר מתעתדים לשמש כמורים למחוננים.
• למורי מחוננים ותיקים שרוצים ללבות מחדש את הגחלת.
• למנחים, למדריכים ולמלווי פרויקטים של תלמידים מחוננים — בין שהם מועסקים במגזר הציבורי ובין שבמגזר הפרטי.
• להורים של ילדים מחוננים.
• לקהל הרחב, הסקרן לגבי ילדים או מבוגרים מחוננים.

ניסינו כאן ללכת ב"שביל הזהב": השתדלנו לא לנקוט ניסוחים מדעיים מתוחכמים מדי, ומנגד — זהו אינו "ספר בישול" המכיל הוראות מסוג "עשה זאת בעצמך" לגידול ילדים מחוננים. אנחנו מקווים שהקוראים יסכינו עם סגנון ביניים זה. לא בכל תחום הנוגע למחוננים ולטיפוחם קיים קונצנזוס, והחלטנו לא לטשטש מחלוקות בנושא. ננהג בגילוי לב ונביא את ההתלבטויות לפני הקוראים.

באשר להפניית הקוראים לקריאה נוספת, ריכזנו את כל המקורות בסוף הספר ובטקסט עצמו נרשמו הפניות אליהם.

תודות

ספר זה לא היה יוצא מן הכוח אל הפועל אלמלא עזרתם הפעילה של אנשים טובים בתחילת הדרך, באמצעה ובסופה: שקד אברשי, רחל קורנבליט, משה זיידנר, עפרה נבו, סמדר אלון, נורית בוקשפן, דורית לחמן, ישראלית רובינשטיין, פנינה שיר, אילנה שקד ולאה רוזנברג; יבואו כולם על הברכה. לצוות המסור של הוצאת "פרדס" ובראשם המו"ל מר דוד גוטסמן.

פרק ראשון

הגדרת המחוֹננוּת

להלן כמה הגדרות שניתנו לאורך השנים למושג "מחוננות". כפי שנראה, יש ביניהן אזורי חפיפה אשר יודגשו בהמשך. ההגדרות מובאות כאן על פי סדרן הכרונולוגי.

הגדרת המחוננות על פי מרלנד: מרלנד (Marland, 1972) עמד בראש ועדה מיוחדת שמינה הקונגרס האמריקאי לבדיקת הסוגיה של טיפוח מחוננים, והדוח שהפיק כלל כמה תחומים מומלצים של הישגים יוצאי דופן בעלי ערך חברתי. לפי הגדרת משרד החינוך האמריקאי, "ילדים מחוננים ומוכשרים (gifted and talented) מזוהים על ידי מומחים כילדים בעלי יכולות יוצאות מן הכלל, המסוגלים להגיע לרמות ביצוע גבוהות. לילדים אלה נדרשות תוכניות חינוכיות מיוחדות, מעבר לתוכניות ולשירותים הרגילים, וזאת על מנת שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם ולתרום לעצמם ולחברה".

ילדים בעלי רמת ביצוע גבוהה הפגינו אותה באחד או יותר מהתחומים הבאים:

א. יכולת אינטלקטואלית כללית.
ב. יכולת אקדמית ספציפית.
ג. חשיבה יצירתית (creative or productive thinking).
ד. יכולת מנהיגות.
ה. אמנויות הבמה (performing arts).
ו. יכולת פסיכומוטורית (גופנית).

הגדרה זו שימשה היטב את המטרה של הפניית תשומת הלב למגוון יכולות וכישרונות שיש לטפח. דוח הוועדה שימש מקור לגיטימציה ונתן את האות לפתיחת תוכניות לילדים מחוננים.

ועדת מרלנד פרסמה את הדוח שלה ב־1972, ומדינות רבות בארצות הברית פיתחו והפעילו תוכניות למחוננים על פי הכוונותיו. בשנים הבאות נעשו כמה עדכונים בדוח (לפירוט ראו Cassidy & Hossler, 1992). לדוגמה, בעדכון מ־1978 נוספה המילה “Youth” (צעירים), ובכך נקבע טווח החינוך למחוננים מגן הילדים ועד סיום בית הספר התיכון. נוסף על כך, בעדכון זה נמחק התחום הפסיכומוטורי ונוספו המילים “such as” (כמו) במקומות אחדים, מה שאִפשר גמישות מסוימת בהגדרת התחומים. בעדכון מ־1988 שונה התחום של אמנויות הבמה לאמנויות, וכך התאפשר תיחום רחב יותר. כל אחד מהשינויים הללו בישר תוספת תקציבית משמעותית ברמת המדינה וברמה הפדרלית.

הגדרת הטבעות של רנזולי: לדעת הפסיכולוג האמריקאי ג'וזף רנזולי, המחוננות בפועל היא תוצר של אינטראקציה בין שלושה אשכולות של תכונות. לקראת הסיכום של מאמרו המכונן (Renzulli, 1978) הוא מפרט את האשכולות: "אינטליגנציה מעל לממוצע, מחויבות לתפקיד, יצירתיות. כל הגדרה או פרוצדורה אשר נועדה לזיהוי (אבחון) מחוננים ואינה נותנת משקל לכל שלושת האשכולות חוטאת לאמת המדעית".

הגדרתם של שלושת האשכולות הללו מתאימה לכל תחומי ההצטיינות האנושית. באשר לסוגי המידע הנחוצים לצורך אבחון מחוננות, רנזולי הצר על כך שאבחון המחוננים (לצורך הפניה לטיפוח) נשען ברובו על מדידת איי־קיו וטען כי עדיין לא מאוחר מדי לתקן את ההטיה. ילדים שביכולתם לפתח אינטראקציה בין שלושת האשכולות, או שניכר בהם כי יוכלו לפתחה, זקוקים להזדמנויות חינוכיות ולשירותים חינוכיים אשר אינם ניתנים לילדים רגילים. הדגם של שלוש הטבעות מבטא, לפי רנזולי, את ההגדרה האופרציונלית של המחוננות.

אזור החפיפה בין שלוש הטבעות (ראו באיור במרכז) מייצג הישגים יוצאי דופן גם ביכולת הקוגניטיבית, גם בהתמדה וגם ביצירתיות. על פי רנזולי, קיומם של שלושת האשכולות בו־זמנית חיוני להגדרה של מחוננוּת. כלומר, פלוני יוגדר כמחונן אך ורק אם מתגלות בו כל התכונות האלה גם יחד. רנזולי ציין כי הפרט המחונן חייב לעלות על בני גילו בסטיית תקן אחת לפחות בכל אחד משלושת הקריטריונים (אחוזון 85 ומעלה בכל קריטריון).

איור 1: שלוש הטבעות — יכולת קוגניטיבית גבוהה, יכולת התמדה בביצוע מטלות עד לסיומן, יצירתיות

בהמשך הפרק נביא דברי ביקורת אחדים על הגדרתו של רנזולי, אך אין ספק שדגם שלוש הטבעות הוא אחד המצוטטים ביותר בספרות על מחוננים.

הגדרת נבו (1997): "מחוננות (giftedness) מתבטאת ביכולת קוגניטיבית גבוהה ויציבה לאורך זמן לביצוע מטלות שונות באיכות יוצאת דופן. אצל מבוגרים ניכרת יכולת נדירה זו באיכות ההישגים בפועל. בקרב ילדים ומתבגרים אפשר לראות את הפוטנציאל להגיע להישגים ייחודיים על סמך גילויים ראשוניים של יכולת. מטבע הדברים יש להמתין פרק זמן בטרם תצא היכולת הזאת מן הכוח (בילדות) אל הפועל (בבגרות). בכל הגדרה שתינקט, שיעור המחוננים באוכלוסייה לא יעלה על שלושה אחוזים".

ההגדרה של סובוטניק, וורל ואולסצקי־קוביליוס (Subotnik et al., 2011): "מחוננות היא הגילוי (manifestation) הביצועי (performance) שנמצא באופן ברור בקצה העליון של התפלגות הביצועים בתחום מסוים. יתר על כן, מחוננות היא גם מהות התפתחותית: בשלבים הראשונים הדבר העיקרי הוא הפוטנציאל, בשלבים הבאים ההישג הוא קנה המידה שלה, ואילו בשלב של המימוש הגדוּלה (eminence) היא הבסיס להגדרת האדם הבוגר כמחונן".

ההגדרה של סטרנברג: "לדברי רוברט סטרנברג (Sternberg, 2017), יש להגדיר מחוננות על פי טבען של הבעיות שהעולם ניצב לפניהן במאה ה־21, שהן האתגרים שבהם נזדקק כולנו לסיוע של אנשים מחוננים. למחוננוּת נדרשות התכונות הבאות: חשיבה אנליטית, יצירתיות, יישומיות, חוכמה (wisdom) ומודעות אתית. כמו כן יידרשו המחוננים המודרניים להיות אזרחים אכפתיים ומנהיגים ערכיים".

חפיפה בין הגדרות

ההגדרות השונות למחוננות נובעות מהשוני בתפיסותיהם של המגדירים באשר לעצם המושג המוגדר. למרות זאת, ניתן למצוא כמה מכנים משותפים ואזורי חפיפה בין חמש ההגדרות:

א. חוננות היא תכונה אישית אשר ניחנים בה אנשים מעטים בלבד בכל חברה.
ב. גילויי מחוננות בגיל הבגרות שונים מגילויי מחוננות בילדות ובנעורים.
ג. הביטוי העליון של המחוננות המבוגרת הוא הגדוּלה, שקנה המידה שלה שונה מחברה לחברה.
ד. תכונות כגון אינטליגנציה, יצירתיות ומוטיבציה חיוניות להתפתחות המחוננות בפרט ולמימושה.

הביקורת על רנזולי

לפני שנסיים את פרק ההגדרות, נחזור לדגם הטבעות של רנזולי ולביקורת עליו. את מאמרו המכונן מלוות כמה תמונות: ילד שמנגן בסקסופון, ילדה שמבצעת עמידת ידיים עם גוף כפוף לאחור, ילד שמשחק שחמט, ילדה שמבצעת שפגט, נער שמתעמק בספר עם עיפרון בין שיניו ונערה שמחזיקה בכדור ומאחוריה לוח מכוסה בנוסחאות מתמטיות. כלומר, חוץ משתי תמונות (בעצם תמונה וחצי), כל התמונות לקוחות מהעולם הלא אינטלקטואלי. זהו המסר העיקרי של רנזולי: מחוננות קיימת בכל מקום, בכל תחום התנהגות, ולא רק בתחום הקוגניטיבי. מסר זה הוא בעצם השקפת העולם שלו יותר משהוא משקף הגדרות בחקר המחוננות ובחינוך מחוננים.

נוסף על כך, התמיכה המחקרית שרנזולי מציג במודל שלושת האשכולות רופפת מאוד. למשל, מאמר ארוך ומפורט (Jarrel & Borland, 1990) הראה כי התימוכין המחקריים באשכול של האינטליגנציה הם רעועים.

רנזולי ניסה להגדיר את המחוננות על בסיס מחקרי, כלומר על בסיס קשרים סטטיסטיים, אך למעשה התבסס על קשרים ששזורים בניסיון חייו ובתרבות שבה חי. בתרבות המערבית, אינטליגנציה, יצירתיות והתמדה הן רכיבי התנהגות הנחוצים לכל הצלחה בחיים, בכל רמה שהיא.

ייתכן שהיה מקום לנקוט מחקר "הפוך": להתחיל במבוגרים הידועים כמחוננים או כדגולים ולחפש מכנים משותפים בילדותם ובתכונות האישיות שלהם. בפרק העשירי נדווח על מאמצים מחקריים בכיוון זה.

אומנם קשה לקרוא למודל הטבעות של רנזולי "הגדרה אופרטיבית", בין השאר משום שאינו מפרט כיצד יש למדוד כל אחד מהאשכולות ולא מהו המשקל שיש לייחס לכל אחד מהם בקביעת רמת המחוננוּת של הפרט. אבל למרות הביקורת, מאמריו תומכים זה יובל שנים בחינוך למחוננים הן מהצד המחקרי והן מהצד הפדגוגי־שימושי, ומגבים חינוך זה.

מחונן וכישרוני

בשנים האחרונות נוטים החוקרים ואנשי השדה להבחין בין מחונן (gifted) לכישרוני (talented). את המחוננים מאפיינת רמה קוגניטיבית גבוהה מאוד, ואילו את הכישרוניים מאפיין תחום הצטיינות ספציפי, כגון אמנות (ציור, כתיבה, ריקוד), שחמט, לימוד שפות או ספורט לענפיו. אין סתירה בין מחוננות לכישרון: אדם יכול להיות גם בעל רמה אינטלקטואלית כללית גבוהה וגם בעל כישרון יוצא דופן בתחום ספציפי. לגבי היכולת המתמטית, יש הרואים בה חלק אינטגרלי מהאינטליגנציה הכללית ויש הרואים בה כישרון בפני עצמו. בנושא הכישרונות נדון עוד בתת־פרק חשוב בפרק העשירי.

ההגדרה התלויה של מחוננוּת

הגדרה סמנטית של מחוננות חייבת להיות שיוכית. ילד מחונן או מבוגרת מחוננת הם מי ששויכו לקבוצת המחוננים. הגדרה כזאת מחזירה אותנו ללא הרף לשאלה מיהו המגדיר, שהכול תלוי בו. המגדיר יהיה תמיד בן למדינה או לתרבות מסוימות, או חבר בצוות שמונה לצורך העניין.

כלומר, המחוננות היא תלוית תרבות וחברה ואינה אבסולוטית. ועדת מרלנד הכירה בכך והציעה לקבוע מיהו ילד מחונן בעזרת מומחים. אומנם יש בכך התחמקות מאחריות, אך החלופה הייתה שקיעה בדיונים פילוסופיים בלתי־פתירים ואינסופיים.